גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס
אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הנחה לבחון את אפשרות הקמת מתקן הנזלת גז טבעי צף (FLNG) במים הכלכליים של ישראל, כך נודע לראשונה לגלובס. על הפרק נמצאת גם אפשרות למתקן הנזלה יבשתי, אבל משיקולי זיהום בקרבת אוכלוסייה קיימות ספקות בנושא.

בלעדי | הקץ להפסקות חשמל? זה הפתרון של המדינה
בדיקת גלובס |כך תוכלו לחסוך אלפי שקלים בחשבון החשמל שלכם

כיום, ישראל משתמשת לצורך היצוא בשלושה צינורות: EMG, בעל קיבולת של כ־5.5 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה, המשמש ליצוא למצרים; תוואי "ירדן צפון", בעל קיבולת של כ־7 BCM לשנה, המשמש ליצוא לירדן וכן ליצוא המשכי למצרים באמצעות הצינור הפאן־ערבי (פג'ר); ותוואי "ירדן דרום", בעל קיבולת של כ־1 BCM לשנה, המשמש ליצוא למפעלי ים המלח בירדן. מעבר לכל אלו, בעוד שלוש שנים צפוי לקום צינור חדש למצרים בתוואי רמת חובב־ניצנה, בעל קיבולת של כ־6 BCM בשנה. 

המטרה בהקמת מתקן הנזלה, צף או יבשתי, היא לבזר את הסיכונים מבחינת ישראל, שהרי חלק משמעותי מייצוא הגז של המדינה תלוי במצרים - הן כצרכנית והן כבעלת שני מתקני הנזלה, דלמייטה ואידקו. מתקן הנזלה מאפשר לקחת את הגז המופק, ולהעמיס אותו על ספינות. כך, ניתן לייצא אותו לכל מקום בעולם ולמקסם את התועלות הגיאופוליטיות. בה בעת, נפח LNG (גז טבעי מונזל) קטן פי 600 מגז טבעי. 

השחקניות הראשונות שהעלו את אפשרות מתקן ההנזלה הצף על הפרק אלו השותפות במאגר לוויתן - ניו מד (45.33%), שברון (39.66%) ורציו (15%). כיום, קצה גבול התפוקה של לוויתן עומד על 12 BCM, כשהיעד הוא לעלות ל־14 BCM בשנה הבאה באמצעות הנחת צינור שלישי מהמאגר לפלטפורמה, בהשקעה בסך 570 מיליון דולר. בטווח הארוך, לניו מד יש תוכנית בסך כ־3 מיליארד דולר להגדלת ההפקה לכ־23-21 BCM באמצעות שני קידוחים נוספים במאגר, הנחת צינור רביעי ומודולים נוספים לטיפול בגז הטבעי על גבי הפלטפורמה. 

נדרש נתיב ייצוא נוסף

עבור ההשקעה הזו, השותפות ירצו לראות קודם כל כי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות יאשר להן תוכנית הפקה ויצוא, שתבטיח את החזר ההשקעה. אותה תוכנית עשויה לכלול תוכנית להרחבת השימוש במצרים ומתקן הנזלה עצמאי כאחד. בשנת 2023, ניצלה מצרים כ־4 מיליון טונות מתוך כ־20 מיליון טונות אפשריים בדלמייטה ובאידקו. מחד גיסא, זה מאפשר הרחבה של היקף היצוא על בסיס מתקנים קיימים. מאידך גיסא, זה לא מבזר סיכונים, במיוחד בתקופה כלכלית כה בעייתית של משטר א־סיסי שעדיין מוקדם לדעת לאן תתפתח. 

בעקבות כך, מתגברת ההבנה כי נדרש נתיב יצוא נוסף שהוא אינו מצרים או ירדן, ואותו ניתן להשיג, למשל, באמצעות הנזלה. הסוגיה המרכזית שנוגעת ל־FLNG היא ההתייקרות המשמעותית בשנתיים האחרונות של עלויות הקמת המתקנים. לאחר שעלות ההקמה במספנות השונות שעוסקות במתקני הנזלה צפים עמדה בתקופת הקורונה על כ־750 מיליון דולר עבור תשתית שמסוגלת להפיק מיליון טונות גז מונזל בשנה, הביקושים הובילו לזינוק מחירים לכ־1.5 מיליארד דולר כעת. מי שמנצלות את הביקושים עבור הצבת המחירים הללו הן, בעיקר, מספנות דרום קוריאניות כמו סמסונג ויונדאי. 

ברחבי העולם יש חמישה חמישה פרויקטים פעילים של FLNG: באוסטרליה, בבעלות חברת "של" עם קצב שנתי של 3.6 מיליון טונות; שניים במלזיה של פטרונאס, עם קצב כולל של 2.7 מיליון טונות; בגאבון של חברת פרנקו - 0.7 מיליון טונות; ובקונגו, של חברת ENI - 3 מיליון טונות. נוסף על כל אלו יש מיזמי FLNG בשלבים הקמה ביבשות שונות, כולל מפרץ מקסיקו, ואלו מעודדים את אותן עליות מחירים של מספנות. 

לפי הערכות, הקמת מתקן הנזלה צף במים הכלכליים של ישראל תסתכם בהשקעה של כ־7 מיליארד דולר. המדינה היא הרגולטור בתחום הגז, ואין בסמכותה להורות על מימון פרטי לפרויקטים. על כן, בצל העלויות הגבוהות, השר כהן תומך הן באפשרות שהשותפות במאגר לוויתן יקימו את מתקן ההנזלה והן באפשרות להקמת קונסורציום רחב של כלל שחקניות הגז בישראל - כדי שיחלקו את ההשקעה ביניהן וינצלו גם מבחינתן את התועלות הכלכליות של מתקן FLNG. 

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר לגלובס כי "הקמת מתקן הנזלה יבשתי או צף יאפשר למקסם את הכנסות המדינה מיצוא הגז, יגוון את יעדי היצוא, ישמש כלי חשוב בזירה המדינית בכלל ומול אירופה בפרט ויתרום ליצירת מקומות עבודה". מעבר לכך, במצב שבו יוחלט על הגדלה נוספת של יצוא הגז למצרים, השר מעוניין כי מדינת ישראל תיטול חלק בקביעת היעדים שאליהם מיוצא ה־LNG ממצרים.

ישראל מפגרת באופן קבוע ביעדי האנרגיות המתחדשות שלה

מול סוגיית הייצוא, צריכת הגז הטבעי במשק המקומי המשיכה לצמוח בשנת 2023, בכ־3.5% ל־13.3 BCM. בד בבד, ישראל ייצאה 11.4 BCM. כ־80% מהגז הטבעי הישראלי מיועד לחשמל, מה שהופך את משק החשמל בישראל לנסמך הכבד ביותר על גז טבעי מבין מדינות ה־OECD. 

בצל המלחמה, על קצב הפקת הגז והיצוא אפשר להביט בשני כיוונים שונים: קצב הפקה גבוה שמיועד ליצוא, יכול להיות מווסת בעת חירום למשק המקומי. בדיוק כפי שבחודש הראשון של מלחמת חרבות ברזל הופסקה ההפקה ממאגר תמר, וגז שהופק מלוויתן ובמקור יועד למצרים - הוסט למשק המקומי. אולם, מן העבר הנגדי, המלחמה גם ממחישה את חשיבות הימשכות העצמאות האנרגטית של ישראל, שלא תלויה כלל במקורות גז חיצוניים.

לפי הערכת רשות הגז הטבעי, תצרוכת הגז השנתית בישראל צפויה לצמוח עד לכ־20-17 BCM בשנת 2030. לכן, לובי 99 מזהיר ממחסור, במקרה שתהיה הגדלת ייצוא מוגזמת. בארגון ביצעו חישוב של תחזיות הביקושים ותחזיות ההפקה של המפיקות, והעריכו כי בהתחשב בעתודות הגז המוכחות - ישראל עלולה להגיע למחסור בין 2040-2035. אם למוכחות מוסיפים את העתודות המוכחות, אז לפי עמדת לובי 99 אלו מוסיפים 4-3 שנים נוספות. משתנה שאם יתממש יאפשר ייצוא גז גדול, הוא הטמעת אנרגיות המתחדשות. עם זאת, מדינת ישראל מפגרת באופן קבוע ביעדי האנרגיות המתחדשות שלה, מה שמאריך את השימוש בגז טבעי בהיקפים גדולים. 

מטעם לובי 99 נמסר בתגובה לפניית גלובס: "יצוא גז טבעי מוביל להגדלה של הכנסות המדינה ממסים, ומהווה כלי לעידוד חיפוש מאגרי גז מצד אחד, אך מצד שני, שימוש והקצאות יצוא לא נכונות עלולות להאיץ את ניצול המאגרים הקיימים ובכך עלולות להוביל לפגיעה בביטחון האנרגטי, ולהחרפת יוקר המחיה בישראל. אנו קוראים לממשלה להמשיך לאמץ את המדיניות שגובשה בוועדת צמח לפיה יש להבטיח את הביקוש בשוק המקומי, בטרם אישורי היתרי ייצוא נוספים. 

"בעבר הובטח הביקוש בשוק המקומי ל-30 שנה, אלא שמניתוח תחזיות הביקוש האחרונות שפורסמו על ידי משרד האנרגיה, יחד עם תחזיות ההפקה של חברות הגז, עולה תמונה מדאיגה. מבחינת עתודות מוכחות, ישראל צפויה להימצא במחסור בגז כבר תוך פחות מ-15 שנה. אסור לאשר ייצוא משמעותי נוסף לפני הבטחת צרכי השוק המקומי. מדיניות יצוא אחראית, תהיה כזו שתעודד חיפושים נוספים ופיתוח מאגרי גז ותאפשר הקלה במגבלות היצוא עליהם, ובמקביל לא תאפשר הרחבה של יצוא הגז ממאגרים קיימים שכבר פותחו". 

ברמה הגלובלית, מוכרת הביקורת הרבה של ארגונים ירוקים נגד צבירת התאוצה של מתקני הנזלה בעולם. בתקופת כהונתו של נשיא ארה"ב הקודם דונלד טראמפ אושרו 11 מתקני הנזלה חדשים בארה"ב, שהתווספו לשבעה קיימים. לפי נתונים של סוכנות הידיעות בלומברג, מעצם הפעלתן ייפלטו לאטמפוספירה 78 מיליון טונות פחמן דו־חמצני בשנה - שווה ערך לכ־24 תחנות כוח פחמיות. 

התועלת הגיאופוליטית של אותם מתקני הנזלה הייתה שבצל מלחמת רוסיה־אוקראינה, ארה"ב הפכה בשנה שעברה ליצואנית ה־LNG הבכירה בעולם. אך, זה לא מנע מהנשיא ג'ו ביידן להחליט בינואר להשהות את אישורי הייצוא לשווקים גדולים באירופה ובאסיה "במטרה לבחון את ההשפעות הסביבתיות". 

עוד כתבות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

חמאס: "קיבלנו את ההצעה של ישראל להפסקת אש - נבחן אותה ונעביר את תשובתנו"

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה, המחבל נוטרל ● צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון ● כ-30 שיגורים זוהו לכיוון מרחב החרמון, חלקם יורטו בידי כיפת ברזל. אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים