שר החקלאות מנסה לסדר למחלבות מענק של 80 מיליון שקל

ועדת המחירים ממליצה להעלות מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב-3.4% • לידי "גלובס" הגיע מכתב ששלח השר אריאל לשר כחלון, שכולל הבנה לקושי של המחלבות אם לא יאושר הייקור, ולכן מציע לשר האוצר לפצותן • בעבר סירב כחלון לאשר העלאת המחיר - כיצד ינהג הפעם? • המענק המבוקש - 80 מיליון שקל

שר החקלאות אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
שר החקלאות אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

האם המחיר של מוצרי החלב שבפיקוח, הנמצאים כמעט בכל מקרר בישראל, יתייקרו בקרוב ב-3.4%? ל"גלובס" נודע כי שר החקלאות, אורי אריאל, פנה לשר האוצר, משה כחלון, במכתב שבו הוא מזהיר מפני העלול להתרחש אם המצב הנוכחי במחירים של מוצרי החלב המפוקחים יימשך, כשהוא מבין את הצורך של המחלבות בהעלאת המחירים המפוקחים.

ואולם, שר החקלאות גם חושש מייקור מוצרי בסיס, ולכן הוא מציע לשר האוצר לתת מענק למחלבות - יצרניות מוצרי החלב - בגובה הפער שנוצר להן בין ההכנסות במחירים דהיום לבין מחיר המטרה לחלב הטרי, שהינו חומר הגמל שלהן - כלומר לתת למחלבות מענק שנתי של כ-80 מיליון שקל.

"כמוני כמוך", הוא פונה לשר האוצר משה כחלון, ואומר: "אין אנו רוצים להעלות את יוקר המחיה במדינה, אך מאידך, יש לכבד הסכמים ולאפשר כדאיות כלכלית למחלבות", ולכן "אבקשך לבחון את האפשרות למתן מענקים למחלבות אשר ימשיכו על אף אי-העלאת המחיר המפוקח לייצר את אותה הכמות של מוצרי חלב בפיקוח כפי שיוצרו בשנה האחרונה".

עוד הוא אומר כי על-פי הערכת גורמי המקצוע במשרדו, מדובר במענקים שמסתכמים בכ-80 מיליון שקל בשנה, כאמור.

המכתב של שר החלקאות בא בעקבות כך שוועדת המחירים, שאחראית על קביעת המחיר לצרכן של מוצרי החלב הבסיסיים, דוגמת חלב טרי, גבינה לבנה וגבינה צהובה, הגישה בימים האחרונים את המלצתה לייקר את המוצרים הללו בשיעור האמור.

עוד במכתב ששלח שר החקלאות לשר האוצר, והגיע לידי "גלובס", כותב אריאל כי "לאור העלאה הרציפה ב'מחיר המטרה'... על המחלבות לשלם מחיר לחקלאים - יצרני החלב - שעולה שלא בהתאמה עם המחיר המפוקח המרבי לצרכן, כך שאת העלייה ב'מחיר המטרה' ספגו המחלבות בלבד".

עוד כותב השר: "מציאות זו של המחלבות, אשר כלל העלויות במחירים המפוקחים מושתות עליהן, עלולה להביא לכדי מצב בו הכדאיות הכלכלית של המחלבות לייצר מוצרי חלב במחיר מפוקח אינה כדאי כלל, והללו עלולות להפנות את עיקר משאביהן לייצור מוצרים שאינם בפיקוח, ויעלו את מחיריהם כגון חלב מועשר, גבינות שונות וכדומה. בכך חלילה אנו נחטיא את מטרת הפיקוח על מוצרי החלב, ויוקר המחיה עלול לעלות".

על-מנת לפתור את הפלונטר הזה, כאמור, הוא מבקש משר האוצר להעניק מענקים למחלבות.

אורי אריאל / איור: גיל ג'יבלי
 אורי אריאל / איור: גיל ג'יבלי

הסמכות לשנות את המחיר נתונה לשר האוצר כחלון ולשר החקלאות אריאל, שרק בידם היכולת להכריע אם לחתום על הצווים הללו. עד כה המדיניות של השניים הייתה להימנע מהעלאות מחירים שישפיעו על יוקר המחיה במשק, ובכלל זה גם מצעדים הנוגעים ישירות למחירי הלחם וממוצרי החלב שתחת פיקוח.

אם ההתייקרות כאמור אכן תקרה, מי שירוויחו מכך הן בראש ובראשונה המחלבות הגדולות, ובראשן תנובה, שמחזיקה ברוב שוק מוצרי החלב המפוקחים והבסיסיים בישראל. ואולם, לא ברור עד כמה המחירים הנוכחיים של מוצרי החלב שתחת פיקוח רווחיים ליצרניות החלב, בוודאי שלא כמו בעבר. זאת מאחר שמחיר המטרה לחלב - המחיר שבו המחלבות כגון תנובה, טרה ושטראוס קונות את החלב מהחקלאי - עלה כמה פעמים בתקופה האחרונה, בעוד שהמחיר על מוצרי החלב לא השתנה. כלומר, חומר הגלם העיקרי של המחלבות התייקר, אך המחיר שאותו הן מקבלות עבור מוצרי החלב הבסיסיים לא עודכן.

"אי-אפשר לפגוע רק במחלבות"

מחיר המטרה נקבע בחוק תכנון משק החלב, והוא כאמור המחיר שבו רוכשות המחלבות מהיצרנים (הרפתות) חלב בקר גולמי המיוצר במסגרת המכסה. פעם בשנתיים נערך סקר בקרב מדגם מייצג של רפתות, שבמסגרתו נאמדת העלות הממוצעת לייצור ליטר חלב וסל התשומות לייצור, אשר מושפע מגורמים נוספים כמו העלאת שכר המינימום. בנוסף, מדי רבעון מתעדכנת העלות בהתאם למחירי התשומות.

"זה עלול לרסק את כל השוק", אומר היום (ד') גורם בכיר בענף, "רוב השנים נשמר איזון בין מחיר המטרה למחיר המפוקח. אי-חתימה על העלאה תהיה פגיעה קשה מאוד. היום מחיר המטרה לא גמיש, כי הוא מבטא את העלויות, והוא על-פי חוק תכנון החלב. במציאות הזו רמת הרווחיות של המחלבות לא גבוהה. חשוב שיישמרו האיזונים בתוך המערכת. לא סביר שיהיה ערעור מערכות רק מצד אחד. אי-אפשר לפגוע רק במחלבות".

ביולי צפויה ועדת היישום שאחראית על קביעת מחיר המטרה להחליט אם לעדכן ולהעלות גם אותו, ובכך להגדיל יותר את הפער. לצעדים הללו תהיה השפעה משמעותית בעיקר על השחקניות בענף, שפועלות בעיקר בקטגוריות המפוקחות, בראשן כאמור תנובה וטרה. לצדן פועלות שחקניות נוספות, כמו מחלבות שטראוס וגד, אשר רוב מוצריהן אינם מפוקחים.