גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המשאיות הן חיות רעות": הקטסטרופה של רכבות המשא בארץ

למרות הפקקים, זיהום האוויר ותרומתן לתאונות הקטלניות, משאיות עדיין שולטות בהעברת מטענים בישראל, ולא רכבות משא ● הרכבת: "הגדלנו את התפוקה ב-40% והצבנו יעדים שאפתניים"

משאית עמוסה מוצרי פלדה/ צילום: שאטרסטוק
משאית עמוסה מוצרי פלדה/ צילום: שאטרסטוק

"תפוסת הכביש" על ידי משאיות תובלה בכבישי אורך מרכזיים של ישראל מגיעה בשעות השיא ל-20%. שטח כביש הנתפס על ידי משאית שווה ערך בממוצע לשניים ויותר כלי רכב רגילים. התופעה מורגשת בעיקר בכביש 6 - בין 7 ל-10 בבוקר באמצע השבוע עולות על כביש זה מאות משאיות כבדות שמובילות לעתים חומרים מסוכנים.

למשאיות חלק חשוב בהובלת מטענים ברחבי הארץ, הן אחראיות לכמעט 90% מסך הסחורות המובלות בכבישי ישראל. לא ניתן לוותר עליהן, ואולם ניתן היה להפחית משמעותית את נוכחותן על הכבישים - כל רכבת משא מורידה מהכביש בין 60 ל-70 משאיות. זאת, במקרה שהיה תחליף ראוי - תשתית מסילתית שמיועדת לרכבות מטען וחיבור אזורי התעשייה אליה.

אלא שבמשך דור שלם הזניחה המדינה את תחום רכבות המטען והתמקדה בפיתוח הסעת נוסעים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בעוד היקף הסעת הנוסעים של רכבת ישראל צמח ביותר מפי חמישה משנת 2000 ועד היום, תחום הובלת המטענים עלה באותה תקופה בכ-12% בלבד - ל-9.1 מיליון טון בשנה.

העברת משא

מעבר לכך, תפוקת רכבת המטען במונחי טון/ק"מ (כמה טונות הובלו לקילומטר) נותרה כמעט ללא שינוי בין השנים 1990 ל-2012. בשנים האלה רמת הסחר בישראל עלתה ועמה גם הביקושים לשינוע המטענים - ואלה סופקו כמעט במלואם על ידי המשאיות.

את התוצאה של הסטת הביקושים מרכבות למשאיות אנחנו מכירים היטב - יותר זיהום אוויר, יותר פקקים והחמור מכך יותר תאונות קטלניות. "משאיות הן חיות רעות על הכביש. החלק שלהן בנסועה מבחינת הקילומטראז' הוא קטן בהרבה מחלקן בהרוגים ובנזקים", אומר בשיחה עם "גלובס" גורם בענף התחבורה.

למרות ששיעור מעורבות המשאיות בתאונות דרכים עם נפגעים הוא לא גבוה יחסית - כ-5% - הן גורמות ל-12% מההרוגים בשנה. נוסף לנתון המטריד הזה, כתוצאה מהנוכחות הגוברת של המשאיות על הכבישים נגרם נזק נוסף למשק - עלויות גבוהות של תחזוקת הכבישים - המשאיות גורמות לשחיקה מהירה יותר של שכבת אספלט.

אם לא די בכך, חלק מהמשאיות מובילות חומרים מסוכנים. בהובלת הסחורות מהסוג הזה קיימת חשיבות רבה להובלה באמצעות רכבות משא - בצורה אטומה תוך צמצום למינימום האפשרי את המגע עם בני אדם. אפשרות זו עדיפה באופן ברור על פני חלופת ההובלה במשאיות בכבישי הארץ הפקוקים.

"מובילים משאות 24 שעות ביממה"

בארבע שנים האחרונות חלה התעוררות מסוימת בתחום רכבות המטען. למרות שהתשתית נותרה כפי שהייתה, ברכבת ישראל מצאו פתרון יצירתי - להעלות את תפוקתן של המסילות הקיימות. לדברי אורי שריר (42), סמנכ"ל חטיבת המטענים ברכבת ישראל בשבע השנים האחרונות, מספר: "הצבנו יעדים שאפתניים, הקמנו צוות ניהולי חדש עם תכנון וניצול נכון של זמן המסילה, ובכך עשינו מהפכה בחטיבת המטענים בארבע השנים האחרונות - הגדלנו את ההיקף ההובלות ב-40% מ-6.5 מיליון טון בשנה ל-9.2. התוכנית בשנה הבאה היא לעבור את ה-10 מיליון טון, ובעוד ארבע שנים אני מניח עם הנמלים החדשים אנחנו נוכל להגיע ל-13 מיליון טון", אומר שריר.

לדבריו, "השינוי הדרמטי נעשה על אותן תשתית - מובילים 24 שעות ביממה. שיפרנו את הדיוק של הקרון - אם אותו קרון יוצא ונכנס בזמן, אז משפרים את רמת הקיבולת".

בחטיבת המטענים הבינו שכדי להגדיל את התפוקה של רכבות משא, יש בראש ובראשונה להעלות את מוטיבציית העובדים. "כולם אוהבים להיות חלק של משהו מצליח", מספר שריר. "אתן לך דוגמה - התחלנו לשלוח לכל נהג שמגיע לנקודת יעד סמס אוטומטי עם השוואה בין היעד לבין הביצוע שלו, כולל כמה כסף הוא תרם בסוף לרכבת ישראל על ידי הביצוע שלו. מאז התפוקה לעובדים עלתה בעשרות אחוזים", אומר שריר.

