אג"ח

מדידת התשואה - ומדידת קבלת ההחלטות של מנהל התיק - יכולה להיות מטעה כאשר היא מתבצעת באופן שגוי • מדוע קביעת פרמטרים למדידת הניהול - המגדירים באופן מדויק עד כמה שניתן את אופי התיק שמבקש הלקוח - היא אינטרס חשוב של כל הצדדים?

הרשות הפיצה מסמך היוועצות להערות הציבור בדבר התרת מכשיר פיננסי חדש, שיאפשר דחייה בתשלום ריבית או קרן, ושנמצא במעמד נחות לאג"ח רגילות

דודי רזניק מלאומי שוקי הון מצביע על כך שהמימוש החד שנרשם כעת בשוק האג"ח מגיע לאחר מהלך עליות יוצא דופן שלא נראה בשוק מזה זמן, מה שעשוי להוות הזדמנות • "התנאים בשוק עדיין תומכים בשוק האג"ח הממשלתי; אם אג"ח ל-27 שנים נותן תשואה של 2.3%, זה לא רע בעולם של ריביות אפסיות", אמר רזניק

המשקיעים נוהרים לחוף מבטחים, ולצד היפוך עקום התשואות באג"ח של ממשלת ארה"ב, אלה של גרמניה לטווח הארוך מציעות תשואה שלילית • המשמעות: המשקיעים יקבלו תמורה נמוכה מהסכום שהשקיעו, ולו רק בכדי להבטיח לא לאבד יותר מערך ההשקעה

על רקע ירידת ריביות בכל העולם וריבוי השווקים שבהם תשואות האג"ח שליליות, מתעוררת השאלה מה יכול בנק ישראל לעשות - אם הוא בכלל צריך לעשות - וכיצד יושפע המשקיע הישראלי מהצעדים האלה

כשהמלצתי בספטמבר 2017 להסיט חלק מתיק ההשקעות לאיגרות חוב אולטרה-ארוכות, הגיבו לי שזה רעיון השקעה מהגיהינום, ושמדובר בהפסד ודאי של עשרות אחוזים • מאז עברו פחות משנתיים, ואיגרת החוב של אוסטריה ל-100 שנים, למשל, השיאה תשואה של 100% • איך מתרחשת הכפלה של שווי ההשקעה בשנתיים באיגרת של מדינה המדורגת +AA, והאם מח"מ ארוך זו עדיין השקעה כדאית?

עליות השערים החדות מתחילת השנה עשויות ליצור ציפיות לא מבוססות אצל אותם משקיעים שהסתכלו עליהן מהצד ולא דרך הדוחות • מה משמעות הפער בין ציפיות המשקיעים לבין פוטנציאל התשואה של התיקים, ואיך ניתן לצמצם אותו?

לאחר תקופה סוערת בשוק המניות לאורך רוב המחצית הראשונה של 2019, נרשם ביולי ראלי במדדי האג"ח עקב המעבר המוצהר למדיניות מוניטרית מרחיבה בארה"ב ושחיקת משקלה של הריבית ברחבי העולם

אומנם אין זה מתפקידו של עיתון כלכלי לתת המלצות השקעה, אך אין זה פוטר אותו מאחריות לדייק ככל האפשר

החודשים הקרובים יהיו קריטיים לכיוון של מדיניות הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם • ייתכן כי חדשות כלכליות טובות מדי דווקא ישפיעו לרעה על השווקים, מאחר ויפסיקו את הורדות הריבית • ככה זה בעולם שבו ספרי הכלכלה והמימון נכתבים מחדש • ניתוח 

הלוואות בנקאיות הצמודות למדדי קיימוּת (SLL) הן סוג חדש של מכשירי חוב, שנועד לתמרץ חברות הנוטלות הלוואה להשיג מטרות הקשורות בשיקולי ESG - סביבה, חברה וממשל תאגידי • רבים סבורים כי שוק זה יצמח ויהפוך לגדול יותר משוק האג"ח הירוקות • ראוי שהבנקים בישראל יבחנו שילוב שיקולי ESG בהלוואות שהם מעמידים למגזר העסקי • ניתוח

ספקית שירותי התוכן לפי דרישה דיווחה כי תשתמש בכספי כרית הביטחון לצורך תשלום ריבית האג"ח מחר, לאחר שלא הצליחה לגייס כספים למימון פעילותה • מחזיקי האג"ח יתכנסו מחר לדון באפשרות של פירעון מיידי • שלושה דח"צים התפטרו, והמניה משלימה ירידה של 90% מההנפקה

את המגמה המשיך להוביל סקטור הפיננסים, שבלט גם ביוני, אשר היה אחראי לכ-40% מסך הגיוסים בחודש האחרון • בחברת הדירוג S&P מעלות מציינים כי בנטרול פעילות הבנקים, משתקפת ירידה חדה של כ-40% בגיוסי החוב של הסקטור הריאלי, אך צופים כי "היקף ההנפקות השנתי יהיה גבוה מזה שנצפה בתחילת השנה, ויתקרב לנתוני 2018"

החברות שגייסו בשוק ההון המקומי חוב בשקלים, ולאחר הגיוס המירו את הכסף לדולרים, יצטרכו לקחת בחשבון עלות נוספת של מיליוני דולרים כל אחד • נדב ברקוביץ', אנליסט אי.בי.אי: "במרבית המקרים מדובר בסכומים נמוכים יחסית, אך בהסתכלות על התשלומים הגדולים הצפויים עד לסוף השנה, אפשר לראות שיש חברות שהפגיעה בהן מעט יותר משמעותית"

דודי רזניק, לאומי שוקי הון: "יש עוד 'דלק' לעליות באג"ח; אם השוק הממשלתי ימשיך לעלות, סביר להניח שגם השוק הקונצרני יהיה טוב, למרות שרמת הסיכון שם גבוהה יותר"

שוק ההלוואות העתידי הוא כלי מימוני חדשני יחסית, שהורחב משמעותית עם כניסת המוסדיים המובילים לשוק האשראי • ההלוואות העתידיות מספקות לחברות יכולת לצמצם את סיכוני האי-ודאות לגיוס החוב ולעלותו, וכן למצב טוב יותר אפשרויות ומקורות המימון • ניתוח