כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן / צילום: כדיה לוי
"1. תוצאות הקלפיות בשכונה מוכיחות שלא משנה מה אעשה וכמה אתאמץ, אפתח ואשרת, התוצאה תהיה אותה תוצאה שלילית וקיצונית... 2. המלצתי הבוקר להורי למכור את ביתם מיד ולעזוב את השכונה". כך כתב ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן לאחר שנודעו התוצאות לבחירות לרשויות המקומיות. הוא כתב את הדברים בקבוצה השכונתית ותמונת מסך שהופצה ברשתות החברתיות הציתה סערה.
● המשרוקית של גלובס | כולם טוענים שהם ניצחו בבחירות המוניציפליות, מה מלמדות העובדות?
● ראיון | אל"מ במיל' טליה לנקרי: "לא כיף להפסיד, אבל לפחות לא נגררתי לפוליטיקה הישנה"
אמנם שאמה הכהן נבחר מחדש לראשות העיר עם 54.3% מהקולות, אולם יריבו, ליעד אילני שקיבל 45.7% מהקולות בעיר, זכה לתמיכה בבחירות ברמת אפעל. התושבים הניחו שהוא מאיים "לייבש" את השכונה, אולם שאמה הכהן מצהיר שלא יפגע בה.
חברות נדל"ן הפועלות להקים את השכונה החדשה הצמודה לרמת אפעל בצמוד לתל השומר הופתעו מההתכתבות. באחת מהן אמרו לגלובס: "אנחנו הראשונים שמרגישים לאן הרוח נושבת וזו לא הייתה התחושה עד עכשיו. ראש העיר עם דלת פתוחה ונפגש עם כלל היזמים שבמתחם. אני חושב שהוא נמצא במצב לאזן אינטרסים: מצד אחד רוצים בנייה ודירות במרכז, מצד שני רוצים לשמור על הייחודיות של צמודי הקרקע ברמת אפעל. אבל אי אפשר להתנתק ממצוקת הדיור ויש שמירה מידתית על היקפי הבנייה ועל שטחים ירוקים".
בשכונה החדשה שווקו כבר אלפי יחידות דיור, והיזמים מעידים על הקפדה בנושא התכנון: "היו שם עיכובים כי היה צריך לקבוע את נושא פינוי האשפה ושטחי השירות. אבל הייתה נכונות בעירייה לא להערים קשיים. התכנון טוב".
חלק מהדירות שמקודמות בשכונה מיועדות להגרלות הממשלתיות לדירות מוזלות ולדיור להשכרה לטווח ארוך. לדברי גורמים הפעילים בהקמת פרויקטים ברמת אפעל וסביבתה בשכונות החדשות, "אדריכל העיר מקפיד על החומרים החיצוניים. נלחמנו בזה כי חלק מהפרויקט במחיר מופחת וזה הקשה עלינו, אך הוא לא היה מוכן להתפשר על החזות. העירייה קידמה שם מערכת אשפה פניאומטית וזה עולה 3,000־4,000 שקל ליח"ד".
"יכולים לשלוח פיקוח על כל פסיק"
"זה חריג שראש עיר ייכנס בשכונה בצורה כל כך גלויה", אומר יוגב שרביט, מומחה לכלכלה מוניציפלית בחברת "בילד אסטרטגיה אורבנית".
מה היכולת של ראש העיר לפגוע בשכונה מסוימת?
"יש לא מעט דרכים שבהן ראש עיר יכול להתעמר בשכונה, בעיקר דרך תקציבים עירוניים. למשל, אם קובעים סדרי עדיפויות לשפץ את הכבישים, את בתי הספר - הם יקבלו את השיפוצים יותר מאוחר. מתחננים לשלוחת מתנ"ס? לא ימהרו לבנות להם. רוצים היתרי בנייה? פחות.
"אפשר גם להצדיק את זה בצורה מאוד פשוטה ולהגיד שיש סדרי עדיפויות, או אפילו אפשר להחליט שהתושבים ישלמו על הפיתוח דרך חוקי העזר העירוניים. בשכונות אחרות אפשר להגיד שהן עוברות התחדשות עירונית או שהן חלשות ולכן מקדמים אותן יותר. אפשר למצוא כל מיני צידוקים, לנווט את הבירוקרטיה כדי להשיג מה שאתה רוצה. ככל שאתה יותר חזק לכאורה יש הצדקה להתעמר בך לכאורה".
יש גם דברים שלא קשורים לתקציבים. לדבריו, "ברמת אפעל הוא יצטרך להתמודד עם אנשים חזקים, אז אפשר למשל להחליט שמקפידים הרבה יותר על כל האנשים בשכונה הזאת. אנשים עובדים בבית ואולי לא משלמים ארנונה נכונה? נעשה בדיקה יזומה ונראה מי משתמש בבית כמשרד ולא משלם ארנונה עסקית.
"כל הדברים אלה קורים במסגרת החוק - פשוט מחליטים על אכיפה. אכיפה זה כלי שרשויות יכולות להיות סלקטיביות או לא לגביו.
"אגב, יש גם ראשי ערים שמתעמרים באנשים פרטיים, לא בשכונות. למשל, עושים בעיות ברישום בגני ילדים, דואגים שהעובדים תחתיהם ידעו שיש אנשים שלא צריכים לקבל יחס מיוחד, או שולחים את הפיקוח על כל פסיק, כמו חריגה קטנה מקווי בניין בשעה שיש אנשים שממש מצרפים לעצמם שטח ציבורי ולא עושים להם כלום".
שרביט מציין שהרבה פעמים זה דווקא עובד הפוך: "כלומר שעירייה מחבקת שכונה מסוימת, למשל כשרוצים למשוך אליה תושבים חזקים. קל לראות באחוזי הצבעה מי מצביע למי, לפי קלפיות. למשל מי מצביע מבנייה רוויה לעומת צמודי קרקע. לא נתקלתי בראש עיר שמכריז שיפעל בצורה שיטתית נגד שכונה, אבל כשמעדיפים שכונה מסוימת בהכרח מזניחים שכוונת אחרות".
"מציע לתושבים לא להיות מוטרדים"
עד שנת 2008 הייתה רמת אפעל יישוב קהילתי נפרד, בעל אופי כפרי. אז אוחדה עם רמת גן, ובשנים האחרונות מקודמת בה בנייה רוויה בהיקף נרחב - כ־3,000 יחידות דיור, כולן בבנייה רווה.
המחירים בשכונה גבוהים למדי. לפי נתוני רשות המסים, ברחוב נורית (קרוב לסמינר אפעל) נמכרה באוקטובר האחרון דירת 5 חדרים, בשטח 180 מ"ר, בקומה 6 מתוך 7, לאכלוס ב־2025 ב־5 מיליון שקל. ברחוב סמדר נמכרה דירת 5 חדרים צנועה יותר, בשטח 116 מ"ר, תמורת 4.2 מיליון שקל. הדירה בקומה 4 מתוך 7. ברחוב יהלום בצד הדרומי של השכונה, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 110 מ"ר, עם שתי חניות, תמורת 3.8 מיליון שקל.
בתים פרטיים ותיקים בשכונה נמכרים במחירים גבוהים בהרבה, והעסקאות נדירות יותר. לדוגמה, בדצמבר 2022 נמכר בית בן 5 חדרים, 260 מ"ר, ב־7.8 מיליון שקל. באפריל 2021 נמכר בית בן 7 חדרים, 264 מ"ר, ב־7.2 מיליון שקל.
"אני מציע לתושבי רמת אפעל לא להיות מוטרדים", אומר אופיר פינס פז, לשעבר שר הפנים וכיום ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת ת"א. "אני מכיר את התחושה של אכזבה, אתה מרגיש שנתת. אמרו לי את זה עוד ראשי רשויות, הם מדברים הרבה על אי־הכרת הטוב. ברמת גן הקרב היה בהחלט צמוד. אני בטוח שלא יקרה שום דבר לרמת אפעל ושהוא לא יפעל נגדם. להיפך, אני חושב שאם הוא פוליטיקאי רציני הוא יעשה הכול לקבל את התמיכה שלהם בבחירות הבאות ולא יוותר על הקולות שלהם. אבל באופן כללי צריך לשקול מילים".
באופן כללי, מה ראש עיר יכול לעשות כדי להוריד או להעלות שכונה?
"בתשתיות ובבנייה יש תוכניות ארוכות טווח זה לא פשוט להזיז את ההגה, גם אם רוצים לעשות שינוי. אתה יכול לעשות שינוי נקודתי, למשל להעביר החלטה בוועדת תכנון ובנייה שבשכונה מסוימת יבנו בנייה רוויה, מה לעשות בשטחים החומים, לעשות אולם תרבות או ספורט. אבל נדל"ן ותחבורה אלה דברים ארוכי טווח, שמתוכננים קדימה".
עם זאת, לפינס פז יש פרספקטיבה מעניינת על השכונה שאוחדה וכעת מצביעה נגד ראש העיר: "כשאיחדתי את יהוד ומונוסון לעיר אחת, נתתי למונוסון מעמד מיוחד של רובע עירוני. זה מתאים שם. מהניסיון שלי כשר פנים וכיו"ר ועדת הפנים, אם הייתי עושה את האיחוד של רמת אפעל עם רמת גן, הייתי נותן לרמת אפעל מעמד של רובע, כי היא הייתה יישוב עצמאי, ומפני שכשאתה מאחד רשות מקומית כפרית עם עיר גדולה, העיר יכולה לדרוס אותה ואת תושביה בקלות. רובע עירוני זה מעמד בחוק שנותן לה קצת יותר ניהול עצמי, זה קצת מרכך את הטראומה".
"העירייה תמשיך לספק שירות לכל השכונות"
שאמה הכהן מסר בתגובה כי "תוצאות ההצבעה בשכונה והשיח נגדי בקבוצת הוואטסאפ המדוברת הן תוצאה של מסע ההסתה המחריד שנאלצנו אני ומשפחתי לעבור בחודשים האחרונים. העירייה בראשותי תמשיך ותספק שירות ומעטפת בכל תחומי החיים לכל שכונות העיר, כפי שנהגה עד כה".