גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ומי הגיעה הכי לא מוכנה אל פיצול ערוץ 2? המדינה

הרשות השנייה, שהייתה אמורה לנהל את ההליך מטעם המדינה, הגיעה לפיצול כשהיא חלשה מתמיד ■ כך פוספסה הזדמנות לשפץ את הרגולציה ולהפחית את אי-הוודאות של כלי התקשורת ■ מי נהנה מהמצב הזה? פוליטיקאים, למשל

אתמול בסביבות השעה 14:00 הוציא משרד התקשורת הודעה בהולה למערכות התקשורת, ממנה עלה כי בעוד כשעתיים יתקיים בירושלים "טקס הענקת הרישיונות לקשת ורשת על ידי מועצת הרשות השנייה ובמעמד שר התקשורת איוב קרא". הטקס המזורז התקיים לאחר שרק יום אחד קודם לכן - יומיים לפני תום עידן הזיכיונות ויציאתן של קשת ורשת לאפיקים חדשים - אישרה סוף-סוף מועצת הרשות השנייה את הענקת הרישיונות לשתי הזכייניות לאחר דיון מזורז שנמשך יום אחד.

נדמה שאי-אפשר היה למצוא התנהלות סמלית יותר להליך הזה, שבו דווקא מי שיזמה והובילה אותו - באמצעות חקיקה שעיקרה התקבל בראשית 2011 והעדכון האחרון בה נעשה בשלהי 2014 - הגיעה אליו ובעיקר לסופו כשהיא בקושי ערוכה, וכמעט ללא יכולת לפעול.

מי שהייתה אמורה להוביל את התהליך הזה מטעם המדינה היא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, תאגיד סטטוטורי שהוקם בראשית שנות ה-90 לקראת עלייתו של הערוץ המסחרי הראשון. אלא שבשנים האחרונות הגוף הזה הולך ומתדלדל ומאבד מעוצמתו.

לזכותה של הרשות ניתן לציין כי היא הוציאה לדרך מבעוד מועד את המכרז הדרוש לחלוקת האפיקים, וגם את העובדה שבסופו של דבר, למרות הכל, הפיצול יצא לדרך.

מעבר לכך, אל הישורת האחרונה ממש הוא הגיע ללא יו"ר מועצה. אוה מדז'יבוז' עזבה רגע לפני הפיצול לטובת תפקיד אחר, ויוליה שמאלוב-ברקוביץ' מונתה רק בראשית השבוע - עם מנכ"ל שמוגדר כזמני כבר כמעט שלוש שנים, ואפילו ללא ה"קוורום" (מינימום חברים) שנדרש על פי חוק כדי לאשר וקבל החלטות.

רק מינויה של שמאלוב-ברקוביץ'' ברגע האחרון והישארותה של חברת מועצה נוספת, פרופ' אילת ברעם צברי, אפשרו איכשהו עמידה במינימום החוקי הנדרש. על הליך דיון אמיתי ובעל משמעות בכל מה שנוגע להשלכות הרבות שהיו אמורות להיות למעבר מזיכיונות לרישיונות כמובן שאין מה לדבר.

"קרה פה משהו מאוד מעניין: רשות חזקה מאוד, שהייתה דומיננטית בשיח הציבורי, הפכה בשנים האחרונות להיות רשות כמעט לא רלוונטית", אומרת ד"ר תהילה שורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "מי שהיה מסתכל על הרשות השנייה לפני 7-8 שנים היה בטוח שאם אי-פעם יהיה איחוד רגולציות (בינה לבין מועצת הכבלים והלוויין, מה שמכונה "ברית המועצות". י"כ) הרשות היא זאת שתבלע את מועצת הכבלים. אני חושבת שהיום אם היה מדובר על איחוד רשויות ורגולציה המגמה הייתה הפוכה".

לתהליך זה של היחלשות הרשות השנייה תרמו לא מעט גורמים. במהלך השנים 2014 ו-2015, תחת כהונתו של שי באב"ד כמנכ"ל, עברה הרשות קיצוץ משמעותי בתקנים ובתקציבים (מכ-50 מיליון שקל ב-2011 לכ-30 מיליון שקל ב-2015), ועד היום משרות מרכזיות בה לא מאוישות או אוישו רק לאחרונה, זמן קצר לפני הפיצול.

