שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הגירעון המצטבר של ישראל המשיך לעלות בחודש מרץ והגיע לרמה של 6.2% תוצר לאורך 12 החודשים האחרונים, השקולים ל־117.3 מיליארד שקל - כך פירסם ביום שני החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. במהלך החודש שעבר, גדל הגירעון בכ־15 מיליארד שקל.
● למלא את הבור התקציבי: שורת הצעדים של מנהל רשות המסים החדש
● ברגע האחרון: נדחתה ההצבעה על קיצוץ רוחבי למימון "מס בן גביר"
● תשלמו יותר ותקבלו פחות: אלו הקיצוצים בתקציב שתרגישו ממש בקרוב
תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024, שאושר לפני פחות מחודש, נבנה סביב תחזית גירעון שנתית של 6.6%. נתוני הגירעון העדכניים מציבים את האוצר במרחק של 0.4% בלבד מהיעד לסוף השנה, כבר בחודש השלישי של 2024.
כיום כבר מעריכים באוצר שהגירעון השנתי יגיע לרמה של 7.5%־8%. אמנם אין לממשלה מחויבות בחוק לעמוד ביעד הגירעון שנקבע עם אישור התקציב, אבל גידול של כל אחוז גירעון משמעותו העמקת ה"מינוס" של המדינה בכ־20 מיליארד שקל.
מגמת הגידול בגירעון צפויה להימשך בחודשים הקרובים, אבל בחשב הכללי מעריכים שתתחיל להאט לקראת הרבעון האחרון של השנה. סביר להניח שהגירעון באוקטובר־דצמבר 2024 יהיה נמוך יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, בה פרצה המלחמה, אשר הביאה לפגיעה מיידית קשה בהכנסות המדינה והצריכה תוספות תקציביות גדולות לצבא. לכן, הגירעון המצטבר, המחושב 12 חודשים אחורה, צפוי להגיע לשיא בספטמבר ולהתמתן לאחריו עד סוף השנה.
התאוששות בהכנסות ממסים
מתחילת השנה נמדד גירעון מצטבר של כ־26 מיליארד שקל, לעומת עודף מצטבר של כ־14.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשלב מתקדם זה של המלחמה, כאשר המשק חווה התאוששות מסוימת, הגירעון נמדד בעיקר בצד ההוצאה. שיעור הגידול בהוצאות הממשלה מתחילת השנה הגיע ל־38.1%. לעומת זאת, בצד ההכנסה, נרשמה עלייה מתונה של 0.3% בחודשים ינואר־מרץ, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה הזו אמנם בשיעור זניח, אבל באוצר מקווים שהיא עשוייה לסמן נקודת מפנה. חודש מרץ היה הראשון זה שנה וחצי, מאז נובמבר 2022, שבו הכנסות רשות המסים עלו, בשיעורי מס אחידים, לעומת החודש המקביל אשתקד (עלייה של כ־1% לכדי הכנסות של 35.9 מיליארד שקל). המסים הישירים אמנם ירדו בכ־1%, אבל המסים העקיפים עלו ב־3% והביאו לעלייה בשורה התחתונה של דוח ההכנסות.
למרות הנקודה האופטימית, חלק מאפיקי ההכנסות של המדינה עדיין מקרטעים, בהם ענף הנדל"ן. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במרץ ב־1.2 מיליארד שקל, ירידה של 23% לעומת מרץ 2023. מפילוח הנתונים, ההכנסות ממס שבח ירדו בשיעור של 18% וההכנסות ממס רכישה ב־27%. ועדיין, מדובר בנתונים גרועים פחות מכפי שנמדדו מתחילת השנה, כאשר מאז ה־1 בינואר ירדו ההכנסות מהענף ב־30%.
הכספים שאבדו מאז אישור התקציב
הזינוק בהוצאות הממשלה השנה אינו קשור רק למלחמה. לפי דוח החשכ"ל, הגידול המצטבר בנטרול הוצאות המלחמה עומד על כ־12.2%. לפי התקציב המקורי ל־2024, שעודכן בעקבות ה־7 באוקטובר, הוצאות הממשלה היו אמורות לגדול בשיעור גדול אף יותר, של 12.9%.
באוצר מסבירים כי הגידול שנרשם בפועל "נובע בעיקר מהוצאות גבוהות במערכת הביטחון עקב המלחמה, שינויים בהתפלגות ההוצאות השנה ביחס לשנה שעברה, וכן מתשלומים קשיחים הנובעים מחוק והסכמים".
בתוך הסכמים אלה ניתן למנות בין השאר את העלאת שכר עובדי המגזר הציבורי שנחתמה מול ההסתדרות, ולהבדיל, הסכמים קואליציוניים במיליארדי שקלים שלא בוטלו למרות המלחמה.
שנת 2024 נחשבת לשנה כלכלית אבודה, מבחינת משרד האוצר. גירעון גבוה הינו כורח מציאות, גם אם היה יכול להיות נמוך יותר לו הייתה הממשלה מאשרת יותר צעדי התכנסות, במקום לטרפד את הצעות האוצר לאורך תהליך החקיקה.
אבל הדאגה האמיתית בצמרת הכלכלית של המדינה היא שה"גיבנת" החד־פעמית בגירעון תהפוך למצב כרוני. בתחזית הרב־שנתית שהגישו באוצר בפברואר לצד התקציב נכתב שהגירעון יצטמק בשנת 2025 לרמה של 3.5%, וימשיך להתכנס בהדרגה ל־3% עד שנת 2027. אלא שכיום, באוצר כבר מביעים ספק שהתחזיות הרשמיות הללו יתממשו. במשרד עשויים אף לעדכן את התחזיות כלפי מעלה בתקופה הקרובה.
מאז שהוגשו התחזיות בפברואר השתנו מספר פקטורים לרעה במאזנים. למשל, 6.6 מיליארד שקל שבנו עליהם במשרד האוצר לצמצום הגירעון בשנים הקרובות, הלכו בינתיים לאיבוד. זאת, בשל המאבק בין האוצר לבין יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שמנע מהתוכניות של האוצר לעלות להצבעה בוועדה. כמו כן, באוצר רשמו כמקור לתקציב 2024 כספים בסך שלושה מיליארד שקלים ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' התכוון לחלט מהרשות הפלסטינית, ולא הצליח.