גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אין עוד מחסור במים - יותר מ-50% ממי השתייה מותפלים"

מאחורי מיזמי התשתיות הגדולים בארץ, הנבנים בשיתוף המגזר הפרטי, עומדת כבר 20 שנה עו"ד נועה מי-דן, המייצגת את המדינה ואת הבנקים ■ "כשאני נוסעת במנהרות הכרמל, ואפילו כשאני שותה מים מותפלים, יש לי הרגשה מצוינת"

 נועה מי–דן  / צילום: איל יצהר
נועה מי–דן / צילום: איל יצהר

קמפיין ההסברה לחיסכון במים, "ישראל מתייבשת", בכיכובה של הרקדנית רננה רז, הוא אחד הזכורים והמוצלחים שנעשו בארץ. הקמפיין, שבו נראו פניה היפים של רז מתייבשים ונסדקים מחוסר מים, גרם לרבים מאזרחי ישראל לסגור את הברזים. עתה מתברר כי אין עוד בעיה כזאת.

בעיית המחסור במי שתייה בישראל נפתרה זה מכבר, זאת באמצעות 5 מתקני התפלה של מי ים, באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ובאשדוד, שהוקמו מאז 2001 ומספקים כיום מים באיכות טובה למערכת המים הארצית.

מי שנתנה את הליווי המשפטי להקמת המתקנים שמאפשרים לכולנו להתקלח ללא נקיפות מצפון היא עו"ד נועה מי-דן, שותפה במשרד עורכי הדין לוי, מי-דן, ואחת המומחיות הבולטות בארץ בתחום מימון פרויקטים של תשתיות, אנרגיה ודיני מכרזים.

עבודתה של מי-דן כוללת ייעוץ לוועדות הכנסת, ליווי ועדות מכרזים ממשלתיות במשא-ומתן מול בנקים מקומיים וזרים. החשב הכללי באוצר גם בחר במשרדה לגיבוש מסמכי המכרז האחידים עבור מדינת ישראל לפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי.

בראיון ל"גלובס" מציינת מי-דן כי למעט המתקן בפלמחים, כל מתקני ההתפלה הוקמו בשיטה שבה מוענק זיכיון לזכיין פרטי למשך כ-25 שנה, שבסיומן עובר המתקן לבעלות המדינה (מתקן התפלה פלמחים יישאר בבעלות הזכיין).

לדבריה, המתקנים הם דוגמה לאופן הנכון שבו מקימה המדינה פרויקטים של תשתיות בשיתוף הסקטור הפרטי.

"מה שאנחנו עושים במיזמים מסוג זה הוא לתרגם את המודל הכלכלי של הקמת הפרויקט, למסמכים. בתחילה נעשה תהליך של סינון מועמדים; בהמשך מתפרסם מכרז. אחרי בדיקת המתמודדים זוכה חברה שמסוגלת להוציא פרויקט מורכב כזה לפועל. כיום, יותר מ-50% ממי השתייה של ישראל הם מים מותפלים. זו הצלחה כבירה".

טראומת הרכבת הקלה

מי-דן מעורבת כבר כמעט 20 שנה בפרויקטים של תשתיות שנמצאים "איפה שהוא באמצע סקאלת ההפרטה", כהגדרתה. במונח המקצועי מדובר בפרויקטים ממשלתיים שנעשים בשיתוף המגזר הפרטי, בשיטת ה-PPP (Public Private Partnership).

"האתגר שלי הוא לתרגם מודל כלכלי לניירת ולתאם את הציפיות של כל הצדדים - המדינה, היזם, והבנק - להשגת האיזון הראוי בין 3 צלעות המשולש שלוקחות חלק בהקמת המיזם".

לדברי מי-דן, "השיטה מבוססת על חלוקת סיכונים. הרעיון הוא שכל אחד יעשה את מה שהוא יודע הכי טוב: הזכיין - להקים את הפרויקט; הבנקים - לממן ולפקח; והמדינה - לשאת בחלק מהסיכונים. זה כמו פאזל שצריך לוודא שכל חלקיו יושבים במקום, כי המטרה היא להישען על התזרים העתידי שיביא הפרויקט. זו הבטוחה העיקרית של פרויקט כזה עבור המממנים".

הפרויקט הראשון שתוכנן להיות מוקם על-ידי המדינה בשיתוף הסקטור הפרטי היה מנהרות הכרמל בחיפה, שהמכרז להקמתו פורסם לפני 20 שנה. אלא שהפרויקט נתקע בשלב הוצאתו לפועל, היה תקוע במשך שנים, והסתיים לפני כשנתיים.

לדברי מי-דן, "לוקח הרבה מאוד זמן להוציא פרויקטים כאלה לפועל, כי הם מורכבים ודורשים גם תכנון, מכרזים ועוד".

הפרויקט השני היה כביש 431, המקשר בין נתיבי איילון במערב (כביש 20) לכביש 1 במזרח. הוא מומן בשיטה שבה הזכיין אחראי על מימון, הקמה, תפעול ואחזקת הכביש (הכביש תוכנן, נבנה ומופעל בהסכם בין המדינה לחברת נתיבי היובל, להקמה, תפעול ותחזוקת הדרך בשיטת ה-PFI (Private Finance Initiative.)

פרויקט נוסף שתוכנן להיבנות בשיתוף עם הסקטור הפרטי, אך הדבר לא עלה יפה, הוא הרכבת הקלה בתל-אביב, שעליה מדברים מראשית ימיה של העיר הלבנה. ב-2006 זכתה קבוצת MTS במכרז בינלאומי להקמת הפרויקט, אולם ב-2008, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, נקלעו הבנקים המממנים לקשיים. הדבר מנע מהחברה להשלים את סגירת הליווי הפיננסי. בהמשך בוטל הזיכיון שהוענק ל-MTS.

אחר-כך נכנסה חברת נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לנעליה של MTS, ונראה כי יעברו עוד כמה שנים טובות עד שהרכבת תנוע בתל-אביב.

עו"ד מי-דן יוצאת נגד ההנחה שכישלונה של MTS הוא כישלון השוק הפרטי, והיא מתריעה מפני זניחת המודלים של הקמת פרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי, בגין "טראומת" הרכבת הקלה.

לא להקיש מהכשל הנקודתי לאחרים

מי-דן מציינת כי "הכשל הנקודתי לא צריך להקיש על השיטה. מבחן התוצאה הוא שלא הצליחו להוציא את פרויקט הרכבת הקלה בשיטה הזו לפועל, ולצערי, כריאקציה לכך הולכים היום לשיטה קונבנציונלית של מכרזים פרטניים, כשהמדינה, שמנהלת את הפרויקט, מפרסמת מכרזים על מקטעים שונים ומוודאת שהכול מסתנכרן.

"זו שיטה שבנויה על תמריצים שונים. בפרויקט בשיטת ה-PPP כל המימון מגויס בעצם על-ידי הסקטור הפרטי. הוכח כי כאשר היזם הפרטי משלם את הריבית על האוברדרפט, התמריצים שלו לעמידה בתקציב ובלוח הזמנים הם טובים הרבה יותר.

"אין מה להשוות בין עמידה בזמנים בשיטת ה-PPP לעומת השיטה הקונבנציונלית, שבה נוטים לחרוג מהתקציב ומהזמנים. לכן אני בעד שיטת ה-PPP. בנוסף, היתרון המובהק שלה על פני שיטות אחרות הוא שכשיש למדינה בעיה תקציבית, כמו היום, זו דרך לקדם פרויקטים לא מתקציב המדינה".

- אז מדוע היו פרויקטים שנכשלו?