בחטיבת המטענים מתגאים בחזרתה של הרכבת בשנה החולפת לתחום הובלת הפלדה, הנחשבת לחומר מסוכן. הפלדה שמובלת מהנמלים לקריית גת ובהובלה משלימה למפעלי "איסכור", משמשת לייצור מוצרים שונים, החל מגדרות הפרדה בכבישים ועמודי חשמל ועד למוצרי ריהוט. בשלב זה עדיין לא מדובר בהיקף מהותי מסך ההובלות, אך לדברי שריר מדובר בבשורה חשובה שתתרום גם לבטיחות בדרכים.

"בכביש 6 תמיד אפשר לראות משאיות פלדה, שלושה גלילים ענקיים שכל אחד שוקל 10 טון, מפחיד. כל הרעיון הוא לא רק להיות מדינה ירוקה יותר, שזה חשוב מאוד, אלא גם לא לעמוד בפקקים וגם להפחית את הסיכוי לתאונות הדרכים", כך שריר.

ישראל משתרכת מאחור

למרות ההישגים של חטיבת המטענים בשנים האחרונות, ישראל עדיין משתרכת מאחור בהשוואה הבינלאומית - מבחינת נתוני ההובלה במונחי טון/קילומטר, רכבת ישראל עומדת כיום על 6.5% מסך המטענים לעומת ארצות אירופה המפותחות שבהן השיעור הזה מגיע ל-15%-18%.

"מכיוון שישראל היא מדינה קטנה יחסית, הרבה מהובלות המטענים הן למרחקים קצרים, שם הכלכליות של הרכבות יורדת. לכן, אני לא חושב שמדובר כאן במחדל ענק. עם זאת, בהתחשב בצפיפות גדולה בכבישים היה מקום לדרבן יותר את הרכבת ולאפשר לה להוביל יותר", אומר בשיחה עם "גלובס" גורם בענף התחבורה.

התחרות מול משאיות התובלה הפכה להיות מאתגרת במיוחד עבור חטיבת המטענים בשנים האחרונות, ותחרות זאת מתבטאת בהורדת מחירים בענף ההובלות. למרות החסרונות למשק, עבור הלקוחות הסופיים למשאיות יש דווקא יתרונות מובהקים על פני הרכבת - גמישות מבחינת נקודות העמסה והפריקה, זמני ההגעה גמישים וכמות קטנה של סחורות.

כאמור, הסיבה העיקרית שמגבילה כיום את צמיחת ההובלות יבשתיות ברכבות היא היעדר תשתית. בעוד תשתית המסילה מיועדת כיום ברובה לנוסעים, רכבות מטען נוסעות כאשר המסילה פנויה - בלילות.

הפתרון לו מחכים בחטיבת המטענים של הרכבת היא הקמת המסילה המזרחית, רק שזו תוקם על פי התסריטים האופטימיים ביותר בעוד שבע שנים. המסילה המזרחית תעבור בין לוד, ראש העין, כפר סבא, חדרה מזרח ותתחבר למסילת העמק - לאורך כביש 6, ותיועד בעיקר למטענים גם במהלך היום.

הפתרון הנוסף שאמור להגדיל את היקף ההובלות הרכבת הוא הקמת שלוחות של המסילות למפעלים גדולים, דבר שהתחיל התחיל לקרום עור וגידים בחצי שנה האחרונה. הכוונה היא לבנות מסופים למטענים באזורי התעשייה שישרתו את המפעלים הסמוכים. מדובר למשל במסוף קדמה, אייל, כרמיאל, טירת יהודה, מגדל העמק.

הקמת שלוחות למפעלים, למחצבות ולמתקנים אחרים בישראל היא קריטית לאור המרחקים הקצרים יחסית במדינה. כיום, ברוב המקרים כדי שהסחורה תגיע למפעל עצמו ממסוף הרכבת נדרשת הובלה משלימה שמבוצעת על ידי משאיות - מה שמייקר את עלויות ההובלה ועבור מפעלים רבים הופך את ההובלה באמצעות הרכבת ללא רלוונטית.

לדברי המקור בענף התחבורה, "בניגוד לרכבות נוסעים, האתגרים הסטטוטוריים שהרכבת צריכה לעבור כדי לקבל אישורים על מסילות משא הם לא הגיוניים. ברגע שזה המצב, אז הסיכוי לפתח רשת רכבות מטען כפי שנמצא ברכבות נוסעים בשנים האחרונות הוא נורא קשה ליישום".

עיקר הפעילות בתחום המטענים המבוצע על ידי הרכבת הוא מול נמלי הים - נמל אשדוד ונמל חיפה, לכן הגדלת התפוקה של הנמלים עשויה להגדיל גם את היקף ההובלות ברכבות משא. הנמלים החדשים שיקומו בעוד כשלוש שנים נכון להערכת החברה היום לא צפויים להגדיל כשלעצמן את היקף פעילות המטענים, אלא רק במקרה שתחול עלייה בתנועת המכולות הימית כתוצאה מפתיחת הנמלים.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא