מפנים את המבט לעשור הבא / איור: גלובס
ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ביום רביעי ליו"ר הכנסת וביקש ממנו חסינות מפני העמדה לדין. למרות זאת החלטנו ב"גלובס" לדבוק בתכנון המוקדם ולפרסם ביום חמישי גיליון מיוחד שמביט אל העשור הבא ומנתח שורה של תופעות כלכליות וחברתיות.
בחרנו לעסוק בשאלות כמו מה נאכל בעולם ללא בשר, איך נשלם בעולם ללא מזומן ומה נראה בטלוויזיה (אם בכלל). ניסינו להתמודד עם ההשלכות של השסעים בחברה הישראלית על האופן שבו ייראה העשור הבא, ולדמיין את העתיד של העיר תל אביב (צפופה יותר, גבוהה יותר, עם רכבת קלה ומחירי נדל"ן בשמים). תהינו האם יבשת אפריקה תתגלה בעשור הקרוב כאסיה החדשה, איך ייראו יחסי הכוחות בין ענקיות הטכנולוגיה למדינות ולרגולטורים, וביקשנו לספק תחזיות לשוקי הספורט והמדע.
"גלובס" איננו עיתון בעל אג'נדות שמאל-ימין. הצהרנו על כך כבר מימיה הראשונים של הבעלות וההנהלה החדשה, והפרויקט הוא מבחינתנו המשך ישיר של הקו הזה. המציאות היא לא רק ביבי או אנטי-ביבי, אלא גם ובעיקר החיים עצמם.
מי מקוראינו שבכל זאת מתגעגע לענייני היום והשעה יוכל למצוא את טורי סוף השבוע הקבועים של טל שניידר, חן מענית, עמירם ברקת וגיל ברינגר פה באתר "גלובס".
קריאה מהנה ושבת שלום.
נכון להיום, קיימים בישראל ארבעה שבטים בולטים: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים. בתקשורת השסעים ביניהם זועקים לשמיים, אבל הנתונים מראים על התקרבות והשתלבות. אז איך תיראה החברה הישראלית עשר שנים מהיום ומיהו "השבט החסר" שיוכל לגשר על הפערים ● דני זקן ● לחצו כאן לכתבה המלאה
המזומן יילך וייעלם לטובת תשלומים דרך הסמארטפון. המודל הסיני יאפשר לקבל הלוואות זולות תמורת ויתור על הפרטיות. והדולר עלול לאבד את הבכורה לטובת הביטקוין או היואן. איך ייראה הכסף שלנו ב-2030 ● אורי ברקוביץ' ● לחצו כאן לכתבה המלאה
הפרויקטים הגדולים שמתוכננים בעשור הקרוב בת"א צפויים לשנות אותה לגמרי - הרבה יותר תחבורה ציבורית על חשבון רכבים פרטיים; הרבה יותר מגדלים ופרויקטי תמ"א 38; ופחות תושבים שלא נמנים עם העשירונים העליונים. "גלובס" ממפה את העתיד של העיר העברית הראשונה ● שני אשכנזי ● לחצו כאן לכתבה המלאה
שדה הקרב העתידי יהיה מהיר יותר, מדויק יותר וקטלני ומזמן לישראל שלל אתגרים - מטילים הנעים במהירות הגבוהה ממהירות הקול ועד זליגה של טכנולוגיות מתקדמות לארגוני טרור. המענה של צה"ל והתעשיות הביטחוניות מתבסס גם על בינה מלאכותית ואוטונומיות מלאה או חלקית ● יובל אזולאי ● לחצו כאן לכתבה המלאה
בתעשיית המזון מחפשים חלופות מזון בריאות שגם יאפשרו לשמור על שורת הרווח. בישראל ובעולם שוקדים על פיתוחים שונים כמו הפקת חלבון מחרקים, ובטוחים שבסוף התהליך יצליחו להשפיע על בלוטות הטעם שלנו באמצעות טכנולוגיה בלבד ● שני מוזס ● לחצו כאן לכתבה המלאה
האם ב-10 השנים הבאות הספורט הישראלי ימשיך לפגר בהשוואה לעולם או שימשיך במגמת התקדמות כפי שעשה בעשור החולף. "גלובס" אסף שלושה מנהלים בכירים לשיחה על בעיות השורש בספורט הישראלי וכיצד ניתן לפתור אותן ● טל וולק ● לחצו כאן לכתבה המלאה
לפי דוח של הבנק העולמי, בשנת 2030 יחיו ביבשת אפריקה 90% מעניי העולם. נקודת הפתיחה הנמוכה של היבשת תסייע לה אמנם להציג נתוני צמיחה גבוהים, אולם אלו לא בהכרח יועילו - סין ומדינות המערב ימשיכו לסחוט את המשאבים שטמונים בה ● רועי ברק ● לחצו כאן לכתבה המלאה
מהפיכת הסטרימינג שינתה לחלוטין את מערכת היחסים שבין הגופים המשדרים לצופים שלהם. בעוד עשור סביר שרוב התוכן בעולם יופק ויוגש ע"י גופים אלה. הטכנולוגיה תיכנס גם לקריאטיב ותשנה את ההגדרה המוכרת לנו למושג "משרד פרסום". ומה יעלה בגורל העיתונות? ● ענת ביין-לובוביץ' ● לחצו כאן לכתבה המלאה
ערכות ביתיות להנדסה גנטית או מחקר סודי של חברות טכנולוגיה עשירות? מהפכת המידע מטלטלת את המדע בין חזון אוטופי, שבו כל אדם יכול להשתתף במחקר, לבין ריכוז הידע במוקדים אקדמיים ותעשייתיים ספורים ● גלי וינרב ● לחצו כאן לכתבה המלאה
ענקיות הטכנולוגיה חזקות מאי פעם ומקיימות מאבק שליטה עם המדינות. מי שינצחו יקבלו שליטה על הדאטה, על המדיניות המוניטרית ועל תשתיות התקשורת. למה מנהיגים פוליטיים לא בהכרח רוצים להילחם בהן, ומה יהיה תפקידן בקרב בין ארה"ב, סין ורוסיה ● יסמין יבלונקו ● לחצו כאן לכתבה המלאה