גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה צריך מס ירושה בישראל

מחלוקת המס של מדינול והריכטרים היא דוגמה מצוינת

הוועדים החזקים במשק, כלומר גילדות עורכי הדין ורואי החשבון בישראל, כלומר המשרדים הגדולים בתחומים האלה, כלומר המשרדים המייצגים את שמנה וסלתה של ישראל, הגיבו, כמה לא מפתיע, לכוונתו של משה כחלון להטיל מס ירושה (למעשה, להחזיר אותו) במתקפת נגד.

אחד הטיעונים המשעשעים של כל הגווארדיה הזאת הוא שמדובר למעשה ב"מס מוות" או "שוד קברים". כלומר, אם יזם מרוויח את לחמו ביושר, אם הוא הקים עסקים ששגשגו ושילמו מס כחוק, הן ברמה התאגידית והן ברמה האישית - מסי ירושה הם למעשה מעין מיסוי כפול שעלול לפגוע בסופו של דבר בכלכלה ובצמיחתה, וממילא ייצור סביבו תעשייה של תכנוני מס.

למה אנחנו אומרים "משעשע"? כי משעשע לראות את שתי הגילדות הללו משתמשות בטיעונים האלה בזמן שחבריה רוקחים ללקוחותיהם תכנוני מס חוצי גבולות, פעמים רבות בתוך הליכה על חבל דק בין המותר לאסור, בין החוקי ללא חוקי, ובתוך ניצול פירצות מס בפקודת המס, שלעתים הם היו שותפים ביצירתן (הרי ידוע ששתי הגילדות מעורבות מאוד ובוחשות מאוד במסדרונות רשות המסים ולא פעם היו שותפות אקטיביות לתיקוני חקיקה בענייני מס).

לכן הטיעון הזה פשוט מגוחך. פעמים רבות מסי ירושה (הכוונה שלנו למסי ירושה של יותר מ-10-15 מיליון שקל, כי אנשי מעמד הביניים שצברו דירה או שתיים ושילמו מסים כחוק כשכירים אינם צריכים לסבול ממנו) הם לא כפל מס אלא מעין פיצוי על מס שלא נגבה בעבר - בין אם התחמקו ממנו באופן ישיר (כסף שחור), ובין אם התחמקו ממנו באמצעות שורת תחמונים ומבני מס מתוחכמים.

רוצים דוגמה מצוינת? בבקשה. רק באחרונה חשף חן מענית, כתב המשפט של "גלובס", את הוויכוח בין רשות המסים לחברת מדינול, שבשליטת קובי ויהודית ריכטר.

הנה תקציר הפרשה, כפי שהובאה ב"גלובס": מדינול, יצרנית סטנטים ללב, היא אחת החברות הישראליות הפרטיות המצליחות בהיסטוריה של המשק. החברה שיווקה את הסטנטים באמצעות בוסטון סיינטיפיק האמריקאית, אך באמצע העשור הקודם היא נקלעה לסכסוך חריף איתה, והוא התגלגל לבתי המשפט בארה"ב.

מדינול טענה כי בוסטון סיינטיפיק החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק סטנטים משל עצמה, בתוך הפרת ההסכם בין הצדדים. מדינול תבעה מהחברה פיצוי בסך 2-4 מיליארד דולר. בוסטון הגישה תביעת נגד משלה, והסכסוך הסתיים בסתיו 2005, לאחר הידיינות משפטית בבית משפט בניו-יורק, בפיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הסכום הגבוה ביותר שבית משפט הורה עד היום לשלם לחברה ישראלית.

ואולם, כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", המאבק של מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצוי המלאים לא הסתיים באותה פשרה ועבר להתנהל בחזית אחרת - מול רשות המסים בישראל. בין הרשות לבין מדינול מתקיים זה שנים ויכוח על גובה המס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי שקיבלה מבוסטון סיינטיפיק.

עיקר המחלוקת המשפטית בין רשות המסים למדינול נוגע לשאלה אם - כטענת רשות המסים - הפיצוי שנפסק לחברה נחשב פיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר הפטורה ממס, או שמדובר - כפי שמדינול טוענת - בכסף שצריך להיחשב הכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, ומגיע לה לקבל עליהם פטור לפי חוק עידוד השקעות הון.

מדינול מבססת את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון סיינטיפיק, שבו לדבריה נקבע באופן מפורש שהפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים ומכירתם לבוסטון סיינטיפיק לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.

מדינול סבורה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום-לב ובתוך מילוי כל החובות והקריטריונים המאפשרים לקבל הטבות לפי החוק. זאת בעוד שלדבריה (ואת דבריה מייצג עו"ד פיני רובין, המייצג את ענייני המס של חלק מגדול מעשירי ישראל, ובהם שרי אריסון), בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום-לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עמה.

מדינול מלינה על כך שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון סיינטיפיק במשפט וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול את ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה, מכוח חוק עידוד השקעות הון.

רשות המסים סבורה מנגד כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לקריטריונים של חוק עידוד השקעות הון. לפי עמדת המדינה, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, ותכלית החוק היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ; ואולם, במקרה של מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחי החברה בארץ, אלא על הפרת פטנט מצד בוסטון סיינטיפיק בחו"ל.

כל הדיון המשפטי הזה יתנהל בדלתיים סגורות מכוח החוק (לדעתנו, אלה הוראות חוק די משונות, אבל זה עניין לטור אחר), וזה יהיה דיון כבד כסף. אם תתקבל עמדת רשות המסים - בין אם יוחלט על מיסוי חלקי ובין אם על מיסוי מלא - מדובר במס בהיקף של חצי מיליארד עד מיליארד שקל (!). זה לא כסף קטן כלל וכלל.

עכשיו אנחנו חוזרים למאבק שלנו בעניין הטבות המס. כזכור, הטבות המס שניתנו לחברות הגדולות בין 2006 ל-2011 נחשפו ביולי 2013 בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט. העיתון דרש למסור לידיו את נתוני הטבות המס של החברות המוטבות לפי חוק עידוד השקעות הון, לאחר שמשרד האוצר ורשות המסים סירבו לעשות זאת בטענה לחיסיון על-פי פקודת מס הכנסה (זו פחות או יותר הטענה שמאפשרת לדיון המשפטי בין מדינול לרשות המסים לחמוק לחלוטין מהעין הציבורית).

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קיבלה את עתירת "גלובס" בעניין וחייבה את רשות המסים ומשרד האוצר לחשוף את הטבות המס באופן גורף, כולל הטבות המס לחברות פרטיות. רשות המסים הסכימה לפרסם את ההטבות של החברות הציבוריות בלבד ועתרה לבית המשפט העליון בנוגע לחברות הפרטיות.

העליון קיבל את עמדת רשות המסים בעניין (לאחר שזו פנתה לחברות הפרטיות לקבל את אישורן לפרסום ההטבות ובאופן לא מפתיע נתקלה בסירוב), והטבות המס שלהן נותרו חסויות. טבע, כמובן, תפסה את כל הכותרות, אבל היא לא היחידה שזכתה לשיעורי מס של אפס (!) אחוז לאורך שנים בגין הטבות הענק - ככל שמרוויחים יותר, כמובן הטבת המס גדלה.

המאבק בין רשות המסים למדינול והטענות של בני הזוג ריכטר מוכיחים דבר אחד פשוט: מדינול נהנתה לאורך שנים ארוכות, מכוח חוק עידוד השקעות הון השערורייתי, לשיעורי מס של אפס אחוז. א-פ-ס, בדומה לטבע.

על-פי הערכות שפורסמו בעבר גם ב"גלובס", הרווחיות של מדינול הייתה יוצאת דופן ועמדה על 90% מהמכירות הודות לשיטות ייצור חדשניות. החברה הרוויחה לאורך שנים, על-פי הערכות זהירות ודי שמרניות, מאות מיליוני דולרים ואף יותר, ואלה היו פטורים ממס. כלומר, הטבות המס של מדינול הגיעו במצטבר למיליארד שקל לפחות, ואף להרבה יותר.

אגב, גם ישקר נהנתה מהטבות מס די גדולות, אבל למרבה הצער כל אלה חמקו מהדיון הציבורי.

השורה התחתונה: בני הזוג ריכטר לא שילמו מעולם מס מלא (על משיכת דיבידנדים מהחברה משלמים מס) ונהנו, אמנם מכוח החוק (חוק שערורייתי שנתפר בסיוע גילדות רואי החשבון ועורכי הדין), מהטבות מס בלתי סבירות לחלוטין. עכשיו הם לא רוצים לשלם אפילו שקל אחד מס על הפיצוי הענק, כ-3 מיליארד שקל, שמדינול קיבלה מבוסטון סיינטיפיק, בחסות אותו חוק שערורייתי.

אפשר להניח שאם הם היו מוכנים לשלם משהו כמו 50-100 מיליון דולר למס הכנסה במסגרת פשרה, כל הפרשה הזאת לא הייתה מגיעה לבית המשפט, אבל ריכטר ידוע לא רק כיזם מוצלח מאוד אלא כאיש לוחמני מאוד ואיש של עקרונות.

אז הנה עיקרון אחד שריכטר צריך להרהר בו: יזם, מוצלח ככל שיהיה, צריך לשלם גם מסים "מוצלחים" ומלאים, כדי לשרת את החברה הישראלית שהוא כה חרד לגורלה כפי שהיה ניתן להבין מכמה מאמרים שהוא כתב. מס ירושה הוא אחד מהם.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

עידן עופר יצא מהחזקותיו בצים בשנים קודמות: האם הוא פספס את עסקת חייו?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים