גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיידקים טובים, אבל לא לכל המוצרים: חלוץ המחקר בפרוביוטיקה יוצא נגד השרלטנים

פרופ' גרגור ריד, שגילה שיוגורט עשוי להועיל יותר מאנטיביוטיקה בדלקות שתן חוזרות, כועס על מחקר של מכון ויצמן שיצא נגד מוצרים פרוביוטיים, אבל מודה: "רק 10% מהמוצרים היום ראויים לתואר הזה"

כשפרופ' גרגור ריד קיבל הזמנה להרצות בישראל, הוא קפץ על ההזדמנות. מחקר שיצא במכון ויצמן נגד מוצרים פרוביוטיים הרגיז אותו ודחוף לו לתקן את הטעות. אבל האמת היא שהוא כועס לא רק על המחקר ההוא. כחלוץ המחקר בפרוביוטיקה, ההתלהבות שלו מהפוטנציאל של המוצרים שהוא וכמה קולגות שלו מפתחים כמעט שווה לשאט הנפש שהוא חש ביחס למוצרי פרוביוטיקה שאינם מבוססים לדבריו על מחקר אמיתי.

"שוק הפרוביוטיקה מגלגל היום 60 מיליארד דולר, אך הוא נשען על היעילות של מוצרים ספורים. היתר ניזונים מהייאוש שחשים אנשים מהרפואה", הוא אומר. "לדוגמה, במשך 40 שנה לא השתנה כלום בתחום הטיפול בדלקות בנרתיק, עד שהגענו. אם זו הייתה מחלה של גברים, לא היו מחכים כל כך הרבה זמן".

זאת לא הבעיה היחידה. גם אם קיבלתם המלצה מגורם רפואי לצרוך מוצר פרוביוטי, היא בדרך כלל אינה מלווה בהנחיה איזה חיידק כדאי לקחת ובאיזה מינון. היחס הוא "נסה ותראה, לא יועיל לא יזיק", אבל מבחינת ריד וחוקרים רבים אחרים, מחקר המיקרוביום, תמהיל החיידקים בגופנו, צפוי להיות אחד מתחומי הרפואה הכי משפיעים בעתיד. ההכרה בכך שרוב הדנ"א המצוי בגופנו הוא בעצם דנ"א חיידקי, ושכל תרופה שניטול ומזון שנאכל מושפעים מתמהיל החיידקים שלנו, יכולה להביא אותנו לפתחו של ענף רפואה חדש שלם.

תחום הפרוביוטיקה, העוסק בהוספת חיידקים מועילים לתמהיל החיידקים בגוף, הוא רק קצה קצהו של מחקר המיקרוביום. מחקרים כבר גילו שטיפול פרוביוטי מועיל בסוגים מסוימים של כאבי בטן ובדלקות בדרכי השתן, אבל רופאים רבים לא ממהרים לרשום את המוצרים האלה מאחר שלא עברו את מסלול ההוכחה הקלאסי שעוברת תרופה. חברות לשיווק תוספי מזון, לעומת זאת, מוכרות אינסוף מוצרי פרוביוטיקה לבעיות שונות, שחלקם לא הוכחו מחקרית כלל.

ריד, פרופסור למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת Western שבקנדה, וראש הקתדרה למיקרוביום האנושי ולפרוביוטיקה במכון לווסון למחקר רפואי, הגיע לישראל כאורח של חברת אלטמן, המייצרת ומשווקת מוצרי פרוביוטיקה, ומבצעת מחקר בתחום. "חשבתי שזו הזדמנות לתקן את הטעויות ולהעביר מסר על מיקרובים מועילים", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

הרופאים צחקו, הנשים ניסו

ריד החל לחקור פרוביוטיקה ב-1982, עוד לפני שהמונח הומצא בכלל. אמנם כבר היה ידוע שיש "חיידקים טובים" שנחוצים בגוף, אולם לא היה ידוע אילו חיידקים הם ולא עלתה עדיין האפשרות להוסיף אותם למוצרים.

אחד המחקרים פורצי הדרך של ריד היה זיהוי של חיידקים הנמצאים בנרתיק של נשים בריאות אך חסרים אצל נשים שיש להן נטייה לדלקות חוזרות בדרכי השתן. הוא גילה שמשפחת החיידקים הנפוצה ביותר בנרתיק בריא היא לקטובצילוס, שתפקידו להמיר סוכרים לחומצה לקטית, הנמצאת בחלב. החיידק הזה נפוץ גם במקומות אחרים בגוף, ובעיקר במעי של גברים ונשים.

"כמובן, כשהצענו לקהילה המדעית שנשים יחדירו יוגורט לתוך הווגינה, צחקו עלינו", נזכר ריד, "אבל הנשים שטיפלנו בהן הסכימו לנסות, כי הן היו מיואשות וכי לטיפול לא היו בכלל תופעות לוואי".

נראה שלקטובצילוס מתחרה בדרכי השתן עם חיידקי E-Coli, חיידקים מהצואה שבדרך כלל יגרמו זיהום וכמעט שאי-אפשר להימנע ממגע שלהם עם דרכי השתן, גם לא באמצעות נקיטת פעולות הגיינה.

מחקר שנערך לאחרונה השווה נטילת מוצר פרוביוטי המבוסס על זני לקטובצילוס לעומת נטילת אנטיביוטיקה אצל נשים עם נטייה לדלקת בדרכי השתן. אלה היו הממצאים: האנטיביוטיקה חסכה בערך 4 דלקות מתוך 7 בממוצע באותה שנה, ואילו הפרוביוטיקה חסכה בערך 3.5 דלקות בממוצע. לכאורה יתרון לאנטיביוטיקה, אלא שכשמביאים בחשבון את העובדה שלפרוביוטיקה אין תופעות לוואי והיא גם לא מפתחת עמידות כמו אנטיביוטיקה, לפחות לא לפי הידוע כיום - היתרון כבר אינו ברור כל כך.

לדברי ריד, מנגנון הפעולה של לקטובצילוס נגד E-Coli אינו ברור לגמרי. האם הוא מונע ממנו להידבק לדפנות הנרתיק וליצור מושבות? האם הוא מפריש חומר שמפחית את נזקי ה-E-Coli? האם לקטובצילוס מעורר את המערכת החיסונית לטפל ב-E-Coli בדרכים משלה? אחת ההשערות המובילות היא שלקטובצילוס קושר אליו E-Coli ומסלק אותו מהמערכת, אבל אנחנו לא באמת יודעים. העובדה היא שזה עובד.

בגלל התפוצה הרחבה של לקטובצילוס בגוף שלנו, "הוא החיידק היחיד ששווה לחקור", צוחק ריד, שפיתח מוצר שנמכר היום למיליוני אנשים בעולם על ידי חברת CHR.HANSEN הדנית. וברצינות הוא אומר שפרוביוטיקה היא עולם ומלואו.

מאז הניסיונות הראשונים לטפל בדלקות בדרכי השתן בעזרת לקטובצילוס, היו לריד ואנשי צוותו לא מעט הצלחות. למשל, מחקריו הראו שאצל נשים בהיריון יש כ-40 חומרים רעילים שונים, ולקטובצילוס ככל הנראה קושר ומסלק חלק מהם.

במחקר אחר, שהתמקד בדלקות שד אצל נשים מניקות, נמצא שבתעלות החלב יש חיידקי לקטובצילוס, מזנים אחרים מאלה הנוכחים בנרתיק. "מתברר שהחלב מכיל בקטריה שהאם אמורה להעביר לילד", אומר ריד. "כאשר נתנו לנשים מניקות פרוביוטיקה עם זנים שבודדו מתוך חלב האם, הצלחנו להוריד את שיעור הדלקות בפטמה ובשד".

מחקר המשך שערך ריד הראה שאצל נשים שלקו בסרטן (בין שהניקו ובין שלא הניקו) היה תמהיל חיידקי שד שונה מזה שהיה אצל נשים שלא חלו. כמו כן, היו אצל הנשים שחלו פחות חיידקים מזנים אלה של לקטובצילוס. המחקר הזה עדיין מתנהל, אך הוא כבר מעורר עניין רב.

טיפול פרוביוטי רלוונטי לא רק לבני אדם. מגפות שפוגעות בדבורים, למשל, מאיימות להכחיד מיני צמח רבים בעולם, משום שאלה זקוקים לדבורים לשם הפריה. הדבורים כנראה מתות בגלל גורם מזהם, ופרוביוטיקה יכולה לספק הגנה מסוימת מפני המזהמים האלה. כעת חקלאים משלבים מוצר פרוביוטיקה, שפותח בחסות ריד, במזון שהם משאירים לדבורים בכוורות שלהן, כדי לתמוך בשגשוגן וכדי לשדל אותן להישאר בסביבה.

"זורקים כמה חיידקים ואומרים שזה טוב"

בשנים האחרונות מתפרסמים חדשות לבקרים מחקרים המראים שפרוביוטיקה יעילה נגד מחלות שונות, אך התוצאה רק מבלבלת את הצרכנים. נסו לשאול את גוגל אם פרוביוטיקה יעילה בטיפול בצינון ותקבלו בתוצאה הראשונה תשובה מאתר מקצועי לכל הדעות, של בית החולים מאיו קליניק בארה"ב: אכן, לפרוביוטיקה יעילות מסוימת בטיפול בצינון. אבל מה המטופל יכול לעשות עם המידע הזה? כיצד הוא יכול לדעת איזה זן לקחת ובאיזה מינון, ואיך נקרא המוצר המסחרי שמכיל את הזן הזה?

"המערכת הרפואית לא באמת ממוקדת במניעת צינון", אומר ריד. "הרופא יגיד לי, 'אני רופא ריאות. אני לא מבין בדברים שאתה אוכל'. אם הוא יתעמק במחקר, הוא יראה את ההשפעה של התזונה גם על מערכת החיסון, גם על הריאות וגם על המוח. אבל תזונה אינה נלמדת לעומק בבתי הספר לרפואה". ההתנהלות של שוק הפרוביוטיקה לא משפרת את המצב, הוא אומר. "רוב החברות פשוט זורקות כמה חיידקים יחד ואומרות שזה 'טוב'".

ריד, שהיה שותף לצוות של האו"ם שהגדיר מה היא פרוביוטיקה, מעריך שמתוך 300 מוצרי פרוביוטיקה שמושקים בכל שנה, רק כ-10% באמת זכאים לתואר הזה. מבחינתו, כל חברה שרוצה להגדיר את המוצר שלה "פרוביוטי" צריכה לעמוד בארבעה תנאים: זן החיידק הוגדר במדויק, כולל הרצף הגנטי שלו; בוצע ניסוי קליני מול קבוצת ביקורת שהראה את יתרון השימוש באותו חיידק על פני נטילת פלצבו; מינון אפקטיבי של החיידק כפי שנמצא בניסויים (היום מוצרים פרוביוטיים רבים כוללים חיידקים שיעילותם אכן הוכחה מדעית, אבל במינונים נמוכים באופן משמעותי מאלה שנוסו במחקר); והפנמת הרעיון שאין דבר כזה "פרוביוטיקה בריאה", אלא טיפול הנכון לאדם במצב רפואי מסוים. בכך סותר ריד את דעתם של חוקרים אחרים בתחום, ובוודאי של משווקים, שמצהירים שהם יודעים כיצד לבנות אצל כל אדם "תמהיל חיידקים בריא".

"משקיעים בחברות שעומדות על חול"

השאיפה ליצור תמהיל חיידקים בריא נולדה במידה רבה בהשראת טיפולים כמו השתלת צואה - שם לא נעים לפרוצדורה לא נעימה אך אפקטיבית: שוטפים החוצה את כל הצואה של המטופל, הופכים את המעי לכמעט סטרילי לרגע, ואז מוסיפים לו כמוסות מצואתו של אדם בריא. כך, בלי שנדע בדיוק מה ההבדל בין הצואות, מצליחים לרפא חולים. הטיפול הזה הציל עד היום חיים של אלפי אנשים.

לאחרונה מת אדם מטיפול כזה בארה"ב, אולם לטענת ריד המוות נבע מחיידק שהיה בצואה הבריאה לכאורה, וברוב המדינות נוכחותו תיבדק מראש ותביא לפסילת המנה.

הטיפול בהשתלת צואה הוא כה מלהיב, עד שכמה אנשים החלו לנסות לבצע השתלות באופן עצמאי. ריד כמובן לא ממליץ על כך, אך מודה שהפרוצדורה תואמת את החלום "להחליף גוף" עם אדם בריא יותר. כיום נחקרת האפשרות של השתלת צואה במחלות רבות - מסרטן ועד מחלות מטבוליות.

בכל זאת, ריד טוען שעדיין קשה מאוד לחקור תמהיל חיידקים ולתת לכל אדם קוקטייל שיחדש בדיוק את מה שחסר לו ויסיר את מה שמזיק לו - אף שזה החזון של התחום. מדובר במשימת ביג דאטה שקשה להוציא לפועל, ועוד יותר קשה ליצור ניסויים קליניים שיוכיחו את היעילות של קוקטייל מסוים לעומת קוקטייל אחר. "נניח שגידלנו את קוקטייל החיידקים הזה, האם אנחנו יכולים להות בטוחים שהחיידקים בו לא השפיעו זה על זה או שאחד לא הפך דומיננטי על חשבון האחרים?", הוא אומר.

לפחות בעתיד הקרוב, הוא אומר, המוצרים העיקריים שיפותחו יכילו זמן אחד של חיידק, אולי שניים-שלושה זנים דומים.

ריד חשדן גם ביחס לחברות שמציעות אבחון על בסיס חיידקי המעי, שפעילותן דומה לחברות המציעות פרופיל גנטי "בשביל הכיף". החברות הללו מסבירות לצרכנים, למשל, כי יש להם חיידקים "משמינים" או שחסרים להם חיידקים הקשורים לפירוק גלוטן.

אחת החברות הללו, ubiome, כבר נחשפה בקלקלתה: לאחרונה פשט ה-FBI על משרדי החברה בגלל בעיות בניהול החשבונות שלה. עוד לפני כן היו סימני אזהרה. המנכ"לית ג'סיקה ריצ'מן כנראה הציגה את עצמה כצעירה בכמה וכמה שנים ממניין שנותיה האמיתיות, כדי להיכנס לכתבות המכתירות "יזמים צעירים"; שני מייסדי החברה לא דיווחו שהם נמצאים במערכת יחסים; והחברה הציגה תמונות שנקנו ממאגרי תמונות כאילו היו תמונות של לקוחות מרוצים בחברה. גורמים אנונימיים שפנו לתקשורת טענו שהתנהלות החברה הייתה דומה גם בתחום המדעי.

"טעות לחשוב שאם גילית אילו חיידקים חסרים בדרך כלל אצל חולים ונמצאים אצל בריאים או להיפך, יש לך מוצר. ברור לכל מדען ראוי לשמו שזה רק התחלה של תהליך גישוש ובדיקה. למשל, ביפידובקטריה הוא חיידק 'טוב', אז אפשר לומר, אם תיקח עוד מזה תהיה בריא. אבל במחקר התברר שאם אתה לוקח סוג מסוים של ביפידובקטריה, הוא צומח על חשבון סוג אחר של ביפידובקטריה שיש לנו באופן טבעי. אז מה ההשפעה על המחלה? לא יודעים. בלי ניסוי שמראה את ההשפעה האמיתית על המחלה, אין לך כלום, ועם זאת, היום עדיין מקימים כך חברות".

אחת הדוגמאות שריד נותן לפרקטיקה שאינה מבוססת מחקר היא מתן חיידקים מנרתיק האם לתינוק שנולד בניתוח קיסרי ו"פספס" את ההזדמנות לעבור בתעלת הלידה. אמנם יש מחקרים שהראו שתינוקות שנולדו באופן וגינלי הם קצת יותר בריאים בממוצע, "אבל מה אם יש לאם הרפס בתעלה הווגינלית?", שואל ריד. "אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו משפרים את המצב של התינוק? זו לא הדרך ברפואה. אם תמצא את החיידק המסוים שחסר לילדים שנולדו בניתוח קיסרי ותבודד אותו, ותוכיח מה יעילותו, ואז תיתן רק אותו כטיפול פרוביוטי - אז אולי יש לך מוצר. אחרת רק סיפרת סיפור יפה. אנשים משקיעים בחברות הללו, שלדעתי עומדות על חול".

לגבי חברת דיי טו הישראלית, המציעה ללקוחותיה תפריט המבוסס על האופן שבו חיידקי המעי הספציפיים שלהם מפרקים סוכר ממזונות שונים, הוא אומר שאינו מכיר אותה לעומק, אך הוא לא מאמין שניתן להסיק מסקנות חותכות כל כך לגבי תמהיל המיקרוביום במעי כולו. "אני לא חושב שזו הדרך לפתח מוצר על בסיס המיקרוביום. הרעיון הוא טוב סך הכול, אבל השאלה הגדולה היא אם כבר ניתן לאסוף דאטה איכותי מספיק", הוא אומר. בחברה העדיפו שלא להגיב לדברים. 

בשלב הבא, ריד מעוניין לבדוק את השפעת תמהיל החיידקים על תרופות. "כאשר תרופות נכנסות למעי, הן קודם כול פוגשות חיידקים שמשנים את התרופה. חשוב להבין איך כל גוף מגיב לזה. למשל, אם נתנו למישהו תרופה שמדכאת טסטוסטרון לשם טיפול בסרטן הערמונית, חייבים לזכור שיש גם חיידקים שמייצרים טסטוסטרון, ואז השאלה היא איך מטפלים בו בלי להפר את כל האיזון במעי. הדרך עוד ארוכה".

יוגורט למען אפריקה

פרופ' גרגור ריד, שגדל בגלזגו, סקוטלנד, מספר שנשלח לאחד מבתי הספר האלימים ביותר בסביבת מגוריו ושם היה קורבן להתנהגות בריונית הן מצד הילדים והן מצד המורים, שטענו כי לא יצליח בכלום. הנבואות השחורות ליוו אותו לאורך כל שנות לימודיו, ובכל זאת הוא הצליח. בסוף התיכון עבד במשך תקופה בחדר מיון והחליט שהוא מעוניין להיות רופא, אך לא התקבל ללימודי רפואה. תלמידים אחרים, עם ציונים נמוכים משלו, התקבלו כי אבא שלהם היה פרופסור באוניברסיטת גלזגו, ולכן החליט שגם הוא יהיה פרופסור.

גם באוניברסיטה אמרו לו שלא יגיע רחוק, אז נמאס לו מגלזגו ומאנשים שאומרים לו מה לעשות. "כל מה שלמדתי בגלזגו הוא להשתמש באצבע האמצעית שלי", הוא אומר. ריד היגר לקנדה, ושם הוא מתגורר ועובד עד היום.

בעקבות ביקור שערך בקניה בצעירותו, נפשו נקשרה באפריקה ולכן הוא החליט להביא את פיתוחיו בתחום הפרוביוטיקה קודם כול למדינות המתפתחות, הסובלות לעתים קרובות מריבוי זיהומים חיידקיים, ממחסור באנטיביוטיקה ומתזונה לקויה.

מאחר שנמצא שפרוביוטיקה משפרת את העמידות בפני E. Coli, ואת מצבם של חולי האיידס במדינה, ריד הקים, בתמיכת אוניברסיטת ווסטרן הקנדית, מפעל ייצור זעיר של יוגורט עשיר בלקטובצילוס. בהדרגה הפעילות צמחה. היום המוצרים הללו נמצאים בשימוש של 260 אלף איש באוגנדה, טנזניה וקניה. ריד פיתח לקטובצילוס מיובש בהקפאה בעל חיי מדף ארוכים, שנמכר על ידי ארגון Fermented Food For Life במחיר עלות לנשים מקומיות, המבססות עליו עסק ביתי רווחי.

"לעמוד על זכויות נשים ונערות, זו הדרך הכי טובה להיות גבר", אמר ריד בעבר. 

עוד כתבות

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב - יפו / צילום: איל יצהר

חניונים יתייקרו, אירועים יבוטלו: עיריית ת״א נקלעה לבור תקציבי ומתכננת קיצוץ ענק

החניונים העירוניים יתייקרו, סבסוד הצהרונים יצומצם ואירועי תרבות יבוטלו ● עיריית תל אביב נערכת לקיצוץ התקציבי הגדול ביותר שלה בשנים האחרונות ● הסיבות: ההתייקרויות במשק, הוצאות המלחמה ופסיקות בית המשפט בשנה שעברה באשר להיטלי השבחה ● האם רשויות אחרות ילכו בעקבותיה? ● עיריית ת"א: "הצמצום הוא בגדר נקיטת צעדי־מנע אחראיים"

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

"היום הגדול ביותר לאייפד": אפל חושפת דגמי טאבלט חדשים וממשיכה להתעלם מה-AI

אפל השיקה את דגמי האייפד הראשונים מאז אוקטובר 2022 ● החברה הודיעה כי היא תכניס את המעבד החזק ביותר שלה עד כה, M4, לאייפדים החדשים ● ומה עם בינה מלאכותית? בינתיים זה לא בלקסיקון

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בגלל המלחמה בעזה: בדנמרק מתנגדים לרכש של מערכות הגנה מישראל

מפלגות בקואליציה הדנית התנגדו לרכישת מערכות הגנה אווירית ישראליות, מטעמים מוסריים ● לפי שרים בממשלה הנוסח שהוסכם לבסוף מעורפל ו"יקשה מאוד" על רכש צבאי מישראל

יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock

יבואנית טויוטה בישראל: צפויים חוסרים בדגמי הרכב הפופולריים

יוניון מוטורס מודיעה על "השפעה מיידית" בשיווק קורולה ו־CH-R, ומוסרת שתעביר את המלאי הקיים לחברות הליסינג כמתוכנן, אך "לא תוכל להיענות לכל הביקוש"

כוחות צה''ל על הגבול עם רצועת עזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

צה״ל ושב״כ חיסלו את מפקד הכוח הימי של חמאס בעיר עזה

בכיר ישראלי לתקשורת הזרה: ממשלת ישראל מתוסכלת מעיכוב משלוחי הנשק • חיזבאללה דחה את המתווה של צרפת להסדרה בצפון • צה"ל תקף בלבנון: יותר מ-20 מטרות הותקפו מהאוויר ומהקרקע, כטב"ם התפוצץ באזור יערה • הותר לפרסום: מת מפצעיו פקד ייטב לב הלוי, פקד ולוחם בימ"מ, שנפצע באורח אנוש בפעילות מבצעית בטולכרם • עדכונים שוטפים

מתחם ביג פתח תקווה / הדמיה: יח''צ ביג

המרכז המסחרי "הכי גדול בישראל" ייבנה בעיר המפתיעה הזאת

בעיר החמישית בגודלה בישראל, פתח תקווה, יש כ־300 אלף מ"ר של שטחי מסחר בסך־הכול, מה שמוביל לדליפת כוח קנייה אל השכנות שמסביב ● פתיחת ביג פאשן פתח תקווה תקטין את הדליפה, אך גם עשויה "לנגוס" מהמתחרים - עמי בסר סיטי, עופר פתח תקווה, Y סנטר ועוד

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

העימותים עם מתנגדי ישראל בקמפוסים התפשטו לאירופה

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

נמל חיפה, בספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock

ענקיות הקרוזים העולמיות התאהבו בישראל, ואז הגיעה המלחמה

שנת 2024 הייתה אמורה להמשיך את השגשוג בענף הקרוזים, אולם מאז פרצה המלחמה עזבו החברות הבינלאומיות את ישראל ● מנו ספנות, היחידה שתפליג הקיץ, מבטיחה שלא תעלה מחירים ● מומחים: "גם אם התיירות תחזור לשגרה, ייקח לענף שנה לפחות להתאושש"

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

רוברט אנטוקול ותומר וינגרטן / צילום: אוהד רומנו, יח''צ

כמה עולה האבטחה למנכ"לים ישראלים בארה"ב?

חברת הסייבר סנטינל וואן מימנה אשתקד שירותי אבטחה למנכ"ל תומר וינגרטן ומשפחתו בכ־225 אלף דולר, גם בשל "הסכסוכים במזרח התיכון" ● בפלייטיקה עמדה עלות אבטחת המנכ"ל על מעל מיליון דולר, כולל החזקת מטוס פרטי ● וכמה משלמות ענקיות וול סטריט

אנדראה אורקל, מנכל בנק יוניקרדיט האיטלקי / צילום: Reuters, Massimo Di Vita

במשך שנים משקיעים נכוו ממניות הבנקים האירופיים. עכשיו הן ממש לוהטות

לאחר שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים, הודות לניקוי מאזנים וצמצום עלויות, לצד רווח מוגדל ממתן הלוואות ● מניות הענף דוגמת UniCredit מזנקות גם בציפייה לחלוקות דיבידנדים בעד כ-130 מיליארד דולר, ועוקפות את מקבילותיהן מארה"ב

''זו כנראה ההשקה הכי חזקה שנעשתה למוצר מציאות מדומה לטיפול נפשי אי פעם'' / אילוסטרציה: Shutterstock

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

מה צפוי לשקל? / אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר יגיע ל-3.5 שקלים? מה קורה בשוק המט"ח

לראשונה מאז תחילת אפריל, השקל מתחזק בחדות מול המטבעות הזרים ויורד מתחת לרף ה-3.7 שקלים לדולר ● מדובר בשינוי מגמה חד לעומת התקופה האחרונה בהמשך להתפתחויות הבטיחוניות ● מה עומד מאחורי שינוי המגמה?

ארי הרו / צילום: ניצן שפיר

6 חודשי עבודות שירות לארי הרו, לשעבר ראש הסגל בלשכת רה"מ

גזר הדין ניתן בעקבות הסדר טיעון שחתמה הפרקליטות עם הרו כחלק מהסכם עד המדינה עמו בפרשות 1000 ו-2000 ● במסגרת ההסדר הרו הודה והורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים בפרשת 3H גלובל ● כן נגזרו עליו קנס של 700 אלף שקל וחצי שנת מאסר על-תנאי

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור כי עיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

אבי מעוז, נעם / צילום: ויקיפדיה

האם קוצצו 90% מתקציב הרשות לזהות לאומית יהודית?

כמה מתקציב הרשות של אבי מעוז "הוקרב" לטובת המאמץ המלחמתי? כמעט הכל ● המשרוקית של גלובס