ענת גואטה / צילום: תמר מצפי
על רקע קריסתן הדרמטית של מספר פלטפורמות מסחר בחו"ל - בהן שורט טרייד, ג'נרל טרייד ואינווסטק - אובדן של עשרות מיליוני שקלים של משקיעים והמעצרים והחקירות המתנהלים בכל הפרשות הללו בחשד לתרמית, פרסמה היום (א') רשות ניירות ערך טיוטת חוק לאסדרת פעילות הברוקראז' (ברוקר-דילר). החוק המוצע קובע חובת רישוי על הגופים המעוניינים לעסוק בפעילות זו ואת התנאים לקבלת רישיון, הכוללים: דרישה לפעילות באמצעות תאגיד, דרישה למיומנות, אמצעים וכישורים מתאימים לפעילות, עמידה בדרישות הון עצמי, נכסים נזילים וביטוח, כמו גם בחינה של מהימנות המבקש. בנוסף, יידרש אף היתר שליטה לבעלי שליטה בחברה בעלת רישיון ויקבעו חובות ארגוניות וממשל תאגידי, לרבות חובת מינוי דירקטוריון ונוספות. על החברות בעלות הרישיון יחולו חובות אמון וזהירות כלפי הלקוח וכן חובות נוספות אשר יגנו על הלקוח, ביניהן חובות בנוגע לניגודי עניינים, הגבלת התמריצים שבעל רישיון יכול לקבל ממי שאינו לקוח, חובות מסירת מידע ללקוח והתאמת השירות ללקוח, והוראות נוספות לגבי טיפול בהוראות לקוח, ובכספי ונכסי הלקוחות.
נכון להיום מרבית המתווכים הפיננסיים בשוק ההון מוסדרים ומפוקחים על-ידי הרגולטורים השונים, ובהם רשות ני"ע, המפקחת על הבנקים ועוד; עם זאת, חלק מהמתווכים ומהפעילויות אינם מוסדרים בחוק, ובהם זירת הברוקראז' - עיסוק בביצוע עסקאות עבור אחר, שלא נעשות על-ידי מי שהוא חבר בורסה רשום. גופים אלו אינם מפוקחים בהיבטי יציבות פיננסית, רמת השירות המסופקת ללקוחותיהם, התנהלות במצבי ניגוד עניינים והיבטים נוספים. בזירה זו פעלו ג'נרל טרייד, שורט טרייד ואינסווטק.
לאור הפרצות הרבות בשוק זה, ונוכח החשש כי חסרה הגנה מספקת לציבור המשקיעים, פרסמה הרשות כבר ב-2010 טיוטה להערות הציבור של "הצעת חוק להסדרת המתווכים בהשקעות" ("חוק הברוקר") שהייתה אמורה, בין השאר, להתמודד עם הפרצות הקיימות בחקיקה בתחום הברוקראז'. שמונה שנים חלפו והצעת החוק נשארה בגדר הצעה ולא הבשילה לכדי חוק בספר החוקים.
ואולם, על רקע קריסתן של מספר חברות בתחום כאמור, הודיעה יו"ר רשות ניירות ערך החדשה, ענת גואטה, כי בכוונתה לבחון את קידום חקיקת ברוקר-דילר, בשיתוף משרד האוצר ומשרד המשפטים ובתאום עם גורמים רלוונטיים אחרים, שתחיל את פיקוח הרשות גם על חברות הברוקראז' הבלתי-מפוקחות בישראל. שלושה חודשים חלפו מאז הצהרה זו, וכיום מספקת יו"ר הרשות את "הקבלה" הראשונה שלה - הצעת החוק. בדומה לחקיקה הקיימת ברוב מדינות העולם המערבי, תיקון החקיקה נועד ליצור אסדרה של פעילות ברוקראז', שהיא פעילות של ביצוע עסקאות בניירות ערך עבור אחרים וקבלה והעברה של הוראות לרכישה או מכירה של ניירות ערך. בנוסף, החקיקה תייצר גם אסדרה בפעילות הדילרים, שהיא פעילות של מסחר בניירות ערך לחשבון עצמי על ידי ביצוע הוראות של לקוחות, וכן מסחר לחשבון עצמי על ידי מי שהוא חבר בורסה. החוק יחריג מחובת הרישוי גופים אשר פעילותם נתונה לפיקוח ואסדרה במסגרת חוקים אחרים, כגון: מנהלי תיקים ותאגידים בנקאיים.
ברשות מצפים כי הצעת החוק, אשר תהפוך את הגופים העוסקים בתחום מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, תצמצם את הסיכונים הכרוכים במתן שירותים אלה, תשפר את רמת ההגנה על ציבור המשקיעים, תגביר את אמון הציבור ותתרום ליציבות המערכת הפיננסית כולה. בנוסף, מצופה כי תיקון החקיקה יאפשר גם את התפתחותו של תחום הברוקראז' ויעודד את התחרות בין ספקי השירות השונים לטובת ציבור המשקיעים.
זירת הברוקראז' נמצאת בכותרות היום סביב הקריסות האחרונות, לאחר שמאות ישראלים, הפסידו עשרות מיליוני שקלים במצטבר בהשקעות באמצעות החברות הפועלות בזירה. איך הזירה עובדת? בדומה לבורסה בישראל, לקוח בארץ המבקש לסחור בניירות ערך בחו"ל, אינו יכול לסחור ישירות מול הבורסה הרלוונטית בחו"ל ועליו לשם כך, להתקשר עם "ברוקר", אשר יספק לו "שירות ברוקראז" - יתווך בין המשקיע המבקש לסחור בניירות ערך בחו"ל לבין חבר הבורסה בחו"ל.
אותו ברוקר, יכול להיות אחד מהשניים: או ברוקר ישראלי חבר הבורסה (לדוגמא בנק ישראלי), המצויד באישורים הנדרשים לצורך רכישת אותם ניירות ערך בבורסות בחו"ל ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך, או "ברוקר זר". אז למה המשקיעים לא פועלים רק דרך הבנקים או הגופים המפוקחים? התשובה היא: כסף. עלות שירותי ברוקראז' מברוקר ישראלי יקרה באופן משמעותי. מי שרוצה לקנות ולמכור בסכומים גדולים, ימצא עצמו משלם עמלות גבוהות מאוד.
המערב הפרוע של שוק ההון
העמלות הגבוהות היוו את הקרקע להתפתחות הברוקרים הלא מפוקחים, בעלי המשרדים הנוצצים, החליפות היוקרתיות ותדמית מיליון הדולר, אך העמלות הנמוכות יחסית. על הרקע הזה, צצו שורט טרייד, ג'נרל טרייד וחברות רבות נוספות, שמציעות לציבור את שירות הברוקראז' ב-50% מהמחיר ואולי פחות מהבנקים. אותן חברות, מספקות שירותי תיווך בין לקוחות שמבקשים לסחור בניירות ערך בבורסות בחו"ל לבין הבורסות בחו"ל באמצעות הברוקר הזר ישירות ובכך, מוזילות עלויות. אך אם הפלוס של השיטה הוא הוזלת עלויות, המינוס של השיטה הוא היעדר הפיקוח. לרשות ניירות ערך אין כיום את הסמכות לפקח על פעילות הברוקראז' שמספקות חברות אלה או דומותיהן שאינן חברות הבורסה בישראל. על כן, חברות אלה או דומותיהן אינן מצויות נכון להיום תחת שום פיקוח של רגולטור פיננסי ישראלי. למעשה מדובר במערב הפרוע של שוק ההון. כל מי שרוצה להתעשר יכול להציע את מרכולתו, ואף אחד לא מפקח על מה שהוא יעשה עם המיליונים שזורמים אליו.
חוסר בפיקוח כאמור, הוא זה שהוביל, בין השאר לקריסת החברות, כאשר עד כה מדו"חות המפרקים הזמניים שמונו לחלק מן החברות הללו - בהן שורט טרייד וג'נרל טרייד - עולה, כי השיטה כללה מצגי שווא ללקוחות, שהיו מתגלים כנראה אם היה פיקוח.
חלק מהפרשות הסוערות בזירת הברוקראז'*
פרשת "אינווסטק": עדי מרדכי ובעלי החברה האחרים, בעלי החברה שהציעה למשקיעים פלטפורמה למסחר במט"ח, באמצעות אלגוריתם ממוחשב ללא צורך בהתערבות אנושית (אלגו-טריידינג), נחקרים בחשד למעילה בכספי לקוחות ובתרמית, לאחר שהתברר כי כ-12 מיליון דולר של כ-150 משקיעים "נעלמו"
פרשת "שורט טרייד": שלומי נוימן, בעלי החברה שהציעה שירותי פלטפורמת מסחר מול הבורסה האמריקאית (ברוקראז'), חשוד במעילה בכספי לקוחותיו בתרמית "פירמידה" או "פונזי", לאחר ש-10.5 מיליון דולר של לקוחות "נעלמו".
פרשת "ג'נרל טרייד": דוד (דודו) רוזנצוויג (רוז), בעלי החברה שהציעה שירותי פלטפורמת מסחר מול הבורסה האמריקאית (ברוקראז'), חשוד במעילה בכספי לקוחותיו בתרמית "פירמידה" או "פונזי", לאחר שלכאורה הביא "לאובדנם" של לפחות 30 מיליון שקל השייכים לכ-400.
פרשת "יוטרייד": הפרקליטות שוקלת בימים אלה העמדתו לדין של בעלי החברה לשעבר, אביב טלמור, בגין הונאת משקיעים, לאחר שהציע למשקיעים פלטפורמה למסחר במט"ח, באמצעות אלגוריתם ממוחשב ללא צורך בהתערבות אנושית (אלגו-טריידינג), אך מהחקירה עלה כי עשה שימוש בעשרות מיליוני שקלים מכספי הלקוחות למטרות אישיות ולעסקיו האחרים.
*חלק מהמוזכרים הנם חשודים, וחלקם נאשמים. אף אחד מהמעורבים בפרשות המוזכרות לא הורשע עדיין בעבירה.