ההורים נתנו כסף במתנה לרכישת דירה, ואז הזוג התגרש. מה קבע ביהמ"ש?

בני זוג רכשו דירה תמורת 1.8 מיליון שקל, כשסך של 300 אלף שקל שולם ע"י הורי האישה • כשזו התגרשה, הוריה תבעו שהבעל לעבר ישיב להם את הסכום שהשקיעו בדירה, לטענתם במסגרת "מתנה על-תנאי" • כיצד הכריע בית המשפט?

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

 הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

טבע העולם הוא שהורים נותנים סיוע כספי לילדיהם לצורך רכישת דירה לאחר נישואיהם, כדי שזו תשמש משכן קבוע ונוח למשפחה החדשה. הדבר בא לידי ביטוי ביצירת חזקה משפטית, לפיה כספים כאלה ייחשבו כמתנה. אם חס וחלילה הילדים מתגרשים בחלוף מספר שנים, והדירה נמכרת, הורים רבים מוצאים את עצמם מתוסכלים, שכן הכוונה תמת-הלב שעמדה מאחורי מעשה הנדיבות שלהם סוכלה, ובן או בת הזוג לשעבר של ילדיהם יוצאים לכאורה עם רווח כלכלי על חשבונם מתמורת מחצית הדירה. 

האם הורישה לבן אחד את דירתה כי השני "מסודר". מה קבע בית המשפט?
אלימות במשפחה: גם עורכי הדין יכולים להציל חיים

הפתרון הנכון לבעיה זאת הוא להעביר את הכספים לילדים על תקן הלוואה או מתנה על-תנאי, אולם הסדרים כלכליים אלה חייבים להתבצע בעת העברת הכספים או לפניה, ולא כטענה שמעלים ההורים בדיעבד, לאחר שכבר נוצר משבר משפחתי. נטל השכנוע הוא על ההורים, להוכיח לבית המשפט כי בן או בת הזוג לשעבר של ילדיהם הבינו והסכימו שהם לא מקבלים את הכספים במתנה, אלא כהלוואה שיהיה עליהם להשיבה, או כמתנה על-תנאי כל עוד הם לא יתגרשו. 

ההורים תבעו את החתן לשעבר

מקרה כזה הגיע לאחרונה לשולחנו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה. בתם של התובעים נישאה, ונולדו לה שתי בנות, אחת מהן למרבה הצער סובלת ממחלה נדירה וקשה, שבשלה היא מוכרת כנכה מעל ל-100%.

הבת ובעלה רכשו דירה תמורת 1.8 מיליון שקל, כשסך של 300 אלף שקל מתוך סכום זה שולם על-ידי הורי הבת. לעת גירושי הבת ובעלה, ההורים תבעו שהבעל לעבר ישיב להם את הסכום שהשקיעו בדירה, לטענתם במסגרת "מתנה על-תנאי".

ההורים טענו כי נתנו את הכספים לבת ובעלה רק בשל מצבה הקשה של הנכדה, ומטרתם המוצהרת הייתה שמשפחת בתם תוכל להתגורר בדירה, שעברה התאמות לצורכי הנכדה הנכה, התאמות שלא ניתן לבצע בדירות שכורות, בהן חיה המשפחה עד אז.

עובדה זאת אינה שנויה במחלוקת, ואף אחיה של הבת העיד כי לא הוא ולא אחותו הגדולה זכו בסיוע כלכלי דומה מההורים, בצורת מתנה או הלוואה או בכל דרך אחרת, והם קיבלו זאת בהבנה, מאחר שהבינו את הרצון והצורך המיוחד לעזור למשפחת הבת עקב מצבה הקשה של הנכדה.

ההורים ביקשו שבית המשפט יסיק מעובדות אלה כי המתנה אם כן כללה תנאי משתמע, לפיו אם הבית יתפרק, והבת ובעלה כבר לא יספקו לנכדה את קורת-הגג שלצורכיה ניתנה המתנה, אזי המתנה מופקעת, ויהיה עליהם להשיבה להורים. 

מי שמבקש להתנות מתנה, צריך לעשות זאת בבירור

בית המשפט דחה את הטענה משני צדדיה. ראשית, הוא לא השתכנע כי רכישת הדירה הייתה באמת הכרחית למגורי הנכדה הנכה, ומאידך ככל שהייתה נחוצה, הרי שההורים יצטרכו ממילא לרכוש דירה מתאימה גם כעת מאותם הכספים.

כמו כן, בית המשפט הפנה את הצדדים להלכה המשפטית הקובעת כי מי שמבקש להתנות מתנה בתנאי מתלה או בתנאי מפסיק, צריך לעשות זאת בצורה ברורה, הניתנת לזיהוי מתוך דברי הצדדים, או ראיות אחרות בעל-פה או בכתב, על כוונותיהם בעת מתן המתנה, והבנה הדדית על קיומו של התנאי. הודגש כי רק קיומם של גירושים בפני עצמם לא נחשבים כתנאי מפסיק אשר מפקיע את המתנה.

במקרה זה, מאחר שבעת העברת הכספים ההורים לא ערכו הסכם עם בתם או חתנם לגבי התנאי לו הם טוענים כעת, הרי שלא ניתן לייחס למתנה תנאי מפסיק באופן רטרואקטיבי.

על אף דחיית התביעה, בית המשפט גילה אמפתיה להורים הנדיבים וויתר על חיובם בהוצאות משפט לטובת החתן לשעבר.