על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● היא אחת הרוכשות הגדולות ביותר של נשק ישראלי, והחרמות לא מרתיעים אותה
● הקשרים הביטחוניים עם ישראל שעליהם לא ידבר נשיא ברזיל
1הקונספירציה הטורקית על השליטה היהודית באקדמיה
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שבה התקשורת הטורקית לבקר את ישראל ולפתח תיאוריות קונספירציה חריגות. במסגרתן, מנצלים את הרוחות האנטי־ישראליות בטורקיה גם להפצת אנטישמיות מובהקת. אחד מאותם פרשנים הוא יוסוף קפלן, אשר לאחר שלפני כארבעה חודשים כתב כי "ישראל מעוניינת למחוק את פלסטין מהמפה ואת הפלסטינים מההיסטוריה", עבר כעת להסביר "כיצד היהודים שולטים באקדמיה".
לדבריו, מאחורי המשימה הזו עומדים "אנשי המבצעים" שישראל מפעילה. אחת מהדמויות שהוא מציג בתור "הוכחה" הוא החוקר והסופר, פרופ' יובל נח הררי. "אני לא מדבר על האקדמיה, אלא על הרשתות שלהם - על האנושות", כתב קפלן במאר רווי תיאוריות הזויות. "הרשת האינטלקטואלית של המעצמה היהודית, שואבת את היסודיות התיאורטיים שלה מההגמוניה של היהודים בעולם... הם גוררים את העולם לגיהנום, במיוחד את האסלאם".
מתוך ייני שאפאק, מאת יוסוף קפלן. לקריאת הכתבה המלאה.
2ארמניה דורשת מישראל לכבד את גיבור העם הפאשיסט שלה
לפני כחודשיים פרסם שגריר ישראל בארמניה יואל ליאון ציוץ ברשת X (לשעבר טוויטר) שבו גינה מפגן תמיכה בעל מאפיינים אנטישמיים שהתקיים סמוך לאנדרטה של אחד מגיבוריה הלאומיים של ארמניה: גארגין נז'דה, מעריץ של היטלר ומשת"פ עם הנאצים. למרבה ההפתעה, בירבאן לא מיהרו להגיב לכך, אך לבסוף החליטו במשרד החוץ הארמני להשיב.
"אנחנו לא מקבלים שום פעולות שבוצעו מתוך חוסר סובלנות, על רקע לאומי או דתי", נמסר מירבאן. "אנחנו גם לא מסכימים לספקולציות בנושא - בין אם זה עבור מטרות פוליטיות או לתעמולה". עם זאת, נכתב בהודעה, "דיפלומטים זרים בארמניה צריכים להראות יחס מכבד".
נציין כי בצל המבצע של אזרבייג'ן שהתבצע לפני כמה חודשים ובעקבותיו השתלטו כוחותיו של באקו על כל שטחי קרבאך, התרחשו לפחות שתי הצתות של בתי כנסת בארמניה. תוצאות חקירה בנושא טרם פורסמו, אם בכלל.
מתוך אזרניוס, מאת עבאס גנבאי. לקריאת הכתבה המלאה.
3הסיוע האמריקאי לאוקראינה, ישראל וטיוואן הוא אינטרס של וושינגטון
הבחירות בארה"ב והאינטרסים הפוליטיים של הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים גורמים לעיכוב מתמשך של חבילת סיוע משמעותית בסך כ־95 מיליארד דולר לאוקראינה, ישראל וטיוואן. כעת המומחים של מכון המחקר FDD ממחישים במונחים כלכליים ממלחמת רוסיה־אוקראינה, מדוע זו השקעה משתלמת עבור וושינגטון.
הם מציינים כי עם פלישת רוסיה ב־24 בפברואר 2022, ארה"ב התחייבה להוציא כ־44 מיליארד דולר על סיוע לאוקראינה - 2.7% מתקציב הפנטגון. אותו תקציב סייע לקייב להשמיד יותר מ־7,700 טנקים ומשוריינים רוסיים, 223 מטוסי קרב ומסוקים וכ־21 כלי שיט. בהתחשב בתוצאה הזו, שהגיעה מבלי להפעיל חייל אמריקאי אחד, חושבים החוקרים כי נכון לארה"ב להשקיע בנושא. במיוחד בהתחשב בהיותה במקום ה־16 בלבד בדירוג המדינות המסייעות לאוקראינה.
מתוך FDD, מאת ברדלי באומן ואדמירל משנה (בדימוס) מארק מונטגומרי. לקריאת הכתבה המלאה.
4שאלת הבחירות המחודשות ברצועת עזה
16 שנים חלפו מאז שחמאס ביצעו את ההפיכה נגד הרשות הפלסטינית ברצועה, ועד שכוחות צה"ל השתלטו על בית המועצה המחוקקת של ארגון הטרור בעזה. הכתב משווה את הדרך להשבת הדמוקרטיה לפלסטינים לספר "מלכוד 22". מצד אחד, הפלסטינים זקוקים לממשלה מתפקדת, כאשר נראה שבכלל חמאס הם המפלגה הפופולרית ביותר. מנגד, ישראל לא תקבל בשום פנים ממשלה שבה חברים בכירי ארגון הטרור.
בה בעת, ישנה הבנה כי כל מערכת בחירות מסודרת של הפלסטינים תדרוש התחייבויות מצד ישראל, שבה במיוחד הממשלה הנוכחית לא צפויה לגבות תוכנית אמריקאית לכינון מדינה פלסטינית עצמאית. אולם, בחירות נראות כדרך לממשל תקין ולדמוקרטיה בשטחי הרשות הפלסטינית, שנגועה בשחיתות עמוקה - בין אם במעורבות היו"ר אבו מאזן ובין אם במעורבות אנשיו.
מתוך פוריין פוליסי, מאת ג'סטין לינג. לקריאת הכתבה המלאה.
5ההתנחלויות כצורך פוליטי של ביידן
ההודעות של ממשל ביידן בנוגע להתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון לא מביעות רק את התסכול הגובר בוושינגטון מהמדיניות של ממשלת נתניהו, אלא גם מצורך פוליטי פנימי אמריקאי. בניו יורק טיימס מסבירים כי ההודעות בנושא פורסמו ימים ספורים לפני קיום הפריימריז הדמוקרטי במישיגן, מדינה בעלת אוכלוסייה ערבית גדולה.
כיום, עיקר תשומת הלב של ביידן היא בהגעה להפסקת אש ברצועת עזה. הוא מעוניין להביא לקידום מו"מ שיוביל לכינון מדינה פלסטינית, ולא להסתבך אף יותר במלחמה אזורית בשנת בחירות. מנגד, הוא סופג ביקורת רפובליקאית משמעותית על מדיניותו נגד ההתנחלויות, שלדבריהם מהווה "ניסיון נוסף בקמפיין לערעור ישראל".
מתוך ניו יורק טיימס, מאת ארון בוקסרמן וג'ונתן וייסמן. לקריאת הכתבה המלאה.