קרנות כספיות

הריבית הגבוהה במשק הפיחה חיים בפיקדונות הבנקאיים, שמייצרים תשואה של כמה אחוזים יפים בשנה, אבל גם של אפיקים סולידיים אחרים • איפה עוד אפשר להשקיע את הכסף הפנוי כדי ש"יעבוד" בשבילכם?

במשך שנים שימשו הקרנות הכספיות "שק החבטות" של תעשיית קרנות הנאמנות, אבל גל העלאות הריבית הפך אותן לאחד האפיקים הפופולריים ביותר • נוסף על "מקלט בטוח" הן מציעות כיום תשואה אטרקטיבית בסיכון נמוך ושורה של יתרונות מול פיקדונות בבנקים

לציבור המשקיעים מגיעה הזדמנות לשמוע בצורה ברורה, שקופה ומפורשת את האפשרויות שלהם להשקיע במוצרים פיננסים מפוקחים

קטגוריות מניות חו"ל בקרנות הנאמנות גייסו יותר ממיליארד שקל באפריל, בעוד שהמקבילות בישראל פדו מעל ל־400 מיליון שקל • עם זאת, התאוששות הבורסה בת"א בתקופה האחרונה מעוררת אופטימיות לשינוי המגמה: "מי שרצו להסיט פוזיציות לחו"ל, כבר עשו זאת"

הקרנות הכספיות חולשות כבר על יותר מ-18% מהתעשייה, לאחר שגייסו 50 מיליארד שקל בשנה • פדיונות בקרנות הכספיות של פסגות ואנליסט שהקפיצו את דמי הניהול • קרנות אג"ח בחו"ל גייסו כ-550 מיליון שקל בחודש שעבר, בעוד שאג"ח בישראל פדו מעל 4 מיליארד שקל

מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית לפני כשנה, יצאו מחשבונות העו"ש שאינם נושאים ריבית 185 מיליארד שקל, וההשקעות בקרנות הכספיות גדלו • בינואר־פברואר המגזר העסקי משך מהפיקדונות עשרות מיליארדי שקלים, ככל הנראה בעקבות הפיחות בהשקעות בהייטק

הציבור נוהר אל הקרנות הכספיות, נכס השקעה בסיכון נמוך שמשתלם מאוד בסביבת ריבית גבוהה - כל עוד יוצאים ממנו לפני שהיא מתחילה לרדת • כלכלני הבנק מזהירים כי "השווקים חמדנים מדי ולא מספיק מפחדים ממיתון"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • בחודשיים הראשונים של השנה נרשם גידול של יותר מ-80% במשיכות מהקרנות לעומת התקופה המקבילה ב-2022 • לצד זאת, ישנה עצירה כמעט מוחלטת של הפקדות של כסף פנוי למוצרי החיסכון • ולאן הולך הכסף? למזומן, לפיקדונות בבנקים, למוצרים המתמקדים בחו"ל או כדי להחזיר הלוואות

נכסי התעשייה הפסיבית עומדים על 154 מיליארד שקל בעוד שבתעשייה האקטיבית (ללא הקרנות הכספיות) מנוהלים כיום 152 מיליארד שקל • לכך הובילו שינויים בטעמי הציבור והעדפה גוברת של יועצי ההשקעות לקרנות פסיביות • נכסי הקרנות האקטיביות ברמה של סוף 2013

רק לפני שנה היוו הקרנות הכספיות רכיב זניח מתעשיית הקרנות הישראלית, אך עליית הריבית והתנודתיות בשווקים הגדילו את חלקן ליותר מ-16% • המפסידות הגדולות - קרנות נאמנות המשקיעות בשוק המניות המקומי, שאיבדו כ-13 מיליארד שקל בשנה

קרנות הנאמנות הכספיות ממשיכות לאתגר את הפיקדונות הבנקאיים, כשבשבועות האחרונים גילה הציבור מחדש את הקרנות הדולריות, שחלקן אף מציגות תשואה שנתית של כ־10% • מי שישקיע בקרנות אלו ייהנה ממיסוי ריאלי בלבד, אך גם עלול להיפגע כאשר הריבית תרד

בזמן שהדולר ממשיך להתחזק מחפש הציבור אחר אפיקי השקעה שיגנו על כספו - מקרנות סל, העוקבות אחר מדדים מובילים בעולם, דרך פיקדון דולרי וקרנות כספיות, עם ריבית קבועה, ועד מניות הנסחרות בוול סטריט • וגם: לאילו מסלולים מוטי-חו"ל ניתן לנייד את הפנסיה

אין צורך בסיכון ובטרחה שבמציאת אפיקים חדשים לכסף, בתקופה שבה השקעות בטוחות כמו קרנות כספיות או אג"ח ממשלתיות הן כל כך אטרקטיביות • הטענה הזו מתחזקת כשמסתכלים על התשואה העודפת הזעומה שניתן להשיג מהסיכון שבהשקעה במניות או באג"ח זבל

הריבית הגבוהה ממשיכה לתת רוח גבית לקרנות הנאמנות הכספיות, והן גייסו בינואר 5 מיליארד שקל, שזרמו בעיקר לגופים המציעים דמי ניהול נמוכים • לעומתם נרשמו פדיונות גדולים בקרנות של אנליסט ופסגות, שהעלו משמעותית את דמי הניהול

משקיעים שרוצים להשקיע בפיזור במדדים או בסקטורים צריכים להכיר את קרנות הסל והקרנות המחקות, שמנהלות בישראל מעל 150 מיליארד שקל ומהוות כמעט מחצית מתעשיית קרנות הנאמנות • מהם ההבדלים בין המוצרים, מדוע ישראל שונה מהעולם ומי הקרנות המצטיינות ב–2022? • וגם: מאיזו קרן פסיבית כדאי להיזהר

נמשך הרעב של המשקיעים לתשואות, ועכשיו הם גם רוצים נזילות: בתוך ארבעה שבועות זרמו לקרנות הכספיות ברחבי העולם 135 מיליארד דולר - הסכום הכי גבוה זה כשנתיים וחצי • הרדיפה הזו אחר מזומנים מסמנת גם זהירות וספק בנוגע להמשך העליות בשוק שפתחו את 2023