שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת השרים ליוקר המחיה אישרה את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אותה קידם שר הכלכלה ניר ברקת. עיקר הרפורמה כולל אישור עקרוני ליבוא על בסיס הוכחה שהמוצר משווק כמו שהוא באירופה. בכך תיפתח האפשרות לייבא מגוון רחב של מוצרים. "במשך עשרות שנים, מנסים לפתור את בעיות יוקר המחיה בישראל, ובפעם הראשונה יש פה טיפול יסודי ושינוי מבני של השוק הישראלי ופתיחה אמיתית של תחרות", אמר ברקת.
● בלעדי | סוכמו תנאי הפרישה של בכירי שופרסל. אלה הפרטים
● חברות התעופה הזרות מתחילות לחזור לנתב"ג. מה יקרה למחירים?
ההבדל בין המהלך הזה לניסיונות קודמים לפתיחה ליבוא, הוא שהוא יכיר אוטומטית בכל מוצר שעבר תקינה אירופית ומשווק כחוק באירופה. זאת, במקום התאמה הדרגתית של התקינה הישראלית הייחודית, שחוסמת יבוא חופשי, לתקינה האירופית - מהלך מורכב, שיכול לקחת שנים ארוכות או לא להיות מושלם לעולם.
טרם אישור שינוי הגישה הזה, התגלעו מספר מחלוקות בין משרד הכלכלה לבין משרד הבריאות, שתומך באופן מסורתי בתקינה הישראלית הייחודית. ספציפית, משרד הבריאות דרש להשאיר את התקינה הישראלית על מקומה, ופשוט לבצע בה הפניות לתקינה האירופית. במקום זאת, במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר דרשו הכרה אוטומטית על בסיס הוכחת שיווק באירופה.
בנוסף, משרד הבריאות היה מעוניין לדרוש מהיבואנים להכיר את התקינה האירופית של כל מוצר שהם מייבאים, בעוד במשרדי הכלכלה והאוצר התעקשו על הוכחת שיווק באירופה בלבד, מתוך הנחה שהרגולטור האירופאי עושה את תפקידו. למוצרים יוצאי דופן הוקמה "ועדת חריגים" עם נציגות של משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה - ללא נציגות רשמית של משרד הבריאות.
עם זאת, ההכרה האוטומטית ברגולציה האירופית הייתה עלולה לייצר חיסרון לייצור הישראלי, שעדיין יצטרך להתחשב בתקינה הישראלית הייחודית, ולכן החליטו לבצע הפניה לתקינה האירופית גם בחקיקה הישראלית לגבי ייצור מקומי".
התאחדות התעשיינים כבר אמרה בעבר שהיא תומכת בחוק, אך דורשת שיקלו על הרגולציה הישראלית ויכירו בזו האירופית גם עבור הייצור המקומי. איגוד תעשיות המזון אף אמר לגלובס שהוא "שותף מלא להפחתת הנטל והסרת חסמי רגולציה מכלל העוסקים במזון, וכן תומך בקידום ויישום רפורמת היבוא ואימוץ התקנות האירופיות, זאת תוך סימטריה רגולטורית בין התעשייה המקומית והיבוא".
התנגדות נוספת שנרשמה הייתה של שר החקלאות אבי דיכטר, שהיה מעוניין בהשארת תקינה ישראלית ייחודית במטרה להגן על החקלאים. אך עמדתו לא התקבלה בדיון, וברקת השיב לו כי יש לבחור - הגנות מיבוא או תמיכה ישירה בחקלאים. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בדיון בעמדת משרד הכלכלה והאוצר, והרפורמה אושרה.
"מסירים את מגבלות היבוא ומייצרים אוטוסטרדת יבוא חופשי"
בסוף הדיון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "רפורמת היבוא תפתח את השוק ותוריד מחירים. המלחמה עצרה את קידום רפורמת היבוא, ובשעה טובה היא חודשה ועברה בוועדת שרים. אנחנו מכוונים בעזרת השם לחוקק את הרפורמה עוד במושב הזה".
ואכן, לדברי השר ברקת, הרפורמה תפורסם כתזכיר חוק בתחילת השבוע הבא, ולאחר מכן הוא יעבור לוועדת הכלכלה. קריאה ראשונה תתבצע במליאת הכנסת ב-24 במרץ, ולאחר מכן החוק יחזור מיד לוועדת הכלכלה, שצפויה לאשר אותו לקריאה שנייה ושלישית עד סוף מושב החורף של הכנסת הנוכחית - כלומר עד סוף חודש אפריל 2024.
עוד אמר שר האוצר סמוטריץ': "חותכים את הבירוקרטיה, חותכים את הרגולציה, מסירים את מגבלות היבוא ומייצרים אוטוסטרדת יבוא חופשי. אין שום סיבה שמה שטוב לאירופה לא יובא לישראל במסלול מהיר, עוקף בירוקרטיה ועוקף תקינה. היום עשינו צעד חשוב בכיוון הנכון. אני מודה לשר ברקת, לשר בוסו, לשר כהן, לשר דיכטר ולראש הממשלה על שיתוף־הפעולה, וכמובן למנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר ולאנשי המקצוע במשרד האוצר על קידום הרפורמה".
כחלק ממהלך רחב יותר של פתיחה ליבוא, ברקת העביר לאחרונה גם חוק הקובע קנס של עד 100 מיליון שקל על מניעת יבוא מקביל. בנוסף, בחודש ינואר עבר החוק שמסדיר את הליך הכניסה של סחורות לישראל, כך שכעת מכולות סחורה לא ייתקעו בנמלים ולא יחויבו לעבור במכון התקנים. במקום זאת יוכלו היבואנים להכניס סחורה על בסיס הצהרה בלבד ישירות למדפים. "רק תחרות אמיתית תוריד מחירים ותבטל את השליטה של המונופולים בצרכנים. כי מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", אמר שר הכלכלה.
ארגון "לובי 99" בירך על הצעת החוק שעברה בוועדת השרים. לדברי עו"ד רחל גור, סמנכ"לית "לובי 99", "אנו עמלים כבר משנת 2019 על־מנת להפחית חסמי יבוא ובכך לשחרר את הצרכן הישראלי מהחנק שנעשה על־ידי המונופולים בתחום מוצרי הצריכה והמזון. נמתין לראות את הפרטים הקטנים בנוסח הצעת החוק. ביבוא חייבים אימוץ מוחלט של התקן הבינלאומי. כל סטייה, אפילו הקטנה ביותר, עלולה לסרבל ולעכב את הליך היבוא ולהיטיב עם המונופולים".
גור הוסיפה כי "אנו מצפים לקרב קשה בכנסת, במהלכו הלוביסטים של כל חברות המזון ידרשו החרגות על־מנת להיטיב עם לקוחותיהם ולדחוק מתחרים פוטנציאליים. בלובי הציבורי אנו למודי ניסיון, ונגיע לדיונים מוכנים להיאבק למען האינטרס של הציבור ולמען המאבק להפחתת יוקר המחיה".