הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)

לאחר ירידה חדה של 9.2% ב-2020, הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-9.9% ב-2021, סמוך לתחזיות בנק ישראל • התוצר ברבעון הרביעי זינק ב-16.6% • השקל מתחזק בחדות מול סל המטבעות על רקע נתוני הצמיחה החזקים

מדד ינואר עלה ב-0.2% לעומת התחזיות ל-0.1% • קצב האינפלציה עלה ב-3.1% ב-12 החודשים האחרונים • מחירי הדירות לא עוצרים ומשלימים עלייה של 11.3% בתוך שנה

אזהרות הלמ"ס והקבלנים אכן התממשו בשוק הדיור - מי שהקשיב להן בספטמבר 2020 ראה ברכה • אבל מותר לתהות האם הלמ"ס של ישראל אמורה לספק לנו נבואות זעם, שמאוחר יותר מגשימות את עצמן

ב-2021 נמכרו למעלה מ-56 אלף דירות חדשות - 37% יותר מהכמות שנרכשה ב-2020, לפי נתוני הלמ"ס • תל אביב הדיחה את אשקלון מהצמרת, וכעת היא מובילה לא רק עם הדירות היקרות ביותר אלא גם בהיקף העסקאות

בחודש האחרון פתח גלובס בסדרת כתבות המציגות כשלים בנתונים שמספקת הלמ"ס לממשלה • כעת, הסטטיסטיקן הראשי מגיב לחשיפה וטוען כי לא נפל פגם בעבודתם • "הנתונים של הלמ"ס מבוססים על סקרים שוטפים וסקרים מזדמנים ייעודיים הנעשים 'מהיום למחר'"

על רקע גל ההתייקרויות סיפק שר האוצר נתון מעניין. האם הוא נכון? • המשרוקית של גלובס

נכון להיום, כל גוף ממשלתי רשאי לנצל את הנתונים שברשותו ולנתחם באופן שהוא רואה לנכון, בכדי להשיג את המידע שנחוץ לו – הדבר יוצר פערים ומידע הלוקה בחסר

במסגרת פרויקט "חורים בנתונים" של גלובס, כתבנו על כך שסקר הוצאות משקי הבית האחרון שפורסם רלוונטי ל-2018 בלבד • הלמ"ס: "הלמ"ס לא פרסמה עד כה את נתוני סקר בשל צניחה משמעותית בשיעורי ההשבה לסקר, עבדנו על פיתוח שיטת אמידה חדשה שתייצר אומדנים מהימנים"

הלמ"ס שיפרה דרמטית בשנת 2017 את שיטת החישוב של מדד מחירי הדירות • באותה תקופה בדיוק התגאה שר האוצר דאז, משה כחלון, שצינן את שוק הדיור, אבל מאחר שהמדד לא היה עקבי, איך אפשר לדעת מה עשתה "מחיר למשתכן" לשוק הדיור? • כתבה שישית בסדרה

שוק העבודה ממשיך להתאושש בהעדר סגר על המשק • לפי נתוני סקר כוח-האדם של הלמ"ס, שיעור האבטלה במחצית הראשונה של ינואר ירד ל-3.5%, לעומת 3.9% במחצית השנייה של דצמבר • הנתונים נראים טוב עוד יותר אם מסתכלים על העלייה בכוח העבודה

מהנתונים היבשים של הלמ"ס נראה ששוק העבודה פרח בזמן הסגרים, אבל מאחורי המספרים האופטימיים מסתתרים פיטורים המוניים ונתונים חסרים על סגירת עסקים • השינויים החדים שהביא המשבר שיבשו את שיטת המדידה של הלמ"ס עד שאפילו הביטוח הלאומי בנה מדד עוני נפרד • כתבה חמישית בסדרה

לפי שיטת מדידה אחת של הלמ"ס, בשנת 2020 מוכת הקורונה נסגרו פחות עסקים מאשר בשנים רגילות • שיטת מדידה שנייה תספק נתונים רק ב-2023 • זו כנראה הסיבה לכך שכולם מצטטים את נתוני דן אנד ברדסטריט הפרטית, שלפיהם בשנתיים האחרונות נסגרו יותר מ-100 אלף עסקים - אבל על מה בעצם מבוססים הנתונים הללו?

דאטה נדמית לנו לא פעם כעוגן בטוח, אך עליות או ירידות גדולות בנתונים עשויות לעיתים לשקף את ההפך המוחלט מהמציאות • המבט של הלמ”ס מוגבל, הממוצע לא מתייחס לתמונה המלאה, והפוליטיקאים, כמו פוליטיקאים, תמיד ימצאו את הנתון שעושה להם טוב

בעוד שמחירי הדיור בישראל מזנקים כבר יותר מעשור, עקומת השכירות נשארת מתונה • ב־2018 חשף גלובס שמדד מחירי השכירות מוטה כלפי מטה והלמ"ס הרחיבה את שיטת איסוף הנתונים, אבל המספרים עדיין מנותקים • המשמעות: אין שום מסד נתונים רשמי שיודע לשקף את המציאות בשוק שתופס רבע ממדד המחירים לצרכן • כתבה רביעית בסדרה

בריטואל אבסורדי וקבוע, רבעון אחרי רבעון, מדווחת לנו הלמ"ס על ירידה בכמות התחלות הבנייה - אך ורק בגלל שהנתון הקודם עודכן בדיעבד כלפי מעלה • לאחר כמה חודשים, גם הנתון הטרי עולה ב-5% עד 20%

המידע על התחלות הבנייה מבוסס בעיקר על סקר קבלנים טלפוני, ולפי בנק ישראל מוטה כלפי מטה כבר יותר מ־15 שנה • אחד הנתונים המשמעותיים בנוגע למשבר הדיור המתמשך בישראל, לוקה בחסר באופן כל כך שיטתי עד שהלמ"ס עצמה הוסיפה לפרסומיה הסתייגות נסתרת: "הנתונים עשויים להשתנות במידה ניכרת" • כתבה שלישית בסדרה