חוק תובענות ייצוגיות

שורת שינויים דרמטיים להתמודדות עם הצפת בתי המשפט בתובענות ייצוגיות תגיע השבוע לקריאה ראשונה בכנסת • רבים מתיקוני החוק נועדו להקל על בעלי עסקים קטנים וזעירים, שמוצאים את עצמם מתמודדים עם תביעות במיליוני שקלים • שכר-הטרחה למייצגים יוגבל, ובלשכת עוה"ד מתריעים מפני פגיעה בתמריץ להגיש תביעות ייצוגיות בשל חוסר כדאיות כלכלי לעורכי הדין

הממשלה אישרה לקדם את חוק תובענות ייצוגיות במהירות, והוא צפוי להגיע לקריאה ראשונה כבר השבוע • הצעת החוק מבקשת גם למנוע מצב של "תובעים סדרתיים", כאשר החוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי לחמש בשנה

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם • אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות • מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

תביעות סרק ייצוגיות שעוסקות בהפרות של תקנות הגנת הצרכן נגד עסקים, הפכו בשנים האחרונות לתעשייה של ממש • במקרים רבים חברות יעדיפו להתפשר, פשוט כי ההליך יעלה להן יותר • בדיקת גלובס המבוססת על נתוני "תולעת המשפט" חושפת את התובעים הסדרתיים

יש לתקן את החוק באופן שיפחית באופן משמעותי את התמריצים להגשת תובענות הסרק ויותיר את השימוש בכלי חשוב זה למי שנזקקים לו באמת

"גלובס" ממשיך ובודק את השפעתן של הטלת האגרות על שוק הגשת התובענות הייצוגיות, והפעם באמצעות עורכי דין העוסקים בנושא • מהי עמדתם בנוגע לרפורמה, ומה הם מציעים לעשות בעתיד כדי להפחית עוד יותר את הגשת תביעות הסרק? • חלק שני בסדרה

מבדיקת "גלובס" מתברר כי המהלך של איילת שקד, לחייב בתשלום אגרה על ייצוגיות, הוביל לירידה של 44% מהבקשות - במקביל לעלייה משמעותית בבקשות שפטורות מאגרה ולניהול הליכים "מאחורי גבו" של ביהמ"ש • האם מטרת הרפורמה להילחם בתביעות-הסרק הושגה? לא בטוח • חלק ראשון

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ניסתה לצמצם את התביעות הייצוגיות, אך הרכב מורחב של העליון הפך לאחרונה הלכה שהגבילה הגשת תביעות כאלה נגד רשויות המדינה • מומחים מעריכים כי צונאמי של ייצוגיות בדרך, אך מנגד בטוחים שיחס הרשויות כלפי האזרחים ישתפר

עוד נקבע במסגרת דיון נוסף שערך העליון בפסק דין שנוי במחלוקת משנת 2015, כי בייצוגיות נגד תאגיד מים וביוב בגין גביית יתר של תעריפי מים וביוב, אין לראות את התאגיד כ"רשות" - קביעה שעשויה להגביר משמעותית את חשיפתם של תאגידי המים לתביעות ייצוגיות

חוק תובענות ייצוגיות מאפשר להגיש תביעה גם במקרה של אפליית נשים בעבודה

עו"ד יעקב דוידוביץ' חושף פרקטיקה בעייתית מעולם התובענות הייצוגיות: לטענתו, כשמספר עורכי דין מגישים בקשות נפרדות לניהול תובענה ייצוגית באותו נושא, הם רוקמים קואליציות ומחליטים באמצעות מכרז פנימי מי ינהל את התיק • לדבריו, מי שנבחר הוא זה שמצהיר שייקח שכ"ט בשיעור הנמוך ביותר, ואילו היתר יוצאים מהתמונה ובסוף ההליך גורפים את חלקם מבלי שנקפו אצבע

תזכיר חוק לתביעות ייצוגיות שפורסם לאחרונה, המאפשר ל יועץ המשפטי לממשלה להאציל מסמכויותיו לאחרים, עלול לשבש את הליך הסדר ה פשרה , לפגוע בקבוצת הניזוקים ולהכשיל את מערכת המשפט במילוי תפקידה כשומרת סף • פרשנות

רוב הבקשות לנהל תביעה ייצוגית מסתיימות בהסתלקות התובעים מתביעתם, תוך הסכמה בין הצדדים על פסיקת גמול כספי לתובע המייצג ושכר-טרחה לבא-כוחו • העליון עשה היום סדר בעניין והבהיר כי ככלל אין לפסוק גמול ושכ"ט במסגרת של הסתלקות, למעט במקרים חריגים שבהם בקשת האישור מצמיחה תועלת לקבוצה הנפגעת

לטענת העותר, קיים חשש ממשי לכך שהחלטתה של שרת המשפטים על התקנת הצו המגביל את השימוש בכלי התביעה הייצוגית התקבלה משיקולים זרים ונסתרים

שרת המשפטים: "יש מאות תובענות-סרק. מדי שנה מוגשות כ-1,300 תובענות ייצוגיות - שיא עולמי ביחס לגודל האוכלוסייה - ומהן אחוז אחד מסתיים בפסק דין" ■ "ב'שיטת מצליח' אולי יכניס עורך הדין כמה מאות אלפי שקלים לכיס על חשבון בית העסק שתבע"

אגרה על ייצוגיות: דווקא לעורכי הדין המנוסים בתחום עשויה לצמוח מכך תועלת