הזדמנות שפוספסה

גם ההכנות והמהלכים להקמתה סוף-סוף של אותה "ברית מועצות", מהלך עליו המליצו אין ספור ועדות ב-20 השנים האחרונות, נתנו הצדקה לכאורה להזנחה המתמשכת, הזמנית לכאורה, של הרשות, שממילא עמדה להיות מוחלפת בגוף חדש ורלוונטי יותר.

כמעט בלתי אפשרי למנות את הכשלים והבעיות שמצב העניינים הזה יוצר. מבחינתם של ערוצי הטלוויזיה המפוקחים (קשת, רשת וערוץ 10) התפקוד הלקוי של הרשות מעמיד אין ספור בעיות ומצריך אותם להתנהל בתנאים של חוסר ודאות. כך, למשל, עוד באוגוסט הודיעו ברשות על כוונה עקרונית להפחית את הערבויות שהערוצים נדרשים להפקיד: מ-45 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל בלבד. מדובר במהלך שנועד להקל על הערוצים מבחינה פיננסית לקראת התקופה הקשה שצפויה להם כעת, אלא שעד לאותה ישיבה שנערכה ביום שני השבוע המהלך לא אושר סופית, והערוצים נותרו בחוסר ודאות פיננסית.

עניין נוסף נוגע לאותו מעבר מזיכיונות לרישיונות. הראשון שעבר לרישיון, לפני כשנתיים וחצי, היה ערוץ 10. גם אז היה מדובר בהליך חפוז - שהייתה לו מעט יותר הצדקה על רקע המשבר שאליו נקלע הערוץ - אך הרישיון שהוענק לו היה למעשה ההעתק מושלם של הזיכיון, כשהשינוי היחיד נוגע למינימום ההשקעות שנדרשות ממנו. למרות הזמן שחלף מאז, ברשות לא בוצעה עבודה בנושא וגם הרישיונות שהוענקו כעת לקשת ולרשת מבוססים על אותו מהלך של "העתק-הדבק".

"זה דבר שהוא מאוד מדאיג כי הוא מלמד על עצלנות רגולטורית", אומרת שוורץ-אלטשולר. "בשביל מה צריך את כל הסיפור של הרישיונות אם הכללים הם אותם כללים"?

כללי הזיכיון כוללים אין ספור סעיפים והגדרות מיושנים ולא רלוונטיים, שרבים מהם לא נאכפים. ובכל זאת - ההזדמנות לא נוצלה כדי לעדכן אותם ולהפוך את הרגולציה לרלוונטית ועכשווית. לאחרונה קיבלו הערוצים זימון לשימוע נוסף לקראת מה שקרוי "מיקוד רגולציה" ברישיונות החדשים, אך עד כה כמובן שלא נרשמה התקדמות בנושא.

שוורץ-אלטשולר מציעה הסבר נוסף להתנהלות הזאת של הרשות: "כל הכללים האלה נותנים לפקידים של הרשות השנייה את הכוח לשלוט. ברגע שיש לך מערכת רגולטורית מאוד מפותלת ומסובכת ועם הרבה כללים זה נותן לך הרבה כוח בתור רגולטור מול הזכיינים".

בינתיים אין ספור נושאים שמתבקש היה לטפל בהם כבר לפני שנים - כללי שידור פרסומות, הגדרות שונות וארכאיות של משדרים, הפחתת דמי הזיכיון, תוכן שיווקי ועוד - שלא לדבר על עניינים עכשוויים כמו הגנה על הערוצים מפני איומים חדשים מצידן של ענקיות, כמו פייסבוק וגוגל, לא מקבלים מענה.

השיטה: אי-ודאות רגולטורית

"נושא כמו התוכן השיווקי זאת דוגמה קלאסית", אומרת שוורץ-אלטשולר. "מועצת הכבלים והלוויין למשל כבר אסדרה את זה, ואנחנו נמצאים בשוק שהרי הולך לקריסה כלכלית, אז זה היה יכול להיות אפיק מימון מצוין. אבל בגלל שלא טיפלו בזה ובאופן רשמי זה עדיין אסור, הערוצים ימשיכו לעשות את זה רק מתחת לשולחן, באופן לא חוקי ולא מסודר, ומי שנפגע זה הצופה".

בסוף השרשרת הזאת יושבים כמו תמיד הפוליטיקאים, שלהתנהלות שלהם בכל הנוגע לתחום התקשורת, בטח בעידן של ראש הממשלה הנוכחי, קשה לייחס רק מקריות או הזנחה שנובעת מחוסר עניין ותשומת לב.

"מה שנדמה במבט ראשון כחוסר תכנון רגולטורי וכישלון בוטה בהכנה ליום הפיצול יכול להתברר למעשה כצעד מודע ומתוכנן להפליא", אומר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "הצלחה". "חוסר ודאות רגולטורית היא כלי שנתניהו אוהב לעשות בו שימוש לאורך השנים בכל מה שקשור לתקשורת. ההתנהלות המתמשכת הזו יוצרת אקלים בלתי אפשרי ומגבירה את התחושה הברורה שמדיה משודרת בישראל היא לא עסק אמיתי אלא כלי נלווה להשגת יעדים אחרים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם מקפיד להציג את היחס שלו לתחום התקשורת ככזה שמעודד תחרות והכנסה של שחקנים חדשים, אבל בפועל הוא גוזר על השחקנים בו גזרה קשה יותר מתחרותיות קשה ואגרסיבית: התנהלות מתמדת תחת חוסר ודאות. "חוסר היכולת לתכנן לטווח ארוך, ואי-הידיעה לגבי מבנה השוק ומספר המתחרים או לגבי החובות הרגולטוריות הצפויות משתק למעשה כל ניסיון להתייחס לשוק הזה במונחים כלכליים טהורים", טוען עו"ד מן.

כפי שמזכירה שורץ-אלטשולר, בהקשר של פיצול ערוץ 2 המחוקקים השאירו לעצמם - גם אם בתמיכת והסכמת הערוצים - מכשיר מצוין כדי לשמר את חוסר הוודאות, בדמות המשך ההפעלה המשותפת של חברת החדשות על ידי קשת ורשת במשך שלוש שנים.

"מבחינתם זה יופי של כלי להמשיך לשחק איתו, ואת הלימון הזה של חוסר הוודאות הם יסחטו עד הרגע האחרון", היא אומרת.

"כבר עכשיו, לפני הפיצול, ראינו מחלוקות בין הזכייניות סביב הנושא של חברת החדשות, ואל מי ירוצו בכל פעם שתתעורר בעיה כזאת בהמשך? אל הרגולטור".

הכשלים של הרגולציה

■ הרשות השנייה נותרה ללא אנשי מפתח, וכמעט ללא קוורום דווקא ערב הפיצול

■ הזכיינים נותרו בערפל וללא ודאות בנושאים תוכניים ופיננסיים עד רגע לפני הפיצול

■ לא נערך כל דיון משמעותי במעבר מזיכיונות לרישיונות, והכללים לא עודכנו

■ למרות ההצהרה על מעבר לשידורי HD, מערך עידן פלוס שבאחריות הרשות השנייה ממשיך להעביר את השידורים באיכות נמוכה

מהרשות השנייה נמסר: "הרשות השנייה ליוותה ודאגה שכל פרטי המעבר לאפיקים החדשים יתנהל באופן מיטבי על מנת שבתאריך ה-31 באוקטובר בשעה 12 בלילה, יוחשך המסך באפיקים 22 ו-10 ובו בעת יחלו השידורים בשלושת האפיקים החדשים. הרשות עובדת במשך השנה האחרונה, במאות שעות דיונים אותם עושים החברים בתשלום סמלי על מנת להבטיח את הצלחת המהלך ובכלל זה מכרז האפיקים, קביעת המתווה, קביעת הרישיונות, ואינספור החלטות רגולטוריות. תפקידה של הרשות הוא לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרסים של החברות המשדרות. אנו מאמינים שכרגע יש מקום לשינויים ברגולציה ובכוונת הרשות להוביל מהלכים על מנת להפחית אותה. בכדי שזה יקרה דרושה חקיקה ראשית ואנו נקדם אותה בחודשים הקרובים בהובלתה של יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ'".

עוד כתבות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגדם בעבירות ביטחוניות חמורות ועבירות שוחד, ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לטובת ביצוע הימורים בפלטפורמת ההימורים הדיגיטלית "פולימרקט"

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פרנקפורט קופצת בכ-1.3% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר