מטרו

הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר בשיחה על ההתייקרויות במשק ("אנחנו לא באירוע של גל התייקרויות") • על מחירי הגז מהמאגר הישראלי תמר ("תמר תוריד מחירים ואם היא לא תוריד מחירים, היא לא תמכור") • ועל פיקוח על המחירים ("הדרך היחידה לדעת כמה עולה לתנובה לייצר קוטג' היא לייצר לתנובה תחרות"

מהשלמת חשמול הרכבת, דרך סלילת הנתיבים המהירים, תוספת המסילה הרביעית באיילון ועד הרגע שבו יושלם המטרו בגוש דן • בדיקת "גלובס" מגלה - מהם הפרויקטים שאמורים להוציא אותנו מהפקק, מהי עלות התקציבים, איפה הם עומדים, ומה הסיכוי שהם באמת ישנו את חיינו?

האתגר נראה גדול ממידותינו, כי לפחות עד היום קידום התשתיות במדינת ישראל היה ביטוי לכל התכונות הרעות של הישראלים - מחובבנות, חוסר אמון, הסתמכות על פתרון בעיות באלתור במקום בתכנון מסודר • פרשנות

בתקציב העתק של המטרו (100-150 מיליארד שקל), שמקבל קדימות גבוהה במשרד האוצר, נושא הפיצוי לבעלי העסקים בתוואי העבודות לא נדון נכלל • הגישה של המדינה אומרת שבעלי הנדל"ן באזור העבודות ירוויחו ובגדול לאחר שיופעל המטרו, ערך נכסיהם יעלה באופן משמעותי - ולכן אין סיבה לפצותם

חברת הייעוץ מקינזי, שהגישה לאוצר את המלצותיה לתוכנית המטרו של תל-אביב, מזהירה: "פרויקטים כאלה עלולים להסתיים לעתים בחריגה תקציבית של 500%" • גרנוט שטרובה, בכיר במקינזי: "זו תהיה טעות פטאלית אם ישראל תצא לפרויקט לפני שתכיר את כל הסיכונים"

לפי התוכנית שהגישה מקינזי למשרד האוצר, המדינה תידרש לממן רק 50% מעלות הפרויקט להקמת המטרו בתל-אביב, שעלותו צפויה להסתכם ב-150-100 מיליארד שקל עד להשלמתו ב-2030 • המשמעות: הפרויקט יחייב השתתפות במימון מצד הסקטור העסקי, הרשויות המקומיות, בעלי עסקי ונכסים בתוואי • משרד האוצר נוטה לאמץ את המודל שאומץ בעולם וכולל השתתפות התושבים במימון

חברת נת"ע פרסמה מכרז לתכנון קווי המטרו העתידיים בישראל • מקטעי התכנון יחולקו בין ארבע החברות שיזכו במכרז ואורך הקווים המתוכננים הוא כ-130 קילומטר, בהם יהיו כ-100 תחנות

תשווק כלי הרכב לתנועה עירונית בשיטת הליסינג התפעולי לחברות, מוסדות ציבוריים, עיריות יחידות צה"ל וארגונים

פלאפון וסלקום ישיקו הלילה את מכשירי ה-iPhone במכירה הלילית ■ מה ירוויחו הצרכנים? מחירים וחוויית קנייה ייחודית באווירה סמי-מחתרתית ■ והחברות? משדרות חדשנות ומחסלות מלאים עם השקעה אפסית בפרסום