קרן הארנונה השנויה במחלוקת מגיעה להכרעת בג"ץ. איך תשפיע על הרשויות

זה נראה כאילו הוויכוח העצום בין המדינה לרשויות המקומיות סביב קרן הארנונה התרחש לפני עידן ועידנים, אלא שבפועל הוא קרה רק לפני כשנה; הסוגיה הזו כזכור "הקפיצה" לא מעט ראשי ערים, בעיקר הגדולות והעשירות שבהן, עד כדי הצהרה על פתיחה בשביתה ועתירה לבג"ץ. ביום רביעי צפוי להכריע בג"ץ בסיפור, וזו הזדמנות טובה להזכיר במה בדיוק מדובר, והיכן הדברים עומדים נכון לעכשיו.

● חוק פיצול דירות שב בגרסה משודרגת. האם הפעם יתרום להוספת היצע? 
● החלטת בית המשפט נגד בעלי הדירות בוולדורף אסטוריה הוא מסר לכל השוק 

מהו חוק קרן הארנונה?

החוק מציע הלכה למעשה נוסחת חלוקה חדשה של הכנסות הארנונה שלא ממגורים, בין הרשויות השונות. העיקרון של אותה נוסחה הוא כזה: כל רשות תפריש סכום מסוים מתוך הגידול השנתי בהכנסות הארנונה שלא ממגורים אל הקרן; הכסף שייצבר בקופת הקרן מאותן הפרשות, ישמש לטובת מתן "מענקים" שיקבלו הרשויות על מספר היתרי הבנייה למגורים שיוציאו מדי שנה. מאחר שההפרשות נקבעות בהתאם לגידול השנתי בהכנסות, רשויות שמכניסות כסף רב יותר יידרשו להפריש סכומים גדולים יותר אל קופת הקרן. ב־6 ביוני 2023 החוק פורסם רשמית ברשומות.

מה הרציונל מאחורי החוק?

הרעיון נועד לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: ראשית - "טיפול" במנגנון הארנונה הקיים, אשר נחשב גירעוני מצד הרשויות בכל הנוגע לשטחי מגורים, ורווחי בכל הנוגע לשטחי תעסוקה, מסחר ומשרדים; שנית - עידוד הרשויות לדחוף להוצאת כמה שיותר היתרי בנייה למגורים, ודאי במציאות שבה היום הארנונה למגורים אינה משתלמת להן, וכחלק מהניסיון להגדיל את היצע הדירות ולטפל במשבר הדיור.

איך יועברו הכספים בפועל?

חוק קרן הארנונה כולל מתווה מפורט לגבי הפרשת הכספים מהרשויות אל קופת הקרן, ולגבי העברת הכספים מהקרן אל הרשויות. בהצעת החוק המקורית המתווה היה שונה, ולאחר כמה דיונים בוועדת הכספים הוא "רוכך", והועבר בסופו של דבר במתווה הזה: רשות מקומית שבה הארנונה הממוצעת לנפש, שאינה ממגורים, הייתה בשנה הנבחנת יותר מ־2,000 שקל, תפריש 28% מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה ממגורים באותה שנה (27.5% ב־2024 וב־2025); רשות שבה הארנונה הממוצעת לנפש הייתה 1,000-2,000 שקל, תפריש 20%; רשות שבה הארנונה הממוצעת לנפש הייתה 500-1,000 שקל בממוצע, תפריש 15%, ורשות שבה הארנונה לנפש הייתה עד 500 שקל בממוצע, תפריש 7.5%.

המענקים על ההיתר לכל יחידת דיור יחולקו כך: על היתרים שניתנו בין השנים 2018-2020 תקבל כל רשות 1,000 שקל על כל יחידת דיור, ועל ההיתרים משנת 2021 ואילך - 1,850 שקל לכל יחידת דיור. נציין כי גם ההפרשות אל קופת הקרן וגם הסכומים שיקבלו הרשויות הם מצטברים - מדי שנה הסכום הנוסף יתווסף על זה של השנה הקודמת.

מה טוענות הרשויות?

קצפם של חלק מראשי הרשויות יצא על כך שלטענתם החוק מצמצם את הכוח ואת הסמכות של השלטון המקומי, וגורם ל"הכנסת היד לכיס" של הרשויות, מצד הממשלה. בעתירה לבג"ץ שהגישו מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, באמצעות עורכי הדין נועה בן אריה ואלי אליאס ממשרד אליאס בן אריה עורכי דין, הם טוענים כי חוק קרן הארנונה הוא "שם מכובס לחוק להלאמת כספי רשויות מקומיות ותושביהן". הם טוענים כי החוק "סותר את ההיגיון העומד בבסיס הארנונה כמס מקומי המשרת את תושבי המקום ועל כן מתערב שלא לצורך ברצונם". הם דורשים שבית המשפט ייתן צו על־תנאי שיורה לממשלה ולכנסת להסביר מדוע לא יבוטל החוק.

כמה צפויות להפסיד הרשויות החזקות מהחלת החוק?

מבדיקת גלובס בעת חקיקת החוק בשנה שעברה, שהסתמכה על נתוני משרד האוצר ועל בדיקה עצמאית שערכו אנשי משרד עורכי הדין פירון, עלה כי הנפגעת העיקרית תהיה תל אביב, שבין השנים 2024 ל־2028 (בהתאם לגידול הצפוי בשטחים שאינם מגורים ולקצב הפקת ההיתרים לבנייה בשנים עברו) צפויה להפסיד הכנסות בהיקף של 191.5 מיליון שקל. חיפה צפויה להפסיד באותן שנים כ־116 מיליון שקל, ופתח תקווה כ־52.5 מיליון שקל. המרוויחות העיקריות הן בית שמש (שתרוויח באותן שנים 87 מיליון שקל), אשקלון (84 מיליון) ובת ים (78 מיליון). אגב, לטענת העותרים, בראייה לטווח ארוך יותר תפסיד תל אביב הכנסות של כ־289 מיליון שקל עד לשנת 2033, ראשון לציון תפסיד כ־168 מיליון שקל ופתח תקווה כ־167 מיליון שקל.

עוד טוענים העותרים כי המענקים שיינתנו לרשויות על היתרי הבנייה לא הופכים את קידום הבנייה למגורים לכדאית עבורן: לטענתם, בהסתמך על נתוני מרכזי השלטון המקומי והאזורי, הנסמכים על נתונים שהתקבלו מגזברי רשויות מקומיות, מענק של 1,850 שקל ליחידת דיור מהווה, לכל היותר, מענה לכשליש מהגירעון לכל יח"ד לשנה.

האם רשויות ביהודה ושומרון ייכללו במתווה?

הכללים לגבי רשויות ביהודה ושומרון שונים, בשל קשיים משפטיים. החוק קובע כי "רשות מקומית ביהודה והשומרון תהא זכאית להקצאה מהקרן, ומכל סכום שהקרן מעבירה לרשות מקומית כאמור ינוכה סכום ההפרשה - עד לתקרת הסכום שהוקצה לה באותה שנה". המשמעות בפועל היא שרשויות ביו"ש למעשה לא יפרישו לקרן סכומים גבוהים יותר מאלו שיקבלו, בניגוד לרשויות בתוך הקו הירוק. על רקע זה טוענים העותרים בעתירה לבג"ץ כי הם "חוששים כי הממשלה חפצה להיטיב עם מי שסמוך לשולחנה, על־ידי שליחת ידה לכיסן של רשויות מקומיות שונות כך שלא תצטרך לבצע החלטות תקציביות כואבות שהיו מחייבות אותה לשקול היטב את כדאיות המדיניות שלה".

האם קרן הארנונה החלה כבר לפעול?

חוק קרן הארנונה קבע כי זו תחל לפעול ב־2024. על־פי מכתב שנשלח ממשרד הפנים לרשויות השבוע, ההפרשות הראשונות מהרשויות יועברו לקופת הקרן באוקטובר השנה. "כל רשות מקומית תפריש לקרן עד ליום 30 באוקטובר בכל שנה את הסכום שהפרישה לקרן בשנה הקודמת, בתוספת שיעור מסוים מהגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה הקודמת", כך במכתב. "יצוין כי בשנת 2024, שבה לא היו הפרשות בשנה הקודמת, כל רשות מקומית תפריש לקרן רק שיעור מסוים מהגידול בארנונה שאינה למגורים של 2023, ביחס ל־2022. רשות מקומית שלא גדלו הכנסותיה מארנונה שלא למגורים באותה השנה - לא תפריש בשנת 2024 כספים לקרן".

ממשרד האוצר נמסר: "בהתאם לאמור בחוק, הרשויות המקומיות נדרשות להעביר לקרן את ההפרשות עד ליום 30 באוקטובר של כל שנה, וכמו כן הקרן תעביר את המענקים לרשויות עד 1 בדצמבר בכל שנה. בשלב זה של השנה אין עדיין לרשויות המקומיות דו"חות כספיים מבוקרים לשנת 2023 (הדו"חות צפויים להתפרסם בחודשיים-שלושה הקרובים ולאחר מכן הרשויות המקומיות יוכלו להפריש את הכספים לקרן)".

איך תשפיע החלטת בג"ץ על פעילות הקרן?

על פניו ההשפעה על פעילות הקרן לא תהיה דרמטית גם במקרה של החלטה על ביטול החוק, שכן מעשית טרם הועברו כספים ראשונים לקופת הקרן ועוד לא ניתנו מענקים לרשויות (אלו וגם אלו יינתנו לקראת סוף השנה, כאמור). עם זאת, החלטה על ביטול החוק תהיה בעלת משמעות פוליטית רבה מאוד, ודאי על רקע המתח העצום השורר כיום בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.