תקופת ההכרה של המשרד להגנת הסביבה בתאגיד למיחזור אריזות "תמיר" תסתיים בעוד שבועיים - ואולם עדיין לא הוחלט שם האם לתת לו תקופת הכרה שנייה, או לפתוח את שוק מיחזור האריזות לתחרות, תוך מתן הכרה בגופים נוספים המבקשים לפעול בו. התאגיד הוקם לפני 5 שנים בקירוב, סמוך לכניסתו לתוקף של חוק האריזות המחייב יצרנים ויבואנים למחזר אריזות מוצרים - במקום להעבירן להטמנה או לאתרי פסולת.
את התאגיד ייסדה התאחדות התעשיינים, ובעלי המניות בו הן חברות ענק במשק ובהן אסם, שטראוס, תנובה, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יוניליוור, שופרסל, סנו, טמפו וחוגלה קימברלי. מנכ"ל התאגיד הוא קובי דר, והמחזור השנתי שהוא מנהל מוערך ב-80 מיליון שקל - כספים שמשלמות לו החברות היצרניות והיבואניות.
מתוקף הסכמי התקשרות מהשנים האחרונות, התאגיד משפה רשויות מקומיות ברחבי הארץ על פינוי פסולת האריזות שהצרכנים מרכזים בפחי אשפה כתומים לאתרי מיחזור מוסדרים. בשנים האחרונות פוזרו ברחבי הארץ כמעט 100 אלף פחי איסוף לאריזות. מאז שחוק האריזות יצא לדרך, תמיר נהנה ממעמד של מונופול בתחום, למורת רוחן של חברות שפעילות בשוק המיחזור ופינוי של סוגי פסולת. זאת, לאחר שהמשרד להגנת הסביבה דחה בשנים האחרונות פעם-אחר-פעם את בקשותיהן לקבל הכרה שתאפשר להן להעמיד לתאגיד תחרות.
שבועיים לפני סוף תקופת ההכרה של המשרד בתאגיד המונופוליסטי, גורמים שפעילים בשוק המיחזור מזהירים מכאוס בענף: במקרה שתמיר לא יהיה גוף מיחזור מוכר לחוק האריזות, לא יהיה בכוחו לספק ליצרנים וליבואנים שירותים שיאפשרו להם לעמוד ביעדים הכמותיים של מיחזור אריזות - כך שלא תהיה להם סיבה להמשיך ולשלם לו. מנגד, בהיעדר גוף מיחזור מוכר על פי החוק, היצרנים והיבואנים עשויים למצוא עצמם עוברים על חוק האריזות, תוך חשיפתם לקנסות כבדים, בהיקפים של עד מיליוני שקלים.
לא מתרגשים מהמילה "תחרות"
במשרד להגנת הסביבה ידעו כבר מזמן שב-1 בדצמבר תסתיים תקופת ההכרה הראשונה בתמיר, וראשי התאגיד הקדימו והגישו כבר לפני 7 חודשים בקשה לתקופת הכרה שנייה שתאפשר לו לפעול 5 שנים נוספות. אלא שבסוף חודש מאי הודיע אבי גבאי (כולנו) על התפטרותו מתפקיד השר להגנת הסביבה, ורק בתחילת חודש אוגוסט מונה לתפקיד השר זאב אלקין (הליכוד) שהחל ללמוד את החומר, תוך בחינה מקיפה של החסמים בענף ובעיית התחרות בו (במשך חודשיים, יוני-יולי, כיהן בתפקיד באופן זמני שר האוצר משה כחלון). בזמן שהשר אלקין עדיין מתלבט ומקיים בשבועות האחרונים דיונים ארוכים בסוגיה עם גורמים מקצועיים במשרדו - מונחות שם עוד שתי בקשות לקבלת הכרה מחברות המבקשות לפעול בשוק מיחזור האריזות: אמיר גלובל גרין והמסלול הירוק.
לפחות במקרה של אמיר גלובל גרין, המשרד להגנת הסביבה דחה בשנים האחרונות שוב-ושוב בקשות שהגיש לקבלת הכרה כזאת. תלונות שהעביר אחד מבעלי החברה, צביקה דוד, לראשי המשרד - כמו גם לממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין - לא נענו, לטענתו.
הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה לא מתרגשים מהמילה "תחרות" בהקשר של שוק מיחזור האריזות: שם מביעים חשש שחברות נוספות שייכנסו לשוק זה יוציאו לפועל את איסוף פסולת האריזות לפי שיקולים של רווחיות כספית, תוך מיקוד פעילות האיסוף באזור המרכז - אך לא ישקיעו בתשתיות איסוף בפריפריה.
"על שולחננו מונחות 3 בקשות אקטואליות להכרה מכוח חוק האריזות, כולל בקשה של תאגיד תמיר לתקופת הכרה שנייה", נמסר ל"גלובס" מהמשרד להגנת הסביבה. "כל בקשה נבדקת לגופה, ומול כל אחד מהגופים מתנהל הליך מסודר על פי החוק. בהתאם לסמכויות המוקנות לו בחוק האריזות, המשרד בוחן בימים אלה את הבקשות ואת המשך המדיניות בנושא".
דוד, מבעלי אמיר גלובל גרין, מסר: "אנחנו נמצאים בשעת מבחן קריטית, שבה החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים והשר להגנת הסביבה ישקפו את עמדתם האמיתית כלפי הציבור, אם הם בעדו - באמצעות פתיחת שוק האריזות לתחרות - או בעד המדיניות המוכתבת על ידי החברות השולטות במשק ומחזיקות בתאגיד תמיר שהוא מגה-מונופוליסטי. לנגד עינינו הכוונה לממש את הזכויות החוקיות שלנו כיזמים בעלי ניסיון מקצועי רב והיכולת להוביל שינוי. לא היינו רוצים להגיע לפתחו של בית המשפט, שיכפה את יישום לשון החוק, אך עם זאת אין בכוונתנו להיכנע".
מתאגיד תמיר נמסר בתגובה: "ב-5 השנים שחלפו מאז כניסת חוק האריזות לתוקף, התאגיד הוביל מהפכה בנושא, תוך שינוי הרגלי הציבור להפרדת פסולת האריזות בבית ולהקמת תשתיות איסוף ברשויות המקומיות, בהשקעה של כ-250 מיליון שקל. כבר היום פרוסים פחים כתומים בסמוך לבתיהם של 2.7 מיליון תושבים - בעשרות רשויות מקומיות. יישום החוק שאותו מובילה תמיר, נעשה על בסיס מודל שאומץ על ידי המשרד להגנת הסביבה, ממודלים המיושמים במדינות אירופה ובהן ספרד, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. בכל המדינות הללו פועל גוף מוכר אחד בשם היצרנים והיבואנים ובתיאום עם הרשויות המקומיות וזאת - ללא כוונת רווח".
שאלת 37.5 מיליון השקל
במשך פעילותו בשנים האחרונות הקים התאגיד תמיר "קרן ייעודית", שמבוססת על כספי היצרנים והיבואנים ותפקידה לשפות את הרשויות המקומיות, בתרחיש שבו יקרוס ויהיה בחדלות פירעון. בקופת הקרן הצטברו עד כה 37.5 מיליון שקל.
התאגיד מוגדר חל"צ (חברה לתועלת הציבור) וככזו, בהתקיים תרחיש שבו הוא חדל להתקיים כגוף מוכר המספק שירותים המאפשרים ליצרנים וליבואנים לעמוד ביעדי מיחזור האריזות - הכספים עתידים להיות מחולקים בין אותן חברות. גורמים שמעורבים בנושא טענו בשיחות עם "גלובס", כי במקרה שבמשרד להגנת הסביבה יוחלט על מתן תקופת הכרה שנייה בתאגיד - תנאי ההכרה יכללו סעיף המשעבד כספים אלה.
מתאגיד תמיר נמסר בהתייחס לנושא: "הקרן הייעודית נועדה לאפשר המשכיות אחראית של הפעילות ברשויות המקומיות ומשמשת 'רשת ביטחון' כלכלית. תמיר פועלת ביחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים למען יישום מוצלח ואחראי של הוראות חוק האריזות".