גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם כאן "היום שאחרי" עדיין לא הגיע: איך מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה?

יותר מחמישה חודשים לאחר 7 באוקטובר, ולמרות הקמת ועדה מיוחדת בכנסת, ויוזמות עצמאיות של ח"כים, סוגיית ההעמדה לדין של מי שביצעו את הזוועות - בעיקר תקועה ● שלוש דילמות מרכזיות שצריך לפתור, ובהן מסתמן פער בין הפוליטיקאים למערכת המשפטית ● המשרוקית של גלובס

שמחה רוטמן, הציונות הדתית (נאום בכנסת, 7.2.24) / צילום: יונתן בלום
שמחה רוטמן, הציונות הדתית (נאום בכנסת, 7.2.24) / צילום: יונתן בלום

הרבה דברים השתנו מאז 7 באוקטובר, אבל בסוגיה חשובה אחת קרה מעט מאוד. מדובר בדילמה לגבי אירוע שעומד להיות חסר תקדים מבחינת המדינה ומערכת המשפט: העמדתם לדין של המחבלים שביצעו את מעשי הזוועה באותה שבת, ומוחזקים כעת בידי ישראל.

הבית שלך בבארי נשרף כליל? זה הפיצוי המביך שתקבל מהמדינה
התוכנית של ישראל ליום שאחרי, והניסיון של חמאס לסכל אותה
"קשה עד בלתי אפשרי": הבכיר שמנתח האם ישראל יכולה לנצח במלחמה

במערכת הפוליטית דווקא יש התרחשות שקשורה לסוגיה הזאת. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מוביל ועדת משנה ייעודית ליצירת מסגרת משפטית מתאימה. הוא גם מקדם הצעות חוק שונות שקשורות לאופן שבו לדעתו יש לטפל בנושא. יש גם ח"כים אחרים בקואליציה שמקדמים יוזמות משלהם, שקשורות אף הן לאפשרויות השונות להתמודדות המשפטית עם האירועים.

אז למה בכל זאת נראה שהנושא הזה תקוע? לא נוכל להתייחס כאן לכל הסיבות, אך בשורות הבאות נעסוק בשלושה פרמטרים שבהם ניכר הפער בין הרצונות של חלק מהפוליטיקאים לבין עמדת אנשי המקצוע והמערכת.

מי יסנגר על הנוח'בה?

בתחילת החודש עלתה לקריאה ראשונה בוועדת חוקה הצעת החוק של ח"כ רוטמן המבקשת לשלול זכאות לייצוג ציבורי מאותם מחבלים שאחראים לפיגועי 7 באוקטובר. "נכון להיום, אנחנו למעשה מאפשרים לרוצחים לרשת את נרצחיהם בכך שאנחנו חייבים לממן את ההגנה על הרוצחים", אמר רוטמן עם הגשת החוק. "עלינו לוודא שהמפעל החברתי הכל כך חשוב של הסנגוריה הציבורית לא יזוהם על ידי הגנה על מחבלי הנוח'בה".

האם ייתכן מצב שבו המדינה לא תעמיד ייצוג לאדם שאין לו עורך דין? פרופ' יואב ספיר, שכיהן כסניגור הציבורי הארצי, מציין בשיחה איתנו כי זו לא הפעם הראשונה שבה מנסים במערכת הפוליטית למנוע ייצוג ציבורי מנאשמים. "ניסו למנוע ייצוג לעצירים ביטחוניים, ניסו למנוע ייצוג מזרים - אבל כל הניסיונות האלה בסופו של דבר נהדפו עוד לפני שלב החקיקה. כולם הבינו שאם אנחנו רוצים משפט צדק, אין מנוס", הוא אומר.

זאת גם לא הפעם הראשונה שבה צפוי להיות קושי למצוא עו"ד שיסכימו לייצג את הנאשמים. הסניגוריה הציבורית, צריך להזכיר כאן, היא בעצם גוף של המדינה, שנסמך על כאלף עורכי דין פרטיים שפועלים תחתיו, בסוג של מיקור חוץ. אלה, אינם מחויבים על פי הדין להסכים לייצג כל לקוח. "אני חושב שהמדיניות שלא כופים על אדם לייצג לקוח מסוים היא נכונה", אומר על כך פרופ' ספיר, שמכהן היום כמנהל מכון טאובנשלאג לחקר המשפט הפלילי באוניברסיטת תל אביב.

בינתיים, על רקע הצעת החוק של רוטמן, הסניגוריה הציבורית כבר הודיעה כי בניגוד לפרסומים, היא איננה מסרבת באופן גורף לייצג את אותם מחבלים, וכי היא מתנגדת לחקיקת החוק "עד לקידום הסדר כולל בשאלת המסגרת המשפטית" (עניין, שכאמור, תקוע). פרופ' ספיר מזכיר כי בעבר התקשו בסניגוריה למצוא ייצוג, למשל, "במקרים של פשיעה מאורגנת, שבהם היו פגיעות בעורכי דין, כמו מקרה יורם חכם, אבל בסוף תמיד נמצאו פתרונות. במשפט אייכמן, למשל, תוקן החוק באופן שיאפשר להביא סנגורים זרים".

אבל למה בעצם זה כל כך קריטי שהמדינה תעמיד, במימון שלה, ייצוג לאותם אנשים? "אי אפשר בשיטה האדברסרית להגיע לצדק כשהנאשם לא מיוצג. זה כמו לקיים משפט בלי שופט או תובע", משיב על כך ספיר. "הזכות לייצוג לא יכולה להבחין בין דרגות חומרה של המעשים. אם כבר, אז להיפך: ככל שהמעשים המיוחסים הם חמורים יותר, זה מחזק את הצורך בייצוג. זה לא עניין שאנחנו עושים להם טובה בדבר הזה. זה בשבילנו, בשביל איך שאנחנו רוצים שמערכת המשפט שלנו תראה. זה נכון גם מבחינת הלגיטימציה הבינ"ל. ללא ייצוג, איש לא יתייחס למשפט ברצינות".

היכן יישפטו המחבלים?

זאת אולי השאלה הגדולה ביותר שממנה ייגזר הכל. האם הריבוי החריג של הזירות, המחבלים, העדויות וגם הזוועות יטופלו בכל זאת דרך המסגרת הרגילה של הדין הפלילי, או שייעשה, למשל, שימוש בדין הצבאי?

"העמדה לדין של הנוח'בה במסגרת המערכת הפלילית הרגילה מעלה כמה קשיים", אומר עו"ד דן אלדד, לשעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. "דיני הראיות הקפדניים; ההגבלה על האשמת אדם באירוע שלא השתתף בו פיזית; ובגלל ההקפדה על זכויותיו של כל נאשם, קצב ההליך צפוי להיות מאוד איטי".

אלא שאלדד סבור כי על אף הקשיים הללו, הפתרון צריך לכלול גם שימוש מוגבל במערכת הפלילית הרגילה. "אני לא מקל ראש בבעיות האלו, אבל ההפחדה נגד המשפט הפלילי מוגזמת לחלוטין. זה נכון שאי אפשר לסתום את בית המשפט בתיקי מחבלים, אבל אפשר במסגרות הקיימות ליצור התאמות ולהקצות לכך משאבים רבים".

ומה לגבי האפשרות להקים מוסד שיפוטי מיוחד, עם סדרי דין חדשים, כפי שהציע למשל השר ישראל כ"ץ? כ"ץ נסמך על הדוגמה האמריקאית, שם, לאחר פיגועי 11 בספטמבר הוקם טריבונל מיוחד. ד"ר אלעד גיל, ראש תוכנית המחקר במכון תכלית, שמכיר היטב את הדוגמה הזאת, אומר כי "מבחינת הסיטואציה, הנסיבות בהחלט דומות. גם שם היה צורך להתמודד עם הקושי ברף הראיות הפלילי ורצון להקים ערוץ מהיר ויעיל תוך שמירה על משפט צדק". אלא שמהר מאוד הטריבונלים התגלו ככישלון חרוץ. "זה גרם לארה"ב נזק מדיני, ביטחוני ותדמיתי שנמשך עד לימים אלו", הוא מספר. "זה מיצב אותם כמפרי זכויות אדם, שעושים איפה ואיפה". ומה שחמור יותר, הוא ש"גם ברמה הפרקטית בתי הדין האלו לא הצליחו, והניסיון התגלה כיקר ולא אפקטיבי". לדבריו, "מתוך מאות עצורים, הושגו עד היום שמונה הרשעות בלבד, כמעט כולן בעסקאות טיעון".

"אין ספק שזה נושא סבוך ומורכב, ואין פה פתרון חד משמעי", מסכם עו"ד אלדד, "זה מחייב חשיבה מחוץ לקופסה, אבל צריך להיזהר מרעיונות קיצוניים. חייבים הליך שיראה לעולם שישראל מתנהלת לפי מונחים בסיסיים של צדק, וזה אומר שלא משנים את החוק בדיעבד, ולמרות שעורכים התאמות לא מכופפים את דיני הראיות ולא פוגעים בזכויות נאשמים".

יוטל עונש מוות?

עסקנו בנושא הזה בעבר, כשמי שקידמה אותו היא בעיקר מפלגת עוצמה יהודית, שאף הגישה הצעת חוק בנושא, שבינתיים קידומה הוקפא. חברי הכנסת שלה ממשיכים לדבר על כך גם בימים אלה, מה שמשאיר באוויר את השאלה האם חוק כזה הוא נחוץ והאם הוא רצוי?

מבחינה פרקטית, הניסיון לתקן את החוק רטרואקטיבית, כך שהוא יחול על מי שביצעו פשעים ב־7 באוקטובר, יעורר כמובן קשיים משפטיים רבים. "סעיף 5 לחוק העונשין קובע במפורש שתיקון מחמיר בעונש שנקבע לעבירה לא חל רטרואקטיבית", אמר לנו על כך בעבר רז נזרי, שכיהן כמשנה ליועמ"ש, בין היתר לענייני משפט פלילי. מעבר לכך, ואולי חשוב יותר, נזרי ומשפטנים נוספים הצביעו על כך שבשביל להטיל עונש מוות אין צורך בחקיקת חוקים חדשים. נזרי עצמו למשל הציע להתבסס על "החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם", שמגדיר שלל עבירות שיכולות להתאים למה שאירע, ומאפשר הטלת גזר דין מוות. ויש גם פתרונות נוספים.

אבל האם לישראל בכלל כדאי להטיל עונשים כאלה? זאת כבר שאלה שקשורה גם לסוגיות תועלתניות (השפעה על התדמית הבינ"ל, למשל), וגם לסוגיות מוסריות, שלגביהן אין ביכולתנו להכריע כאן. בעבר שוחחנו על כך עם פרופ' יונתן יובל, החוקר את סוגיית עונש המוות, שסקר עבורנו את המצב בעולם מבחינה עובדתית, וציין כי "היום, כדי להיות חברים באיחוד האירופי צריך לוותר על עונש מוות", וכי "מלבד ארה"ב, המדינות היחידות שבהן עונש כזה מיושם בפועל הן מדינות מזרח ומרכז אסיה, חלק ממדינות אפריקה, המזרח התיכון ואיראן".

עוד כתבות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום