גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי
מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשנים האחרונות, היצרנים הישראלים עלו על "פטנט": מייבאים תוצרת אירופית מחו"ל בזול, מערבבים אותה בתוצרת ישראלית - ומקבלים מותג ישראלי כחול-לבן במחירים אירופיים. במקרים מסוימים זה נועד להתגבר על חסמי יבוא, ובמקרים אחרים - לפתות צרכנים שמעוניינים במותג ישראלי ושורשי, בלי שהם יודעים שמדובר בתוצרת שחלקה ואפילו רובה אירופית. היצרנים מחויבים אומנם לכתוב על המוצר שמדובר ב"בלנד", יבוא פלוס יצור מקומי, אולם אין שום כללים לגבי אופן ההצגה, ואף לא על שיעור המהילה שנחשב סוד מסחרי.

השיטה הזו כבר מקובלת בדבש ובשמן, ועתה משרד הכלכלה מעוניין להרחיב אותה גם ליין הישראלי. והגנת הצרכן? הגופים הממשלתיים זורקים אחריות אחד על האחר. 

פטנט ישראלי: להטיל מס על יין מחו"ל - ולאפשר ליקבים למהול את הבקבוקים 
החל מהחודש הבא: מחירי החלב בפיקוח עולים בכ-4.5%

דבש: אריזות של 50 ק"ג

אחד המותגים החזקים ביותר בתחום הדבש הוא "יד מרדכי" של שטראוס. אך למרות השם הציוני של הקיבוץ בדרום הארץ, בחלקה האחורי של האריזה כתוב: "הדבש שלנו מבוסס על דבש מקומי, הנרדה ברובו על-ידי דבוראים בארץ, וחלקו הקטן נרדה בחו"ל". חלקו הקטן, כלומר מתחת ל-50%. האם מדובר על 1% או 49%? אי-אפשר לדעת, ואין כללים בנושא. מדובר בדוגמה אחת בלבד לפרקטיקה שקיימת אצל חברות רבות בתעשייה.

יבוא דבש מחו"ל לישראל מוגבל במכס גבוה, של 16.6 שקל לק"ג לאריזות במשקל פחות מ-1.5 ק"ג. לשם השוואה, ק"ג דבש של רמי לוי עולה 37.90 שקל. כלומר, מדובר בנתח עצום של כמעט חצי ממחיר המוצר. המכס על אריזות של 50 ק"ג ומעלה נמוך בהרבה (10.78 שקל לק"ג). חשוב מכך - הממשלה נוהגת לפתוח חלקית את היבוא במכסות מוגבלות פטורות ממכס. אך היא עושה זאת בעיקר לצורכי התעשייה, כדי לערבב בדבש ישראלי. כך למשל, ב-2021 אישר משרד האוצר יבוא של 160 טון דבש באריזות קטנות, אך 500 טון באריזות גדולות לתעשייה.

"זו דרך להתחמק ממגבלות היבוא והייצור בארץ", מסביר גורם המעורה בנושא, "כלומר, לאפשר יבוא - אבל לתת את הרווחים לתעשייה המקומית".

במקרה של הדבש, מדובר בשוק סגור שנשלט על-ידי מועצת הדבש. אסור להציב, להזיז או להסיר כוורת בלי אישור המועצה, והיא זאת שמחלקת טריטוריות בין הדבוראים ואוסרת להציב כוורות ש"פולשות" לשטח של דבוראי אחר.

הדבוראי צחי גולדנברג הסביר בעבר כי בצורה כזאת המועצה מדכאת תחרות, ומאפשרת מחיר גבוה ב-20%-40% מהמקובל באירופה. הדרך לשווק דבש זול יותר, היא לייבא אותו מחו"ל, לערבב אותו בדבש הישראלי ולהמשיך למכור אותו כמותג ישראלי.

שמן: "איחוד אירופי"

תופעה דומה ניתן לראות בשמן הזית. על השמן של המותג "יד מרדכי" של שטראוס כתוב למשל: "בלנד ישראלי איחוד אירופי". מאיזו מדינה ספציפית באיחוד? האם מדובר על אחוז אחד של שמן אירופי ו-99% ישראלי, או להפך? אין לצרכן דרך לדעת. וגם את מעט הפרטים ניתן למצוא בתחתית חלקה האחורי של האריזה.

גם המותג "סבא חביב", המתגאה בחזית האריזה בהיותו "שמן זית בלדי" מהגליל העליון, מתגלה כ"בלנד ישראלי איחוד אירופי" בכתב קטן בגב האריזה. ב-2021, ענף הזית במועצת הצמחים הסיר את תווית "שמן זית ישראלי" של המותג, לאחר שהתגלה כי הם מערבבים את השמן.

גם בשמן, הערבוב התחיל מניסיון לעקוף את מגבלות היבוא. המכס, עד לפני מספר חודשים, היה יחסית גבוה. הדרך לעקוף אותו הייתה לקבל מכסות יבוא פטורות ממכס. כך למשל, על-פי מתווה יבוא השמן לשנים 2018-2020, 30% מהשמן ייובא בבקבוקים לצרכנים, ו-70% בצוברים. כלומר בכמות תעשייתית, שיכולה לשמש לערבוב שמן זית ישראלי באירופי. בצורה כזאת יצרני שמן יכולים ללכת עם שמן אירופי ולהרגיש מותג ישראלי.

לפני כשנה הכריז האוצר על הפחתה במכסים גם על שמן זית בבקבוקים, כך שהיום המכס נמוך ועומד על 1.2% ממחיר המוצר ועוד 47 אגורות. היום ניתן להשיג שמן זית ממגוון מקומות בעולם בכל רשתות השיווק.

מצד אחד, הפתיחה נעשתה בתזמון בעייתי, שכן השנה הנוכחית התאפיינה בבצורות באזורי הגידול הגדולים של זית לשמן בחו"ל, כמו דרום ספרד, מה שהביא את מחירי השמן העולמיים לזנק ב-71% בין פברואר 2023 ל-2024. בישראל, שבה העלייה במחיר העולמי ועצם הפתיחה ליבוא התרחשו בו-זמנית, המחיר עלה ב-27% "בלבד" באותה תקופה. אומנם כיום ניתן להביא שמן זית מחו"ל תחת מותגים זרים, אך מותגים ישראליים כמו "יד מרדכי" ו"סבא חביב" ממשיכים למכור שמן מעורבב בשמן חו"ל - תחת מותג ישראלי.

יין: מעל 12% מכס

עתה, יש רצון להביא למדיניות דומה גם בענף היין. כבר ב-2021, בעקבות שנת השמיטה, משרד הכלכלה אישר לייבא יין בצוברים (מיכלים של מעל 15 אלף ליטר) על-מנת לערבב ביין הישראלי. מספר מותגים, ובראשם "טפרברג", אכן עשו זאת - וכעת דוחפים כדי לאפשר להם להמשיך. על-פי תזכיר חוק להערות הציבור שפורסם על-ידי משרד הכלכלה, מתכוונים לאפשר פתיחת יבוא בצוברים למטרת מהילתו ביין ישראלי.

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

על היין מוטל מכס בגובה בינוני, של 12% מהמחיר ועוד 1.41 שקל לליטר, מה שמייקר במיוחד את היינות הזולים. אך למרות שהמטרה המוצהרת של משרד הכלכלה היא למנוע את התייקרות היין בישראל, אפשרות זו כלל לא נשקלה. במקום זאת, במשרד הכלכלה רוצים לפתוח את ישראל ליבוא יין בצוברים (אחרי תשלום מכס) רק כדי לערבב אותו ביין ישראלי, ולמכור אותו תחת מותג ישראלי.

אך בעוד שמשרד הכלכלה כתב בדוח הערכת השפעת הרגולציה (RIA) שלו ש"הבקשה לביצוע ההקלה הגיעה מיצרני היין ומועצת גפן היין, אשר הבהירו כי ישנו מחסור בחומר הגלם העיקרי - ענבים וגפנים, אשר הדרך להתגבר עליו ולשמור על איכות היין הנדרשת היא ביבוא יין שישולב ביין המיוצר ביקבים המקומיים", נראה כי רוב ענף היין לא חולק את הרצון הזה. מועצת גפן היין, כמו גם יקבים גדולים כמו "כרמל", הביעו התנגדות נחרצת למהלך וחשש שהדבר יפגע ביוקרה של היין הישראלי.

מה לגבי הטעיית הצרכנים? למרות פניות חוזרות של גלובס, הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה לא מביעה את עמדתה על נושא שיווק התוצרת המעורבבת תחת מותג ישראלי. במקום זאת, הם הפנו אותנו למשרד החקלאות ולמשרד הבריאות. במשרד החקלאות אמרו שזו אחריות משרד הכלכלה ומשרד הבריאות, אולם משרד הכלכלה הפנה חזרה למשרד החקלאות.

על-פי משרד הבריאות, אנחנו נמצאים כעת בתקופת ביניים, של מעבר בין הדין הישראלי לדין האירופי. משרד הבריאות שואף שההצגה של מקור המוצר תהיה בצורה גדולה וברורה, כפי שמקובל באירופה, אבל גם שם לא יודעים להגיד מה צפוי להיות השיעור המינימלי כדי שמוצר ייחשב "תוצרת ישראל", "בלנד" או "תוצרת חו"ל". לגבי המצב היום - משרד הבריאות מפנה לתקינה הישראלית, שנמצאת תחת אחריות משרד הכלכלה.

עוד כתבות

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ובמידה ויעבור גם בסנאט ויחתם על ידי הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים בארה"ב רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

צ'אט AI מסתורי מטריף את הרשת, והעקבות מובילות לסם אלטמן

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

אאורה מוכרת בגבעתיים חלומות לפינוי בינוי. העירייה לא מכירה את הפרטים

בדיווח לבורסה כללה החברה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית בעיר ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר