גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ומי הגיעה הכי לא מוכנה אל פיצול ערוץ 2? המדינה

הרשות השנייה, שהייתה אמורה לנהל את ההליך מטעם המדינה, הגיעה לפיצול כשהיא חלשה מתמיד ■ כך פוספסה הזדמנות לשפץ את הרגולציה ולהפחית את אי-הוודאות של כלי התקשורת ■ מי נהנה מהמצב הזה? פוליטיקאים, למשל

אתמול בסביבות השעה 14:00 הוציא משרד התקשורת הודעה בהולה למערכות התקשורת, ממנה עלה כי בעוד כשעתיים יתקיים בירושלים "טקס הענקת הרישיונות לקשת ורשת על ידי מועצת הרשות השנייה ובמעמד שר התקשורת איוב קרא". הטקס המזורז התקיים לאחר שרק יום אחד קודם לכן - יומיים לפני תום עידן הזיכיונות ויציאתן של קשת ורשת לאפיקים חדשים - אישרה סוף-סוף מועצת הרשות השנייה את הענקת הרישיונות לשתי הזכייניות לאחר דיון מזורז שנמשך יום אחד.

נדמה שאי-אפשר היה למצוא התנהלות סמלית יותר להליך הזה, שבו דווקא מי שיזמה והובילה אותו - באמצעות חקיקה שעיקרה התקבל בראשית 2011 והעדכון האחרון בה נעשה בשלהי 2014 - הגיעה אליו ובעיקר לסופו כשהיא בקושי ערוכה, וכמעט ללא יכולת לפעול.

מי שהייתה אמורה להוביל את התהליך הזה מטעם המדינה היא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, תאגיד סטטוטורי שהוקם בראשית שנות ה-90 לקראת עלייתו של הערוץ המסחרי הראשון. אלא שבשנים האחרונות הגוף הזה הולך ומתדלדל ומאבד מעוצמתו.

לזכותה של הרשות ניתן לציין כי היא הוציאה לדרך מבעוד מועד את המכרז הדרוש לחלוקת האפיקים, וגם את העובדה שבסופו של דבר, למרות הכל, הפיצול יצא לדרך.

מעבר לכך, אל הישורת האחרונה ממש הוא הגיע ללא יו"ר מועצה. אוה מדז'יבוז' עזבה רגע לפני הפיצול לטובת תפקיד אחר, ויוליה שמאלוב-ברקוביץ' מונתה רק בראשית השבוע - עם מנכ"ל שמוגדר כזמני כבר כמעט שלוש שנים, ואפילו ללא ה"קוורום" (מינימום חברים) שנדרש על פי חוק כדי לאשר וקבל החלטות.

רק מינויה של שמאלוב-ברקוביץ'' ברגע האחרון והישארותה של חברת מועצה נוספת, פרופ' אילת ברעם צברי, אפשרו איכשהו עמידה במינימום החוקי הנדרש. על הליך דיון אמיתי ובעל משמעות בכל מה שנוגע להשלכות הרבות שהיו אמורות להיות למעבר מזיכיונות לרישיונות כמובן שאין מה לדבר.

"קרה פה משהו מאוד מעניין: רשות חזקה מאוד, שהייתה דומיננטית בשיח הציבורי, הפכה בשנים האחרונות להיות רשות כמעט לא רלוונטית", אומרת ד"ר תהילה שורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "מי שהיה מסתכל על הרשות השנייה לפני 7-8 שנים היה בטוח שאם אי-פעם יהיה איחוד רגולציות (בינה לבין מועצת הכבלים והלוויין, מה שמכונה "ברית המועצות". י"כ) הרשות היא זאת שתבלע את מועצת הכבלים. אני חושבת שהיום אם היה מדובר על איחוד רשויות ורגולציה המגמה הייתה הפוכה".

לתהליך זה של היחלשות הרשות השנייה תרמו לא מעט גורמים. במהלך השנים 2014 ו-2015, תחת כהונתו של שי באב"ד כמנכ"ל, עברה הרשות קיצוץ משמעותי בתקנים ובתקציבים (מכ-50 מיליון שקל ב-2011 לכ-30 מיליון שקל ב-2015), ועד היום משרות מרכזיות בה לא מאוישות או אוישו רק לאחרונה, זמן קצר לפני הפיצול.

הזדמנות שפוספסה

גם ההכנות והמהלכים להקמתה סוף-סוף של אותה "ברית מועצות", מהלך עליו המליצו אין ספור ועדות ב-20 השנים האחרונות, נתנו הצדקה לכאורה להזנחה המתמשכת, הזמנית לכאורה, של הרשות, שממילא עמדה להיות מוחלפת בגוף חדש ורלוונטי יותר.

כמעט בלתי אפשרי למנות את הכשלים והבעיות שמצב העניינים הזה יוצר. מבחינתם של ערוצי הטלוויזיה המפוקחים (קשת, רשת וערוץ 10) התפקוד הלקוי של הרשות מעמיד אין ספור בעיות ומצריך אותם להתנהל בתנאים של חוסר ודאות. כך, למשל, עוד באוגוסט הודיעו ברשות על כוונה עקרונית להפחית את הערבויות שהערוצים נדרשים להפקיד: מ-45 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל בלבד. מדובר במהלך שנועד להקל על הערוצים מבחינה פיננסית לקראת התקופה הקשה שצפויה להם כעת, אלא שעד לאותה ישיבה שנערכה ביום שני השבוע המהלך לא אושר סופית, והערוצים נותרו בחוסר ודאות פיננסית.

עניין נוסף נוגע לאותו מעבר מזיכיונות לרישיונות. הראשון שעבר לרישיון, לפני כשנתיים וחצי, היה ערוץ 10. גם אז היה מדובר בהליך חפוז - שהייתה לו מעט יותר הצדקה על רקע המשבר שאליו נקלע הערוץ - אך הרישיון שהוענק לו היה למעשה ההעתק מושלם של הזיכיון, כשהשינוי היחיד נוגע למינימום ההשקעות שנדרשות ממנו. למרות הזמן שחלף מאז, ברשות לא בוצעה עבודה בנושא וגם הרישיונות שהוענקו כעת לקשת ולרשת מבוססים על אותו מהלך של "העתק-הדבק".

"זה דבר שהוא מאוד מדאיג כי הוא מלמד על עצלנות רגולטורית", אומרת שוורץ-אלטשולר. "בשביל מה צריך את כל הסיפור של הרישיונות אם הכללים הם אותם כללים"?

כללי הזיכיון כוללים אין ספור סעיפים והגדרות מיושנים ולא רלוונטיים, שרבים מהם לא נאכפים. ובכל זאת - ההזדמנות לא נוצלה כדי לעדכן אותם ולהפוך את הרגולציה לרלוונטית ועכשווית. לאחרונה קיבלו הערוצים זימון לשימוע נוסף לקראת מה שקרוי "מיקוד רגולציה" ברישיונות החדשים, אך עד כה כמובן שלא נרשמה התקדמות בנושא.

שוורץ-אלטשולר מציעה הסבר נוסף להתנהלות הזאת של הרשות: "כל הכללים האלה נותנים לפקידים של הרשות השנייה את הכוח לשלוט. ברגע שיש לך מערכת רגולטורית מאוד מפותלת ומסובכת ועם הרבה כללים זה נותן לך הרבה כוח בתור רגולטור מול הזכיינים".

בינתיים אין ספור נושאים שמתבקש היה לטפל בהם כבר לפני שנים - כללי שידור פרסומות, הגדרות שונות וארכאיות של משדרים, הפחתת דמי הזיכיון, תוכן שיווקי ועוד - שלא לדבר על עניינים עכשוויים כמו הגנה על הערוצים מפני איומים חדשים מצידן של ענקיות, כמו פייסבוק וגוגל, לא מקבלים מענה.

השיטה: אי-ודאות רגולטורית

"נושא כמו התוכן השיווקי זאת דוגמה קלאסית", אומרת שוורץ-אלטשולר. "מועצת הכבלים והלוויין למשל כבר אסדרה את זה, ואנחנו נמצאים בשוק שהרי הולך לקריסה כלכלית, אז זה היה יכול להיות אפיק מימון מצוין. אבל בגלל שלא טיפלו בזה ובאופן רשמי זה עדיין אסור, הערוצים ימשיכו לעשות את זה רק מתחת לשולחן, באופן לא חוקי ולא מסודר, ומי שנפגע זה הצופה".

בסוף השרשרת הזאת יושבים כמו תמיד הפוליטיקאים, שלהתנהלות שלהם בכל הנוגע לתחום התקשורת, בטח בעידן של ראש הממשלה הנוכחי, קשה לייחס רק מקריות או הזנחה שנובעת מחוסר עניין ותשומת לב.

"מה שנדמה במבט ראשון כחוסר תכנון רגולטורי וכישלון בוטה בהכנה ליום הפיצול יכול להתברר למעשה כצעד מודע ומתוכנן להפליא", אומר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "הצלחה". "חוסר ודאות רגולטורית היא כלי שנתניהו אוהב לעשות בו שימוש לאורך השנים בכל מה שקשור לתקשורת. ההתנהלות המתמשכת הזו יוצרת אקלים בלתי אפשרי ומגבירה את התחושה הברורה שמדיה משודרת בישראל היא לא עסק אמיתי אלא כלי נלווה להשגת יעדים אחרים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם מקפיד להציג את היחס שלו לתחום התקשורת ככזה שמעודד תחרות והכנסה של שחקנים חדשים, אבל בפועל הוא גוזר על השחקנים בו גזרה קשה יותר מתחרותיות קשה ואגרסיבית: התנהלות מתמדת תחת חוסר ודאות. "חוסר היכולת לתכנן לטווח ארוך, ואי-הידיעה לגבי מבנה השוק ומספר המתחרים או לגבי החובות הרגולטוריות הצפויות משתק למעשה כל ניסיון להתייחס לשוק הזה במונחים כלכליים טהורים", טוען עו"ד מן.

כפי שמזכירה שורץ-אלטשולר, בהקשר של פיצול ערוץ 2 המחוקקים השאירו לעצמם - גם אם בתמיכת והסכמת הערוצים - מכשיר מצוין כדי לשמר את חוסר הוודאות, בדמות המשך ההפעלה המשותפת של חברת החדשות על ידי קשת ורשת במשך שלוש שנים.

"מבחינתם זה יופי של כלי להמשיך לשחק איתו, ואת הלימון הזה של חוסר הוודאות הם יסחטו עד הרגע האחרון", היא אומרת.

"כבר עכשיו, לפני הפיצול, ראינו מחלוקות בין הזכייניות סביב הנושא של חברת החדשות, ואל מי ירוצו בכל פעם שתתעורר בעיה כזאת בהמשך? אל הרגולטור".

הכשלים של הרגולציה

■ הרשות השנייה נותרה ללא אנשי מפתח, וכמעט ללא קוורום דווקא ערב הפיצול

■ הזכיינים נותרו בערפל וללא ודאות בנושאים תוכניים ופיננסיים עד רגע לפני הפיצול

■ לא נערך כל דיון משמעותי במעבר מזיכיונות לרישיונות, והכללים לא עודכנו

■ למרות ההצהרה על מעבר לשידורי HD, מערך עידן פלוס שבאחריות הרשות השנייה ממשיך להעביר את השידורים באיכות נמוכה

מהרשות השנייה נמסר: "הרשות השנייה ליוותה ודאגה שכל פרטי המעבר לאפיקים החדשים יתנהל באופן מיטבי על מנת שבתאריך ה-31 באוקטובר בשעה 12 בלילה, יוחשך המסך באפיקים 22 ו-10 ובו בעת יחלו השידורים בשלושת האפיקים החדשים. הרשות עובדת במשך השנה האחרונה, במאות שעות דיונים אותם עושים החברים בתשלום סמלי על מנת להבטיח את הצלחת המהלך ובכלל זה מכרז האפיקים, קביעת המתווה, קביעת הרישיונות, ואינספור החלטות רגולטוריות. תפקידה של הרשות הוא לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרסים של החברות המשדרות. אנו מאמינים שכרגע יש מקום לשינויים ברגולציה ובכוונת הרשות להוביל מהלכים על מנת להפחית אותה. בכדי שזה יקרה דרושה חקיקה ראשית ואנו נקדם אותה בחודשים הקרובים בהובלתה של יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ'".

עוד כתבות

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● על פי ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות חברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

צ'אט AI מסתורי מטריף את הרשת, והעקבות מובילות לסם אלטמן

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים האיראנית, אך עדיין יש כמה חברות שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזי ג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל. כעת יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים, והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

מוצרי תנובה בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

מסנפרוסט ועד מאמא עוף: תנובה מעלה מחירים של עשרות מוצרים

מוצרי החלב המפוקחים של חברת המזון הגדולה בישראל יתייקרו החל ממחר בשיעור של 4.48% ● בנוסף, תנובה הודיעה גם על העלאת מחירים של מוצרי החלב הלא מפוקחים וכן מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8% החל מ-16 במאי