"תשכחו מהמיתוס שאפשר לייצא את הגז. ממשלת ישראל הקשיבה קצת יותר מדי לטענות של יזמיות הגז, שלפיהן ניתן לייצא אותו, ועכשיו היא צריכה לקחת את המושכות לידיה" - כך טוען פרופ' ניק באטלר, שכיהן כיועץ לענייני אנרגיה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, גורדון בראון, ושימש במשך שנים סגן נשיא בענקית הנפט BP. כיום משמש באטלר פרופסור אורח בקינגס קולג' בלונדון ויועץ בכיר לענייני אנרגיה לגופים עסקיים ואקדמיים שונים. באטלר פרסם ספרים ומאמרים רבים, ונחשב מי שיודע דבר או שניים בתחום האנרגיה.
בראיון מיוחד ל"גלובס" מדבר באטלר על תפקידה של ממשלת ישראל בתגליות הגז, ועל האופן שבו יש לנהל את התחום, לדעתו.
- בשנים האחרונות התגלו בישראל שני מאגרי גז גדולים, תמר ולוויתן, ועוד כמה מאגרים קטנים יותר כשמשון, כריש, דלית ותנין. רבים סבורים שגילוי תגליות הגז יכול להוות פוטנציאל כספי גדול למדינה, אך מצד שני, נוצר חוסר הבנה סביב סוגיית הגז.
באטלר: "אני חושב שהממשלה הייתה הססנית מדי. היא הייתה בחיתוליה בכל מה שקשור לגז, והאמינה ליזמי הגז שניתן לייצא אותו. המציאות הוכיחה אחרת. הגיע הזמן שהממשלה תיקח את העניינים לידיים".
נזכיר כי לישראל עתודות של כ-990 מיליארד מטר מעוקב גז. שותפויות הגז חתמו על הסכמי הבנות למכור 3 BCM של גז בשנה לירדן במשך 15 שנה, כ-0.3BCM בשנה לפלסטינים, 4.5 BCM בשנה לחברה הספרדית Union Fenosa אשר בבעלותה מתקן הנזלה במצרים, ו-7 BCM בשנה לחברה הבריטית BG אשר גם לה מתקן הנזלה במצרים. כמו כן, עד לפני כמה חודשים בחנו יזמיות הגז את האפשרות לייצא גז למזרח הרחוק באמצעות הנזלתו וייצואו כגז טבעי נוזלי.
- האם כל הנתונים הקיימים על אודות הסכמי ההבנות אינם משנים את דעתך ששותפויות הגז צודקות בעניין הדגש על היצוא?
"כל האופציות האלה מסובכות מאוד מבחינה כלכלית או פוליטית. יצוא הגז כגז טבעי נוזלי יקר מאוד. הגז הישראלי אינו תחרותי דיו כדי שיוכל להתחרות בגז הנוזלי של מדינות אחרות. עיקר העלות בגז טבעי נוזלי טמון בניוד שלו, ועל מנת שישראל תייצא את הגז למזרח הרחוק, הספינה תצטרך לעבור באחד משני נתיבים: הראשון הוא דרך תעלת סואץ - אפשרות שתייקר את ההובלה, משום שיש לשלם בעבור הזכות לעבור בתעלה. אפשרות שנייה היא להפליג מסביב לאפריקה - אופציה שתהיה יקרה בגלל המרחק. בכל מקרה, מדובר בהוצאות שינוע גבוהות מאוד. הגז הישראלי יצטרך להתחרות בגז שמגיע ממזרח אפריקה, אינדונזיה, קטאר, טורקמניסטן ואוסטרליה, ויהיה היקר ביותר מכל האופציות הללו".
- לשותפויות לוויתן היה הסכם הבנות עם חברת וודסייד האוסטרלית על מנת שזו תקנה 25% מהמאגר תמורת 2.7 מיליארד דולר, אך האוסטרלים פוצצו את העסקה. מה דעתך על כך?
"העסקה, כפי שאני מבין אותה, הייתה מבוססת על ההנחה שניתן לייצא את הגז בצורת גז טבעי נוזלי, אך כפי שאמרתי - זה לא כלכלי. מבחינה זו, וודסייד צודקים בכך שעזבו. שותפויות לוויתן צריכות להיות ריאליסטיות יותר בנוגע לתוכניותיהן".
- מה דעתך ביחס ליצוא למדינות השכנות? האם אין מדובר בפתרון מצוין ליצוא?
"ירדן לא צריכה הרבה גז, ויצוא באמצעות צינור למצרים וטורקיה טומן בחובו סיכונים פוליטיים רבים, שברורים לכם היטב. ניתן להשתמש בגז הישראלי כמנוף לפיתוח הגדה המערבית ורצועת עזה, על כל הפירות הפוליטיים שיצמחו מכך. אם הממשלה תחליט לייצא גז לירדן ולפלסטינים, זה יהיה משיקולים פוליטיים נכונים".
- לנוכח סיכויי היצוא הדלים שאתה מצביע עליהם, מה היית ממליץ לממשלת ישראל?
"הממשלה צריכה להחליט שהיא שמה בראש סדר עדיפויותיה פיתוח של משק הגז המקומי, ומי שטוען אחרת כנראה לא מבין את משק הגז הגלובלי".
- הכמות שקיימת פה תספיק למשק המקומי ל-75 שנה בקירוב, וגם כך כ-55%-60% מהחשמל של ישראל מיוצר כיום מגז, שיעור גבוה ביחס לעולם. בנסיבות אלה, תסכים איתי אולי שאין ברירה אלא לחשוב במונחים של ייצוא?
"התחשיב הזה נכון רק אם היעד הוא להגיע למצב ש-70% מצריכת החשמל יהיה מבוסס על גז. אבל לדעתי, היעד שגוי. הממשלה צריכה לשאוף לכך ש-90% מהחשמל יהיה מבוסס על גז טבעי. נוסף על החשמל, צריכה הממשלה להכניס את הגז לתחומי התחבורה ולתעשייה הפטרוכימית. כל המיזמים האלה ייצרו השקעות גדולות במדינה ומקומות עבודה רבים".
- התאחדות התעשיינים העריכה בעבר כי הסבתם לגז של 400 מפעלים ומוסדות בארץ כולה תביא לחיסכון כולל של 1.8 מיליארד שקל בשנה. כיום מחוברים 10 מפעלים לרשת החלוקה, ורק 6 מהם משתמשים בגז. האם מצב זה מתאים למטרה שעליה אתה מצביע?
"אני מופתע מהשאננות של ממשלת ישראל. היא צריכה לעשות הכול כדי שהגז יתחיל לזרום לתעשייה, לתחבורה ואף לבתים עצמם!"
- לבתי מגורים?
"כן, בהחלט. נכון שבמבט ראשון מדובר בהשקעה כספית גדולה של הבאת הגז עד לפתח הבית, אבל למרות שזה יקר - זה בהחלט עשוי להשתלם. תחנות כוח המופעלות בפחם מגיעות לנצילות אנרגטית | של כ-35%, ואלה המופעלות על גז לכ-45%. עד שהחשמל מגיע מהתחנה לבתי המגורים, אנו נשארים עם נצילות של 27%-37% בהתאמה. לעומת זאת, אם מביאים את הגז ישירות לבתים, נותרים עם נצילות של כ-75%! מדובר בחיסכון כספי אדיר. באנגליה לדוגמה, הגז מגיע לבתים של אנשים והם משתמשים בו, בין השאר, לחימום, למזגנים ולבישול. מדוע שתושבי ישראל לא ייהנו מהגז כמו בכל מדינה אירופאית אחרת?"
- הממשלה דווקא מעוניינת שהתושבים ייהנו מפירות הגז, והחליטה להקים קרן שאליה יוזרמו 75 מיליארד דולר עד שנת 2037, ועוד כ-55 מיליארד דולר לתקציב המדינה. האם זו החלטה נכונה להקים קרן כזאת? אולי חכם יותר לשלם חובות, לעזור לנזקקים או להפחית מסים?
"למיטב ידיעתי, נכון לרגע זה אין בקרן אף לא אגורה אחת. אני מתנצל להיות זה שמבשר זאת, אך לא תהיה קרן ולא תהיה שום הורדת מסים כל עוד הגז נמצא מתחת לאדמה. מאגר לוויתן התגלה לפני 4 שנים, ומאז לא קרה איתו כלום. כדי לפתח אותו צריך להיות ריאליים לגבי מה ניתן ומה לא ניתן לעשות עם הגז. אם המאגר יפותח, יהיה זה נכון לשים חלק מן הכסף בקרן שתשמש את דור העתיד. אני מציע שננהל שיחה נוספת כשפיתוח המאגר יהיה קרוב יותר".