משפט נדל"ן

התובעים רכשו דירה מהנתבעים, ולאחר הרכישה התברר להם כי 93 מ"ר מהדירה נבנתה ללא היתר כדין. בית המשפט מצא את המוכרים כאשמים בהטעיה, חרף העובדה שהקונים הצהירו כי בדקו את הנכס למרות שלא עשו זאת

בית המשפט קבע לאחרונה סטנדרטים חדשים בסוגיית "פיצול דירה" והטיל קנסות כבדים על פיצול ללא היתר - אך מנגד קבע כי לא ניתן להטיל גם את הקנס שנקבע בחיקוק וגם את הקנס הנגזר מטובת ההנאה שהושגה, אלא יש לבחור באחת מהאופציות ולנמקה

תקציר: החוק לתיקון פקודת הקרקעות מקשה על נפגעי הפקעות לקבל בהשבה קרקע שהמטרה שלשמה הופקעה חלפה מהעולם. מתוך רצון לסכל את התקדים שנקבע בפס"ד קרסיק, החוק המתקן שופך את התינוק עם המים.

התובעים הם בעלי בית צמוד קרקע הצמוד לבית הנתבע. הדירות רשומות כבית משותף. הנתבע בשעתו רכש את דירתו מרשות הפיתוח, וכן רכש את זכויות הבנייה העתידיות ואת הגג של שתי הדירות. התובעים מתנגדים שהנתבע יבנה דירות נוספות על הגג - בית המשפט דחה את התנגדותם

במסמך "התחייבות מוכר", שמכוחו מעניק הבנק הלוואת משכנתא לרוכש נכס מקרקעין, נכללת הוראה הקובעת שבמקרה שעל הנכס יוטל עיקול, לפני שהוא יירשם על-שם הרוכש, תירשם משכנתא על זכויות המוכר. העליון קובע, כי הוראה זו יש לפרש כמתייחסת לעיקול על זכויות המוכר בלבד

ביהמ"ש המחוזי תיקן פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע כי האשה תקבל 55% מהדירה, והבעל 45%

המבקשת מכרה זכויותיה במקרקעין למשיבה. המשיבה ניסתה בכל כוחה לקבל משכנתא, אך לא הצליחה בכך. בית משפט קבע, כי לאור נסיבות העניין המשיבה לא תיחשב כמפרה, אלא בסך הכל התרשלה שנכנסה לעסקה ללא יכולת פיננסית, וההסכם הוכרז כבטל

שינוי מס' 2 לתמ"א 38 מאפשר ליזם להרוס את הבניין ולבנותו מחדש מבלי לאבד את הזכויות הניתנות מכוח תמ"א 38, וכן לממש את זכויות הבנייה לא רק בקומה נוספת, אלא גם בבניית אגף נפרד או קומה מפולשת

חכשורי הגישה תביעה ראשונה המתבססת על תקדים בראון מביה"ש העליון, הקובע כי אסורה הפקעת קרקעות לצרכי ציבור של למעלה מ-40% וללא פיצוי

האם ניתן לממש בניין מגורים שמצוי בו דייר מוגן? התשובה לכך חיובית, אולם השאלה היא מה המחיר הכלכלי של מהלך זה.

אמש אישרה הכנסת כי יוחזרו לבעליהן קרקעות שהופקעו ולא נעשה בהן שימוש ■ התיקון לא תקף במתחמים שהופקעו לפני 1985

הבנק משכן חלק ממקרקעין שהיו בבעלות מספר שותפים. התברר כי כחמש שנים לפני הבנק, רכשה עמותה חלק בקרקע אך לא רשמה הערת אזהרה. ביהמ"ש דחה את תביעת העמותה בקובעו כי מאחר והקרקע היא בשיתוף של הרבה בעלים, אי אפשר היה בביקור להבין כי יש זכויות או חזקה בלעדית כלשהי של מישהו בקרקע

"אצל רשמת מתווכים מתקבלות מדי שנה 40-60 תלונות על התנהגות פסולה, רשלנית, לא ישרה ובלתי הולמת מצד מתווכים" ■ הצעת החוק מבקשת לשנות את האחריות הפלילית הקבועה כיום לגבי חלק מהחובות והאיסורים המוטלים על מתווכים

התובע הינו עו"ד שמונה להיות נאמן בפשיטת רגל של בעלי משק חקלאי. בעלי המשק, כדי להבריח את המשק מידי נושים, עשו הסכם פיקטיבי להעברת זכויותיהם, ודרך זה קיבלו משכנתא לכיסוי חובותיהם כשהבנק לא נקט בזהירות הראויה כדי לוודא מיהו החייב האמיתי במסגרת דיני שיעבודים. ביהמ"ש הורה על הפקדת הכספים לקופת הנאמן, ומתח ביקורת קשה על התנהגות הבנק

ב-2007 הם היו מלכי העיר ולא תמיד החזירו טלפונים, ב-2008 וב-2009 כבר התגלו סדקים במעמדם, וכיום - עם שוק קפוא - הסדקים נפערו לכדי בורות ■ מתווך ותיק: "לו הייתי צריך לבחור שוב, לא הייתי בוחר להיות מתווך. כל מקצועות התיווך למיניהם יעלמו בגלל האינטרנט"

ביהמ"ש הרחיב עוד את מעגל הזכאים לפיצויים לפי סעיף 197, בקבעו כי גם רוכשים של זכויות מבעל הסכם פיתוח, אשר זכאים, בכפוף לתנאי הסכם הפיתוח, להירשם כחוכרים של הקרקע, הם בעלי זכות להגשת תביעה