גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה צריך מס ירושה בישראל

מחלוקת המס של מדינול והריכטרים היא דוגמה מצוינת

הוועדים החזקים במשק, כלומר גילדות עורכי הדין ורואי החשבון בישראל, כלומר המשרדים הגדולים בתחומים האלה, כלומר המשרדים המייצגים את שמנה וסלתה של ישראל, הגיבו, כמה לא מפתיע, לכוונתו של משה כחלון להטיל מס ירושה (למעשה, להחזיר אותו) במתקפת נגד.

אחד הטיעונים המשעשעים של כל הגווארדיה הזאת הוא שמדובר למעשה ב"מס מוות" או "שוד קברים". כלומר, אם יזם מרוויח את לחמו ביושר, אם הוא הקים עסקים ששגשגו ושילמו מס כחוק, הן ברמה התאגידית והן ברמה האישית - מסי ירושה הם למעשה מעין מיסוי כפול שעלול לפגוע בסופו של דבר בכלכלה ובצמיחתה, וממילא ייצור סביבו תעשייה של תכנוני מס.

למה אנחנו אומרים "משעשע"? כי משעשע לראות את שתי הגילדות הללו משתמשות בטיעונים האלה בזמן שחבריה רוקחים ללקוחותיהם תכנוני מס חוצי גבולות, פעמים רבות בתוך הליכה על חבל דק בין המותר לאסור, בין החוקי ללא חוקי, ובתוך ניצול פירצות מס בפקודת המס, שלעתים הם היו שותפים ביצירתן (הרי ידוע ששתי הגילדות מעורבות מאוד ובוחשות מאוד במסדרונות רשות המסים ולא פעם היו שותפות אקטיביות לתיקוני חקיקה בענייני מס).

לכן הטיעון הזה פשוט מגוחך. פעמים רבות מסי ירושה (הכוונה שלנו למסי ירושה של יותר מ-10-15 מיליון שקל, כי אנשי מעמד הביניים שצברו דירה או שתיים ושילמו מסים כחוק כשכירים אינם צריכים לסבול ממנו) הם לא כפל מס אלא מעין פיצוי על מס שלא נגבה בעבר - בין אם התחמקו ממנו באופן ישיר (כסף שחור), ובין אם התחמקו ממנו באמצעות שורת תחמונים ומבני מס מתוחכמים.

רוצים דוגמה מצוינת? בבקשה. רק באחרונה חשף חן מענית, כתב המשפט של "גלובס", את הוויכוח בין רשות המסים לחברת מדינול, שבשליטת קובי ויהודית ריכטר.

הנה תקציר הפרשה, כפי שהובאה ב"גלובס": מדינול, יצרנית סטנטים ללב, היא אחת החברות הישראליות הפרטיות המצליחות בהיסטוריה של המשק. החברה שיווקה את הסטנטים באמצעות בוסטון סיינטיפיק האמריקאית, אך באמצע העשור הקודם היא נקלעה לסכסוך חריף איתה, והוא התגלגל לבתי המשפט בארה"ב.

מדינול טענה כי בוסטון סיינטיפיק החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק סטנטים משל עצמה, בתוך הפרת ההסכם בין הצדדים. מדינול תבעה מהחברה פיצוי בסך 2-4 מיליארד דולר. בוסטון הגישה תביעת נגד משלה, והסכסוך הסתיים בסתיו 2005, לאחר הידיינות משפטית בבית משפט בניו-יורק, בפיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הסכום הגבוה ביותר שבית משפט הורה עד היום לשלם לחברה ישראלית.

ואולם, כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", המאבק של מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצוי המלאים לא הסתיים באותה פשרה ועבר להתנהל בחזית אחרת - מול רשות המסים בישראל. בין הרשות לבין מדינול מתקיים זה שנים ויכוח על גובה המס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי שקיבלה מבוסטון סיינטיפיק.

עיקר המחלוקת המשפטית בין רשות המסים למדינול נוגע לשאלה אם - כטענת רשות המסים - הפיצוי שנפסק לחברה נחשב פיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר הפטורה ממס, או שמדובר - כפי שמדינול טוענת - בכסף שצריך להיחשב הכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, ומגיע לה לקבל עליהם פטור לפי חוק עידוד השקעות הון.

מדינול מבססת את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון סיינטיפיק, שבו לדבריה נקבע באופן מפורש שהפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים ומכירתם לבוסטון סיינטיפיק לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.

מדינול סבורה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום-לב ובתוך מילוי כל החובות והקריטריונים המאפשרים לקבל הטבות לפי החוק. זאת בעוד שלדבריה (ואת דבריה מייצג עו"ד פיני רובין, המייצג את ענייני המס של חלק מגדול מעשירי ישראל, ובהם שרי אריסון), בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום-לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עמה.

מדינול מלינה על כך שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון סיינטיפיק במשפט וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול את ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה, מכוח חוק עידוד השקעות הון.

רשות המסים סבורה מנגד כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לקריטריונים של חוק עידוד השקעות הון. לפי עמדת המדינה, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, ותכלית החוק היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ; ואולם, במקרה של מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחי החברה בארץ, אלא על הפרת פטנט מצד בוסטון סיינטיפיק בחו"ל.

כל הדיון המשפטי הזה יתנהל בדלתיים סגורות מכוח החוק (לדעתנו, אלה הוראות חוק די משונות, אבל זה עניין לטור אחר), וזה יהיה דיון כבד כסף. אם תתקבל עמדת רשות המסים - בין אם יוחלט על מיסוי חלקי ובין אם על מיסוי מלא - מדובר במס בהיקף של חצי מיליארד עד מיליארד שקל (!). זה לא כסף קטן כלל וכלל.

עכשיו אנחנו חוזרים למאבק שלנו בעניין הטבות המס. כזכור, הטבות המס שניתנו לחברות הגדולות בין 2006 ל-2011 נחשפו ביולי 2013 בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט. העיתון דרש למסור לידיו את נתוני הטבות המס של החברות המוטבות לפי חוק עידוד השקעות הון, לאחר שמשרד האוצר ורשות המסים סירבו לעשות זאת בטענה לחיסיון על-פי פקודת מס הכנסה (זו פחות או יותר הטענה שמאפשרת לדיון המשפטי בין מדינול לרשות המסים לחמוק לחלוטין מהעין הציבורית).

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קיבלה את עתירת "גלובס" בעניין וחייבה את רשות המסים ומשרד האוצר לחשוף את הטבות המס באופן גורף, כולל הטבות המס לחברות פרטיות. רשות המסים הסכימה לפרסם את ההטבות של החברות הציבוריות בלבד ועתרה לבית המשפט העליון בנוגע לחברות הפרטיות.

העליון קיבל את עמדת רשות המסים בעניין (לאחר שזו פנתה לחברות הפרטיות לקבל את אישורן לפרסום ההטבות ובאופן לא מפתיע נתקלה בסירוב), והטבות המס שלהן נותרו חסויות. טבע, כמובן, תפסה את כל הכותרות, אבל היא לא היחידה שזכתה לשיעורי מס של אפס (!) אחוז לאורך שנים בגין הטבות הענק - ככל שמרוויחים יותר, כמובן הטבת המס גדלה.

המאבק בין רשות המסים למדינול והטענות של בני הזוג ריכטר מוכיחים דבר אחד פשוט: מדינול נהנתה לאורך שנים ארוכות, מכוח חוק עידוד השקעות הון השערורייתי, לשיעורי מס של אפס אחוז. א-פ-ס, בדומה לטבע.

על-פי הערכות שפורסמו בעבר גם ב"גלובס", הרווחיות של מדינול הייתה יוצאת דופן ועמדה על 90% מהמכירות הודות לשיטות ייצור חדשניות. החברה הרוויחה לאורך שנים, על-פי הערכות זהירות ודי שמרניות, מאות מיליוני דולרים ואף יותר, ואלה היו פטורים ממס. כלומר, הטבות המס של מדינול הגיעו במצטבר למיליארד שקל לפחות, ואף להרבה יותר.

אגב, גם ישקר נהנתה מהטבות מס די גדולות, אבל למרבה הצער כל אלה חמקו מהדיון הציבורי.

השורה התחתונה: בני הזוג ריכטר לא שילמו מעולם מס מלא (על משיכת דיבידנדים מהחברה משלמים מס) ונהנו, אמנם מכוח החוק (חוק שערורייתי שנתפר בסיוע גילדות רואי החשבון ועורכי הדין), מהטבות מס בלתי סבירות לחלוטין. עכשיו הם לא רוצים לשלם אפילו שקל אחד מס על הפיצוי הענק, כ-3 מיליארד שקל, שמדינול קיבלה מבוסטון סיינטיפיק, בחסות אותו חוק שערורייתי.

אפשר להניח שאם הם היו מוכנים לשלם משהו כמו 50-100 מיליון דולר למס הכנסה במסגרת פשרה, כל הפרשה הזאת לא הייתה מגיעה לבית המשפט, אבל ריכטר ידוע לא רק כיזם מוצלח מאוד אלא כאיש לוחמני מאוד ואיש של עקרונות.

אז הנה עיקרון אחד שריכטר צריך להרהר בו: יזם, מוצלח ככל שיהיה, צריך לשלם גם מסים "מוצלחים" ומלאים, כדי לשרת את החברה הישראלית שהוא כה חרד לגורלה כפי שהיה ניתן להבין מכמה מאמרים שהוא כתב. מס ירושה הוא אחד מהם.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק