גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטחות לחוד ומציאות לחוד: כך בריטניה הפנתה גב לישראל במלחמה בעזה

הצבעת בריטניה השבוע במועצת הביטחון בעד הפסקת אש מיידית בעזה הביאה לשיא את תהליך השחיקה בעמדות פרו־ישראליות במדינה ● מה קרה להבטחות הבריטים על "תמיכה לא־מוגבלת" בישראל אחרי ה־7 באוקטובר, וכיצד הן התחלפו באיומים באמברגו נשק ובגינויים?

מפגינים פרו־פלסטינים בלונדון, בינואר / צילום: Reuters, SOPA Images
מפגינים פרו־פלסטינים בלונדון, בינואר / צילום: Reuters, SOPA Images

כאשר ממשלת ישראל יצאה למלחמה בעזה, אחרי התקפת הטרור של ה־7 באוקטובר, הבטיחה לה הממשלה הבריטית תמיכה בלתי־מסויגת. ראש הממשלה הבריטי רישי סונאק נחת בישראל כמה ימים בלבד אחרי ההתקפה, במטוס תובלה הנושא נשק וציוד צבאי לטובת צה"ל, והכריז על "תמיכה בלתי־מוגבלת בישראל, אל מול פני הרשע". שר החוץ הבריטי דאז ג'יימס קלוורלי, הבהיר בנאום חוצב־להבות בפרלמנט הבריטי: "אנחנו תומכים בזכותה, ולמעשה בחובתה, של ישראל להגן על עצמה". קרוב לשישה חודשים לאחר מכן, לא נשאר הרבה מההבטחות הבריטיות.

טראמפ יוצק צוננים על ישראל: למה הוא מתכוון כשהוא אומר תפסיקו כבר
מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל
סחף נגד ישראל באירופה: קיצוץ כספים, הסטת השקעות והכרה במדינה פלסטינית

בריטניה מאיימת כעת להטיל אמברגו נשק על ישראל אם היא תפלוש לרפיח. הממשלה הבריטית, ובמיוחד משרד החוץ שלה, לא מפספסים הזדמנות למתוח ביקורת על אחריותה של ישראל למצב ההומניטרי הקשה ברצועה, כולל ביקור מפתיע של סונאק במהלך פגישה בילטרלית עם השר בני גנץ בלונדון כדי "ללחוץ" בנושא זה.

השיא הזמני נרשם ביום שני השבוע בהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם, כאשר שגרירת בריטניה באו"ם הרימה את ידה בעד הצעת ההחלטה שגיבשו מדינות ערביות, הדורשת הפסקת אש הומניטרית מיידית בעזה. ההחלטה אינה מגנה את חמאס על מעשי הזוועה של ה־7 באוקטובר.

 

חזרתו של קמרון

מדוע השתנתה העמדה הבריטית? הפרשנים וכלי התקשורת שנדרשו לסוגיה מצביעים באופן כללי על השחיקה שחלה בתמיכה בישראל במערב לאורך החצי שנה האחרונה. הכישלון של ישראל להבטיח כי לא יהיה משבר הומניטרי בעזה, הימשכות ההפצצות והפעולות הצבאיות, מספר הקורבנות הרב בצד הפלסטיני וגם חוסר הנכונות לדון ב"יום שאחרי", תרמו לכך. שינוי־כיוון מורגש בימים אלה לא רק בלונדון, אלא גם בברלין, בפריז ואפילו בוושינגטון.

אבל יש כמה גורמים ייחודים במקרה הבריטי. אולי המרכזי שבהם הוא חילופי התפקידים במשרד החוץ שהתרחשו כחמישה שבועות לאחר פרוץ המלחמה, אז דייוויד קמרון חזר "מהכפור הפוליטי", ומונה לתפקיד, בעוד קלוורלי הפרו־ישראלי הוזז לתפקיד שר הפנים. בחודשים שעברו מאז הוכיח קמרון כי הוא הרבה יותר ביקורתי מקודמו בתפקיד כלפי ישראל.

כאשר ה־BBC, למשל, סירב להגדיר את מחבלי חמאס כ"טרוריסטים" בתחילת המלחמה, יצא קלוורלי נגד ההחלטה באופן נחרץ ופומבי. לעומת זאת, לפני כשבועיים, כאשר הערוץ שידר תחקיר שהתבסס על עדויות פעילים אנטי־ישראלים ושהובל על ידי כתבים שהביעו תמיכה בחמאס, בנוגע לפעילות צה"ל בבתי חולים, אמר קמרון כי מדובר ב"ממצאים מדאיגים" וקרא לממשלה הישראלית "להתמודד עם הטענות".

קמרון, שביקר במזרח התיכון חמש פעמים מאז מינויו וזוכה ליד חופשית במדיניות החוץ הבריטית, גם מותח ביקורת באופן תכוף סביב המצב ההומניטרי בעזה, ותולה בישראל את האחריות לכך שסיוע לא נכנס לרצועה. לפי הדלפות שפורסמו בתקשורת הבריטית, הוא רמז בשיחות סגורות כי מדינתו תשקול להפסיק לייצא נשק לישראל אם תתבצע פעולה ברפיח.

מקורביו של קמרון מסבירים כי הוא יודע שימיה של הממשלה הבריטית ספורים (סונאק צפוי להקדים את הבחירות השנה), ולכן הוא "נאבק להשאיר חותם אחר על ההיסטוריה הבריטית, שהוא לא ה'ברקזיט'". בתפקיד העבר שלו כראש הממשלה, קמרון היה זה שהחליט לקיים משאל־עם על החברות באיחוד האירופי, בניסיון כושל לשכך את הביקורת על היחסים עם בריסל בתוך מפלגתו.

"זה מתסכל מאוד שהסיוע הבריטי לעזה מתעכב באופן קבוע ומחכה לאישור ישראלי", כתב קמרון לוועדת החוץ של הפרלמנט הבריטי בשבוע שעבר. "הסוגיות העיקריות המונעות את הסיוע הן סירוב גחמתי מצד ממשלת ישראל והליכי בידוק ממושכים". ב"אוברזרוור" נכתב ביום ראשון האחרון כי "הגישה של קמרון שונה לחלוטין מזו של סונאק וקלוורלי לאחר ה־7 באוקטובר. קמרון נוקט קו נוקשה יותר כלפי ישראל בנוגע לעזה, וזו אחת הסיבות לכך שהוא הופך לאהוד יותר ויותר בבריטניה ובמשרד החוץ".

הרחוב בעד עזה

סוגיית דעת הקהל עשויה להיות אחת הסיבות להתנהגות של קמרון, וגם של סונאק, שבחודשים האחרונים מנסה להתרחק מהסכסוך במזרח־התיכון ולהתמקד בענייני פנים, ובמיוחד בשאלה כיצד ואם הוא יכול לחמוק מהתבוסה האלקטורלית שחוזים לו הסקרים. הרחוב בבריטניה הוא ברובו פרו־פלסטיני, עם הפגנות ענק בעד "הפסקת אש בעזה", קמפיינים להפסקת אספקת נשק לישראל, וגם הסיקור של כלי תקשורת מרכזיים יכול להיחשב ככזה ש"בחר" בצד הפלסטיני.

רק 24% מהציבור הבריטי, לפי סקר של חברת YouGov שפורסם בשבוע שעבר, מצדיקים המשך פעילות צבאית ישראל ברצועה. 4% רואים בחיוב את חמאס, שיעור נמוך מאוד, אבל רק 15% רואים בחיוב את ממשלת ישראל. בסך הכל, 29% מביעים סימפטיה רבה יותר לפלסטינים, לעומת 15% בלבד המביעים סימפטיה רבה יותר לישראלים.

כך שלמרות העמדות הפרו־ישראליות במופגן של המפלגה השמרנית לאורך השנים האחרונות, ההתנהלות שלה עתה לא עומדת בציפיות הישראליות. גישה זו באה לידי ביטוי במועצת הביטחון שלשום, ובהצבעה של בריטניה לצד רוסיה וסין, ולצד המדינות הערביות שיזמו את ההצעה הקוראת להפסקת אש מיידית עד סוף הרמדאן, נגד העמדה הישראלית.

ה"טלגרף" השמרני דיווח השבוע כי הצעד עורר "ביקורת פנימית" בתוך המפלגה, כאשר חברי פרלמנט בכירים תקפו את קמרון ותהו אם "העמדה החדשה... עדיין נאמנה לתמיכה בישראל ולשחרור החטופים". קמרון טען כי ההצבעה לא מהווה שינוי עמדה בריטי, ופירסם הודעת הבהרה לפיה ההחלטה של מועצת הביטחון "מקדמת... הפסקת אש בת־קיימא, ללא חזרה להרס, לקרבות ולאובדן חיים, כדרך המהירה ביותר לשחרר את החטופים ולהכניס סיוע לרצועה".

הסיכוי לאמברגו נשק

כעת ממתינים בבריטניה, וגם בישראל, לראות מה יהיה הצעד הבריטי הבא. לפי הדיווחים, ישנו "צוות של משפטנים" במשרד החוץ הבריטי שמנסה לקבוע אם ישראל עוברת על החוק הבינלאומי בפעילות הצבאית שלה בעזה. אם הצוות יגיע למסקנה חיובית, ואם זו תפורסם, הרי שבריטניה באופן אוטומטי תצטרך לבטל את רשיונות יצוא הנשק שלה לישראל כדי להימנע ממעורבות אפשרית בכך.

"מה שלא יקרה, משרד החוץ הבריטי כעת עומד בלבה של גישה קשה וחדשה בנוגע לישראל, גישה שרק לפני כמה חודשים לא היתה מתקבלת על הדעת", כתב ה"אובזרוור".

עוד כתבות

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל