אג"ח מיועדות

תקנות שהפיץ משרד האוצר עשויות להשפיע על חוסכי פנסיה שנמצאים ב"מסלול תלוי גיל" שאינו מתאים לגילם • לפי טיוטת התקנות, חוסכים אלו יקבלו התראה של שלושה חודשים על העברה אוטומטית למסלול התואם את גילם, אלא אם כן יבקשו אקטיבית לעבור למסלול עם רמת סיכון גבוהה יותר • ומה בנוגע לחוסכים במסלולי S&P 500?

עפ"י מחקר שערך איגוד בתי ההשקעות, מאז תחילת יישום הרפורמה, החיסכון המצטבר למדינה מסתכם בכ-3.15 מיליארד שקל • המחקר מפרט שני מרכיבים עיקריים: חיסכון שוטף לתקציב המדינה בגין אי-תשלום תשואה מובטחת, וצבירת רווחים עתידיים לקרן הייעודית להשלמת תשואה

זו הייתה אחת הרפורמות הגדולות שנעשו בשוק ההון בשנים האחרונות. רשת הביטחון של חוסכי הפנסיה יצאה לשוק החופשי, ואת מנגנון האג"ח המיועדות החליף מסלול מבטיח תשואה • שנה אחרי השקת הרפורמה, גלובס בדק מה עלה בגורלה: החוסכים נהנו מעלייה קלה בתשואה, המדינה חסכה מאות מיליוני שקלים על הנייר ושוק ההון המקומי נהנה מתזרים של עוד עשרות מיליארדי שקלים

ההבטחה להעלות בשנת 2025 את תקרת הפטור ממס למקבלי הקצבאות בוטלה ע"י הממשלה • מומחי מס: ההטבה מוערכת במאות שקלים בממוצע לחודש לאדם • מדוע ההסתדרות מעדיפה לשתוק למרות הפגיעה בציבור החוסכים, ואיזו התחייבות נוספת של האוצר עומדת למבחן

קרנות הפנסיה בבריטניה מינפו הלוואות שנלקחו כדי לרכוש אג"ח שיבטיח תשלום קצבאות למקבלי פנסיה תקציבית • החדשות הטובות הן שבישראל המערכת הפנסיוניות שונה, כך שהסיכוי שתרחיש כזה יקרה כאן הוא אפסי • החדשות הרעות: כל הסיכון על החוסכים

החל מהחודש הבא המדינה תפסיק להנפיק אגרות חוב מיועדות, וייכנס מודל חדש שאמור להיות חסכוני יותר לקופת המדינה, מבלי לפגוע בחוסכים • כיצד תעבוד הרפורמה שנועדה לשוק משגשג, בתקופת אינפלציה ושוק שסובל מירידות? • גלובס עושה סדר

הרפורמה במסגרתה יוחלפו האג"ח שמנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה תוכננה ל-1 ביולי, אך במשרד האוצר פרסמו טיוטה במטרה לדחות אותה ל-1 באוקטובר • ההסבר: כדי לאפשר לחברות המנהלות להיערך תפעולית ליישום מנגנון השלמת תשואה ועל מנת שיישום המנגנון יחל בתחילת רבעון קלנדרי

בשתי הרפורמות הפנסיוניות שהממשלה העבירה, מדובר בצעדים דרמטיים וניאו-ליברליים מבחינה כלכלית, שבהם מתגלה שר האוצר אביגדור ליברמן כממשיך דרכו הנאמן של שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו

הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות צמחו בשנים האחרונות גם ללא תקציב, אך אישורו מעניק להם קרקע יציבה להשקעות מקומיות וראש שקט במתן אשראי • וגם: עיקר ההשפעה על המגזר הפיננסי טמון בחוק ההסדרים

בבורסה בת"א מקווים כי 30 מיליארד השקלים הנוספים שיועברו מדי שנה לניהול קרנות הפנסיה כחלק מהרפורמה, יגדילו את ההשקעה בישראל • אך הגופים המוסדיים מאותתים כי כדי להשיג תשואה גבוהה הם יצטרכו להשקיע בשווקים גדולים יותר • גורם בעולם החיסכון ארוך הטווח: "בישראל לא יהיה מספיק במה להשקיע"

במסגרת הצעת החוק שאושרה בוועדה נקבע כי המדינה תפריש כספים לקרן ייעודית שתשמש להשלמת תשואה לחוסכים ולא תוכל להשתמש בהם למטרות אחרות • העלאת התשואה המובטחת נועדה לכסות גם ההוצאות הישירות של קרנות הפנסיה

הצעת חוק חדשה שהוגשה לוועדת הכספים דוחה את החלת המנגנון מ-1 בינואר 2022 ל-1 ביולי, כששר האוצר יוכל לדחות אותה בחצי שנה נוספת • אם החוק ישונה הטבת השלמת התשואה תהיה תקפה ל-15 שנה • על מנת לכלול בתשואה גם את דמי הניהול, יו"ר הוועדה קושניר ביקש לבחון הגדלת הרף המובטח

כחלק מהרפורמה להחלפת האג"ח המיועדות במנגנון שיגן על החוסכים אם קרן הפנסיה שלהם לא תשיג תשואה של 5%, הוגשה הצעת חוק שנועדה לוודא שהמדינה תעמוד בהתחייבותה גם בעת משבר כלכלי חריף • מרגע החלפת המנגנון ועד 2024 יופרשו 3% מהנכסים הצבורים בגינם זכאי הציבור להבטחת תשואה ואלו ירדו עד שיתייצבו על 1.8%

בתרחישי סימולציה סבירים אנו עשויים למצוא את עצמנו במצב שבו רוב החוב הממשלתי ממומן באמצעות אגרות חוב מיועדות, ולכן הרעיון להפסיקן נכון • מצד שני, רשת ביטחון המבטיחה לחוסכים לפנסיה את התשואה שהייתה מתקבלת באותן איגרות מיועדות אינה נכונה ועלולה לגרום לנזק רב

רפורמת האג"ח המיועדות נשמעת יבשושית, אך היא דרמטית מאוד - ותשפיע על כולנו • במהלך הדיונים בנושא בוועדת הכספים של הכנסת נעלב אסי מסינג, יועמ"ש האוצר: איך אפשר שלא להאמין למדינה? • ובכן, אחרי שנים בלי תקציב, לא פלא שאין אמון

האוצר נכנע לקבוצות הלחץ ברפורמה בחקלאות, בפנסיות הצה"ליות ובהעלאת גיל הפרישה לנשים – אז במקום זאת הוא הולך לצעירים ולעניים בשביל למצוא את הכסף החסר