גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסודות שעזרו לחמאס, האם באמת למדנו לקח?

גיוס מילואים, מסלולי ציוד, זמני דיונים ואפילו ניהול אש - את כל אלה מעבירים ומקבלים החיילים בוואטסאפ ● בזמן שבצה"ל מתפארים בטלפון מסווג, השטח עדיין תלוי בפלטפורמה ● במקביל חלה עלייה ניכרת בפריצות לאפליקציה מאז אוקטובר ● אז איך זה שאומת הסטארט-אפ עדיין מסתמכת עליה, ומה יקרה ביום שבו תקרוס?

ביבשה, באוויר ובוואטסאפ / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo
ביבשה, באוויר ובוואטסאפ / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo

אין כמעט ישראלי אחד שלא משתמש בוואטסאפ. שיחות בוקר, קביעת פגישות, שיתוף חוויות מחו"ל וגם ריכולים - אפליקציית העברת המסרים של חברת מטא השתלטה לחלוטין על סדר היום שלנו.

מנהלים אש בסמארטפון: האם צה"ל יכול להסתדר בלי וואטסאפ?
רשתות הקמעונאות רוצות מידע מהסלולרי שלכם, לפני שהן מחליטות איפה לפתוח חנות
תרגום בלעדי מהאטלנטיק: למה האנטישמיות באמריקה מנצחת שוב
ראיון | מומחה למשברים כלכליים בטוח: "הביטקוין זו בועה. הוא לא יכנס לתיק ההשקעות שלי"

אך בחודשים האחרונים נראה שהתלות עולה שלב: אפילו את המלחמה אנחנו מקיימים, בין היתר, בוואטסאפ. זה מתחיל בגיוס המילואים וניהול כוח האדם שמתבצע דרך הפלטפורמה, ממשיך בחיילים שמעבירים תאריכים, שעות ומסלולים של משאיות עם אוכל וציוד שמיועד לבסיסים, ומגיע עד ללוחות שמירות וזמני דיונים מסווגים שנמצאים בקבוצות השונות.

על פי אחת העדויות שהגיעו לגלובס מסתבר שאפילו ניהול אש בלחימה התבצע במקרים קיצוניים בעזרת הוואטסאפ. כך למשל, כלים כבדים אינם יכולים תמיד לעמוד חשופים מול מטרות ולירות, ולכן הם נאלצים להישאר בעמדה אחורית ולעלות לקו ראייה ישיר רק לזמן קצר מאוד ולביצוע הירי בלבד. הפרקטיקה הזאת לעתים מקשה את היכולת לכוון בצורה מדויקת ונדרשת הכוונה חיצונית. פה נכנס לתמונה הוואטסאפ - תצפיתן שעמד בעמדת הסוואה מעיד כי צילם את הפגיעות והעביר באמצעות אפליקציית המסרים את התיקונים הנדרשים.

אגב, אפילו הכתבה שלפניכם עברה את אישור הצנזורה הצבאית דרך הוואטסאפ.

מעבר לתלות המעמיקה בפלטפורמה, השימוש בוואטסאפ עשוי לייצר בעיית ביטחון מידע חמורה - גם מכיוון שמדובר בפלטפורמה אזרחית, וגם כי בסופו של דבר המידע מתגלגל ונותר בידיהם של עשרות משתתפי הקבוצות. מה הסכנה הקיימת, כיצד המידע יכול להתגלגל לחמאס והאם לצה"ל בכלל יש חלופות ודרך להתמודד עם הבעיה?

האם ההצפנה בטוחה?

השימוש הגובר והתלותי בוואטסאפ אינו חדש גם לאויבים שלנו. הדוח השנתי של מערך הסייבר הלאומי, שפורסם ממש בימים אלה, מציג עלייה של 43% בדיווחים על אירועי סייבר בשנת 2023. לענייננו, מתוך 13 אלף דיווחים, כ־68% התקבלו בתקופת מלחמת חרבות ברזל ו־41% עסקו בפריצות לרשתות חברתיות ולחשבונות וואטסאפ - פי 2.5 בהשוואה לשנה שעברה.

חייל צה''ל משתמש בסמארטפון בשטח. ''יש להגדיר נהלים ברורים'' / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

איך זה עובד? החייל מקבל הודעה תמימה, שנראית כאילו נשלחה ממחלקת הפיתוח של וואטסאפ, ובה הוא מתבקש למסור קוד שנשלח אליו לטלפון. מה שהוא לא יודע זה שבצד השני של המסך נמצא אויב שמנסה לפרוץ לו לוואטסאפ וזקוק בדיוק לאותו הקוד. באיגוד האינטרנט הישראלי מזהים עלייה משמעותית בדיווחים ובפניות בנוגע לניסיונות תקיפה והשתלטות על מספרים ישראליים בוואטסאפ.

נוסף על כך, האויב יודע למקד את התקיפות שלו נגד בכירים בצה"ל ובגופי הביטחון. יונתן בן חורין, מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי, מסביר כי "תמונת המצב שנוצרה בחודשים האחרונים חושפת הישענות מוגזמת על וואטסאפ ככלי עבודה של בעלי תפקידים רגישים ובכירים בשירות המדינה, ורמת מודעות ומוגנות נמוכה בקרב בעלי תפקידים רבים. מספיק שיש חייל בקבוצה שעושה טעות ולא מודע למה שהוא עושה - ואותו התוקף מסתנן לקבוצה".

את הבעיה הזאת דווקא ניתן לפתור באמצעות אימות דו־שלבי וההבנה שאסור לנו לעולם למסור קוד אימות לשום גורם שמבקש מאיתנו לעשות זאת. אך גם אם כולם נזהרים, נשאלת השאלה - האם ההצפנה של וואטסאפ מספיק בטוחה והאם האויב יכול להגיע אליה, גם בלי שהמשתמש בקצה עושה דבר?

"הרצון לשמור על הסוד ועל ביטחון השדה שזור בכל התקופות הצבאיות - מהימים שבהם דיברו במורס ועד ימינו שבהם יכולות התקשורת עברו את גבולות הדמיון", מסביר ד"ר טל מימרן, מנהל אקדמי של הפורום למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית וראש תוכנית במכון תכלית. "אך אם בעבר הצפנה הייתה חשובה בעיקר בשדה הביטחוני - העידן הדיגיטלי הגביר את חשיבותה גם בשדה האזרחי. למעשה, יש שיגידו ששיטות ההצפנה המתקדמות ביותר בשדה האזרחי לא נופלות מאלה של מדינות רבות".

לדברי ד"ר מימרן, הצורך בהצפנה נובע מהרצון הכללי לשמור על בטיחות ופרטיות, וקפיצות המדרגה הגדולות בתחום קרו אחרי שערוריות שהביכו את חברות הביגטק. אך למרות שהוואטסאפ מוצפן מקצה לקצה, ברור לחלוטין שאי אפשר לסמוך על זה בעיניים עצומות.

"בסופו של דבר, ההבטחות המסחריות הן לא תורה למשה מסיני. אמנם ב־7 באוקטובר אפשר להבין למה השתמשו בוואטסאפ, כי באמת לא הייתה ברירה, אבל לא הגיוני שצבא מודרני יסתמך עליו בשגרה. צה"ל הוא צבא העם של מדינת הסטארט־אפ ואנחנו צריכים לקוות ולהאמין שלכוחות הביטחון שלנו יש גישה גם לאמצעי ההגנה וגם לאמצעי ההתקפה המתקדמים ביותר. יש להגדיר נהלים ברורים שלפיהם שימוש בכלים אזרחיים, גם אם מוצפנים לכאורה מקצה אל קצה, ייעשה רק במקרי חירום דוגמת אסון רב־נפגעים".

"שמעו תדרוכים שלמים"

בינתיים המצב רחוק מלהיות טוב, ומידע רב על בסיסים, יחידות וחיילים מופץ ומסתובב בקבוצות הוואטסאפ ועשוי להגיע לידי האויב. "בשנים האחרונות היה ברור שאויבים כמו חמאס מאזינים לטלפונים של חיילים ושומעים כל מה שהם שומעים ובחלק מהמקרים גם רואים", מסביר ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

"לפעמים הם גם שמעו תדרוכים מבצעיים שלמים. צה"ל אמנם מנסה להעלות את המודעות ולתקן את זה, אבל ככה חמאס הצליח להגיע למידע מודיעיני קריטי. צריך להבין שגם מידע לא מסווג שמתפרסם בקבוצות וואטסאפ יכול להיות רגיש מאוד - אפשר לדעת מתי משאית הציוד מגיעה, איפה החיילים נמצאים עכשיו ומה הם עושים.

"כל מידע ושטות שחייל כותב לחברה שלו, כמו שהם עצרו את הלחימה, יכול לשמש מידע נגד צה"ל. אז לכאורה מדובר בנתונים 'חלביים', אבל אם מוסיפים לזה את הידע הנוסף ואת האיכון, זה הופך לנשק".

וצריך לומר - גם אם הוואטסאפ מוצפן והאויב לא יכול לגשת אליו, יש בעיה בעובדה שהמידע מתגלגל בכל מקום ונתון לשיקול דעתו של החייל בשטח. הוא יכול להעביר אותו, לשתף אותו ואף להפיץ אותו ברשתות החברתיות.

ד"ר מימרן מציין שכשמשתמשים בוואטסאפ לצורך מבצעי יש לכך השלכות נוספות. "כשמפקד צבאי או מפעיל כלי טיס מגיע לתקוף - עליו להביא בחשבון את המידע המדויק והעדכני ביותר, ולצורך כך המידע צריך לעבור דרך חמ"ל מסודר, או דרך חדר מטרות. הדבר חשוב לא רק בשביל הפרוטוקול, אלא בשביל שיתקבל אינפוט מקצועי של איש מודיעין, איש משפט, איש חקר ביצועים ועוד.

"חשוב לזכור את ההשלכות הרחבות של כל פעולה צבאית, ובמיוחד תקיפה שיכולה להוביל לנזק ניכר לרכוש, לפציעה או למוות. תקיפות נבחנות בידי הציבור, התקשורת והעולם, ואל לנו לזלזל בהשלכה של שמירה על תדמיתו של צה"ל כתור צבא מוסרי שפועל בהתאם לדיני הלחימה. יש לכך משמעות ביטחונית, כלכלית, גיאו-פוליטית ועוד".

הסודות שעזרו לחמאס

כשמדברים על נגישות למידע בלתי מסווג שרץ בוואטסאפ וברשתות החברתיות, אי אפשר שלא להזכיר את הקשר לאירועי 7 באוקטובר. אחד המאמרים שעוסקים בכך הוא "הסוד הבלתי מסווג" - שכתבו עבור מרכז בגין סאדאת סא"ל במיל' ארז מגן, מומחה לאבטחת מידע שכיהן בעברו כסגן ראש מחלקת ביטחון מידע של אמ"ן בצה"ל וקצין ביטחון המידע של פיקוד דרום, וד"ר נתנאל פלמר, מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן.

במאמרם טוענים השניים שמתקפת חמאס התבססה על מודיעין שחלק מרכזי ממנו "הוא מידע אזרחי או מידע צבאי שאינו מסווג בהכרח". כלומר, המידע הזה אינו מוגדר כמסווג, אבל בפועל הוא ערכי לאויב. "לצד המידע הצבאי היה ברשות חמאס מידע אזרחי, פרטי ומנהלתי שאפשר לו לממש את כוונותיו ולפעול בצורה אפקטיבית בתוך היישובים שתקף", נכתב.

"מלבד מפות שזמינות לעין כול, ניכר כי לחמאס היה מידע על אתרים מסוימים בתוך היישובים, אשר חלקו ניתן לאיסוף ברשת האינטרנט, וכן מידע אשר ניתן לאסוף בהפעלה אנושית של אזרחים ללא נגישות צבאית, כמו מיקום כיתות הכוננות, מוקדים מרובי חיילים ואזרחים, מעטפת ההגנה של היישובים ועוד".

לפי המאמר, המידע הטקטי הופך לערכי, במיוחד כשהפרטים מצטרפים לתמונה הגדולה מהמקורות המודיעיניים השונים. הכותבים אף טוענים שהמידע הזה לא צריך להיות מוגדר כבלתי מסווג, ושהמגמה צריכה להיות צמצום קלות ההשגה של מידע אזרחי שאינו חיוני. "יש צורך לשמור על חופש מידע מרבי, אך גם להכיר באילוצי ביטחון".

כל המידע, על מגש של כסף

ומה חושבים בצה"ל על כל זה? ניתן להעריך שהם מודעים לסיכון שבשימוש בוואטסאפ. גם אם ניתן איכשהו "להכיל" תקשורת בלתי מסווגת בפלטפורמה, המציאות של תכנון מבצעי או מודיעיני בוואטסאפ לא מתקבלת על הדעת.

בשנים האחרונות צה"ל מנסה להתגבר על הבעיה ומתפאר בעובדה שיש טלפון צבאי שמאפשר ללוחמים בשטח להסתמס, לצלם ולדבר בשדה הקרב. על פי הפרסומים השונים, המכשיר הזה בשימוש הצבא מאז 2018, ולפי פרסום באתר N12, כמות המכשירים האלה בצה"ל הוכפלה מאז תחילת המלחמה.

עם זאת, בחודשים האחרונים עולות טענות שאין מספיק מכשירים לחיילים, מה שלמעשה מחייב שימוש של סמארטפונים בשטח. דה פקטו, המשמעות ברורה: כל הנחיה וקריאה לחיילים מתבצעת בוואטסאפ. ערמות של מידע מצטברות בפלטפורמה האזרחית.

​מעבר לכל הסיכונים, אפשר רק לתהות מה יקרה אם הוואטסאפ יקרוס. הרי אין חוזה ביטחוני בין צה"ל למטא, ואין שירות לקוחות שנועד לפתור בעיות אלה. אז איך צה"ל מרשה לעצמו להסתמך על פלטפורמה אזרחית שאין לו קשר ישיר אליה?

ואחרי הכול דווקא כאן, ובמיוחד בימים אלה, נשאלת השאלה איך צה"ל מתכוונן להילחם באויב שלו, ולא לתת לו על מגש של כסף את כל המידע שהוא צריך.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מערך ביטחון המידע מבצע ניהול סיכונים שוטף, בקרה וניטור על השימוש בתקשורת בלתי מסווגת ביישומון וואטסאפ. צה"ל שם דגש על אחריות המשרתים לשמירה על מידע מסווג, הן במשמעת פיקודית והן בביצוע מעקב הדוק של חריגה מההנחיות. ככלל, חל איסור לחיילי צה"ל לשאת מכשיר סלולרי אזרחי ברצועת עזה למעט דרגי מ"פ ומג"ד. הדרגים הרלוונטיים מקבלים סלולר צבאי לשימוש מבצעי ועוברים תדרוכים מסודרים על ידי קצין ביטחון המידע באוגדה. צה"ל משקיע מאמצים בבניין כוח ובהגברת השימוש בתקשורת מוצפנת ובפלטפורמות בשליטת צה"ל".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים