כשחושבים על אי.בי.אי, הדמות המזוהה ביותר איתו הוא היו"ר - צבי לובצקי. אולם בשלוש השנים האחרונות עדו קוק (49) הוא מי שמנהל בפועל את בית ההשקעות הוותיק, המנהל נכסים בהיקף של 27 מיליארד שקל. קוק, בנו של עמנואל קוק, ממייסדי בית ההשקעות, מונה לפני חודשיים רשמית למנכ"ל משותף עם רון ויסברג, בנו של דוד ויסברג, המשתייך אף הוא למייסדים. "יש תהליכים שחייבים לקרות", מספר קוק בראיון ל"גלובס" על ההחלטה למנות אותו ואת שאר הילדים של המייסדים לתפקידים בכירים.
"הזמן עובר ואנשים מגיעים לשלב שבו הם צריכים להתקדם ולהוריד הילוך. כאשר מדובר בעסק משפחתי יש כל מיני אפשרויות, ואנחנו בחרנו שהדור השני יהיה מעורב. השוק השתנה מאוד, אבל המייסדים הם עדיין אנשים של הדור הקודם, וצריך פה דם חדש בעסק. צריך להיות מעודכן מבחינת הסביבה העסקית והטכנולוגית".
- רבים מהקולגות שלך מאמינים שלהיות עדכני בסביבה העסקית של בתי השקעות זה לגדול דרך רכישות - משהו שלא עשיתם.
"נעשו כאן עסקאות שאם היה ניתן לעשות להן UNDO אני בטוח שהיו עושים".
- אתה לא חושב שהעסקאות שנעשו היו ראויות?
"אני מוכן לקבל את זה שנעשו בשוק גם עסקאות טובות. אבל יש יותר עסקאות שאני שמח שלא עשינו מאשר כאלה שאני מצטער עליהן. נעשו כאן עסקאות במינוף גבוה. כמו שהענף הולך להיראות, יכולת שירות החוב שנלקח למימונן לא הולכת ומשתפרת. לעומת זאת, בחמש שנים האחרונות גדלנו אורגנית בהיקף הנכסים פי שלושה. אני לא בטוח שגופים שרכשו או התמזגו הגיעו לזה".
לאחר שאיבד 18% ב-2011, מדד המעו"ף מוכיח השנה את קיומו של "אפקט ינואר" כשהוסיף כ-5% לשערו מתחילת השנה, וקוק מאמין כי שהמגמה תימשך.
"בטווח הבינוני אני אופטימי. רוב הסיכונים כבר מגולמים", אומר קוק על שוק המניות. לגבי מניות הבנקים הוא אומר: "הבנקים נסחרים במחירים הוגנים, וחלק גדול מהסיכון במערכת הבנקאית העולמית לא קיים במקומית. מצד שני, הם נסחרים במכפיל 0.6-0.75 על ההון, וזה סביר", הוא מעריך.
- בשוק האג"ח הקונצרניות המרווחים הצטמצמו לאחרונה. האם רמת המחירים בו מהווה הזדמנות?
"אחרי התיקון של השבועות האחרונים המחירים במדד תל בונד סבירים. בני"ע מחוץ לתל בונד יש הרבה הזדמנויות, שכן רמות המחירים בשוק כבר מגלמות ציפייה גבוהה לסיכון".
- מדוע אנו ממעטים לשמוע את עמדת המוסדיים בכלל ואת עמדתכם בפרט על הסדרי חוב?
"גיבוש של הסדר חוב טוב הוא לא פונקציה של כמה רעש אתה עושה".
- מהי עמדתכם לגבי הסדרים?
"בהסדר חוב שלא יפגע ביחסיו העתידיים של בעל השליטה עם שוק ההון ועם מחזיקי האג"ח צריך שיהיה אלמנט של 'הבאת כסף מהבית' וכן אפסייד מנייתי כלשהו במקרה שבו החברה חוזרת לפסים רווחיים".
- כבית השקעות שעובד הרבה עם זרים, אתה יכול לספר מה הם מחפשים בשוק הישראלי אם בכלל?
"הזרים מתעניינים בעיקר בחוב ממשלתי. הם מעריכים את הנגיד סטנלי פישר, וחושבים שהוא מגיב מהר, קורא את המפה. גם אג"ח קונצרניות קצת מעניין אותם, בעיקר אלה שדומות לאג"ח ממשלתיות, כמו חברת חשמל".
מחסור בחיסכון ארוך-טווח
אי.בי.אי הוקם בשנת 1971 כחברת ברוקרים קטנה, שניהלה תיקי השקעות וקרנות נאמנות. ללא רכישות הגיע בית ההשקעות להיקף נכסים של 27 מיליארד שקל - אחד מבתי ההשקעות הבינוניים-גדולים בענף.
אולם במקביל לצמיחה, סובל בית ההשקעות מהיעדר פעילות מהותית של חיסכון לטווח ארוך, ומשחיקת פעילות הברוקראז', שהנה מהותית עבור אי.בי.אי. התוצאה היא שהרווחיות של בית ההשקעות בשנתיים החולפות נחתכה. שנת 2009 הייתה שנת שיא, עם רווח של מעל 120 מיליון שקל, אך ב-2010 כבר ירד הרווח ל-58 מיליון שקל ובתשעת החודשים הראשונים ב-2011 הוא הסתכם בפחות מ-2 מיליון שקל.
- אתם מאוד מוטים לפעילות הברוקראז', תחום שנשלט כיום על-ידי הבנקים. אתה עוד רואה הצדקה לקיום פעילות זו בבתי השקעות?
"אנחנו שייכים לקבוצה הולכת וקטנה של אלה שיש להם עדיין יכולת לשרוד בתחום, בגלל ערכים מוספים של מחקר, יחסים עם חו"ל ועוד. אני לא חושב שלא יהיו יותר ברוקרים פרטיים, כי אנחנו נותנים שירות שהבנקים לא יכולים לתת. האנשים הטובים תמיד יעבדו בשוק הפרטי".
- אבל אם העסק לא מרוויח מספיק, אז גם אלה ששרדו בסוף יתייאשו.
"נכון שיש ירידה במחזורי המניות אבל שוק האג"ח והנגזרים דווקא בצמיחה, ויש לשוק הזה פוטנציאל לגדול עוד כשהסנטימנט ישתנה. ברור שאנחנו מתאימים את עצמנו בהקצאת משאבים בין מניות לאג"ח".
- בפעילות קופות הגמל אתם מנהלים רק 1.7 מיליארד שקל, ועדיין מפסידים. כיצד תתמודדו עם המצב הזה?
"אנחנו קטנים מדי בתחום, ונקודת האיזון כל הזמן זזה, בגלל רגולציה ושחיקת הרווחיות. כשהקמנו חשבנו שבמיליארד וחצי נגיע לאיזון, ועכשיו אנחנו כבר מכוונים ל-3 מיליארד שקל".
- אז מדוע לא צמחתם באמצעות רכישות?
"אנחנו רצים למרחקים ארוכים. אם יתברר שלא ניתן לקיים פעילות גמל מאוזנת, אז זו לא חתונה קתולית. אני לא מרגיש שפספסתי אף אחת מהעסקאות האלה".
הצמיחה הגדולה של אי.בי.אי נרשמה דווקא בתחום ניהול התיקים שמתבצע דרך החברה הבת אמבן. שם מנוהלים נכסים בהיקף של כ-18 מיליארד שקל, מתוכם כ-7 מיליארד שקל של קופות מפעליות שדמי הניהול שהן משלמות נחשבים לנמוכים מאוד. "אנחנו לא מפסידים שם כסף, ויש בתחום הזה פוטנציאל גדול, כי כל הזמן יוצאות עוד קופות למכרזים", טוען קוק.
בשנה החולפת בלט תחום תעודות הסל, שגייס כ-4 מיליארד שקל ותרם משמעותית לרווחיות של שני השחקנים הגדולים בתחום - אקסלנס ודש איפקס.
- אתה מצטער שלא נכנסתם לתחום תעודות הסל על-ידי רכישת תכלית או מבט?
"עכשיו התחום הזה רווי, ולקנות פעילות שהיא לא מובילת שוק זה צעד חסר טעם. את עולם הכסף העוקב מדדים נעשה דרך קרנות סל".
- אתם חברה ציבורית. האם שקלתם לחזור ולהפוך לפרטיים?
"הרגולציה היא כזו שהולך ונהיה יותר מסובך להיות ציבוריים, ולכן זו שאלה שנמצאת על האג'נדה שלנו. אני לא אכחיש שהשאלה הזו, אם להישאר ציבוריים, עוברת בראש, אבל זה לא דבר פשוט, כי מחיר השוק לא אומר שבמחיר זה אני יכול לקנות את המיעוט".
"שווי השוק של חלק מבתי ההשקעות אינו מייצג"
בראיונות שנתן בשנים האחרונות צבי לובצקי, יו"ר אי.בי.אי, הוא חזר על אותו המסר - בית ההשקעות שייסד לפני 41 שנים ביחד עם שותפיו אינו למכירה וגם לא על המדף.
בשנתיים האחרונות שמו של בית ההשקעות עלה כמה פעמים כיעד אטרקטיבי לרכישה, וגורמים שהתעניינו בו (דש-איפקס למשל) נתקלו במחיר גבוה פי שניים משווי השוק של אי.בי.אי, העומד על 307 מיליון שקל.
"כל הנכסים בשוק ההון מגלמים סיכונים רבים ותרחישים פסימיים בסביבה העסקית. שווי השוק של חלק מבתי ההשקעות אינו מייצג, כי אין בהם מחזורים של מיליונים ביום", מסביר קוק את הפער. "אם היה מתפתח מחזור אמיתי, אני לא בטוח מה היה המחיר, ובכל מקרה, אני לא יודע איזה מחיר דרשו, וזה לא רלוונטי", מסכם קוק את הנושא.
- האם העובדה שקובי אלכסנדר, מייסד קומברס, שנמלט לנמיביה עקב פרשת הבקדייטינג בחברה, הוא בעל מניות (19%) בבית ההשקעות, מונעת את מכירתו?
"אין לנו אינטראקציה איתו, הוא מראש התייחס להשקעה באי.בי.אי כהשקעה פיננסית וללא כוונה למעורבות. ואכן, לאורך כל השנים לא הייתה כל מעורבות".
- אם כך, מדוע לא קניתם ממנו את חלקו?
"צריך שני צדדים בשביל לעשות עסקה. בכל מקרה אני לא יודע על מגבלה שלו למכור".
