גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אין עוד מחסור במים - יותר מ-50% ממי השתייה מותפלים"

מאחורי מיזמי התשתיות הגדולים בארץ, הנבנים בשיתוף המגזר הפרטי, עומדת כבר 20 שנה עו"ד נועה מי-דן, המייצגת את המדינה ואת הבנקים ■ "כשאני נוסעת במנהרות הכרמל, ואפילו כשאני שותה מים מותפלים, יש לי הרגשה מצוינת"

 נועה מי–דן  / צילום: איל יצהר
נועה מי–דן / צילום: איל יצהר

קמפיין ההסברה לחיסכון במים, "ישראל מתייבשת", בכיכובה של הרקדנית רננה רז, הוא אחד הזכורים והמוצלחים שנעשו בארץ. הקמפיין, שבו נראו פניה היפים של רז מתייבשים ונסדקים מחוסר מים, גרם לרבים מאזרחי ישראל לסגור את הברזים. עתה מתברר כי אין עוד בעיה כזאת.

בעיית המחסור במי שתייה בישראל נפתרה זה מכבר, זאת באמצעות 5 מתקני התפלה של מי ים, באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ובאשדוד, שהוקמו מאז 2001 ומספקים כיום מים באיכות טובה למערכת המים הארצית.

מי שנתנה את הליווי המשפטי להקמת המתקנים שמאפשרים לכולנו להתקלח ללא נקיפות מצפון היא עו"ד נועה מי-דן, שותפה במשרד עורכי הדין לוי, מי-דן, ואחת המומחיות הבולטות בארץ בתחום מימון פרויקטים של תשתיות, אנרגיה ודיני מכרזים.

עבודתה של מי-דן כוללת ייעוץ לוועדות הכנסת, ליווי ועדות מכרזים ממשלתיות במשא-ומתן מול בנקים מקומיים וזרים. החשב הכללי באוצר גם בחר במשרדה לגיבוש מסמכי המכרז האחידים עבור מדינת ישראל לפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי.

בראיון ל"גלובס" מציינת מי-דן כי למעט המתקן בפלמחים, כל מתקני ההתפלה הוקמו בשיטה שבה מוענק זיכיון לזכיין פרטי למשך כ-25 שנה, שבסיומן עובר המתקן לבעלות המדינה (מתקן התפלה פלמחים יישאר בבעלות הזכיין).

לדבריה, המתקנים הם דוגמה לאופן הנכון שבו מקימה המדינה פרויקטים של תשתיות בשיתוף הסקטור הפרטי.

"מה שאנחנו עושים במיזמים מסוג זה הוא לתרגם את המודל הכלכלי של הקמת הפרויקט, למסמכים. בתחילה נעשה תהליך של סינון מועמדים; בהמשך מתפרסם מכרז. אחרי בדיקת המתמודדים זוכה חברה שמסוגלת להוציא פרויקט מורכב כזה לפועל. כיום, יותר מ-50% ממי השתייה של ישראל הם מים מותפלים. זו הצלחה כבירה".

טראומת הרכבת הקלה

מי-דן מעורבת כבר כמעט 20 שנה בפרויקטים של תשתיות שנמצאים "איפה שהוא באמצע סקאלת ההפרטה", כהגדרתה. במונח המקצועי מדובר בפרויקטים ממשלתיים שנעשים בשיתוף המגזר הפרטי, בשיטת ה-PPP (Public Private Partnership).

"האתגר שלי הוא לתרגם מודל כלכלי לניירת ולתאם את הציפיות של כל הצדדים - המדינה, היזם, והבנק - להשגת האיזון הראוי בין 3 צלעות המשולש שלוקחות חלק בהקמת המיזם".

לדברי מי-דן, "השיטה מבוססת על חלוקת סיכונים. הרעיון הוא שכל אחד יעשה את מה שהוא יודע הכי טוב: הזכיין - להקים את הפרויקט; הבנקים - לממן ולפקח; והמדינה - לשאת בחלק מהסיכונים. זה כמו פאזל שצריך לוודא שכל חלקיו יושבים במקום, כי המטרה היא להישען על התזרים העתידי שיביא הפרויקט. זו הבטוחה העיקרית של פרויקט כזה עבור המממנים".

הפרויקט הראשון שתוכנן להיות מוקם על-ידי המדינה בשיתוף הסקטור הפרטי היה מנהרות הכרמל בחיפה, שהמכרז להקמתו פורסם לפני 20 שנה. אלא שהפרויקט נתקע בשלב הוצאתו לפועל, היה תקוע במשך שנים, והסתיים לפני כשנתיים.

לדברי מי-דן, "לוקח הרבה מאוד זמן להוציא פרויקטים כאלה לפועל, כי הם מורכבים ודורשים גם תכנון, מכרזים ועוד".

הפרויקט השני היה כביש 431, המקשר בין נתיבי איילון במערב (כביש 20) לכביש 1 במזרח. הוא מומן בשיטה שבה הזכיין אחראי על מימון, הקמה, תפעול ואחזקת הכביש (הכביש תוכנן, נבנה ומופעל בהסכם בין המדינה לחברת נתיבי היובל, להקמה, תפעול ותחזוקת הדרך בשיטת ה-PFI (Private Finance Initiative.)

פרויקט נוסף שתוכנן להיבנות בשיתוף עם הסקטור הפרטי, אך הדבר לא עלה יפה, הוא הרכבת הקלה בתל-אביב, שעליה מדברים מראשית ימיה של העיר הלבנה. ב-2006 זכתה קבוצת MTS במכרז בינלאומי להקמת הפרויקט, אולם ב-2008, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, נקלעו הבנקים המממנים לקשיים. הדבר מנע מהחברה להשלים את סגירת הליווי הפיננסי. בהמשך בוטל הזיכיון שהוענק ל-MTS.

אחר-כך נכנסה חברת נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לנעליה של MTS, ונראה כי יעברו עוד כמה שנים טובות עד שהרכבת תנוע בתל-אביב.

עו"ד מי-דן יוצאת נגד ההנחה שכישלונה של MTS הוא כישלון השוק הפרטי, והיא מתריעה מפני זניחת המודלים של הקמת פרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי, בגין "טראומת" הרכבת הקלה.

לא להקיש מהכשל הנקודתי לאחרים

מי-דן מציינת כי "הכשל הנקודתי לא צריך להקיש על השיטה. מבחן התוצאה הוא שלא הצליחו להוציא את פרויקט הרכבת הקלה בשיטה הזו לפועל, ולצערי, כריאקציה לכך הולכים היום לשיטה קונבנציונלית של מכרזים פרטניים, כשהמדינה, שמנהלת את הפרויקט, מפרסמת מכרזים על מקטעים שונים ומוודאת שהכול מסתנכרן.

"זו שיטה שבנויה על תמריצים שונים. בפרויקט בשיטת ה-PPP כל המימון מגויס בעצם על-ידי הסקטור הפרטי. הוכח כי כאשר היזם הפרטי משלם את הריבית על האוברדרפט, התמריצים שלו לעמידה בתקציב ובלוח הזמנים הם טובים הרבה יותר.

"אין מה להשוות בין עמידה בזמנים בשיטת ה-PPP לעומת השיטה הקונבנציונלית, שבה נוטים לחרוג מהתקציב ומהזמנים. לכן אני בעד שיטת ה-PPP. בנוסף, היתרון המובהק שלה על פני שיטות אחרות הוא שכשיש למדינה בעיה תקציבית, כמו היום, זו דרך לקדם פרויקטים לא מתקציב המדינה".

- אז מדוע היו פרויקטים שנכשלו?

"לא תמיד חלוקת הסיכונים היא מיטבית במידה שתאפשר את מימון הפרויקט. במקרה של הרכבת הקלה בתל-אביב, אחרי שנבחר הזכיין ונבחרו המממנים, התנהל דיון סביב חלוקת הסיכונים, ובסופו של דבר לא ניתן היה להוציא את המיזם לפועל. כיום מתנהלת בוררות בין המדינה לזכיין, כאשר כל צד מאשים את השני בכישלון הפרויקט.

"יש קשיים שאי-אפשר לצפות אותם. גם את פרויקט כביש 531 לא הצליחו להוציא לפועל בשיתוף השוק הפרטי. אבל המקרה הזה לא צריך להשליך על פרויקטים אחרים".

- מה היתרון המרכזי בהקמת פרויקטים בשיטה הזו?

"פרויקטים שממומנים בשיטה הזו לא צריכים להיפגע מקיצוץ רוחבי בתקציב המדינה. המימון בשיטה זו הוא פרטי, ולכן המדינה לא צריכה להעניק לפרויקט מסוים עדיפות על פני סדר העדיפויות של התקציב. המדינה יכולה לעשות בשיטה הזו דברים נהדרים ולהשיג יעדים שונים, גם חברתיים, ובכל התחומים: תחבורה, הסעת המונים, דיור בר-השגה ועוד.

"אם נדבר, למשל, על בעיית הדיור - החשב הכללי פרסם לאחרונה מכרזים להשכרה לטווח ארוך ברמת-השרון ובהרצליה. הרעיון הוא לממן, לתכנן, להקים ולהשכיר דירות בזול. היזם הפרטי יקים את הפרויקטים בכפוף לכך שלגבי איקס אחוזים מהדירות, המדינה תקבע לו למי ובאיזה מחיר להשכיר אותן; ואת שאר הדירות הוא ישכיר בשוק החופשי. זה ניסיון לייצר שוק השכרה שלא קיים, וזו דוגמה לדרך שבה המדינה יכולה לקדם פרויקטים חשובים גם בעת צמצום תקציבי".

תחושה ממשית של השתתפות בעשייה

- המשמעות של דברייך היא שמבצע "צוק איתן" בעזה והקיצוץ בתקציב שבא בעקבותיו לא יכולים להוות תירוץ למדינה להפסיק לקדם פרויקטים של תשתיות.

"בדיוק. אם אתה מביא בחשבון איזה מנוע צמיחה התשתיות מהוות, ומה החשיבות שלהן, אז גם אם המדינה חייבת לקצץ בתקציב, יש לה כלי, ויש שיטה להוציא את התשתיות לפועל, על אף הקיצוץ. אסור לפחד להשתמש בכלי הזה, גם אם יש כישלונות לפעמים.

"אם לחזור למתקני ההתפלה, ניקח לדוגמה את המתקן שהוקם בחדרה. הוא מומן על-ידי בנקים זרים ב-2008, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי. זו הבעת אמון גדולה בשיטה. זה קרה מתחת לרדאר ולא הגיע לכותרות, כי לא היו תקלות. הדבר מוכיח שמדובר במודל יפה שיושם בהצלחה".

- בפרויקטים הללו יש גם אלמנט של הפרטה שבא על חשבון הציבור. אם לחזור לדוגמת ההתפלה - מי הים שייכים לכולם, אבל רק היזם הפרטי מפיק מהם רווחים. וכך ניתן לומר גם על הקרקע שעליה הוקם כביש חוצה ישראל.

"נכון שהים הוא של כולם, ואם כל אחד מאיתנו יכול היה להתפיל לעצמו את המים, זה היה נפלא. אבל זה לא המצב, ולכן המדינה מקצה את אותו משאב במכרז.

"אגב, בהתחלה טענו שהתפלת מים היא אלטרנטיבה נורא יקרה. אבל אם נביט במכרזי ההתפלה הראשון עד החמישי, נראה שמחיר המים הלך וירד. התחרות עושה את שלה לטובת הציבור. אז נכון שהציבור משלם על יציבות, ודאות והקטנת התלות באיתני הטבע - אבל הוא נהנה מכך שמחיר המים גם ירד".

- מיזמי תשתיות כולל מתקני מים פוגעים פעמים רבות בטבע ובסביבה.

"נעשה ניסיון להקים את המתקנים במקומות מתאימים, לא בשמורות טבע ולא במקומות הכי יפים. זה לא שאתה לוקח את פיסת החוף האחרונה שנשארה ושותל שם את המתקן התעשייתי הגדול והמפלצתי. מתקני התפלה הוקמו בתחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה ובאשקלון באזור תעשייתי.

"גם במכרזים, בבחירת ההצעות, המדינה שמה דגש על היבטים סביבתיים. בשלב הסטטוטורי, כשמחליטים על הקמת הפרויקט, מאזנים בין אינטרסים. לשם כך יש מוסדות מוסמכים לאזן, ואם צריך גם מגיעים לבג"ץ".

- את יורדת לשטח לראות את הפרויקטים או עוסקת בעבודת הניירת במשרד?

"בוודאי שאני יורדת לשטח. לדוגמה, מתקן ההתפלה הראשון הוקם באשקלון ב-2001. יצאנו לשטח כדי להסביר לאנשים מה עומד להיות מוקם, ואני זוכרת שכל מה שהיה שם זה רק חול וחול. יש לי תמונה של מנהל אגף ההתפלה ברשות המים עומד על ארגז תפוזים ואומר: 'כאן יוקם מתקן'. זה היה נראה כמו התמונה המפורסמת בחול על שפת הים של ייסוד העיר תל-אביב. אחרי 3 שנים התחיל לפעול שם מתקן התפלה. זה מאוד מרגש".

- וזה הערך המוסף של עבודתך?

"עורכי דין יושבים לרוב במשרד או מופיעים בבתי משפט. אבל לעורכת דין שמלווה הקמת מיזמי תשתית יש תחושה ממשית של השתתפות בעשייה. כשאני נוסעת היום בכביש 431 ובמנהרות הכרמל, ואפילו כשאני שותה מים מותפלים, יש לי הרגשה מצוינת. כי אתה מרגיש שותף לעשייה. בסוף נבנה מזה משהו, זה קורם עור וגידים. אולי זה נשמע פומפוזי, אבל זו באמת עשייה לטובת הכלל והציבור, ואתה מרגיש שאתה משאיר חותם".

עו"ד נועה מי-דן

משרד: לוי-מי-דן ושות'

גיל: 44

תחום התמחות: מלווה, מייעצת לפרויקטים הגדולים והחשובים בארץ בתחום התשתיות; מייצגת את המדינה ואת הבנקים הגדולים - הפועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות ובנק לאומי - במימון אותם פרויקטים.

פרויקטים מרכזיים: בימים אלה מייצגת מי-דן את המדינה במכרזים להקמת הנמלים בחיפה ובאשדוד; את רשות שדות התעופה במכרז להקמת שדה תעופה בתמנע, ואת הפרויקט הסולארי אשלים. בעבר ייצגה את הבנקים גם במימון פרויקט הגז הטבעי ים תטיס; ייעצה משפטית למדינה בבניית פרויקט תחנת הכוח באשקלון (בעלות של כמיליארד שקל); פרויקט בניית התשתית הימית לתחנת הכוח בחדרה (בעלות של 1.5 מיליארד שקל); ופרויקט בניית התשתית הימית לתחנת הכוח באשדוד (בעלות של 1.3 מיליארד שקל); יעצה למדינה גם בפרויקטים של תשתיות כבישים, בהם כביש 431 (בהיקף של 1.3 מיליארד שקל) ומנהרות הכרמל.

עוד משהו: מגדירה את תחום עיסוקה כריצת מרתון. "בניגוד לריצת ספרינט, התחום הזה לא מתאים לכולם. זה פאזל מאוד מורכב שצריך לחבר לאט-לאט עם הרבה סבלנות. יש מיעוט במשרדי עורכי הדין בארץ שעוסקים בתחום התשתיות ובמימון פרויקטים, כי מדובר בתחום קשה. אנשים רוצים דברים עכשיו ומהר".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

משולש ברמודה הוא לא אזור מסוכן במיוחד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי