ביל פורד, יו"ר חברת פורד / צילום: רויטרס Regis Duvignau
מי שינסה להזמין כרטיסי טיסה במחלקה ראשונה לישראל בשבוע השני של יוני, או אפילו לשריין לעצמו מקום חניה למטוס מנהלים בנתב"ג באותם תאריכים, עלול לגלות שאיחר את המועד. כמעט הכול הוזמן מראש בידי בכירי תעשיית הרכב, במסגרת "העלייה לרגל" השנתית לתערוכת האוטו-טק "אקומושן" בתל אביב.
למרות העובדה שזו השנה השמינית שבה מתקיימת התערוכה, העלייה לרגל לא מפסיקה להפתיע אותנו, ולא רק כיוון שישראל היא שוק רכב מזרח תיכוני מבודד, שאין בו אפילו מפעל אחד לייצור לכלי רכב. אלא גם בשל העובדה שלחלק גדול מהשחקנים המרכזיים בתעשיית הרכב הגלובלית ונגזרותיה כבר יש משרדי אינטרסים קבועים ומנהלים, שסורקים מקרוב את האקוסיסטם של האוטו-טק הישראלי במשך כל השנה.
חרף זאת, המנהלים הבכירים של ארגוני רכב גלובליים בעלי מחזורי מכירות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה מתעלמים מאזהרות המסע ומגיעים לאקומושן כדי לראות את הפלא במו עיניהם. השנה, למשל, אורח הכבוד הרשמי הוא יו"ר פורד העולמית, ביל פורד, שיגיע בליווי מנכ"ל החברה, ויפתח את האירוע רשמית בראיון חי. אבל בשקט, מאחורי הקלעים, תגיע לכאן עוד ארמדה של בכירים, כולל לפחות עוד שלושה מנכ"לים, שמלווים בגדודים של "סוגרי עסקאות" עם פנקסי צ'קים פתוחים. יהיה להם בהחלט מה לראות - מכיוון שהאוטו-טק הישראלי ממשיך להתפתח ולהשפיע אסטרטגית על התעשייה העולמית בקצב מואץ.
מובילאיי משנה כיוון
נפתח עם חברת מובילאיי: כשהקדשנו לה כאן טור לפני מספר שבועות, היא עדיין הוגדרה רשמית בתור חברה בת של אינטל, שייעודה לפתח ולשווק טכנולוגיות סיוע בנהיגה (ADAS) ומיפוי. אבל החודש היא כבר עברה רשמית שינוי מהותי בהגדרה העסקית - היא הפכה לקבלנית ואינטגרטורית הוליסטית לפיתוח מערכות רכב אוטונומי עבור לקוחות מתחום שירותי המוביליות (MAAS) - "מוניות רובוטיות".
השינוי האסטרטגי אומנם הוכרז רשמית בכנס של אינטל במאי, אבל הכתובת נכתבה על הקיר עוד באוקטובר אשתקד, בעת ההכרזה על הפרויקט המשותף של מובילאיי ופולקסווגן להקמת שירות הסעות/מוניות שיתופי ואוטונומי בישראל.
כפי שניתן לצפות מחברה בת של תאגיד אמריקאי ציבורי ענק, שצריך להציג קבלות לבעלי המניות, הייעוד החדש כבר מתורגם בשטח לקידום מכירות אגרסיבי. החודש נתקלנו בעלון רשמי של אינטל שמתאר את המוצר הגלובלי החדש של מובילאיי. "עוד לפני שכלי רכב אוטונומיים לגמרי יתחילו לרדת מפסי הייצור של יצרני הרכב, יכולים ספקי שירותי המוביליות ('תחבורה כשירות', או MAAS) להביא את היתרונות של כלי רכב ללא נהג לציים שלהם על ידי הסבה של כלי רכב קיימים ממודלים עדכניים בסיוע סדרת ה-AV של מובילאיי", נכתב בעלון.
מהמסמך למדנו גם שהשירות החדש של מובילאיי מבוסס על הצ'יפ EyeQ5, שנחשב למערכת-על וייצורו מתחיל השנה. הצ'יפ הזה תומך גם בנהיגה עירונית וגם בנהיגה בינעירונית, מספק "חוויית נהיגה כמו אנושית", מבוסס על מפות ברזולוציה גבוהה, תומך בחיישנים שאינם מפיתוח של מובילאיי, כמו חיישני רדאר ולייזר, ונותן "פתרון מוכן מהקופסה שעבר ניסוי ואימות מלא". אינטל לא שוכחת לציין את הוכחת ההיתכנות: פרויקט ה-MAAS המשותף של מובילאיי ופולקסווגן בישראל.
שירותי תחבורה לכול
מהשינוי האסטרטגי של מובילאיי אפשר להגיע לכמה מסקנות מעניינות ורחבות, במבט קדימה. הראשונה היא שמדובר במודל עסקי חדש עבור שוק שירותי התחבורה האוטונומיים בעולם, שמוערך כיום במאות מיליארדי דולרים.
עד כה השוק הזה היה בעיקר טריטוריה של ענקי טכנולוגיה, עם תקציבים ומשאבי מו"פ בלתי נדלים כמו WAYMO, אובר, ליפט, באיידו ויצרני הרכב. אבל כעת הוא עשוי להיפתח, באמצעות מובילאיי, לכל חברה או ממשלה שרוצות לרכוב על הגל של שירותי תחבורה אוטונומיים ולהשיא לעצמן ערך תדמיתי, פיננסי או ממשי.
לא נופתע כלל ועיקר אם תעשיית הרכב הסינית, למשל, שבה נמצאים לא מעט לקוחות מפתח של מובילאיי, תהיה הראשונה שתקפוץ על ההצעה. זאת כדי לסגור פיגור מו"פ לעומת המערב.
מסקנה נוספת היא שהמודל העסקי החדש עשוי להציב את מובילאיי בעימות עסקי מול כמה מלקוחותיה הגדולים, דוגמת ספקי טיר1, שבעצמם מנסים להיות "קבלני תחבורה אוטונומית". סביר להניח שיהיו אפילו יצרני רכב שיראו בכך איום על השקעת המולטי-מיליארדים שלהם בתחום. אנחנו לא בטוחים, למשל, שאנשי פולקסווגן יהיו מאושרים מכך שהשותפה שלהם לפרויקט המוניות האוטונומיות "תופסת עליו טרמפ" ומשתמשת בו כהוכחת היתכנות עבור לקוחות מתחרים.
המסקנה השלישית היא שמובילאיי, שפועלת בתור קבלנית הוליסטית גלובלית לאספקת פתרון אוטונומי מושלם, נמצאת בעמדה להעניק לתעשיית האוטו-טק המתפתחת של ישראל קפיצת דרך משמעותית - או לרמוס אותה עסקית. אנחנו מדברים על צורך בהצטיידות של טכנולוגיות "חיצוניות" כמו סייבר סקיוריטי לרכב, ראיית לילה, מוניטיזציה של נתוני הרכב, ניהול ציים ועוד. האם מובילאיי תנצל את ההזדמנות הלאומית, או שתתבצר במגדל שן של שיקולים רווחיים צרים? ימים יגידו.
קורטיקה יוצאת לאור
עוד שינוי אסטרטגי מעניין בתחום האוטו-טק הישראלי, שיושק רשמית בתערוכת אקומושן, הוא חברת הרכב החדשה והנפרדת CARTICA של מפתחת טכנולוגיות הבינה המלאכותית, קורטיקה. כבר כתבנו כאן על קורטיקה, שפיתחה אלגוריתמים של בינה מלאכותית עם יכולת "למידה עצמית", שמבוססים על מדעי המוח ומציעים גישה אלטרנטיבית לגישת ה"למידה העמוקה" (DEEP LEARNING), כיום הזרם המרכזי בתחום הבינה המלאכותית בעולם.
האלגוריתמים של קורטיקה אמורים לספק עוצמת מחשוב הרבה יותר חזקה מהקיים, בעיקר בכל הנוגע לעיבוד תמונה והיתוך נתונים מחיישנים. זאת, לצד צריכת כוח נמוכה מאוד, שאידיאלית לכלי רכב אוטונומיים, רחפנים וכו'. בתחילת השנה העלתה החברה את התוכנה שלה על מעבד-על ממוזער של ספקית טכנולוגיות הרכב היפנית RENESAS והשיקה את המוצר הפיזי המשולב הראשון שלה בתחום תחת השם CARTEX.
קורטיקה היא חברה לא תקשורתית במיוחד. זה די מובן לאור העובדה שחלק גדול מפעילותה המסחרית מתמקד בתחום עיבוד התמונה, זיהוי הפנים וההתנהגות של כמות גדולה של אזרחים - פעילות שמבוקשת בקרב לקוחות בתעשיות הנשק, הביון והגנת המולדת בכל העולם. בניגוד לגישתה הכללית, בחודשים האחרונים היא נמצאת בעיצומו של גיוס מאסיבי, ולפיכך היא נאלצת לצאת מבין הצללים.
ממצגת למשקיעים של החברה שהגיעה לידינו, למדנו על הפרדת פעילות הרכב מהפעילות הביטחונית והתעשייתית, וריכוזה בחברה החדשה CARTICA. שינוי כזה יאפשר לבצע בעתיד הנפקה נפרדת של פעילות הרכב, בלי "להסתבך" בפעילות הביטחונית הרגישה של החברה האם.
האתר של CARTICA טוען כי המוצר שלה מיועד לרמות אוטונומיה 2 ו-3. עוד נכתב שם כי מלבד עיבוד תמונה ממצלמות הרכב בכל תנאי מזג האוויר, הוא יכול להאיץ את התקשורת בין כלי רכב, וביניהם ובין תשתית הכבישים - תחום שבו פועלת "אוטוטוקס" - לבצע היתוך נתונים מחיישנים שונים, ואפילו לבצע זיהוי של מיקום הרכב באמצעות תמונה ומיפוי.
המשמעות היא ניסיון להשיג דריסת רגל משמעותית בטריטוריה של ענקים כמו ספקית השבבים האמריקאית NVIDIA ומובילאיי. מהמצגת למדנו גם כי הטכנולוגיה והנכסים האינטלקטואליים שלה - שמוגנים בכ-200 פטנטים - מוערכים ביותר מ-400 מיליון דולר. האם זה רמז לשווי שעליו מתבסס הגיוס הנוכחי?
בנוסף, מהמצגת עולה גם כי טכנולוגיית "הבינה החזותית" שלה לא מיועדת רק לענף הרכב. היא פונה גם לתעשייה עם פוטנציאל לייצור שווקים חדשים כמו שוק של "תשלומים חכמים" בנקודות מכירה, שמבוססים על זיהוי באמצעות פנים ללא מגע.
על הדרך, למדנו עוד כמה דברים מטרידים על היכולות של "בינה חזותית" מתקדמת בימינו, כמו יכולת זיהוי אוטומטי של לקוחות וסיווגם על פי תמונתם לצורך שיווק ממוקד, תובנות על ההרגלים וההעדפות של הלקוחות וניתוח התנהגויות בהתאם לווידיאו.
אם מביאים בחשבון שהאלגוריתמים והרכוש האינטלקטואלי של החברה הזו משמשים גם כבסיס לחברת ניתוח פיננסי שהוקמה לאחרונה בסינגפור, ושל חברת ביו-טק לטיפול באוטיזם שמוקמת כיום בקליפורניה, מקבלים אולי את אחת החברות המעניינות ביותר שצמחו כאן בשנים האחרונות. אלה כאמור רק שתי "דוגמאות אסטרטגיות" להשפעה הגלובלית של האוטו-טק המקומי. אל הסטרטאפים החדשים, שיהיו "הדבר הבא", נגיע בהמשך.