מיהם "אנשי השנה" של המטבעות הדיגיטליים? שאלה טובה. רבים נכנסו לשוק הזה בשנה האחרונה, בעיקר הודות לזינוק של מאות אחוזים במחירו של הביטקוין בסוף 2017, שסחף את העולם בהתלהבות. אבל אז הגיעה שנת 2018, והביטקוין נפל שוב ושוב, עד שירד בדצמבר לשפל של 16 חודשים. כמעט כל מטבעות הקריפטו נפלו בעקבותיו של הביטקוין, והאופוריה התחלפה בדיכאון.
אפשר בהחלט להבין למה זה קרה, ולא רק בישראל, כמובן. כפי שסיפרנו ב"גלובס" השנה, היו לא מעט גורמים שתרמו לפיצוץ בועת הקריפטו. פריצות הסייבר בשוק עלו להיקפים חסרי תקדים, ומזירות המסחר נגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי המוערך ביותר ממיליארד דולר. הבנקים סירבו להכיר בביטקוין כמטבע או כנכס פיננסי לגיטימי. רגולטורים דחו ניסיונות להכניס את הביטקוין למסחר בבורסות באמצעות קרנות סל (ETF), וכך המסחר במטבעות נותר בלתי מפוקח. נוסף על כך, רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) התחילה לנקוט צעדי אכיפה נגד הנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים (ICO). גיוסי ה-ICO ירדו בחדות במחצית השנייה של השנה, אף כי הצטברו ב-2018 לשיא שנתי של יותר מ-16 מיליארד דולר.
לאירועים השליליים בשוק הקריפטו השנה, התלוו גם לא מעט התקפות מתוקשרות מצד כלכלנים, אנשי עסקים ופוליטיקאים. כך למשל, הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, שלפני כחודשיים אמר לוועדה בסנאט האמריקאי: "הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו הם אמא של כל הבועות"; או ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שאמר החודש באירוע הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס", כי לדעתו מטבעות הקריפטו הם "הונאת פונזי".
אף שאין כל עדות להונאה, הנתונים בהחלט מצביעים על בועה: מאז שהגיע שוק הקריפטו לשיא של כל הזמנים בינואר 2018, עם שווי כללי של כ-831 מיליארד דולר, צנח בכ-85% ואיבד יותר מ-700 מיליארד דולר משוויו, שהסתכם בפחות מ-130 מיליארד דולר בחג המולד, שבוע לפני סוף דצמבר, לפי נתוני אתר CoinMarketCap. המומנטום השלילי התגבר בסוף השנה, כשבנובמבר צנח מחיר הביטקוין (BTC ) ב-37% - הנפילה החודשית הגדולה ב-7 השנים האחרונות. באמצע דצמבר ירד מחיר הביטקוין לכ-3,100 דולר וקבע שפל של 16 חודשים, אך בשבוע שלאחר מכן התאושש מעט.
הנפילות בשוק הקריפטו באות בדרך כלל בגלים גדולים, המיוחסים בעיקר למשקיעים הכבדים, המכונים "לווייתנים", כביטוי למשקלם הכבד בשוק. קריסת השוק הבריחה ממנו יזמים ומשקיעים רבים, אבל יש כאלה שהצליחו להחזיק את הראש מעל למים ועוד מאמינים במטבעות הקריפטו ובטכנולוגיה שהם מבוססים עליה, הבלוקצ'יין.
בחודש האחרון שוחחתי עם לא מעט פעילים בשוק, ולכתבה שבפניכם, שמתפרסמת במגזין "אנשי השנה" של "גלובס", ראיינתי שניים מהם, העומדים בראש שתי חברות גדולות יחסית הפועלות בשוק - סטארט-אפ הבלוקצ'יין Bancor וחברת כריית הביטקוין Bitfarms. אף שהם מגיעים ממקומות שונים לחלוטין, ממשיך כל אחד מהם, בדרכו, להאמין בהבטחה של המטבעות הדיגיטליים.
"אין שום סיכוי שהבלוקצ'יין לא ישרוד"
2018 היתה שנה מאתגרת במיוחד ל-Bancor, אף יותר מאשר לרוב חברות הבלוקצ'יין. ביולי האחרון, כפי שנחשף בהרחבה ב"גלובס", בנקור נפגעה מפריצת סייבר, שבה איבדה מטבעות דיגיטליים בשווי 23.5 מיליון דולר. זירת המסחר של בנקור הושבתה למשך שלושה ימים בעקבות הפריצה.
"לא בכל יום גונבים לך כאלה כמויות של כסף", אומר אייל הרצוג, מייסד שותף ואדריכל המוצר של בנקור. "הפריצה היתה בהחלט אירוע מטלטל, שהשפיע עלינו מאוד. עשינו המון בדק בית ותהליך עמוק של הסקת מסקנות בעקבותיו".
הסטארט-אפ בנקור, שנוסד ב-2016 על ידי הרצוג, יהודה לוי והאחים גליה וגיא בן ארצי, גייס ב-ICO (הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי) ביוני 2017 סכום של 153 מיליון דולר - אחד ה-ICO הגדולים של השנה שעברה. חלק מההון הזה שימש את החברה לפיתוח זירת המסחר של בנקור, שמגדירה אותה כרשת נזילות למטבעות דיגיטליים. המטבע של בנקור (BNT ) התחיל להיסחר ביוני 2017 במחיר של 4.5 דולרים וזינק בינואר 2018 לשיא של כ-10.5 דולר, אבל מאז צנח ב-95% למחיר של כ-50 סנט בלבד (נכון ליום שישי, 7 בדצמבר).
הרצוג הוא יזם טכנולוגיה ותיק, ועם הסטארט-אפים שהקים בעבר נמנה אתר שיתוף הווידיאו MetaCafe. המחזור האחרון של תנודות מחירי המטבעות הדיגיטליים, שהתחיל בזינוק לקראת סוף 2017 והסתיים בקריסה לקראת סוף 2018, מזכיר לו את המחזור שחווה שוק האינטרנט בסוף שנות ה-90.
"המחזור אז היה גדול הרבה יותר מבחינה כספית, כי היה מושקע שם הרבה כסף מוסדי", הוא אומר. "כשהשוק עולה, הרבה אנשים נכנסים לאופוריה ומאמינים בה. כתמונת מראה, כשהשוק נופל, רבים נכנסים לדיכאון ולתחושת אובדן דרך. ב-2001-2002 הרבה אנשים אמרו שהאינטרנט היה סתם 'הייפ' ושאלו מה פתאום צריך רשת מבוזרת. אני חושב שלגבי הבלוקצ'יין, אסור להיסחף עם התחושה המשכרת כשהשווקים עולים, אבל גם לא להיסחף לצד השלילי כשהשווקים נופלים. ואני יודע את זה, כי כבר עברנו שלושה מחזורים קודמים של עליות חדות ונפילות של הביטקוין, ב-2011 ואחר כך פעמיים ב-2013".
ואיך חברות הבלוקצ'יין יכולות לשרוד את נפילת השוק?
"המקום של הבלוקצ'יין מבחינה טכנולוגית כל כך חשוב, שאין שום סיכוי שהבלוקצ'יין לא ישרוד", אומר הרצוג. "ביטקוין או את'ריום הם פרוטוקולים שאנחנו מסכימים עליהם, וההסכמה עליהם בוודאי תשרוד. השאלה היא כמה אנשים יהיו חלק מההסכמה הזאת, וזה פשוט שאלה של זמן. זה דומה לאינטרנט, במובן שכמה שיותר אנשים מחוברים לרשת, יש ערך גבוה יותר לרשת. לטווח הארוך, הפתרונות שמיטיבים עם משתמשי הקצה ברשת תמיד יגברו על פתרונות ריכוזיים".
איך תתמודד תעשיית הבלוקצ'יין עם החסמים הרגולטוריים?
"פעולות של רגולטורים בהחלט יכולות להאט פעילות במדינות שבהן הן ננקטות, כמו ארה"ב. מדינה שתקבע שבה המטבעות הדיגיטליים אסורים, יקרה לה מה שקרה למדינות שאסרו על שימוש באינטרנט והפכו למדינות עולם שלישי, כמו קוריאה הצפונית. רק שלדעתי, במקרה של הבלוקצ'יין, זה יהיה הרבה יותר חמור. למנוע בלוקצ'יין מהאזרחים זה למנוע מהם יוזמה עסקית וצמיחה כלכלית. אני מניח שהשינויים הרגולטוריים ייקחו זמן. מדינות ייראו מה קורה במדינות אחרות וילמדו מזה".
בשנה האחרונה עלו היקפי הפריצות לפלטפורמות בלוקצ'יין, וגם בבנקור נפגעתם מפריצה. איך אתם מתמודדים עם בעיות האבטחה?
"בעיות האבטחה בבלוקצ'יין הן מחלות ילדות, של טכנולוגיה שלא כולם עוד יודעים איך לעבוד אתה", אומר הרצוג. "אפשר לראות פתרונות חדשים בתחום, כמו הפלטפורמה של EOS, שאנחנו קוראים לה 'דור שלישי' של בלוקצ'יין. את מטבעות EOS אי אפשר לגנוב כמו מטבעות מבוססי את'ריום. ל-EOS יש מערכת של בוררות, שיודעת להתמודד עם מצבים כאלה ולהחזיר למשמשים את הכספים שנגנבו.
"בנקור עובדת כיום על שני בלוקצ'יינים, של את'ריום ושל EOS. זה אומר שאפשר לשלוח מטבעות בצורה מבוזרת בין שניהם", אומר הרצוג. "ההתרחבות ל-EOS שיפרה את חוויית המשתמש בבנקור, וזה הדבר הכי טוב שקרה לנו בשנה האחרונה".
"לכריית הביטקוין נותרו שולי רווח חזקים"
קוראי מדור הקריפטו של "גלובס" ודאי כבר מכירים את המונח כריית ביטקוין, שכתבנו עליו לא מעט בשנה האחרונה. נזכיר כי מדובר באחת מאבני היסוד של הביטקוין. הכרייה היא תהליך חישובי, המתבצע על ידי רשת מבוזרת של מחשבים המצוידים בשבבים ייעודים לכרייה, והיא משרתת שתי מטרות עיקריות: אישור עסקאות בביטקוין בדרך אמינה ויצירת ביטקוינים חדשים.
אחת החברות הגדולות הפועלות בתחום היא Bitfarms, שנכנסה באפריל האחרון לבורסה בתל אביב בעקבות מיזוג עם השלד הבורסאי משאבי טבע (ששינה את שמו ל"בלוקצ'יין כריה"), והיא למעשה חברת הבלוקצ'יין היחידה הנסחרת בתל אביב. באוגוסט ביקרתי בחוות של ביטפארמס במחוז קוויבק שבקנדה, אשר בהן פועלים עשרות אלפי כורי ביטקוין יום ולילה, ללא הפסקה, וסיפרתי על כך בהרחבה ב"גלובס".
ווס פולפורד מונה השנה למנכ"ל ביטפארמס, לאחר שב-12 השנים האחרונות עסק בניהול השקעות בבנקים וחברות השקעות בקנדה ובארה"ב. בשיחה טלפונית ממונטריאול, בסוף השבוע הראשון של דצמבר, פולפורד לא נשמע מוטרד מהקריסה במחיר הביטקוין.
"הסיבה ל'מכירת החיסול' של הביטקוין בשבועות האחרונים היא, לדעתי, הרעש שסבב את פיצול הבלוקצ'יין של המטבע ביטקוין קאש, שפוצל לשני מטבעות נפרדים (BCH מול BSV) במהלך של 'מזלג קשיח'. כמה שחקנים רעים בשוק איימו שיציפו את השוק בביטקוין וזה הבהיל אנשים", הוא אומר.
"מצד שני, אנו רואים שיפור מתמשך באימוץ של מטבעות דיגיטליים - גידול במספר הארנקים הדיגיטליים ובמספר העסקאות. השוק עוד מצפה לזרז משמעותי, שייתן לו דחיפה קדימה - וזה, לדעתי, יבוא עם מתן לגיטימציה פיננסית לביטקוין כנכס להשקעה. אנחנו מחכים לפתרון אמיתי של משמורת (Custody) מאובטחת למטבעות דיגיטליים, ויש כיום חברות בארה"ב שעשויות להציע פתרון כזה. בכל אופן, על ביטפארמס עצמה לנפילת המחירים לא הייתה השפעה גדולה".
האם פעילות הכרייה של הביטקוין לא עברה להפסדים כתוצאה מנפילת מחיר הביטקוין?
"לא", משיב פולפורד. "לצד ירידת המחיר, נרשמה גם ירידה 26% בקושי הכרייה של הביטקוין מאז אמצע אוקטובר, ודרגת הקושי צפויה לרדת בעוד כ-15% בשבועיים הקרובים. כשהקושי יורד, מכונות הכרייה שלנו משתמשות בפחות אנרגיה לייצור המטבעות הדיגיטליים, התפוקה עולה ועלויות התפעול יורדות. כשמביאים בחשבון את כל הפרמטרים האלה, באופן כללי, שולי הרווח של כריית הביטקוין עדיין חזקים. במונחי כוח חישוב (Hash rate), עם ירידת הקושי, ביטפארמס הגדילה את הנתח שלה בשוק הכרייה, כך שאנחנו מאוד מעודדים מביצועי הכרייה שלנו".
נזכיר כי בדוחות הכספיים הראשונים שפרסמה ביטפארמס באוגוסט, היא דיווחה כי הכנסותיה במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו בכ-22 מיליון דולר והרווח הנקי בכ-4.9 מיליון דולר. הכנסות החברה מגיעות ברובן מחוות הכרייה שהיא מפעילה בקוויבק. ביטפארמס אף הרחיבה את פעילותה באחרונה עם הפעלתה של חוות כרייה חמישית, שהוקמה בעיר מגוג שבקוויבק, וגם נערכה להקמת חווה נוספת בעיר שרברוק, שצפויה להיות חוות הכרייה הגדולה ביותר של החברה.
עם זאת, נראה כי התוצאות הכספיות של ביטפארמס והרחבת פעילותה לא הצליחו להרשים את המשקיעים במניית החברה, אחרי שזינקה באלפי אחוזים בסוף 2017. בשנה האחרונה המניה צנחה בכ-95% ומחקה כמעט את כל התשואות שהניבה מאז אוקטובר 2017 (אז עוד נסחרה החברה תחת השם "משאבי טבע"). שער המניה הנוכחי (נכון ל-25 בדצמבר) משקף לחברה שווי שוק של כ-60 מיליון שקל.
פולפורד מסביר את ירידת המניה בבורות של המשקיעים בבורסה. "אני חושב שהשוק לא מבין כראוי את גורמי המפתח בעסק שלנו, ואת מטריצת הרווחים של כריית הביטקוין. שוק המניות מתנהל מתוך פחד. אנשים רואים את מחיר הביטקוין יורד ולא מבינים איך זה משפיע באמת על הפעילות שלנו", הוא אומר.
ביטפארמס הודיעה באחרונה כי היא בוחנת אפשרות להירשם למסחר בבורסת טורונטו - צעד שעשוי להביא למחיקתה מבורסת תל אביב. עם זאת, לדברי פולפורד, הוא עדיין רואה באור חיובי את הפעילות בשוק הישראלי.