גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה צריך מס ירושה בישראל

מחלוקת המס של מדינול והריכטרים היא דוגמה מצוינת

הוועדים החזקים במשק, כלומר גילדות עורכי הדין ורואי החשבון בישראל, כלומר המשרדים הגדולים בתחומים האלה, כלומר המשרדים המייצגים את שמנה וסלתה של ישראל, הגיבו, כמה לא מפתיע, לכוונתו של משה כחלון להטיל מס ירושה (למעשה, להחזיר אותו) במתקפת נגד.

אחד הטיעונים המשעשעים של כל הגווארדיה הזאת הוא שמדובר למעשה ב"מס מוות" או "שוד קברים". כלומר, אם יזם מרוויח את לחמו ביושר, אם הוא הקים עסקים ששגשגו ושילמו מס כחוק, הן ברמה התאגידית והן ברמה האישית - מסי ירושה הם למעשה מעין מיסוי כפול שעלול לפגוע בסופו של דבר בכלכלה ובצמיחתה, וממילא ייצור סביבו תעשייה של תכנוני מס.

למה אנחנו אומרים "משעשע"? כי משעשע לראות את שתי הגילדות הללו משתמשות בטיעונים האלה בזמן שחבריה רוקחים ללקוחותיהם תכנוני מס חוצי גבולות, פעמים רבות בתוך הליכה על חבל דק בין המותר לאסור, בין החוקי ללא חוקי, ובתוך ניצול פירצות מס בפקודת המס, שלעתים הם היו שותפים ביצירתן (הרי ידוע ששתי הגילדות מעורבות מאוד ובוחשות מאוד במסדרונות רשות המסים ולא פעם היו שותפות אקטיביות לתיקוני חקיקה בענייני מס).

לכן הטיעון הזה פשוט מגוחך. פעמים רבות מסי ירושה (הכוונה שלנו למסי ירושה של יותר מ-10-15 מיליון שקל, כי אנשי מעמד הביניים שצברו דירה או שתיים ושילמו מסים כחוק כשכירים אינם צריכים לסבול ממנו) הם לא כפל מס אלא מעין פיצוי על מס שלא נגבה בעבר - בין אם התחמקו ממנו באופן ישיר (כסף שחור), ובין אם התחמקו ממנו באמצעות שורת תחמונים ומבני מס מתוחכמים.

רוצים דוגמה מצוינת? בבקשה. רק באחרונה חשף חן מענית, כתב המשפט של "גלובס", את הוויכוח בין רשות המסים לחברת מדינול, שבשליטת קובי ויהודית ריכטר.

הנה תקציר הפרשה, כפי שהובאה ב"גלובס": מדינול, יצרנית סטנטים ללב, היא אחת החברות הישראליות הפרטיות המצליחות בהיסטוריה של המשק. החברה שיווקה את הסטנטים באמצעות בוסטון סיינטיפיק האמריקאית, אך באמצע העשור הקודם היא נקלעה לסכסוך חריף איתה, והוא התגלגל לבתי המשפט בארה"ב.

מדינול טענה כי בוסטון סיינטיפיק החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק סטנטים משל עצמה, בתוך הפרת ההסכם בין הצדדים. מדינול תבעה מהחברה פיצוי בסך 2-4 מיליארד דולר. בוסטון הגישה תביעת נגד משלה, והסכסוך הסתיים בסתיו 2005, לאחר הידיינות משפטית בבית משפט בניו-יורק, בפיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הסכום הגבוה ביותר שבית משפט הורה עד היום לשלם לחברה ישראלית.

ואולם, כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", המאבק של מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצוי המלאים לא הסתיים באותה פשרה ועבר להתנהל בחזית אחרת - מול רשות המסים בישראל. בין הרשות לבין מדינול מתקיים זה שנים ויכוח על גובה המס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי שקיבלה מבוסטון סיינטיפיק.

עיקר המחלוקת המשפטית בין רשות המסים למדינול נוגע לשאלה אם - כטענת רשות המסים - הפיצוי שנפסק לחברה נחשב פיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר הפטורה ממס, או שמדובר - כפי שמדינול טוענת - בכסף שצריך להיחשב הכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, ומגיע לה לקבל עליהם פטור לפי חוק עידוד השקעות הון.

מדינול מבססת את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון סיינטיפיק, שבו לדבריה נקבע באופן מפורש שהפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים ומכירתם לבוסטון סיינטיפיק לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.

מדינול סבורה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום-לב ובתוך מילוי כל החובות והקריטריונים המאפשרים לקבל הטבות לפי החוק. זאת בעוד שלדבריה (ואת דבריה מייצג עו"ד פיני רובין, המייצג את ענייני המס של חלק מגדול מעשירי ישראל, ובהם שרי אריסון), בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום-לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עמה.

מדינול מלינה על כך שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון סיינטיפיק במשפט וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול את ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה, מכוח חוק עידוד השקעות הון.

רשות המסים סבורה מנגד כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לקריטריונים של חוק עידוד השקעות הון. לפי עמדת המדינה, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, ותכלית החוק היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ; ואולם, במקרה של מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחי החברה בארץ, אלא על הפרת פטנט מצד בוסטון סיינטיפיק בחו"ל.

כל הדיון המשפטי הזה יתנהל בדלתיים סגורות מכוח החוק (לדעתנו, אלה הוראות חוק די משונות, אבל זה עניין לטור אחר), וזה יהיה דיון כבד כסף. אם תתקבל עמדת רשות המסים - בין אם יוחלט על מיסוי חלקי ובין אם על מיסוי מלא - מדובר במס בהיקף של חצי מיליארד עד מיליארד שקל (!). זה לא כסף קטן כלל וכלל.

עכשיו אנחנו חוזרים למאבק שלנו בעניין הטבות המס. כזכור, הטבות המס שניתנו לחברות הגדולות בין 2006 ל-2011 נחשפו ביולי 2013 בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט. העיתון דרש למסור לידיו את נתוני הטבות המס של החברות המוטבות לפי חוק עידוד השקעות הון, לאחר שמשרד האוצר ורשות המסים סירבו לעשות זאת בטענה לחיסיון על-פי פקודת מס הכנסה (זו פחות או יותר הטענה שמאפשרת לדיון המשפטי בין מדינול לרשות המסים לחמוק לחלוטין מהעין הציבורית).

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, קיבלה את עתירת "גלובס" בעניין וחייבה את רשות המסים ומשרד האוצר לחשוף את הטבות המס באופן גורף, כולל הטבות המס לחברות פרטיות. רשות המסים הסכימה לפרסם את ההטבות של החברות הציבוריות בלבד ועתרה לבית המשפט העליון בנוגע לחברות הפרטיות.

העליון קיבל את עמדת רשות המסים בעניין (לאחר שזו פנתה לחברות הפרטיות לקבל את אישורן לפרסום ההטבות ובאופן לא מפתיע נתקלה בסירוב), והטבות המס שלהן נותרו חסויות. טבע, כמובן, תפסה את כל הכותרות, אבל היא לא היחידה שזכתה לשיעורי מס של אפס (!) אחוז לאורך שנים בגין הטבות הענק - ככל שמרוויחים יותר, כמובן הטבת המס גדלה.

המאבק בין רשות המסים למדינול והטענות של בני הזוג ריכטר מוכיחים דבר אחד פשוט: מדינול נהנתה לאורך שנים ארוכות, מכוח חוק עידוד השקעות הון השערורייתי, לשיעורי מס של אפס אחוז. א-פ-ס, בדומה לטבע.

על-פי הערכות שפורסמו בעבר גם ב"גלובס", הרווחיות של מדינול הייתה יוצאת דופן ועמדה על 90% מהמכירות הודות לשיטות ייצור חדשניות. החברה הרוויחה לאורך שנים, על-פי הערכות זהירות ודי שמרניות, מאות מיליוני דולרים ואף יותר, ואלה היו פטורים ממס. כלומר, הטבות המס של מדינול הגיעו במצטבר למיליארד שקל לפחות, ואף להרבה יותר.

אגב, גם ישקר נהנתה מהטבות מס די גדולות, אבל למרבה הצער כל אלה חמקו מהדיון הציבורי.

השורה התחתונה: בני הזוג ריכטר לא שילמו מעולם מס מלא (על משיכת דיבידנדים מהחברה משלמים מס) ונהנו, אמנם מכוח החוק (חוק שערורייתי שנתפר בסיוע גילדות רואי החשבון ועורכי הדין), מהטבות מס בלתי סבירות לחלוטין. עכשיו הם לא רוצים לשלם אפילו שקל אחד מס על הפיצוי הענק, כ-3 מיליארד שקל, שמדינול קיבלה מבוסטון סיינטיפיק, בחסות אותו חוק שערורייתי.

אפשר להניח שאם הם היו מוכנים לשלם משהו כמו 50-100 מיליון דולר למס הכנסה במסגרת פשרה, כל הפרשה הזאת לא הייתה מגיעה לבית המשפט, אבל ריכטר ידוע לא רק כיזם מוצלח מאוד אלא כאיש לוחמני מאוד ואיש של עקרונות.

אז הנה עיקרון אחד שריכטר צריך להרהר בו: יזם, מוצלח ככל שיהיה, צריך לשלם גם מסים "מוצלחים" ומלאים, כדי לשרת את החברה הישראלית שהוא כה חרד לגורלה כפי שהיה ניתן להבין מכמה מאמרים שהוא כתב. מס ירושה הוא אחד מהם.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה