יעקב אילון / צילום: דויד וינוקור
לא רבים האמינו שהיום הזה אכן יגיע, אבל הלילה (ג') בחצות זה יקרה: עידן הזיכיונות בטלוויזיה המסחרית יגיע לקיצו, ו-3 ערוצים ייצאו לקרב על חייהם.
מה חושבים על כך הבכירים שנטלו חלק בתעשייה הזאת לאורך השנים, איזה עתיד הם צופים כעת לתחום, ואיך כל זה ישפיע בסופו של דבר על הצופים בבית?
■ לכתבה הראשונה בסדרה: לקראת הפיצול - קשת, רשת וערוץ 10 במלחמה מי יפסיד פחות
■ לכתבה השנייה בסדרה: לקראת פיצול ערוץ 2 - המפרסמים עדיין מבולבלים אבל פחות
■ לכתבה השלישית בסדרה: איך שורדים עם יותר ימי שידור ללא עלייה בפרסום?
■ לכתבה הרביעית בסדרה: יום לפני פיצול ערוץ 2 - מי היא אלופת הרייטינג של כל הזמנים?
שלום קיטל, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, 1995-2006: "אני מניח שבעוד שנה לוח השידורים ייראה לגמרי אחרת"
- האם הפיצול הכרחי? האם היה אפשר למנוע אותו?
"הפיצול הוא לא הכרחי ומסוכן. חשוב שתהיה תחרות בתקשורת, אבל לא תחרות ללא גבולות כי בסופו של דבר עודף תחרות פוגע בתקשורת ובצרכני התקשורת. לכן, נדמה לי שבקונסטלציה אחרת ניתן היה להימנע מהפיצול כמו שאנחנו רואים אותו עכשיו".
- האם עומד מאחוריו מניע פוליטי?
"תמיד יש גם מניעים פוליטיים. אני לא בטוח שבתחילת הדרך לאנשי התקשורת עצמם לא היה פיתוי להגיע לערוץ שכולו שלהם (לא לחלוק ביניהם את ימי השידור, י.כ), אבל ברור שבהמשך המחשבה של חלק מהפוליטיקאים הייתה שפיצול הכוח הוא לטובתם".
- זו הייתה טעות לאפשר לשני הערוצים להמשיך להחזיק בחברת חדשות משותפת?
"אם היו שלוש חברות חדשות זאת הייתה טעות עוד יותר גדולה, ולכן צריך היה לתת זמן להתרגל. ברור שיש פה הרבה אנומליות וברור שיהיו קשיים מסוימים, אבל צריך לזכור שלמרות שמדובר בתקופה לא קצרה (שלוש שנים), זה עדיין מתאפשר רק לתקופה מוגבלת".
- כוחה של חדשות 2 יגדל או יקטן?
"אני מעריך שחברת החדשות לפחות תשמור על כוחה ובמצטבר אולי אפילו תגדל. אבל מצד שני, יהיו לה לא מעט בעיות של תמרון בין שני הערוצים, קשת ורשת. יידרש שם לא מעט תמרון. זה די מסובך, אבל אני סומך על אבי וייס (מנכ"ל חדשות 2 - י.כ) ועל חבריי הטובים שם שיידעו לעשות את התמרון הזה".
- מה להערכתך יעשו הערוצים השונים? האם ואיך הם צריכים לבדל את עצמם?
"הם יוצאים להרפתקה יקרה מאוד ומסוכנת מאוד שאף אחד לא יודע איך היא תיגמר. כמו שזה נראה כרגע רשת הולכת להתבסס בעיקר על תוכניות ריאליטי, וקשת הולכת יותר על מותגים שהצליחו במשך הרבה שנים כמו 'ארץ נהדרת' ו'עובדה'. אבל תמיד צריך לזכור שתחילת הדרך לא בהכרח מבשרת על המשך הדרך, כי ז'אנרים מתחלפים ויש כל הזמן שינויים תוך כדי תנועה. אני מניח שבעוד שנה לוח השידורים יראה לגמרי אחרת מאיך שהוא נראה כיום".
- האם אתה שותף להערכה שבטווח הבינוני אנחנו הולכים כאן למיזוג, ומי המועמדים העיקריים לכך?
"אני לא רוצה לנחש ניחושים לא בדוקים, אבל האם יש אופציה של מיזוג בין שניים משלושת הערוצים? בוודאי שיש אופציה כזאת. אני מניח שאף אחד לא ירצה לסגור את הבאסטה, ואם יהיו הפסדים שקשה לעמוד בהם אז אני מניח שיהיו מיזוגים. השאלה עד כמה ההפסדים יהיו עמוקים. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, ואני מקווה שלא יקרה, זה שההפסדים יובילו להורדת רמת התוכניות. בסופו של דבר הצופה הוא זה שהכי חשוב, ואם הוא יסבול מכל המהלך הזה זה יהיה רע מאוד. אני מקווה שאו שימצאו דרך יעילה לעשות לוח משדרים טוב למרות הירידה בהכנסות, או מה שנראה לי יותר סביר - שלא יהיה מנוס מהתכנסות למיזוגים".
- מה עתידה של הרשות השנייה? האם היא עדיין רלוונטית?
"אני חושב שכל הצדדים, כולל הפוליטיקאים, טוענים שהם רוצים פחות רגולציה. הערוצים בטח רוצים פחות רגולציה, אז כנראה שתהיה פחות רגולציה".
- איך ישפיע הפיצול על השידור הציבורי, ואיזה תפקיד הוא צריך למלא כעת?
"קודם כל, גילוי נאות - יש לי תוכנית רדיו שבועית בתאגיד השידור, אבל אני חושב שהתאגיד ירוויח מזה בגלל שמסלול הזפזופ יתחיל עכשיו מ-11 בעקבות השינוי במספרי האפיקים, והוא יכול להרוויח גם בזכות זה שאופי התכנים שלו הוא אחר. אז אני חושב שבהיערכות נכונה הוא יכול להרוויח גם בצד הטכני וגם בצד התוכני".
נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, 2010-2006: "גם אחרי הפיצול הערוצים לא בהכרח חייבים להפסיד כסף"
- האם הפיצול הכרחי? האם היה אפשר למנוע אותו?
"המעבר לשיטת הרישיונות (שממנה נובע גם הפיצול) היא הכרחית. היא יושבת על המדף כבר 10 שנים, והיה טוב אם היו מוציאים אותה לפועל כבר לפני 10 שנים".
- האם עומד מאחוריו מניע פוליטי?
"לא, מה פתאום. דוח ועדת תורג'מן מ-2008 (שעסק בעתיד הערוצים המסחריים, י.כ) עסק בכלל במקור במשבר של ערוץ 10, ואחת ההמלצות המשמעותיות שהיו שם זה היה המעבר לשיטת הרישיונות כדי לייצר אופק כלכלי וודאות רגולטורית".
- זו הייתה טעות לאפשר לשני הערוצים להמשיך להחזיק בחברת חדשות משותפת?
"אני בטוחה שלא לזה התכוון המשורר. במעבר לשיטת הרישיונות לא התכוונו שזה מה שיקרה, זה נובע מהמצב המאוד מורכב של הזיכיונות".
- כוחה של חדשות 2 יגדל או יקטן?
"אני מאמינה שתוך פחות משלוש שנים נראה מציאות אחרת. אנחנו נראה את חברת החדשות מתכנסת לתוך אחד מבעלי הרישיונות, והבעלים השני יקים חברת חדשות משלו".
- מה להערכתך יעשו הערוצים השונים, האם ואיך הם צריכים לבדל את עצמם?
"אני מאמינה שעכשיו יהיה קרב אמיתי על התוכן, וגם שייווצר קו אידיאולוגי מובהק בין הערוצים. אני מניחה שלפחות בכל מה שקשור באקטואליה יהיה קו אידיאולוגי ברור לכל אחד מבעלי הרישיונות, והציבור יידע לזהות את זה. סביר שנתכנס לקווים אידיאולוגיים מקבילים, כשאחד ייטה אולי יותר לכיוון הזה והשני ייטה יותר לכיוון הנגדי".
- האם את שותפה להערכה שבטווח הבינוני אנחנו הולכים כאן למיזוג, ומי המועמדים העיקריים לכך?
"אני לא חושבת שיהיה איחוד בין הגופים, אני חושבת שהם יתייצבו. אני כן מעריכה שיהיו בעלי הון חדשים שייכנסו כבעלי מניות לתוך הפלטפורמות הקיימות, ויחליפו חלק מבעלי המניות הקיימים בערוצים או שיצטרפו אליהם וידללו אותם. אני לא חושבת שהולכים כאן להפסיד הרבה כסף, ניתן יהיה להתייעל ולחסוך, ולאו דווקא ברמת התכנים. בעלי הרישיונות יצטרכו למצוא להם מקורות הכנסה נוספים מלבד מכירת פרסומות בברודקאסט".
- מה עתידה של הרשות השנייה, האם היא עדיין רלוונטית?
"הרשות השנייה צריכה לאפשר ודאות רגולטורית ולעסוק יותר בקונפליקטים ערכיים, ופחות לעסוק בשאלה של עמידה במחויבויות כן או לא, כי תנאי הסף גם ככה יותר נמוכים בשיטת הרישיונות.
"אני חושבת שהציבור בישראל כבר בוגר מספיק וצריך לתת לו את הקרדיט שהוא ידע לבצע את עיקר הרגולציה עבור עצמו".
- איך ישפיע הפיצול על השידור הציבורי, ואיזה תפקיד הוא צריך למלא כעת?
"הייחוד והבידול שלו צריכים להפוך ולהיות עוד יותר ברורים וזה מה שצריך להנחות אותו. רייטינג או פופוליזם זה לא שם המשחק עבורו, והוא צריך להתמקד בפלורליזם ובגיוון".
יעקב אילון, מגיש המהדורות המרכזיות של חדשות 2 (2000-1993) וחדשות 10 (2012-2002): "אין שום היגיון במיזוג; קשת ורשת יתחרו ביניהן, ערוץ 10 יהיה בבעיה"
- האם הפיצול הכרחי? האם היה אפשר למנוע אותו?
"לא רק שהוא הכרחי, הוא מגיע באיחור של 24 שנים. ערוץ 2 מיום לידתו הוא חייזר שקיים רק במדינת ישראל. במשך 12 השנים הראשונות חילקו שבעה ימים לשלוש חברות, ואחר כך חילקו שבעה ימים לשתי חברות. רק בישראל יש מתמטיקה כזו. זה היה מונופול ששום דבר לא הצליח לצמוח לידו. סוף-סוף יש תקווה לתחרות".
- האם עומד מאחוריו מניע פוליטי?
"הפעם לא, סתם חלם. זו חקיקה מתקופתו של משה כחלון כשר התקשורת, רק שהוא שכח שתחרות פירושה בעיקר תחרות בחדשות. שני ערוצים עם אותן תוכניות ומהדורות חדשות - עוד ישראבלוף ישראלי מקורי".
- האם זאת הייתה טעות לאפשר לשני הערוצים להמשיך להחזיק בחברת חדשות משותפת?
"זו לא רק טעות, זו טרגדיה".
- כוחה של חדשות 2 יגדל או יקטן?
"בין אם יקטן או יגדל הוא יישאר ללא פרופורציה וללא תחרות".
- מה להערכתך יעשו הערוצים השונים? האם ואיך הם צריכים לבדל את עצמם?
"הם לא חייבים בידול, וזה גם לא ריאלי. הם יהיו דומים מאוד כמו כל ערוצי ברודקאסט מתחרים נורמליים. פעם זה ינצח ופעם זה ינצח".
- האם אתה שותף להערכה שבטווח הבינוני אנחנו הולכים כאן למיזוג, ומי המועמדים העיקריים לכך?
"אין שום היגיון במיזוג כלשהו. קשת ורשת יתחרו, ערוץ 10 בבעיה".
- מה עתידה של הרשות השנייה? האם היא עדיין רלוונטית?
"הרגולטורים בשידורים בישראל עשו רק נזק באופן עקבי. ככל שגופי הבירוקרטיה האלה יקטנו ויעסקו רק במה שהם צריכים לעסוק בו כן ייטב".
- איך ישפיע הפיצול על השידור הציבורי, ואיזה תפקיד הוא צריך למלא כעת?
"במדינה נורמלית התאגיד הציבורי צריך היה להיות נושא הדגל של החדשות, האיכות, הדרמות והמקצועיות ולסחוב אחריו את יתר השוק. אני מקווה שייתנו לו לעשות את זה".
דן שילון, מנכ"ל רשת, 1998-1993: "הצופים מעולם לא היו מחוברים לזכיינים אלא לתוכניות, וזה יקשה כעת על קשת ורשת"
- האם הפיצול הכרחי? האם היה אפשר למנוע אותו?
"הפיצול הזה היה צריך לקרות ביום הראשון של הקמת ערוץ 2 המסחרי. ערוץ 2 במבנה הנוכחי שלו היה עקום, ולמרות זאת הצליח. יש לקוות שהתיקון עכשיו ישלים את התמונה".
- האם עומד מאחוריו מניע פוליטי?
"יש בוודאי גם מניעים פוליטיים מאחורי זה, אבל לתקשורת כוחות משלה שיאפשרו לה לנצח גם את זה ולעשות את העבודה".
- זו הייתה טעות לאפשר לשני הערוצים להמשיך להחזיק בחברת חדשות משותפת?
"זה מצב לא בריא, אבל אני מבין שבעוד שלוש שנים גם זה יסתדר. זאת מין פשרה ישראלית טיפוסית שהיא לא נכונה מקצועית אבל מובנת בהתחשב בנסיבות ובשחקנים".
- מה להערכתך יעשו הערוצים השונים, האם ואיך הם צריכים לבדל את עצמם?
"ממילא צופי הטלוויזיה מעולם לא היו מחוברים לזכיינים אלא לתוכניות. לכן אני מניח שלא רק שזה יימשך, זה יהיה הרבה יותר מובהק משום שהספרות על השלט משתנות. אני חושב שמי שפעלו עד כה בתוך ערוץ 2, קשת ורשת, יהיו המפסידות העיקריות מכל המהלך הזה".
- האם אתה שותף להערכה שבטווח הבינוני אנחנו הולכים כאן למיזוג, ומי המועמדים העיקריים לכך?
"קשה לדעת. המיזוגים נעשים בדרך כלל מסיבות כלכליות, אבל כאן קיימים הרבה מאוד שיקולי אגו, ואני חושב שהאגו יגבר על השיקולים הכלכליים. לכן קשה מאוד לחזות את זה".
- מה עתידה של הרשות השנייה, האם היא עדיין רלוונטית?
"הרגולציה במתכונתה הנוכחית הייתה עקומה מיומו הראשון של ערוץ 2 המסחרי. אין מקום שרגולטור יתערב בתכנים אלא אם התכנים הם פוגעניים, והתערבות צריכה להיות לאחר מעשה ולא לפני מעשה. רגולציה היא בדרך כלל דרך לסדר ג'ובים לאנשים".
- איך ישפיע הפיצול על השידור הציבורי, ואיזה תפקיד הוא צריך למלא כעת?
"התפקיד שלו מאוד חשוב ומאוד רצוי, ויש גם סימנים בתחום האקטואליה שהוא מגלה עצמאות ותעוזה וזה מעודד. מצד שני, אני רואה שם גם המשך של המחלות שהיו בימי הערוץ הראשון ורשות השידור, וזה חבל".
נחמן שי, מנכ"ל הרשות השנייה 1999-1991: "כל העסק יהפוך לשדה קרב וכל אחד ייצא לתקוף את השני"
- האם הפיצול הכרחי? האם היה אפשר למנוע אותו?
"הפיצול הנוכחי הוא מיותר, ואין לי הסבר ממה נובע השיגעון הזה שקיים במדינה שמחפשים כל פעם להמציא את הגלגל מחדש. בזמני, בשנים הראשונות של ערוץ 2, בנינו מערכת שהתבססה על אדנים מאוד יציבים ועובדה שהצלחנו לתת למערכת הזאת גם כלים להרוויח. זאת מדינה קטנה שלא צריכה מיליון ערוצים ובינתיים ממילא נוספה המון תחרות מבפנים ומבחוץ.
"היום מוסיפים עוד ערוץ אחד ואין שום חשיבה כלכלית מאחורי זה. נכון, רוצים לעבור מזיכיונות לרישיונות, אני מקבל את זה, אבל אין לזה שום היתכנות כלכלית".
- האם עומד מאחוריו מניע פוליטי?
"כן, היה מניע פוליטי שמאחוריו עמד רצון להחליש את השחקנים ולכבות את מדורת השבט. זאת הייתה הכוונה. לא רוצים מדורת שבט אחת, רוצים ארבע קטנות שיהיו יותר חלשות. זה לא רק נתניהו, זה אופייני לכל הממשלה, הם כולם היו שותפים לזה. אני לא בטוח שזה דווקא החזון של נתניהו, לא כל העולם מתחיל ונגמר בו".
- זו הייתה טעות לאפשר לשני הערוצים להמשיך להחזיק בחברת חדשות משותפת?
"זה יהיה לשלוש שנים כי בכל זאת לא עמדו בלחץ. את זה אהבו בערוצים (בקשת וברשת) כי זאת פרה שמעניקה להם הרבה חלב, והם הצליחו לשכנע גם את הממשלה שזה יימשך לתקופת זמן מסוימת".
- כוחה של חדשות 2 יגדל או יקטן?
"כל ענייני התיאום פה יהיו מאוד מסובכים ואנחנו כבר רואים את זה. גם בעניין הזה לטווח הארוך התחזית שלי היא עגומה, ולא בגלל שיש לי איזו נוסטלגיה למה שהיה בתקופתי בעבר".
- מה להערכתך יעשו הערוצים השונים, האם ואיך הם צריכים לבדל את עצמם?
"אני לא נגד סיקור עיתונאי אגרסיבי, נשכני וכדומה, זה צריך להיות. אבל ארבעה ערוצים שיהיו עכשיו יקרעו אחד לשני את הצורה. סגנית העוזרת ואוסף האשפה במשרד רה"מ יהיו גיבורי התרבות החדשים שלנו כי כולם ירצו לרוץ למכנה המשותף הרחב ביותר. אין מה לעשות. זה בגנים של התקשורת והם לא יוכלו בלי זה. אם ערוץ אחד יצטייר כערוץ לפלפי שעושה חשבון למדינה ולממשלה ולא מספיק אגרסיבי - אז הוא יאכל אותה".
- האם אתה שותף להערכה שבטווח הבינוני אנחנו הולכים כאן למיזוג, ומי המועמדים העיקריים לכך?
"אני מניח שתוך שנה-שנתיים. אתה יודע, כשייגמר החלום יבינו שזה יותר מדי, הכתפיים לא יהיו מסוגלות לשאת כל-כך הרבה ערוצים. מצד שני, יכול להיות שמהכיוון ההפוך ייכנסו עוד כמה ערוצים קטנים כמו ערוץ 20 (אם ישונו תנאי הרישיונות כפי שמתוכנן, י.כ)".
- מה עתידה של הרשות השנייה, האם היא עדיין רלוונטית?
"כוחה ומשמעותה של הרגולציה יורדת בהקשר הזה. הם צריכים להישאר בעיקר בתחומים של אתיקה, פיקוח על פרסומות, טיפול בתוכן שיווקי. אנחנו פעם היינו מופקדים על אישור של לוח התוכניות ובדיקה קפדנית שלו, זה כבר ארכאי".
- איך ישפיע הפיצול על השידור הציבורי, ואיזה תפקיד הוא צריך למלא כעת?
"התאגיד יספוג יותר ויותר ביקורת. הרי יש לך פה גוף שיש לו מאות מיליונים שמובטחים לו בשנה, והשחקנים המסחריים יתקוממו יותר ויותר על זה שבזמן שהם מפסידים יש פה מישהו שנהנה מכסף שמגיע על חשבון הציבור. כל העסק יהפוך לשדה קרב, שדה ציד, וכל אחד ייצא לתקוף את השני".