גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים

הרכב של העליון קבע בשבוע שעבר פה־אחד כי מסמך סיכום שנכתב בגישור, בלי עורכי דין, הוא חוזה מחייב במקרקעין ● אולם ויכוח על הערת אגב בין השופטת דפנה ברק־ארז לשופט עופר גרוסקופף העלה מחדש את הדיון הוותיק על התנאים לכריתת חוזה

השופטים דפנה ברק־ארז ועופר גרוסקופף / צילומים: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
השופטים דפנה ברק־ארז ועופר גרוסקופף / צילומים: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לפני 40 שנה בערך החלו דיני החוזים בישראל לנוע מקוטב פורמליסטי יחסית, שבעיקרו התייחס למילים הכתובות בחוזה כחזות הכול, לקוטב אחר לגמרי - שריכך מאוד את הכתוב וביכר לא פעם ערכים כמו הגינות ותום־לב על פני מלל. על השינוי הזה חתום יותר מכולם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שבתקופתו בבית המשפט הוכרו חוזים שנכרתו בעל־פה גם במקרקעין, למרות דרישת הכתב שקובע החוק, גם מטעמים של חוסר תום־לב קיצוני, כמו בפרשה המפורסמת של קלמר נגד גיא. זיכרון דברים (חוזה ביניים, שנכתב במהלך התקשרות בין צדדים) הוכר כחוזה מחייב עוד בפרשת רבינאי, ודרישת הכתב שקובע חוק המקרקעין רוככה גם במקרים אחרים.

בג"ץ לממשלה: הסבירו איך הגשתם את תקציב 2024
בעל דירה למכירה התכחש לזיכרון דברים בכתב יד. מה קבע בית המשפט?

במקביל, בוקרו חוזים אחידים ואף שונתה, לפחות סמנטית, תורת הפרשנות החוזית בפרשה שזכתה לקיתונות של ביקורת ואף להצעת חוק שעומדת לפתחה של הכנסת וידועה בתור "הלכת אפרופים". לא ברור אגב שהצעת החוק באמת תשנה את מה שנקבע באפרופים, אבל היא בהחלט החזירה את הוויכוח עליה למרכז הבמה.

מכל מקום, אף שפסקי הדין שנזכרים כאן מתייחסים לסוגיה אחרת בדיני חוזים, הצטברותם שופכת אור על התנועה הכללית שנהגה בבית המשפט העליון. המצדדים בה טענו להגנה על ערכים חשובים כמו קיום הבטחות והגינות ביחסים מסחריים, והמבקרים גרסו כי המהלך יצר אי־ודאות.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק / צילום: גיל יוחנן

בשנים שחלפו מאז החלה לנוע המטולטלת בבית המשפט העליון חזרה, וכבר שנים שיש לה איתותים מסוימים. זה קרה בתקופתו של השופט יורם דנציגר, שצידד בגישה פורמליסטית יחסית בחוזים; והמשיך לפסק הדין בעניין "ביבי כבישים", שבו פרסו שניים מהשופטים, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף, גישות שונות אך אחרות מזו שהייתה נהוגה ביחס לשאלה איך מפרשים חוזים.

עיקר פסק הדין: הגינות הדדית ושיתוף־פעולה

בשבוע שעבר ניתן בבית המשפט העליון פסק דין שפוסע מאוד בדרך הישנה ומבכר תום־לב והגינות על פורמליזם. אולם ויכוח שהתגלע בין שניים מחברי ההרכב בשולי פסק הדין - השופטים דפנה ברק־ארז ועופר גרוסקופף - מלמד על תנועה טקטונית בבניין ועל שינוי מגמה אפשרי בעתיד. אחד מהם הצהיר על כך במפורש.

פסק הדין שהתקבל בשבוע שעבר קבע פה־אחד כי מסמך סיכום שנכתב בגישור לפני יותר מ־12 שנים, ללא עורכי דין וללא פירוט, הוא חוזה מחייב במקרקעין, ועל כן הורה על אכיפתו. התיק, שעסק בסכסוך על קרקע בנווה שלום, ניתן בין היתר, אולי בעיקר, בשל מה שהשופטים ראו בו פגיעה קשה בהגינות - לאחר שבנווה שלום ניסו להתנער מההסכם שנכתב בגישור.

בחוות־הדעת העיקרית בפסק הדין, שנכתבה על־ידי השופט גרוסקופף, נקבע כי בין הצדדים לחוזה - אדם בשם אברהים עג'מי מן העבר האחד, והמנכ"ל והיו"ר של נווה שלום מן העבר האחר - הייתה גמירות דעת (קרי הסכמה של הצדדים לכרות ביניהם חוזה). בנוסף, נפסק כי דרישת המסוימות - הדרישה הקרדינלית השנייה בדיני חוזים, שנוגעת לשאלת הפרטים שכולל החוזה - יכולה להיות מרוככת בנסיבות שבהן ברור כי הסכמת הצדדים ביחס למהותו של החוזה הייתה חזקה. במילים אחרות: השופטים פסעו בשביליה של ההלכה המוכרת, הנוהגת מזה עשרות שונים, שרק יושמה כאן בנסיבות ספציפיות.

"עיקר פסק הדין מגיע ממקומות של הגינות הדדית, שיתוף־פעולה והחשיבות שיש לכך שאנשים יעמדו בדיבורם", מסביר פרופ' עלי בוקשפן מבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. "יש פה דגש על מתן תוקף להסכמות ברורות, גם אם לא לבשו צורה הכי פורמליסטית, ועל סעד של אכיפה וקיום החוזה". החידוש כאן בא לידי ביטוי בשולי פסק הדין, שם נראה כי מתחת לפני השטח הקונצנזואליים, יכולה לפרוץ רעידת אדמה.

"פסיקתנו נעה בצורה מופרזת לכיוון המהותי"

השופט גרוסקופף, פרופסור למשפטים ותלמידו של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, הקפיד להבהיר בפסק הדין כי "האמת צריכה להיאמר, ולו כהערת אזהרה לעתיד - המטוטלת שבין הקוטב הפורמלי לבין הקוטב המהותי נעה בעניין זה בפסיקתנו בצורה מופרזת לכיוון הקוטב המהותי. ייתכן מאוד כי בעתיד יהיה מקום למתן במידה משמעותית את תנודתה של המטוטלת, במיוחד בנוגע לעסקאות מקרקעין, ולקבוע כללים נוקשים יותר להכרה בתוקפו המחייב של מסמך ביניים".

גרוסקופף מבהיר כי בנסיבות המקרה הזה, שהיו מובהקות למדי, לא היה מקום לשינוי ההלכה, אך תוך אזכור מאמר של פרופ' מני מאוטנר, שהביע עמדה פורמליסטית מאוד בעבר ביחס להכרה בעסקאות במקרקעין, זרע את הזרעים לסיבוב הבא.

"המקרה שלפנינו הוא דוגמה טובה להתנערות"

השופטת ברק־ארז, הפרופסור השנייה בהרכב, הבהירה מצדה כי אין על מה לדבר: "אכן, צודק חברי כי יש מקום לזהירות ביחס להכרה בהסכמות לא־פורמליות כחוזים מחייבים, כדי לתרום לוודאות המשפטית", כתבה. "אולם כשלעצמי, אינני סבורה כי יש מקום לחידושי הלכה בתחום זה, אלא רק להחלה זהירה של העקרונות שגובשו בפסיקה ביחס לכך במהלך השנים.

"אני מודעת לחשש מפני 'גלישה' לא מבוקרת אל מצב של חיוב חוזי, אף במצבים בהם הצדדים לא התכוונו להעניק תוקף מחייב להסכמות שאליהן הגיעו. לצד זאת, יש מקום לחשוש גם מפני התנערות של צדדים מתוחכמים מהסכמות ברורות, שלא זכו לעיגון פורמלי מלא. ניתן להתרשם כי המקרה שבפנינו מהווה דוגמה טובה לחשש האחרון".

האם במקרה שבו חוסר ההגינות לא יזעק לשמיים, יבחר גרוסקופף בעתיד לנסות ולאתגר את ההלכה? לדברי בוקשפן, אין ספק כי גרוסקופף "הוא האחרון שירצה שהפסיקה שלו תחזור כמו בומרנג לצדדים חוזיים חלשים. מה שמנחה אותו הוא יותר גאומטריה בדיני חוזים וחתירה ליצירת כללים ברורים".

הפסיקה של גרוסקופף היא טריקית: בנושאים מסוימים הוא פורמליסט, ובאחרים, כמו חוזים צרכניים למשל, הוא יכול להיחשב מרחיק יותר מאהרן ברק. "אולי לא מפתיע לכן למה הוא לא חשב שהשינוי הפורמלי מתאים במקרה כמו המקרה זה", אומר בוקשפן.

אולם בהינתן ששופטים לא שופכים דיו לריק, המהלך האחרון נראה כמו חימום עמדות. לא בכדי נראה כי ברק־ארז מבקשת לעמוד שם על המשמר. בבית המשפט העליון היום, למהלך של גרוסקופף עשוי להיות רוב.

עוד כתבות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?