גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש במסר לרשם הקבלנים: לשנות קריטריון הקבלנים

האם הקריטריון לפיו מהנדס יכול לתת שירותים לשני קבלנים בלבד, ולא יותר, הוא ענייני? ביהמ"ש סבור כי יש לבדוק את היקף העבודות ולא את מספר החברות ■ רשם הקבלנים: "זה לא מעשי"

פועלים באתר בנייה / צילום: תמר מצפי
פועלים באתר בנייה / צילום: תמר מצפי

לאחר שנים ארוכות שבהן קבלנים מותחים ביקורת על הקריטריונים של רשם הקבלנים בבואו לקבוע את הסיווג הקבלני של החברות בענף, פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב מוסיף עוד קיסם למדורה.

מדובר בפסק דין שניתן בערעור מינהלי שהגיש הקבלן משה נחום כנגד החלטת רשם הקבלנים הנוגעת לקריטריונים האמורים. הערעור הוגש באמצעות עו"ד שגיא פרדו ממשרד מור, פרדו, ערן ושות', שעסק בשלילת סיווג 5 מנחום, וזאת משום שהמהנדס שהעניק לו שירותים, העניק שירותים דומים לשני גופים אחרים.

בערעור טען נחום כי הקריטריון שקבע רשם הקבלנים, ולפיו מהנדס יכול להעניק משירותיו אך ורק לשני קבלנים, הוא קריטריון בלתי ענייני, אשר יוצר בעיה קשה לקבלנים קטנים.

חשוב להדגיש כי הערעור שהגיש נחום אמנם נדחה על-ידי בית המשפט, אולם בפסק הדין התייחסה השופטת ד"ר דפנה אבניאלי לטענה המהותית, וביקשה להעביר מסר לרשם הקבלנים שמדובר בקריטריון שיש לשקול לשנותו.

אמנם מדובר בדעתה של השופטת ולא בקביעה של בית המשפט, אך בכך מביעה השופטת תמיכה במה שטוענים קבלנים כבר שנים ארוכות - יש לעדכן את הקריטריונים לסיווג ולשנות את החוק.

אנומליה בקריטריונים

הערעור של נחום הגיע לאחר שבדיון ראשון בפני ועדת העררים קבעה הוועדה כי סמכותו של רשם הקבלנים נועדה להבטיח כי במיזמי בנייה יתקיים פיקוח הנדסי נאות, שימנע אסונות ויגן על חיי אדם. לשם כך מונע רשם הקבלנים ממהנדסים לעסוק בפרויקטים רבים מדי. הוועדה קבעה כי הקריטריון הנוגע למתן שירותי המהנדס לשני גופים בלבד מגשים את התכלית של פיקוח הנדסי נאות, ולכן נדחתה בקשתו של נחום להשיב לו את הסיווג.

בערעורו לבית המשפט המחוזי הצביע נחום על הבעיה הנוצרת מהתבססות על קריטריון זה. למשל, חברת ענק קבלנית המעסיקה מהנדס אחד שאחראי על הפיקוח בעשרות רבות של פרויקטים בהיקפים עצומים - עומדת בתנאי שקבע רשם הקבלנים לצורך סיווגה הגבוה. זאת, אף שמהנדס אחד אינו יכול לספק שירותי פיקוח הולמים לכל אותם עשרות פרויקטים.

מנגד, ישנם קבלנים רבים מאוד שהיקפי עבודתם מצומצמים, והם אינם זקוקים לשירותיו של מהנדס במשרה מלאה, ולכן הם נעזרים במהנדס שנותן פיקוח לכמה קבלנים בו זמנית. כלומר, אם למשל 3 קבלנים, אשר לכל אחד מהם שני פרויקטים, חוברים יחד ונעזרים במהנדס אחד - הם לא יעמדו בקריטריון שקבע רשם הקבלנים, ויישלל מהם הסיווג, נוכח התנאי לפיו המהנדס רשאי לתת שירותים לשני גופים בלבד.

"הקריטריון הקיים מעורר קושי"

כאמור, השופטת ד"ר אבניאלי קבעה כי למרות שלמערער המסוים לא ניתן להשיב את הסיווג, הרי שבטענתו המרכזית יש ממש. השופטת יצאה בקריאה מפורשת לרשם הקבלנים לבחון את הקריטריון בדבר מתן שירותים לשתי ישויות משפטיות בלבד מחדש ולהחליפו בקריטריון ענייני, הבוחן את היקפי העבודה שלהם נדרש המהנדס.

"ערעורו של המערער מעלה שאלה שראוי כי תיבחן שנית על-ידי המשיב (רשם הקבלנים), אם כי לא במסגרת הערעור", לשון פסק הדין. "הכוונה להחלטת המשיב לפיה הסיווג ברמה 5 ייבחן לפי מספר הגופים להם מעניק המהנדס את כישוריו, ולא לפי היקף הפרויקטים או מספר הפרויקטים שכל גוף מבצע בתקופה הרלוונטית שבה נדון סיווגה אל מול המשיב. סבורני כי הקריטריון שנבחר על-ידי המשיב (שני גופים ולא יותר) מעורר קושי וראוי לבחינה נוספת".

עוד הוסיפה השופטת: "אני ערה לעובדה שקריטריון זה נבחר לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת והוא משמש אצל המשיב, בשנתיים האחרונות, כאבן-בוחן להענקת סיווג 5 לקבלן רשום. ואולם, סבורני כי ראוי שהמשיב מיוזמתו יבחן שנית את הנושא, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת, וישקול האם יש מקום לשנות את הקריטריון, כך שבמקום מספר הישויות בהן מעניק המהנדס שירותים, יהיה מדובר בקריטריון אחר, המשקף טוב יותר את היקף העבודה לה נדרש המהנדס. הכוונה היא לקריטריון של מספר הפרויקטים שמבצעת כל חברה, להיקף הפרויקטים או לכל קריטריון ענייני אחר".

השופטת הדגישה כי אין בדבריה הוראה אלא רק חוות-דעת: "הדברים נאמרים מעבר לנדרש ובבחינת הבעת דעה בלבד, ואינם רלוונטיים לעירעור שהוגש".

לדברי עו"ד פרדו, שייצג את נחום בערעור: "מדובר בקריאה חשובה לשינוי, שרשם הקבלנים לא יוכל להתעלם ממנה, ואשר תהיה לה השלכה משמעותית על מספר רב של קבלנים רשומים וכאלה המבקשים להפוך לקבלנים רשומים ולקבל סיווג ברמה 5".

"שינוי שלא ניתן לאכיפה"

גורמים בענף, עם זאת, סבורים כי הסיכוי שקריטריון זה אכן ישתנה כעת הוא אפסי. רשם הקבלנים הנוכחי, אמנון כהן, אומר בשיחה עם "גלובס" כי המצב כעת טוב יותר משהיה לפני שנכנס לתפקיד, וכי הצעתה של השופטת אבניאלי אינה מעשית.

"כשנכנסתי לתפקיד, המצב היה שונה", אומר כהן. "הייתה תקופה שבה ניתן היה לקבל סיווג רק אם מהנדס אחד היה עובד בחברה אחת בלבד. החלטתי שמדובר במצב בלתי אפשרי, בגלל מחסור במהנדסים ובגלל סיבות נוספות, והתרתי לחברות להעסיק מהנדס שיפעל במקביל בשתי חברות . במקרים חריגים, כשיש 3 חברות ששייכות לאותו אדם, גם אאפשר זאת".

באשר להצעתה של השופטת לבחון מחדש את הקריטריונים למתן הסיווג, אומר כהן כי לא מדובר במהלך אפשרי: "השופטת אמרה שהיא מציעה לבחון את הנושא - היא לא נתנה הוראה ולא חייבה אותי לעשות כן. ההצעה שלה היא לבחון את הסיווג לא על-פי מספר החברות להן מעניק המהנדס שירות אלא על-פי היקפי פעילות, אבל זה לא פרקטי. איך אני, כרגולטור, יכול לעקוב אחרי היקפי הפרויקטים של כל חברה בכל זמן נתון? מעבר למתן סיווג על-פי היקפי פרויקטים לא יהיה ניתן ליישום גם אם יהיו לי עוד 1,000 עובדים.

"ברגע שמדובר בכמה חברות שמהנדס נותן להן שירותים, זה משהו שאפשר לאכוף. אפשר לראות שיש חברה שלישית שמהנדס נותן לה את השירותים ולפסול את הסיווג. אני לא רואה טעם בשינוי קריטריון אם הוא לא ניתן לאכיפה. אני פתוח לשמוע כל דבר שיוכל לשפר, אבל זה לא המקרה".

עוד כתבות

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ובמידה ויעבור גם בסנאט ויחתם על ידי הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים בארה"ב רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות חברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● על פי ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה אדומה בוול סטריט: המדדים סיימו את החודש הכי גרוע השנה

נאסד"ק ירד ב-2% ● אמזון פרסמה את הדוח הרבעוני - עקפה את הצפי הן ברווח והן בהכנסות ● גוגל מסיימת את אפריל בעלייה של כ-9%, מטא בירידה של כ-10% ● טראמפ מדיה עלתה ב-50% בחמישה ימים, אך ירדה ב-20% מתחילת החודש ● פייפאל פרסמה תוצאות מעורבות ועדכנה כלפי מעלה את תחזית הרווח ● קוקה קולה עקפה את הציפיות, אך המניה ירדה

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית