גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקנות הנשק המקלות של השר בן גביר חשפו את חולשת רשות הפיקוח החדשה

רשות האסדרה מציינת שנה להקמתה, אבל לגוף שהבטיח לשפר את איכות הרגולציה אין שיניים ● כך, השר בן גביר מתעלם מהביקורת שהיא הטיחה בו ואישר את תקנות הנשק ● הרשות יכולה להוציא "דוח אדום" שחוסם את צעדי השר, אבל היא עדיין לא עושה זאת

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, באשקלון / צילום: ap, Tsafrir Abayov
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, באשקלון / צילום: ap, Tsafrir Abayov

לאחרונה פרסמה רשות האסדרה הממשלתית דוח נוקב על מדיניות הארכת רשיונות הנשק של המשרד לביטחון לאומי, בראשות איתמר בן גביר. לפי הרשות, המשרד לא הביא נתונים מספקים שמבססים את הצורך בתקנות החדשות, וכן לא הגדיר יעדים ברורים לטווח הארוך. ובכל זאת, כמה ימים לאחר פרסום הדוח העביר השר בן גביר את התקנות באין מפריע, וללא שום התייחסות לביקורת. כעת, אין בידי הרשות סמכות או יכולת להגיב להתעלמות השר - ומגבלות יכולותיה לעצור מהלכים רגולטוריים בעייתים מתגלים ביתר שאת, שנה לאחר שהוקמה.

WSJ | הפרובוקטור שדוחף את נתניהו עוד ימינה
המשרוקית | מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי שהגירה מרצון תפתור את בעיית עזה?

בן גביר לא רק התעלם מהביקורת של הרשות, אלא גם לא התייעץ עמה מלכתחילה בכל הנוגע לתקנות הנשק - בניגוד לחוק. ברשות האסדרה אמנם התריעו לפני מספר חודשים כי הם "בוחנים את כל האפשרויות החוקיות העומדות לרשותה בעקבות האירועים, ומתכוונים לדרוש דיון מחודש בתקנות", אולם דבר לא קרה.

המבחן האמיתי

תקנות כלי הירייה שהעביר המשרד לביטחון לאומי מורכבות משני חלקים: האחד, שעבר כבר באוקטובר 2023, כולל את שינוי התבחינים של מי שזכאי מלכתחילה לרשיון נשק בישראל. כאמור, בניגוד לחוק, המשרד לביטחון לאומי לא העביר את התקנות דרך רשות האסדרה, מה שגרר מכתב זועם של הרשות כלפי המשרד - אולם, מעבר לכך לא נעשה דבר.

החלק השני, שעבר בחודש שעבר, כולל הארכה אוטומטית לחצי שנה של רשיונות נשק קיימים. הסיבה לכך הוא העומס האדיר שיצרו התקנות הקודמות, שהרחיבו דרמטית את מנעד הזכאים לרשיונות נשק. התקנות כוללות חובת הכשרה של 4.5 שעות במטווחים, כך שנוצר עומס אדיר הן על המשרד לביטחון לאומי עצמו והן על המטווחים השונים. החלק הזה הביא את הרשות לפרסם את הדוח הביקורתי ב־24 לינואר. חמישה ימים לאחר מכן, חתם בן גביר רשמית על התקנות.

בדוח שפרסמה הרשות נכתב כי "במסגרת הניתוח של הגדרת הבעיה… לא הובאו נתונים בדבר ההשפעה של העלייה המשמעותית של הבקשות החדשות על עומס העבודה של האגף לרישוי כלי ירייה. כמו כן, לא הוצגו נתונים המבססים את האמירה בדבר הקושי מצד בעלי הרישיון לבצע את הפעולות הנדרשות לחידוש רשיונות כלי ירייה ולהכשרת רענון. גם בהתייחס למצב במטווחים, מעבר לאמירות כלליות על עומס ומחסור בצוות, לא הובאו נתונים לכך".

עוד נכתב כי ניתוח שביצע המשרד לביטחון לאומי לא הגדיר יעד לבחינת האפקטיביות וההצלחה של הרגולציה. "כך למשל, לא הוגדר אם עצם ההימנעות מעומס הוא יעד ומה יקרה בעוד מספר חודשים, כאשר יגיע מועד החידוש של האישורים שתוקפם הוארך, והעומס ייפול שוב על האגף".

מהן סמכויות הרשות?

ב־2021, תקופת ממשלת בנט־לפיד, הוחלט על הקמת רשות האסדרה, שתקציבה נאמד ב־5 מיליון שקל. על פי החוק שעבר אז, הרשות נועדה לדאוג ל"איכותה של אסדרה חדשה, טיוב האסדרה הקיימת והפחתת נטל אסדרה עודף", ובכך "להביא למירב התועלת לחברה ולמשק". כלומר, בין היתר, תפקיד הרשות לוודא שהרגולציה בישראל נכתבת בצורה מקצועית, וכוללת למשל ניתוח השוואות וגיבוש חלופות.

הכוח האמיתי טמון בידיה בזכות מה שנקרא "דוח אדום". במידה והרשות מוציאה דוח כזה - כאשר היא יכולה לעשות זאת רק לאחר שהיא נותנת למשרד זכות תגובה ותיקונים - על הרגולציה להיעצר מיידית. אם זה לא קורה, אז הדבר יכול להגיע לבית משפט. לפי עו"ד איתן צפריר, שותף במחלקת רגולציה ומשפט מנהלי של משרד פירון ויו"ר ועדת הרגולציה הנבחר של לשכת עורכי הדין, גם בכך יש תועלת רבה. "עד חוק יסודות האסדרה, זה היה תלוי רק בשיתוף הפעולה עם המשרדים. מי שהיה אמור לאכוף זה המשנה ליועמ"ש", הוא אומר.

עם זאת, במקור, נועדו לרשות סמכויות "קשות" יותר מאלו שנמצאות בידיה כיום - כגון העלאת רגולציה בעייתית לוועדת שרים לענייני אסדרה. אולם, בשל התנגדות מפלגות העבודה ומרצ, הסמכויות האלו רוככו משמעותית. התנגדותן של המפלגות נבעה אז מהרצון שלא להביא לידי צמצום הרגולציה בישראל - אפשרות שנראתה ממשית כתוצאה מפעילות עתידית של רשות האסדרה. כך, כוח האכיפה של הרשות צומצם ובהתאם גם פעילותה נותרה מצומצמת יחסית.

במבחן התוצאה, הרשות החדשה לא מצליחה "להתרומם". עד כה היא פרסמה מדריך כתיבת רגולציה, ושני דוחות ביקורת בלבד: על תקנות כלי הירייה של המשרד לביטחון לאומי (שמכונה "דוח צהוב", כלומר הוא לא מחייב בלימה של הרגולציה), ופרסום דוחות האגודות העות'מאניות של משרד המשפטים (שהיה "דוח ירוק", מה שאומר שהרשות הייתה מרוצה מהרגולציה).

בסופו של דבר, הכלבים נבחו והשיירה עברה. הדוח של הרשות, שנוסדה כדי לשפר את איכות הרגולציה בישראל, הדגים את כוחה המוגבל וחסרונה בכלים אפקטיביים. חשוב לציין עם זאת, כי עד כה לא הוציאה הרשות "דוח אדום", ולכן לא ניתן לאמוד במדויק את יכולותיה האמיתיות לעצור רגולציות בעייתיות.

המבחן האמיתי יהיה כאשר יתפרסם דוח כזה, והדבר יגיע לבית משפט (אם הרגולציה לא תיבלם). כך, ה"שיניים" שלה עומדות כעת בסימן שאלה.

ועדת השרים מתערבת

בינתיים נראה כי גם בממשלה מבינים שלרשות האסדרה אין סמכויות ממשיות. השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של דני אילוז (הליכוד), הקובע שתוך שלוש שנים תפרסם הרשות מיפוי של האסדרה הקיימת. לפי הצעת החוק, ועדות הכנסת יידרשו לאשר מחדש גם רגולציה קיימת - אחרת זו תבוטל.

מרשות האסדרה נמסר בתגובה: "הרשות ערכה חוות דעת לתקנות כלי הירייה והערכה שנתנה לתקנות הייתה 'צהוב'. משמעות הדבר שאין חובה על המשרד לעכב את קידום התקנות. לעניין ההערות הפרטניות שבחוות הדעת - מבין שלוש הערות הביקורת השיב המשרד לביטחון לאומי באשר לשאלת זהות מי שביצע את הליך גיבוש הרגולציה. נוסיף כי המשרד לביטחון לאומי קיבל שתי הערות לטובה - ניתוח המצב הקיים והבחירה בחלופה המועדפת. בנסיבות אלו, מובן שהמשרד יכול לקדם את הצעת החקיקה, וכך עשה".

תגובת המשרד לביטחון לאומי

"בשל מתקפה בה פתח ארגון הטרור חמאס מול מדינת ישראל ביום 7.10.2023, הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני על מצב מלחמה ועל נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, ואף הוכרז על מצב מיוחד בעורף. בעקבות כך, הנחה השר לביטחון לאומי להחיש את קידום תקנות התבחינים, אשר גיבושן החל חודשים ארוכים לפני כן, וזאת, בין היתר, נוכח הפגיעה הקשה בביטחון האישי ובתחושת הביטחון של האזרחים בשל מתקפת הטרור הרצחנית. בהמשך לכך, נקבע דיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לאישור התקנות, כאשר במקביל, הואץ הטיפול בהשלמת דו"ח הריה לפני הדיון שנקבע בנושא.

בדיון האמור, שהיה פתוח לכלל הציבור והתקיים בתאריכים 15-16.10.23, אישרה הוועדה את התקנות. בתאריך 18.10.2023, התקנות פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף.

עוד יובהר, כי ביום 11.7.2023, פורסמה טיוטת תקנות התבחינים להערות הציבור, והתקבלו למעלה מ 300 הערות ציבור. הערות הציבור והשינויים המוצעים ביחס לתבחינים השונים הוצגו לשר לביטחון לאומי ושוקפו בדוח ה-RIA, כחלק מהותי מהחלופות שנדונו וכחלק מהשיח עם בעלי העניין.

יצוין כי על אף עמדת מנהל תחום טיוב רגולציה במשרד, לפיה הרחבת התבחינים המזכים ברישיון לכלי ירייה פרטי הינם אופציית רשות ואינם מהווים נטל רגולטורי על הציבור, גיבש מנהל תחום טיוב ורגולציה במשרד, לאחר שיח עם מנהל האסדרה, מכתב הערכת השפעת רגולציה בנושא התקנות והעביר אותו בתאריך 17.7.2023 לרשות האסדרה.

באשר להארכת תוקפם של רשיונות והכשרות, נדגיש כי לעיני המשרד עומדים בראש ובראשונה ביטחון הציבור ויכולת אזרח להגן על עצמו ועל ביתו.

המשרד לביטחון לאומי האריך את התוקף לביצוע הכשרות רענון וביצוע חידוש רשיון למי שרשיונו עמד לפקוע בחודשים ינואר־פברואר־מרץ 2024. הארכה זו נועדה להטיב עם ציבור מחזיקי רשיונות כלי ירייה (כ-12,000 בעלי רשיונות), שחלקם גוייסו ללחימה בצו 8 וחלקם מפונים מבתיהם, על כן לא יכלו לבצע את המוטל עליהם. יובהר כי ככל שלא היו מבצעים את ההכשרות במועדים הנ"ל, רשיונם היה מבוטל והיה עליהם להפקיד את נשקם בתחנות המשטרה עד לביצוע ההכשרה הנדרשת.

כמו כן, נציין כי הגיעו פניות רבות לאגף כלי ירייה, בחלקם אנשי מילואים המצויים באזורי לחימה ובני משפחותיהם בדבר הקושי בביצוע ההכשרות אלה, ובקשתם הייתה לדחות את המועדים לביצוע ההכשרות. נזכיר כי מדובר בכלי ירייה להגנה עצמית, וככל שהיה מבוטל הרישיון, הדבר היה חושף את בעלי הרשיונות לסכנה. ככל שמדובר במאבטחים, הרי שרישיונם היה מתבטל ועבודתם הייתה נפגעת.

יודגש כי למרות לוח הזמנים הקצר, אגף כלי ירייה במשרד לבטחון לאומי ביצע RIA, במסגרתה בחן חלופות והחליט על חלופה של הארכת תוקפם של הכשרות רענון וחידוש.

מצופה מהרשות לאסדרה להבין את המצב המיוחד בו נמצאת מדינת ישראל".

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"