פרומו לפרויקט המטרו? הקשר בין התקלות ברכבת להנהלה החסרה

רכבת ישראל מתמודדת בחודשים האחרונים עם שורת תקלות: החל מהשבתת קווים ועד ביטולי נסיעות שפוגעים במאות נוסעים התלויים ברכבת. ברקע זה, כבר חודשיים שהרכבת מתנהלת ללא מנכ"ל קבוע, ושנה וחצי ללא משנה למנכ"ל. זאת לצד בעלי תפקידים בכירים חסרים נוספים וממלאי מקום.

● מבקר המדינה מזהיר: תשתיות התחבורה לא יספיקו בעתיד
● "שיקולים זרים": גלעד ארדן הודיע כי יסיר מועמדותו לתפקיד יו"ר תע"א

ביום חמישי נצפו מאות נוסעים שהתקהלו מחוץ למספר תחנות רכבת - ההגנה בדרום ת"א, הקוממיות בבת ים ומשה דיין בראשל"צ. זאת לאחר שבמשך שעה לפחות הושבתה תנועת הרכבות בין התחנות הללו בשיא שעת העומס. הסיבה: כבל חשמל שנמצא לא תקין בבת ים וגרם לתקלה ברשת חשמול הרכבות. לאחר מכן הודיעו מטעם הרכבת על ימים מאתגרים שצפויים בסוף השבוע באזור השפלה עקב עבודות מתוכננות. גם בשבוע הנוכחי חלו עיכובים: ביום ראשון כל רכבת חמישית איחרה לתחנת הביניים, 40 רכבות איחרו ונסיעתה של אחת בוטלה. קודם לכן, חלה תקלה ברשת החשמול.

רצף תקלות

כל אלו מצטרפים לתקלה הגדולה שהתרחשה ברכבת באוגוסט. אז פגעה רכבת משא שהייתה בדרכה ממסוף אשדוד למתחם נמל חיפה בתשתית החשמול העילית, תחילה באזור צומת גנות, ולאחר שאושר לרכבת להמשיך בדרכה - היא פגעה בתשתית גם באזור ויתקין. ברכבת הקימו ועדת בדיקה פנימית, אלא שזו תיארה באופן לקוני את האירועים והדוח כונה בממשלה "חובבני". בעקבות זאת, הדירקטוריון מינה ועדת בדיקה חיצונית בראשות יהודה בר און, לשעבר מנכ"ל נת"ע.

מסקנות הביניים של דוח בר און אמנם לא הצביעו על האשמים, אך מצאו בעיות ניהוליות קשות ברכבת. אלו כוללות הסכמים ישנים מול חברות פרטיות, היעדר הדרכות בנושא העמסת מטענים במשך עשור, מערכות ממוחשבות שלא כוללות את סוגי המטענים הנדרשים לאישור, טפסים עם חתימות ואישורים המושמדים אחרי 72 שעות ועוד.

במשרד התחבורה מתכננים להקים ועדה נוספת לבדיקת הליקויים, שכן בממשלה מעריכים שתקלה כזו יכלה לעלות בחיי אדם. ימים לאחר מכן חלה תקלה נוספת, שהתרחשה בלילה שבו סיים את תפקידו מנכ"ל הרכבת משה שיקו זנה - שמונה רק שנתיים קודם ועזב על רקע עימותים מול ועד העובדים ומשרד האוצר.

 מנכ''ל רכבת ישראל לשעבר, משה שיקו זאנה / צילום: שבתאי טל

לפניו כיהן בתפקיד מיכאל מייקסנר, שנחשב למנכ"ל מוערך שקידם את הרכבת, סירב להתכופף בפני הכתבות מינויים ולא חשש מעימותים מול הוועד. למרות שנראה כי שרת התחבורה מירי רגב דחפה להדחתו, הוא עזב בתום קדנציה מלאה. השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות הקשו על מנכ"ל הרכבת, ולפי גורמים בממשלה הדבר השפיע גם על ההנהלה הבכירה.

מעט לאחר מייקסנר, עזבה המשנה למנכ"ל נטלי כץ. במשרד התחבורה קידמו את מועמדות אבנר פלור להחליפה. פלור היה בכיר במשרד התחבורה שהפך למקורב לרגב כשכיהן כמנכ"ל המשרד, עד שהוכשר בנציבות מינוי המנכ"ל הנוכחי משה בן זקן - איש אמונה. אז פלור "הועמד בפרונט" בעוד שמנהל המשרד בפועל היה בן זקן, הממתין כיום לסיום תקופת הצינון בינואר כדי להיכנס לתפקידו.

לאחר התפטרות זנה, מונה כמ"מ אבי אלמליח. סמנכ"ל המטענים הוא ישראל מרקו - שמינויו למ"מ המשנה למנכ"ל נבלם בעקבות תקלת הענק ברכבת. כך, כבר חודשיים שהרכבת מתמודדת עם מחסור של בעלי תפקידים קריטיים לתפקודה.

גוף שזקוק לניהול

"אין פלא שתקלות ותאונות יתרבו בגוף גדול כל כך ובירוקרטי שאין לו משנה ושהמנכ"ל לא קבוע במשך חודשים רבים", מסביר לגלובס גורם בכיר לשעבר במשרד התחבורה. "הבעיה היא שהדבר מתפשט גם אצל הרגולטור, הרי ראש מינהל תשתיות במשרד התחבורה גם הוא ממלא מקום, ואותו דבר קורה עכשיו עם המטרו".

השפעות תפקוד החברה מורגשות גם בתחום פיתוח מסילות הרכבת ופרויקטים רבים מתעכבים - ולא רק בגלל השפעות המלחמה: חשמול המסילות, שאמור היה להסתיים ב־2024, נגרר ל־2027 - וצפויות דחיות נוספות; גם מסילת 431 עומדת לכאורה בלו"ז באופן רשמי, אך בענף מעריכים שהיא לא תיפתח במועדה עקב סכסוך מול קבלן הביצוע סולל בונה; פתיחת המסילה הרביעית באיילון נדחתה בשנתיים; במסילה המזרחית - פרויקט עם נתיבי ישראל - האשימה הממשלה את הרכבת בחוסר תיאום מול החברה האחות.

בינתיים בנתיבי ישראל מקדימים את לוחות הזמנים ובממשלה מקווים שיעמדו בהם. בנוסף, תוכנית החומש בסך 46 מיליארד שקל שהוקצו לרכבת ב־2022 מתעכבת אף היא, והעבודות להכפלת מסילות החוף בסך 15 מיליארד שקל החלו רק לאחרונה. לבסוף, לא רבים מאמינים שברכבת יסיימו עד שנת 2030 את הארכת הקו המהיר בירושלים אל מרכז העיר.

תגובת רכבת ישראל: "החברה שומרת על איזון כספי, זוכה לדירוגים גבוהים ע"י חברות המדרוג ולאמון המשקיעים. לא ניתן להסיק מסקנות לגבי הדיוק בהסתכלות על שעתיים בלבד שכן מדובר על ממוצעים הכוללים מאות רכבות בכל שעות היממה. לחברה שדרת הנהלה חזקה".