הקמת מותג פרימיום חדש מבראשית הוא "הגביע הקדוש" של תעשיית הרכב. זהו מסע הרפתקאות יקר ועתיר סיכונים לחיפוש אחרי יעד מיתולוגי וחמקמק, שאמור להבטיח למוצאיו עושר, כבוד ותהילה לאין קץ - אבל בפועל מביא בדרך כלל בעיקר מפח נפש ותסכול.
הסיכויים הקלושים לטפס לצמרת של פלח היוקרה הנחשק לא הפריעו עד היום לכל יצרני הרכב כמעט לנסות ולנגוס פלח ממנו. קונצרן פיז'ו-סיטרואן, למשל, עושה בימים אלה את הסיבוב השני שלו בניסיון להציב את המותג "S" בפלח הפרימיום. הסיבוב הראשון, שהחל ב-2009, היה די מהוסס וכלל שיווק גרסאות פרימיום על בסיס דגמים קיימים, עם בידול שבוצע בעיצוב, גימור ואבזור (ופרסום). המכוניות שווקו באולמות התצוגה של סיטרואן תוך הדגשת הקשר לדגם ה-DS ההיסטורי הנערץ של המותג.
האסטרטגיה הזו לא נשאה את הפירות המקווים והסיבוב השני החל בשנה שעברה עם השקת הקרוס-אובר היוקרתי DS7 "קרוסבאק". הפעם מדובר בפיתוח דגם ייחודי למותג, שתוכנן מבראשית כרכב פרימיום. במקביל, ליין הדגמים הקיימים של המותג קוצץ, אולמות התצוגה הופרדו, המותג הפך ליחידה עסקית עצמאית וכל קשר מוצהר לחברה האם טושטש ביסודיות.
גם העיצוב פונה לדרך שונה. אם בסיבוב הראשון הושם דגש על עיצוב יצירתי ושובר מוסכמות (ע"ע DS5, למשל) הרי שעיצוב הקרוסבק מכוון למיין-סטרים של שוק היוקרה. לכלי יש פרופורציות קרוסאובר קלאסיות, פרופיל שמרני ומשטחי גוף עגלגלים-מוצקים והדוקים, שכאילו שוכפלו מהתרשימים ההנדסיים של אאודי ושות'. הגריל השחור והענק בעל הזוויות המושחזות הוא דווקא בהשראת לקסוס, ומי שיחפש היטב ימצא קצת אינפיניטי בזווית החדה שבה משתפל עמוד הגג האחורי אל הזנב.
הייחוד נמצא בפרטים: פנסים אחוריים בתצורת מטריצת-יהלום מלוטשת, חישוקים מורכבים ומרהיבים, פגוש קדמי מסובך לייצור וכמובן פנסי ה-LED הראשיים, שבעת הפעלתם מסתובבים על צירם ויוצרים חיזיון אור דינמי מרהיב - אולי כמחווה היסטורית לדגם הסיטרואן XM . התוצאה הסופית הוא רכב שנראה יקר ויוקרתי. רכב ההדגמה שלנו משך הרבה תשומת ברחוב הישראלי, כולל מבעלי רכבי פרימיום שתהו מי השחקן החדש והמסתורי שפולש לטריטוריה שלהם.
אם מעצבי החוץ הוחזקו ברסן קצר, הרי שמעצבי הפנים קיבלו יד חופשית והתוצאה מזכירה קצת את הסט של מסיבת הכובען ב"עליזה בארץ הפלאות". לוח מחוונים דיגיטלי מרצד בשלל צורות מחוכמות וצבעוניות; מסך LCD הענקי והדקיק, נוסח מרצדס S קלאס, שמציג מכלול מסחרר של תפריטי שליטה וגרפיקה עם גיבוי של מתגים פיזיים שכמעט חבויים מתחתיו; קונסול מרכזי שמעוטר בשתי שורות אנכיות של מתגי שליטה מוכספים מסביב למוט הילוכים נוסח ג'ויסטיק של XBOX ואפילו ריפוד עור עם תצורה מורכבת של קימורים ובליטות. ויש גם שעון אנלוגי (של יצרן צרפתי נחשב), שסב על צירו בעת ההתנעה.
הוסיפו לכך תאורת LED בכל פינה עם פוטנציאל לבחירת גוונים פסיכדליים, וקיבלתם מסע מרתק אל סצנת העיצוב הניאו-טכנולוגי העכשווית של פאריס. בהחלט חוויה ייחודית ומרתקת, אם כי לא בהכרח ידידותית לטכנופובים או לחובבי תפעול אינטואיטיבי. היינו שמחים להחליף כמה מילים עם הגאון שהציב מתג בלם היד החשמלי בצמוד למתג פתיחת החלון. גרסת ה"אופרה" הבכירה בה נסענו מגיעה כסטנדרט עם אבזור טוטלי למדי, שהמתחרים אוהבים לגבות עבורו הון בתור אקסטרה - החל מגג פנורמי מרהיב, מסאז' לגב, מערכת קול משובחת, ניהוג סמי-אוטונומי ומערכת יעילה לראיית לילה יחידה מסוגה בפלח
החדשנות - סליחה, אוונגרד - לא באה על חשבון גימור וחומרים ברמה גבוהה, שאין להם מה להתבייש מול המיטב של גרמניה ויפן. ריפוד עור הנאפה מרגיש ומריח כמו חבילות עבות של שטרות, בידוד הרעשים עוטף את הנוסעים בשכבה עבה של בידוד והחוויה האקוסטית תרבותית מאוד. התא גם ימלא בקלות מטלות משפחתיות עם חלל מרווח לחמישה מבוגרים בגובה ממוצע, תא מטען שימושי וסף כניסה/יציאה נוח לבני כל הגילים.
סיטרואן בכלל וה-DS ההיסטורית בפרט זכו לתהילה בזכות שילוב בין נוחות נסיעה מרחפת ליכולת דינמית משובחת וה-DS7 ממשיכה את המסורת בסיוע טכנולוגיה עדכנית. הרכב מגיע לישראל כסטנדרט עם מערכת של בולמים ממוחשבים עם חיישנים, שסורקים את פני הכביש ומתאימים את השיכוך בזמן אמת (באירופה זו אופציה). במקביל הם גם מאזנים את המרכב תחת עומסים צדדיים בפניות. זוהי אופציה נדירה בפלח המחיר הזה ורוב המתחרים היוקרתיים גובים עליה תוספת של עשרות אלפי שקלים - אם היא בכלל מוצעת.
המערכת הזו ב-DS7 לוקחת את הרכב לטרייטוריית הפרמיום עם בידוד מרשים מהאספלט הישראלי המצולק ונסיעה חלקה ומעודנת בעיר ומחוצה לה, שאינה באה במחיר נטיות גוף בולטות בפניות הדוקות או על חשבון היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות. ההגה קצת מעורפל במצב הרגיל, אבל מצב התכנות הספורטיבי מחדד את ההיזון החוזר ומעניק שינויי כיוון מהירים. מניפיק.
בעוד כמה חודשים תגיע אלינו גרסה היברידית-נטענת של הקרוסבק, ובינתיים היא מגיעה אלינו עם מנוע 2 ליטר טורבו-דיזל מסורתי, שמייצר 180 כ"ס ומומנט בריא של 41 קג"מ. הטורבו-דיזל הזה אינו מעודן כמו הדיזלים המקבילים של אאודי וב.מ.וו, ובהתנעת בוקר טרטורו האופייני נשמע היטב. גם תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-9.4 שניות לא מרגשת ימינו - הגרמנים עושים זאת בכמעט שנייה פחות. אבל בנסיעה עצמה צליל המנוע כמעט אינו נשמע וכאשר הוא נדרש לספק את התוצרת הוא עושה זאת היטב עם תאוצות עתירות מומנט בכל שיפוע, צבירת מהירות נוסח קטר רכבת ושיוט נטול מאמץ על הכביש המהיר.
תיבת 8 המהירויות מספקת העברות חלקות, זריזות יחסית ונטולות זעזועים וצריכת הדלק הריאלית, בסביבות 15 קילומטרים לליטר סולר, מכובדת לכלי מהקטגוריה הזו. עם מרווח גחון מוגבל יחסית והנעה קדמית בלבד, זה לא כלי להרפתקאות שטח.
השורה התחתונה מורכבת. אובייקטיבית, הקרוסבק החדש הוא רכב פרימיום ראוי, שמייצג השקעה הנדסית וטכנולוגית יקרה. במחיר של כ-240 אלף שקל ועד כ-300 אלף לדגם המפואר ביותר, ובהתחשב באופציות הטכנולוגיות הכלולות במחיר, הוא גם מציע יחס אבזור וטכנולוגיה למחיר שעושה בית ספר למתחרים. הבעיה היא שמדובר בפלח שבו הסטטוס והמוניטין הוא שם המשחק וקשה לנו לראות יצרן חיצוני, וצרפתי, מצליח לחצות את המחסום. כך או כך, זו בהחלט אופציה ראויה ל"מטפסים מלמטה", שרוצים לחוות את המיטב שיש לתעשיית רכבי היוקרה להציע בנקודת הנוכחית, מבלי לפשוט את הרגל.
חלק מהמתחרות
אלפא סטלביו מילאנו
ב-290 אלף שקל, גרסת ה"מילאנו" ההתחלתית של אלפא סטלוויו מציעה אווירה יוקרתית-ספורטיבית וממדים מכובדים בתוך הרכב וממנו. במחיר הזה רשימת אופציות הנוחות והטכנולוגיה מוגבלת יחסית, אך יש שלדה אתלטית, הנעה כפולה ומנוע 2 ליטר טורבו-בנזין עם 200 כ"ס, שמאיץ את הרכב ל-100 קמ"ש ב-7.2 שניות.
ג'יפ צ'ירוקי
במחיר של 210 עד 320 אלף שקל מציע הצ'ירוקי החדש עיצוב אלגנטי וקשוח וממדים מכובדים. הגרסאות הבכירות עמוסות בגאדג'טים ועזרי פאר כמו שהלקוחות האמריקנים אוהבים והמנוע הוא 3.2 ליטר צמא עם 271 כ"ס. ייחודו של הכלי הוא ביכולת עבירות מרשימה, בהתאם למסורת המותג.
קאדילק XT5
335 אלף שקל, לפני מבצעים, הוא מחירו של קאדילק XT5. הממדים נדיבים, בסיס הגלגלים ארוך והמשקל העצמי מעל 1.8 טון. לגרסת הבסיס יש הנעה קדמית ומנוע V6 בריא בנפח 3.5 ליטר, שמייצר 310 כ"ס ודוחף את הכלי מאפס ל-100 בפחות מ-8 שניות. האבזור התקני שופע למדי.