"לא תמיד חלוקת הסיכונים היא מיטבית במידה שתאפשר את מימון הפרויקט. במקרה של הרכבת הקלה בתל-אביב, אחרי שנבחר הזכיין ונבחרו המממנים, התנהל דיון סביב חלוקת הסיכונים, ובסופו של דבר לא ניתן היה להוציא את המיזם לפועל. כיום מתנהלת בוררות בין המדינה לזכיין, כאשר כל צד מאשים את השני בכישלון הפרויקט.

"יש קשיים שאי-אפשר לצפות אותם. גם את פרויקט כביש 531 לא הצליחו להוציא לפועל בשיתוף השוק הפרטי. אבל המקרה הזה לא צריך להשליך על פרויקטים אחרים".

- מה היתרון המרכזי בהקמת פרויקטים בשיטה הזו?

"פרויקטים שממומנים בשיטה הזו לא צריכים להיפגע מקיצוץ רוחבי בתקציב המדינה. המימון בשיטה זו הוא פרטי, ולכן המדינה לא צריכה להעניק לפרויקט מסוים עדיפות על פני סדר העדיפויות של התקציב. המדינה יכולה לעשות בשיטה הזו דברים נהדרים ולהשיג יעדים שונים, גם חברתיים, ובכל התחומים: תחבורה, הסעת המונים, דיור בר-השגה ועוד.

"אם נדבר, למשל, על בעיית הדיור - החשב הכללי פרסם לאחרונה מכרזים להשכרה לטווח ארוך ברמת-השרון ובהרצליה. הרעיון הוא לממן, לתכנן, להקים ולהשכיר דירות בזול. היזם הפרטי יקים את הפרויקטים בכפוף לכך שלגבי איקס אחוזים מהדירות, המדינה תקבע לו למי ובאיזה מחיר להשכיר אותן; ואת שאר הדירות הוא ישכיר בשוק החופשי. זה ניסיון לייצר שוק השכרה שלא קיים, וזו דוגמה לדרך שבה המדינה יכולה לקדם פרויקטים חשובים גם בעת צמצום תקציבי".

תחושה ממשית של השתתפות בעשייה

- המשמעות של דברייך היא שמבצע "צוק איתן" בעזה והקיצוץ בתקציב שבא בעקבותיו לא יכולים להוות תירוץ למדינה להפסיק לקדם פרויקטים של תשתיות.

"בדיוק. אם אתה מביא בחשבון איזה מנוע צמיחה התשתיות מהוות, ומה החשיבות שלהן, אז גם אם המדינה חייבת לקצץ בתקציב, יש לה כלי, ויש שיטה להוציא את התשתיות לפועל, על אף הקיצוץ. אסור לפחד להשתמש בכלי הזה, גם אם יש כישלונות לפעמים.

"אם לחזור למתקני ההתפלה, ניקח לדוגמה את המתקן שהוקם בחדרה. הוא מומן על-ידי בנקים זרים ב-2008, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי. זו הבעת אמון גדולה בשיטה. זה קרה מתחת לרדאר ולא הגיע לכותרות, כי לא היו תקלות. הדבר מוכיח שמדובר במודל יפה שיושם בהצלחה".

- בפרויקטים הללו יש גם אלמנט של הפרטה שבא על חשבון הציבור. אם לחזור לדוגמת ההתפלה - מי הים שייכים לכולם, אבל רק היזם הפרטי מפיק מהם רווחים. וכך ניתן לומר גם על הקרקע שעליה הוקם כביש חוצה ישראל.

"נכון שהים הוא של כולם, ואם כל אחד מאיתנו יכול היה להתפיל לעצמו את המים, זה היה נפלא. אבל זה לא המצב, ולכן המדינה מקצה את אותו משאב במכרז.

"אגב, בהתחלה טענו שהתפלת מים היא אלטרנטיבה נורא יקרה. אבל אם נביט במכרזי ההתפלה הראשון עד החמישי, נראה שמחיר המים הלך וירד. התחרות עושה את שלה לטובת הציבור. אז נכון שהציבור משלם על יציבות, ודאות והקטנת התלות באיתני הטבע - אבל הוא נהנה מכך שמחיר המים גם ירד".

- מיזמי תשתיות כולל מתקני מים פוגעים פעמים רבות בטבע ובסביבה.

"נעשה ניסיון להקים את המתקנים במקומות מתאימים, לא בשמורות טבע ולא במקומות הכי יפים. זה לא שאתה לוקח את פיסת החוף האחרונה שנשארה ושותל שם את המתקן התעשייתי הגדול והמפלצתי. מתקני התפלה הוקמו בתחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה ובאשקלון באזור תעשייתי.

"גם במכרזים, בבחירת ההצעות, המדינה שמה דגש על היבטים סביבתיים. בשלב הסטטוטורי, כשמחליטים על הקמת הפרויקט, מאזנים בין אינטרסים. לשם כך יש מוסדות מוסמכים לאזן, ואם צריך גם מגיעים לבג"ץ".

- את יורדת לשטח לראות את הפרויקטים או עוסקת בעבודת הניירת במשרד?

"בוודאי שאני יורדת לשטח. לדוגמה, מתקן ההתפלה הראשון הוקם באשקלון ב-2001. יצאנו לשטח כדי להסביר לאנשים מה עומד להיות מוקם, ואני זוכרת שכל מה שהיה שם זה רק חול וחול. יש לי תמונה של מנהל אגף ההתפלה ברשות המים עומד על ארגז תפוזים ואומר: 'כאן יוקם מתקן'. זה היה נראה כמו התמונה המפורסמת בחול על שפת הים של ייסוד העיר תל-אביב. אחרי 3 שנים התחיל לפעול שם מתקן התפלה. זה מאוד מרגש".

- וזה הערך המוסף של עבודתך?

"עורכי דין יושבים לרוב במשרד או מופיעים בבתי משפט. אבל לעורכת דין שמלווה הקמת מיזמי תשתית יש תחושה ממשית של השתתפות בעשייה. כשאני נוסעת היום בכביש 431 ובמנהרות הכרמל, ואפילו כשאני שותה מים מותפלים, יש לי הרגשה מצוינת. כי אתה מרגיש שותף לעשייה. בסוף נבנה מזה משהו, זה קורם עור וגידים. אולי זה נשמע פומפוזי, אבל זו באמת עשייה לטובת הכלל והציבור, ואתה מרגיש שאתה משאיר חותם".

עו"ד נועה מי-דן

משרד: לוי-מי-דן ושות'

גיל: 44

תחום התמחות: מלווה, מייעצת לפרויקטים הגדולים והחשובים בארץ בתחום התשתיות; מייצגת את המדינה ואת הבנקים הגדולים - הפועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות ובנק לאומי - במימון אותם פרויקטים.

פרויקטים מרכזיים: בימים אלה מייצגת מי-דן את המדינה במכרזים להקמת הנמלים בחיפה ובאשדוד; את רשות שדות התעופה במכרז להקמת שדה תעופה בתמנע, ואת הפרויקט הסולארי אשלים. בעבר ייצגה את הבנקים גם במימון פרויקט הגז הטבעי ים תטיס; ייעצה משפטית למדינה בבניית פרויקט תחנת הכוח באשקלון (בעלות של כמיליארד שקל); פרויקט בניית התשתית הימית לתחנת הכוח בחדרה (בעלות של 1.5 מיליארד שקל); ופרויקט בניית התשתית הימית לתחנת הכוח באשדוד (בעלות של 1.3 מיליארד שקל); יעצה למדינה גם בפרויקטים של תשתיות כבישים, בהם כביש 431 (בהיקף של 1.3 מיליארד שקל) ומנהרות הכרמל.

עוד משהו: מגדירה את תחום עיסוקה כריצת מרתון. "בניגוד לריצת ספרינט, התחום הזה לא מתאים לכולם. זה פאזל מאוד מורכב שצריך לחבר לאט-לאט עם הרבה סבלנות. יש מיעוט במשרדי עורכי הדין בארץ שעוסקים בתחום התשתיות ובמימון פרויקטים, כי מדובר בתחום קשה. אנשים רוצים דברים עכשיו ומהר".

עוד כתבות

רינת אפרימה, מנכ''לית קימברלי קלארק ישראל / צילום: נירי גתמון

אחרי 7 חודשים עם מ"מ: זו המנכ"לית החדשה של קימברלי קלארק ישראל

אפרימה תחליף את דורון רוזנפלד, סמנכ''ל הכספים, שכיהן כמ"מ מנכ"ל קימברלי קלארק ישראל מאז סוף ספטמבר 2023, לאחר שטל רבן הודיע על פרישה

הפגנה בירושלים נגד הקו הירוק / צילום: ap, Matt Rourke

התפרעויות נגד הקו הירוק: נזק של מאות מיליוני שקלים וחצי שנה עיכוב

בשבוע שעבר הוצתה מכונת קידוח בפרויקט ההקמה של הרכבת הקלה בבירה ● גורמים המעורבים בפרויקט חושדים כי היא הוצתה על ידי קומץ חרדים שמתנגדים להקמת הקו, וזה לא המקרה הראשון

עידן עופר, בעלי או.פי.סי אנרגיה / צילומים: סיון פרג', shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שוב מפסיד ברכב החשמלי: עידן עופר מחק עשרות מיליוני שקלים במיזם עמדות טעינה

כעשור לאחר קריסת מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס שהוביל עופר, הפחיתה או.פי.סי אנרגיה שבשליטתו כ־44 מיליון שקל מהשקעה שביצעה במניות חברת טעינת הרכב ג'ינרג'י ● זאת לאחר שניסיון להפריד כוחות עם יזם החברה נכשל

ערן כהן, מנכ''ל אלסטום ישראל / צילום: אלסטום

מנכ"ל אלסטום בישראל לא חושב שצפויה בריחת משקיעים: "הפן הכלכלי קובע"

ערן כהן, מנכ"ל אלסטום ישראל, תאגיד התשתיות הצרפתי, מסביר כי פעילות החברות הזרות לא נפגעה, למרות המלחמה: "מה שמוביל זה האינטרס העסקי" ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לראשונה לטענות על עיכוב בקו האדום ולעזיבת החברה הספרדית שבנתה את הרכבת הקלה בירושלים

ארסנל נשק בלתי נגמר / צילום: Reuters, Iranian Army/WANA

ארסנל בלתי נגמר: איזה נשק יש עדיין לחיזבאללה?

מפצצות מרגמה, דרך קטיושות וכטב"מים ועד טילי סקאד וטילי שיוט ● האמצעים שהציג חיזבאללה עד כה הם כאין וכאפס לעומת אלה שהוא יכול להפעיל במקרה של מלחמה כוללת בצפון

''גרניקה'' של פיקאסו, דוגמה לביקורת בדיעבד / צילום: ap, Manu Fernandez

החוקרים שמגלים: איזה תפקיד יש לתרבות במלחמה

ממוזיקה ואופנה ועד שירה ואמנות פלסטית, התרבות הישראלית בחצי השנה האחרונה מתכנסת בתוך עצמה ● חוקרים שדיברנו איתם מתעקשים שבניגוד לאימרה על מוזות בזמן מלחמה, הן לא שותקות, אבל גם לא ביקורתיות ● מה תפקיד האופנה בתיעוד, ומה אפשר ללמוד מסיפורם של משורר אנגלי והציור "גרניקה" על המשמעות שיצירות עשויות לקבל בעתיד?

לוחמי צה''ל ברצועת עזה, השבוע

הותר לפרסום: ארבעה לוחמים נפלו בקרבות ברצועת עזה, ארבעה נוספים נפצעו קשה

באותו אירוע שבו נפלו הלוחמים, נפצעו קשה קצין ולוחם. בדרום הרצועה נפצעו קשה שני לוחמים נוספים • בקבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח • אזעקות הופעלו בבאר שבע ובגליל • זוהתה נפילה בבאר שבע, נזק נגרם לבית • עדכונים בולטים

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

חדשות טובות לענף הבנייה: טורקיה אישרה לחדש אספקות לישראל

בזמן שבישראל משרד החוץ ומשרד הכלכלה פועלים בקדחתנות בימים האחרונים כדי להפסיק את התלות הישראלית ביבוא מטורקיה גם בטווח הארוך, משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל

צילום: איל יצהר

38 שופטים חדשים נבחרו לבתי משפט השלום. הרשימה המלאה

הוועדה לבחירת שופטים מינתה היום 38 שופטים חדשים לבתי משפט השלום בתל אביב ובמחוז מרכז, בהם עורכי דין מהמגזר הפרטי בתחום האזרחי והפלילי, פרקליטים ורשמים בכירים ● מחצית מהשופטים החדשים - נשים

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון, אמש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

שיטת ההימורים והסיכויים: מאחורי הקפיצה של עדן גולן לצמרת הטבלה

הנציגה הישראלית עדן גולן קפצה למקום השני בטבלאות ההימורים, לאחר הביצוע שלה בחצי הגמר ● מקביעת היחסים ועד להיסטוריה, כל הפרטים על השיטה ● וגם: מי המדינה שמובילה? ● שאלות ותשובות

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

רשות החברות דורשת להקפיא את הליך מינוי מנכ"ל נת"ע

דרישה מאחד מחברי ועדת האיתור לפרוש, גרמה למ"מ רשות החברות ינקי קוינט להקפיא את הליך בחית המנכ"ל "מחשש לתקינות ההליך" ● אך לגלובס נודע כי והבה לא השתתף בניקוד המועמדים ● ומי המועמדים המובילים לתפקיד?

היישוב עלי ביהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון

לראשונה: בג"ץ חייב את המשטרה לחקור בנייה לא חוקית ביו"ש

בג"ץ קבע כי על משטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית בגין בנייה לא חוקית במאחז היובל, שנמצא ביישוב עלי ● ההכרעה בעתירה, שהוגשה על־ידי תנועת "שלום עכשיו", נדחתה מאז 2018, עקב הצהרת המדינה כי תוקם יחידת אכיפה ייעודית שתחקור חשדות לבנייה לא חוקית - שהקמתה בסוף בוטלה

העצרת הכללית של האו''ם / צילום: Reuters, Eric Thayer

האו"ם אישר חברות לרשות הפלסטינית בארגון


הרשות הפלסטינית למעשה תקבל הכרה דה-פקטו - בלי להיקרא "מדינה" • החברות באו"ם תעניק לרשות זכויות שיבטיחו השתתפות מלאה בפעילות העצרת הכללית • הפלסטינים נכשלו עד כה בעקבות הווטו האמריקני, ועל כן הם לא קיבלו את הזכויות המלאות בדומה לשל מדינות-חברות • ארדן: "נותנים זכויות למדינת טרור עתידית של חמאס"

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון, אמש / צילום: Associated Press, Martin Meissner

יותר מנועה קירל ונטע ברזילי: עדן גולן שוברת שיאי רייטינג עבור תאגיד השידור הציבורי

עדן גולן לא רק הצליחה לתת מופע מרשים - אלא גם לשבור שיאי רייטינג לתאגיד השידור הציבורי ● משדר חצי גמר אירוויזיון אמש רשם לתאגיד השידור הציבורי 25.9 נקודות רייטינג - יותר מהמשדרים של 2023 ו-2018, אז התחרו נטע ברזילי ונועה קירל ● האם התאגיד יצליח לשמר את הצופים החדשים?

הפגנה פרו־פלסטינית בטריניטי קולג' בדבלין, ביום שבת האחרון / צילום: Reuters, Mostafa Darwish

האוניברסיטה היוקרתית באירלנד שנכנעה למפגינים הפרו־פלסטינים

התקשורת בבריטניה דיווחה כי טריניטי קולג', המוסד האקדמי היוקרתי ביותר באירלנד, הודיע שיסיט השקעות מישראל, בתום משא ומתן עם מוחים פרו־פלסטיניים בקמפוס ● המפגינים השתלטו על הכניסה למכללה, המהווה אטרקציה תיירותית, ומנעו כניסה של תיירים ומבקרים לאתר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

וול סטריט ננעלה בעליות; פאגאיה זינקה ב-20%, פלייטיקה ב-14%

הדאו ג'ונס עלה ב-0.9% וחתם רצף של שבעה ימי עליות ● ישראליות: טאואר, קמטק, ופייבר עלו בעקבות הדוחות, סולראדג' נפלה ב-9% ● חברת משחקי הוידאו רובלוקס צללה ב-20% ● האנליסטית שמסמנת את החברה שתרוויח הכי הרבה מ-AI ● בבנק אוף אמריקה אופטימיים לגבי Arm, למרות התחזית הפושרת של החברה ● באופנהיימר ממליצים על גילת עם אפסייד של 43%, מתמודדת על שלושה חוזים גדולים

חיילים וחיילות בצבא ברזיל, אפריל 2023 / צילום: ap, Eraldo Peres

בגלל מכתב מחאה? ברזיל משהה עסקה בשווי 145 מיליון דולר עם אלביט

לפי התקשורת המקומית בברזיל, הצבא במדינה החליט על השהיית רכישת 36 תותחי אטמוס מתוצרת אלביט ● המטרה מאחורי הצעד, על פי הדיווחים, היא להצדיק את ההחלטה לבחור באלביט בתור הזוכה במכרז ● סביר להניח כי מכתב מחאה עליו חתמו דמויות ציבוריות ברזילאיות, אמנים ופעילי זכויות אדם, תרם לעיכוב בעסקה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

השר ברקת: "הצעד של ארדואן יפגע בעיקר בתדמית הכלכלה הטורקית"

לפי נוכחים בכנס מכון היצוא בנושא קשרי הסחר של ישראל עם טורקיה אמר שר הכלכלה ניר ברקת כי תגובה לטורקיה תפגע ביוקר המחיה ● אך לא כולם מסכימים, יעל רביע־צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אמרה כי "צריך לצמצם את היקפי הסחר עם טורקיה"

מכונית הסופר–מיני ההיברידית MG3 / צילום: יח''צ

חסכונית וזולה: המכונית שעשויה לטלטל את השוק תגיע בקרוב לישראל

מכונית הסופר־מיני ההיברידית MG3 של קבוצת SAIC הסינית, שנחשבת ההיברידית "המלאה" הזולה באירופה, צפויה להגיע לישראל במחצית השנייה של השנה ● דלק מוטורס השיקה השבוע קרוס־אובר חשמלי חדש של NIO ● וגם: יצרנית הרכב הסינית GAC חוזרת לישראל ● השבוע בענף הרכב

עמית גוטליב / צילום: ענבל מרמרי

"לא צריך להתנצל על זה שאני מרוויח": היו"ר החדש של ארגון הקבלנים בתל אביב בראיון

לתפקיד יו"ר איגוד הקבלנים בתל אביב נכנס עמית גוטליב בתקופה של משבר חמור בענף הבנייה, עם מחסור בכוח אדם וחרם על יבוא מטורקיה ● "אחי ואני באנו לאתר לעשות שפכטל בעצמנו כדי לסיים את הפרויקטים בזמן"