לרגל יום האישה הבינלאומי החל היום (ה'), ניתחו "גלובס" וחברת ההשמה קודקס מאות ראיונות ושאלונים שערכה קודקס בשנה החולפת בקרב עשרות עורכות דין בכירות ושותפות במשרדי עורכי הדין.
שלשום (ג') פרסמנו חלק מהנתונים וכן ראיונות שערכנו עם 5 מהשותפות הבכירות במשרד עורכי הדין הגדולים בארץ, שסיפרו על האתגרים שעמם הן התמודדו בדרכן לצמרת. היום אנו מביאים את הממצאים במלואם.
התמונה העולה מניתוח השאלונים והראיונות מעודדת, אך עם זאת היא אינה פשוטה. מממצאי קודקס עולה, בין היתר, כי בשנה שחלפה התקדמו יותר נשים למעמד של שותפות במשרדי עורכי הדין הגדולים (עלייה של 3% לעומת השנה הקודמת), אבל פיתוח וקידום הקריירה באו על חשבון המשפחה, ופעמים רבות נדרשו השותפות לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה, גם כאשר משרתן הוגדרה כ"משרת אם".
הכי הרבה שותפות בפירון ובגולדפרב
אחד מהנושאים שנבדקו היה היחס בין כמות הגברים המכהנים כיום כשותפים ב-10 המשרדים הגדולים בישראל, לבין כמות הנשים השותפות במשרדים אלה. מתברר כי נכון למארס 2012, ב-10 המשרדים הגדולים בארץ מועסקים 422 שותפים, וכי 121 מתוכם (29%) הם נשים שותפות. הנתון מייצג עלייה של 3% לעומת השנה שעברה.
עוד מתברר כי בקרב משרדי עורכי הדין הגדולים, כמות השותפות הנשים הגדולה ביותר, ביחס לכמות השותפים הגברים, היא במשרד מ. פירון. 14 מתוך 39 השותפים במשרד (כ-36%) הם נשים.
במקום השני צועד בפער זעיר משרד עורכי הדין הגדול בישראל, גולדפרב-זליגמן, שבו 25 מתוך 71 השותפים (כ-35%) הם נשים.
אחוז דומה של נשים שותפות מתוך כלל השותפים נמצאו גם במשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג, עם 12 עורכות דין מתוך 35 השותפים (כ-34%).
גם במשרד פישר-בכר-חן, אחוז הנשים השותפות הוא גבוה מהממוצע הכללי של 10 המשרדים הגדולים. 9 מתוך 29 השותפים במשרד (כ-31%) הם נשים.
במשרד נשיץ-ברנדס - 8 מבין 28 השותפים הם נשים (כ-29%). במשרד הרצוג-פוקס-נאמן 28% מכלל השותפים הם נשים; ובמשרד גורניצקי 26% מהשותפים הם נשים.
ב-ש. הורוביץ, 23% מכלל השותפים הם נשים; את הרשימה סוגרים משרד מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדווין, שבו 8 שותפות נשים מתוך 40 השותפים (כ-20%); ומשרד יגאל ארנון, שמעסיק 9 שותפות נשים מתוך כלל 44 השותפים (כ-20%).
נשים חזקות עם כישורים בינאישיים
ניסיון לעמוד על קווים לדמותן של השותפות הבכירות בישראל שהגיעו לעמדות מפתח במשרדים, מלמד כי ככלל מדובר בעורכות דין בעלות ותק של בין 10-20 שנות ניסיון מקצועי, רובן בוגרות מצטיינות של האוניברסיטאות המובילות, בעיקר של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב.
עוד עולה מהסקרים כי לחלק ניכר מעורכות הדין השותפות יש תואר שני במשפטים או במינהל עסקים, ורובן ככולן מתמחות במספר תחומים מרכזיים בודדים.
כל השותפות אשר התראיינו לקודקס במהלך השנה החולפת, העידו על כך שהן נדרשו לאורך השנים לשעות עבודה ארוכות ואינטנסיביות מאוד. האימהות שביניהן ציינו כי על אף שעות העבודה הרשמיות, במסגרת עבודתן ב"משרת אם", הן עובדות בפועל שעות נוספות רבות מהבית, ומסיימות את יום העבודה בשעות הקטנות של הלילה.
ממצא מעניין נוסף הוא שככל שעורכות הדין מעוניינות להתקדם במעלה הפירמידה - העבודה הופכת להיות קשה, תובענית ואינטנסיבית יותר ויותר. עם זאת, ולמרות העבודה הקשה, עורכות הדין הבכירות דיווחו על תחושת סיפוק ושביעות-רצון גבוהה ביותר מבחירתן במקצוע.
גם הבכירות רוצות להמשיך להתקדם
ממצאים נוספים הראו כי עורכות הדין הבכירות (ששכרן החודשי עומד על יותר מ-25 אלף שקל ברוטו), שבחרו לעזוב את מקום עבודתן בשנה החולפת, החליטו על כך לאור מגוון רחב של סיבות, שבראשן עמד הרצון לשינוי, כך העידו 27% מעורכות הדין הבכירות שנשאלו על סיבה המרכזית לעזיבתן.
24% מהבכירות ציינו כי במקום העבודה הנוכחי שלהן לא קיים אופק התקדמות משמעותי. 11% מהבכירות חשו תחושת מיצוי מהתפקיד ומהיקף הפעילות שהן מנהלות.
6% העידו כי הסיבה בשלה הן ביקשו לעבור מקום עבודה נעוצה בתגמול כלכלי בלתי מספק. כ-5% מעורכות הדין ציינו כי הן מבקשות לעבור לתפקיד חדש שבו הן יוכלו לשמור על איזון רב יותר בין העבודה לבית, שלא התאפשר להן במקום עבודתן הקודם.
6% מעורכות הדין הבכירות אמרו כי הסיבה לכך שהן רצו לעבור למקום עבודה אחר היא יחסי אנוש בעייתיים במקום עבודתן הקודם.
לדברי מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, מתברר כי המניעים העיקריים למעבר בין מקומות עבודה בקרב עורכות הדין הבכירות נובעים מהרצון לקבל קידום מקצועי. "יותר ויותר נשים שואפות להפוך לשותפות במשרדים ולהגיע לעמדות של יועצות משפטיות בחברות. כאשר עורכות הדין מגיעות למסקנה כי לאחר שנים רבות שבהן פיתחו מומחיות בתחומן ונחשבו למובילות, לא קיים אופק נראה לעין לקידום במשרדיהן - הן בוחרות לשבור את תקרת הזכוכית ולסמן נתיב קריירה מוגדר, במשרד או בחברה, לשם הגעה לעמדות מפתח".
המפתח להצלחה - התמקצעות
במסגרת תהליכי ההשמה בדקה חברת קודקס גם את השאלה - עד כמה עורכות הדין הבכירות פתוחות לביצוע שינויים בתחומי עבודתן הקיימים.
92% מהבכירות העידו כי לא ישקלו מעבר לתחום מקצועי שונה מזה שבו הן התמחו לאורך השנים; 5% ציינו כי הן מעוניינות בהסבה מקצועית לתחום שונה במידה רבה מתחום עיסוקן. כ-3% הביעו עניין בפיתוח מומחיות בתחום משפטי נוסף, במקביל לתחום שבו התמקצעו לאורך השנים.
חולמות על ייעוץ משפטי בחברות
לפי נתוני קודקס, 54% מעורכות הדין המבקשות להתקדם במקום עבודתן מציינות כי יעדיפו לעשות זאת בחברות. 18% העידו כי אין להן העדפה ספציפית מבחינת סוג המעסיק, והן מעוניינות להתקדם בחברה או במשרד עורכי דין בהתאם לתנאים הספציפיים של המשרה; 26% מהן מעוניינות להתקדם בהיררכיה המובנית במשרדי עורכי הדין, בשאיפה מוצהרת להגיע למעמד של שותפות תוך מספר שנים מוגדר.
לדברי מור-סיטבון, עורכות הדין הבכירות מאמינות כי עבודה בחברה תפחית משמעותית את היקף עבודתן, מבחינת השעות הנדרשות, ותעניק להן חופש פעולה ועצמאות רבה יותר מזו שלהם הן זוכות במשרדים. אולם מדובר בתפיסה שגויה שהשתרשה לאורך השנים שהיא רחוקה מהמציאות.
לדבריה, "עבור הנשים, העבודה בחברות בפועל היא קשה ואינטנסיבית לא פחות מזו הנדרשת מהן במשרדים. הציפייה מיועצת משפטית היא בראש ובראשונה לזמינות של 24 שעות ביממה, לרבות בסופי שבוע ובחגים".
רוב עורכות הדין הבכירות - בתחום המסחרי
על-פי ממצאי קודקס, עורכות הדין הבכירות אשר מעוניינות בקידום, מתמקצעות אמנם במגוון רחב יחסית של תחומים, אולם ניתן לראות כי התחום המסחרי מוביל באופן מובהק.
37% מקרב עורכות הדין הבכירות עוסקות בתחום זה. 18% מעורכות הדין הבכירות עוסקות בליטיגציה; 9% עוסקות בדיני נזיקין ובדיני עבודה; 7% התמקצעו בשוק ההון; ו-4% מתמחות בתחומי אנרגיה ותשתיות. יתר 25% מעורכות הדין הבכירות עוסקות במגוון הנושאים המשפטיים הנותרים, כגון קניין רוחני, נדל"ן, דיני משפחה ועוד.
עו"ד נחמה ברין מגולדפרב-זליגמן: "בעבר התייחסו אליי בחשדנות, היום כבר לא"
עו"ד נחמה ברין, שותפה בכירה במשרד גולדפרב-זליגמן, מרוצה מכך שהמשרד הממוזג והגדול בארץ, ממוקם בצמרת המשרדים הגדולים גם מבחינת אחוזי הנשים השותפות ביחס לשותפים הגברים.
לדברי ברין, בגולדפרב-זליגמן קיים יחס ענייני לחלוטין לעורכי הדין, ונושאי מגדר אינם עומדים על הפרק כאשר מדובר בקידום. "הציפיות במשרד מנשים ומגברים הן זהות, ללא הקלות כאלה או אחרות. מי שמוכשר מספיק ובעל תכונות מתאימות, מתקבל לשותפות".
- ובכל זאת, גם במשרד גולדפרב-זליגמן קיים פער גדול בין מספר השותפים הגברים (71) לנשים השותפות (25). מהיכן הוא נובע?
"לדעתי, מקורו של הפער בעבר הרחוק. ב-10-15 השנים האחרונות קיים תהליך של שינוי בעולם העסקי שבו, בניגוד לעבר, יותר ויותר נשים מעוניינות לפתח קריירה ולהתקדם. רואים זאת גם בעולם רואי החשבון, למשל, שבו ישנה נוכחות הולכת וגוברת של רואות חשבון נשים. אני מקווה שבעתיד נגיע לתמונה עוד יותר מאוזנת ביחס בין נשים לגברים בתפקידים בכירים".
- האם היותך אישה משפיעה על עבודתך ועל אופן ההתייחסות אלייך?
"בהרבה פורומים שאני נמצאת בהם ישנה נוכחות גברית מובהקת, אבל יש כבר גם נוכחות משמעותית של נשים. לעתים רחוקות רואים עדיין תופעות של גברים שמתייחסים בחשדנות לנשים מנהלות. פעם נתקלתי בכך הרבה יותר. היום אני כבר כמעט לא נתקלת בתופעות כאלה".
בדומה לעו"ד ברין, גם לדברי עו"ד אורלי ג'רבי, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, המשרד נותן הזדמנות שווה ומלאה לכולם, ללא קשר למגדר. "אני, והשותפות הרבות במשרד, מהוות דוגמה לכך בכלל ולקידום נשים לשותפות בפרט. בהקשר זה, המשרד מאפשר לעורכות הדין ולשותפות שהן אימהות לילדים קטנים, הסדרי עבודה גמישים אשר מאפשרים להן להמשיך ולהתקדם".
- האם היותך אישה ואם לא הקשתה עלייך להתקדם?
"הצטרפתי להרצוג-פוקס-נאמן לפני 16 שנה כמתמחה, ובשום שלב לא חשתי שאחד מהמדדים להתקדמותי ולהערכה מקצועית כלפיי קשור להיותי אישה. אני מאמינה שניתן לשלב בין קריירה להורות. המפתח לכך נעוץ ביצירת תמיכה נכונה ומאוזנת וקבלת פרגון והבנה מבן-הזוג ומהמשפחה".
