גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הכנסת מתנתקת מלפיתת החנק של הממשלה

כך מחזקת פסיקת בג"ץ את עצמאות הכנסת ומסייעת לה להשתחרר מהשתלטות הממשלה

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב וואלה
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב וואלה

המשבר המשטרי המתמשך מאז פיזור הכנסת ה-20 בדצמבר 2018 מטלטל את הדמוקרטיה הישראלית; שילובו של משבר זה עם מצב החירום בעקבות התפשטות וירוס הקורונה מציב סכנות למשטר החוקתי שלנו.

ואולם דווקא בתוך הערפל הסמיך מבצבצת קרן אור שייתכן כי מבשרת על שינוי מבורך במארג החוקתי שלנו: הכנסת מנסה להכריז על עצמאותה מן הממשלה. פסק דינו התקדימי של בג"ץ שניתן אתמול (ב') בנושא בחירותו של יו"ר כנסת קבוע מהווה חוליה חשובה בהתנתקותה של הכנסת מלפיתת החנק של הממשלה.

במהלך שני העשורים האחרונים אנו עדים לשקיעה מתמשכת בכוחה של הכנסת - ועלייה מתמדת בכוחה של הממשלה. כך למשל: ועדת השרים לחקיקה של הממשלה הפכה הלכה למעשה לגוף המחוקק הקובע את גורלה של כל הצעת חוק בישראל; הממשלה לבדה החליטה ללא חקיקה על היקף יצוא הגז הטבעי מישראל וסירבה להביא נושא זה לדיון בכנסת על אף דרישה של 60 חברי כנסת. לתהייה כיצד יכולה הממשלה לסרב לבקשת מחצית מחברי הכנסת, השיב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין שעסק בסוגיה כי "התשובה - מכבש הממשלה". 

הממשלה החליטה לחוקק חוק מס שנוי במחלוקת (מס דירה שלישית), וחרף התנגדות של רוב חברי הכנסת, "מכבש הממשלה" הביא לכך שחוק זה אושר בוועדת הכספים בדיון לילי של מספר שעות ללא חברי אופוזיציה, תוך שממלא-מקום יו"ר הוועדה אומר בפומבי כי חברי הכנסת למעשה כפופים לראש הרשות המבצעת; חמש פעמים בעשור האחרון הממשלה התגברה על הצורך באישור תקציב המדינה מדי שנה בשנה על-ידי הכנסת, באמצעות הוראת שעה המאפשרת תקציב דו-שנתי ועוד.

משבר משטרי ומצב חירום אפידמיולוגי מהווים שילוב שיש בו פוטנציאל מסוכן

שני גורמים עיקריים, שכמעט ולא עולים לדיון בשיח המשפטי-ציבורי, עומדים בבסיס השליטה של הממשלה בכנסת: האחד - שיטת הבחירות בישראל משלבת שני מאפיינים שלא ניתן למצוא בשום מדינה דמוקרטית ותיקה אחרת בעולם: שיטת בחירות יחסית ללא חלוקה לאזורי בחירה, ופתק הצבעה סגור שאינו מאפשר לבוחר להשפיע על הרכב הרשימה. שיטה ייחודית ונדירה זו גורמת לנתק של ממש בקשר האישי בין בוחר לנבחר. מתוקף כך קיימת אחריות מופחתת של נבחרי העם כלפי הציבור. 

הצד השני של מטבע אחריות-החסר של חברי הכנסת כלפי ציבור הבוחרים, הוא אחריות-היתר של חברי הכנסת כלפי ראש המפלגה או קבוצה פנים-מפלגתית מצומצמת, שבכוחם לקבוע את עתידם הפוליטי של חברי הכנסת.

מציאות זו יוצרת עיוות דמוקרטי שבו המחויבות של חברי הכנסת אינה כלפי המצביעים ביום הבחירות, אלא כלפי הגורם המפלגתי הקובע את רשימת המועמדים לכנסת. במציאות זו אין להתפלא על יכולתה של המפלגה והעומדים בראשה - לרוב השרים הבכירים בממשלה - לכפות משמעת קואליציונית קפדנית, תוך כדי צמצום, כמעט מוחלט, של חופש הפעולה של חבר הכנסת.

בתוך הדיון ציבורי-משפטי בנוגע לבחירת יו"ר קבוע לכנסת, הודגש טיעון לפיו בחירת יו"ר כנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה. יועמ"ש הכנסת, עו"ד איל ינון, טען כי "תקלה משטרית" עלולה להתרחש אם ייבחר כעת יו"ר כנסת, ובהמשך יתברר כי הוא נמנה עם האופוזיציה.

עוד נטען כי החלפתו של אדלשטיין תסכל הקמתה של ממשלת אחדות. כלומר, קו טיעון משמעותי נגד קבלת בקשתם של רוב חברי הכנסת להצביע על בחירותו של יו"ר קבוע בעת הזו נסמך על הקשר בין הכנסת לממשלה, ואם נדייק - על כפיפותם של הסדרים פרלמנטריים שונים, כגון בחירת יו"ר כנסת לכינונה של הרשות המבצעת.

טיעונים אלה העצימו למעשה את "התקלה המשטרית" האמיתית שיש בישראל - הרשות שאמורה לקבל את מעמד הבכורה - הכנסת - הפכה לבובה על החוט של הממשלה. דווקא יו"ר כנסת עצמאי יכול להשיב לכנסת את כוחה כגורם מפקח אפקטיבי על הממשלה.

שופטי בג"ץ נחלצו פעם נוספת להגן על כבודה של הכנסת, ובמקרה זה על הרוב הפרלמנטרי, וקבעו את המובן מאליו - עמדת יו"ר הכנסת, לפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה, יש בה משום "היפוך היוצרות. הכנסת היא הריבון", כפי שציינה נשיאת העליון אסתר חיות. השופט יצחק עמית עמד על כך אף הוא וציין: "הממשלה היא שיונקת את חיותה מהכנסת ... ממשלה שטרם באה לעולם אינה יכולה לשלוט על הכנסת ולהורות לה 'לדומם מנועים' עד אשר תיכון, אם בכלל".

משבר משטרי ומצב חירום אפידמיולוגי מהווים שילוב שיש בו פוטנציאל מסוכן, ודווקא במציאות זו האינטרס של כולנו הוא קיומה של כנסת עצמאית, מתפקדת ומפקחת על הרשות המבצעת. בחלוף הסערות הפוליטיות, החוקתיות והבריאותיות, נקווה שעצמאותה של הכנסת מהרשות המבצעת תישמר ואף תגבר. 

הכותב הוא דוקטור למשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי; מוסמך במשפטים מאוניברסיטת הרווארד; מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה; בעבר שימש כעוזר משפטי בבית המשפט העליון ועוזר לנשיא בדימוס אהרן ברק. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בין היתר ביחס כנסת וממשלה. 

עוד כתבות

הפגנת עובדי אל על / צילום: ועד עובדי אל על

הצרות באל על: נציגות ועד העובדים יוצאת נגד טייסי החברה

לטענת נציגות עובדי אל על 50% מטייסי החברה (שמספרם עומד על כ-650) חזרו לעבוד בשכר מלא "למרות שאין בכך צורך אמיתי" ● מנציגות הטייסים נמסר: "לצערנו, מגזרים מסוימים בחברה פועלים בכל דרך על-מנת לסכל את תוכנית ההבראה של החברה ולהפיל את הבית על יושביו"

דודו זבידה מנכל דרבן / צילום: איל יצהר

מבנה פרסמה דוחות טובים לרבעון הראשון והמניה מזנקת

ה-FFO (רווח נקי תזרימי) מנכסים מניבים עלה ברבעון הראשון ב-11% לכ-103 מיליון שקל ● הרווח נקי עמד על 135 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 81 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

ג'ייסון ויליאמסון / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: מה אפשר ללמוד על המשבר הנוכחי מהטלפון בשפעת הספרדית

סטארט-אפים מוכנים לקחת סיכונים ואין להמעיט בחשיבותם ובתרומתם לחדשנות גם בזמנים קשים ● לכן ממשלות והחברות הגדולות צריכות לתמוך בפעילותם

סניף של אלבר / צילום: איל יצהר, גלובס

אלי אלעזרא ובכירי אלבר נוספים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי

הפרקליטות זימנה לשימוע את מנכ"ל אלבר הקודם ינון עמית, את המנכ"ל הנוכחי אורן אלעזרא ואת היו"ר אלי אלעזרא לצד חשודים נוספים בפרשת הייבוא המקביל של רכבים ורשיונות ייבוא במירמה ● מדובר אלבר נמסר: "בעלי החברה נפלו קורבן להונאה ושמם שורבב לפרשה שהם לא חלק ממנה"

סוכנות של חברת הרץ בדנבר, בסוף השבוע. קשיים כלכליים עוד מלפני המגפה / צילום: David Zalubowski, Associated Press

פרשנות - פשיטת הרגל של הרץ: כרוניקה של פעילות ממונפת

קצב ההתאוששות של ענף השכרת הרכב והליסינג, והסיכוי של החברות בענף לשרוד, תלוי במידה רבה במועד ובקצב שבו תחזור התעופה האזרחית לתקנה ובסינכרון בין המועד הזה לתקופת ההתאוששות שדרושה של תעשיית הרכב

עופר בלוך / צלם: רוני שיצר

ביקושים גבוהים גם בזמן משבר: חברת החשמל גייסה כמיליארד שקל

בהודעת חברת החשמל לא נמסרו פרטים לגבי זהות הרוכשים, אך צויין כי היא עוררה ביקושים ערים בשוק ההון המקומי וכי היקף הביקושים הגיע לכ-2.2 מיליארדי שקל

יאיר לפיד / צילום: רפי קוץ, גלובס

יו״ר האופוזיציה לפיד: "משפט נתניהו התחיל בהסתה פרועה נגד שלטון החוק"

יו"ר האופוזיציה התייחס היום בישיבת סיעת יש עתיד-תלם לפתיחת המשפט נגד ראש הממשלה ● "מדינת ישראל בסכנה מבפנים, מראש הממשלה ומהשרים"

דביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: יח"צ

פיקדון קורונה: כיצד הקמפיינים של הבנקים במשבר השפיעו על תדמיתם?

משבר הקורונה תפס את העולם הכלכלי בהפתעה ואילץ את הבנקים לקבל בזריזות החלטות שקשורות בשיווק, בפרסום ובאופן התקשורת עם הצרכנים ● מחקר שערכה סאפיו בקרב כ-100 מותגים מעלה תוצאות מעניינות ביחס לאסטרטגיות השונות שהבנקים נקטו ● מי המנצח הגדול?

 ג'יבלי מאייר את משפט נתניהו / צילום: חן מענית, גלובס

כך תופסים את הרגע הנכון: מאייר "גלובס" גיל ג'יבלי בטור מיוחד

במעל שלושים שנות עבודה ב"גלובס", המאייר גיל ג'יבלי זכה לאייר מהשטח את המשפטים הגדולים של השנים האחרונות ● איך מתכוננים למשפט, מה החששות הכי גדולים ומי ביקש את האיור שלו מבית המשפט?

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

דרישה מבזק להפריש 680 מיליון שקל בגין תביעה שהוכרה כייצוגית

התביעה הוגשה ב-2017 על רקע סירובה של בזק להפריש את הכסף בדוחותיה לאחר שחוות דעת של משרד התקשורת קבעה כי היא תספוג נזק של מאות מיליוני שקלים מרפורמת השוק הסיטונאי

שדרה מרכזית בשטוקהולם, שבדיה. חנויות פתוחות והמון אנשים בחוץ, עסקים כרגיל. / צילום: David Keyton, Associated Press

דווקא בזמן מיתון: האם המודל הסקנדינבי יציל את כלכלות העולם?

בתקופה שברחבי העולם שכירים רבים הפכו מובטלים, ועצמאיים נמצאים בקשיים גדולים, נשאלת השאלה האם הגיע זמנה של הכלכלה לאמץ את הסוציאל-דמוקרטי של סקנדינביה ● האזינו

בנימין נתניהו / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

דעה: משפט נתניהו מציב את המשפט בצבת הפוליטיקה - וזו סכנה גדולה

על התיקו הבלתי נסבל שעולה ממצב בו ראש ממשלה מכהן מועמד לדין ● וגם, למזלנו המערכת השיפוטית בשלב זה מפגינה מקצועיות ובטווח הקצר לפחות מפגינה עמידות ראויה לשבח בפני לחצי שני הצדדים. אך יש לחשוש לעתיד

חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב

איבדו אמון? למה משקיעי הקנאביס בתל אביב לא מתרגשים מקבלת אישור הייצוא המיוחל אחרי שנה וחצי

המניות שקפצו עם אישור הייצוא על ידי משרד הכלכלה לפני שבועיים, מחקו את רוב העליות ● הסיבות: עדיין דרושים אישורי משרד הבריאות, האיחוד האירופי והמדינות המייבאות ● כעת השוק מחכה לראות אם המשלוחים ממריאים בפועל

נתניהו משדר עסקים כרגיל, אולם בית המשפט / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

דעה: קמפיין הדה-לגיטימציה של נתניהו נכשל

מאז הגשת כתב האישום בתיקי האלפים, התחלנו לשמוע את בנימין נתניהו, בעיקר דרך כוחות פרוקסי, מפליא בביקורות על בית המשפט ועל הרכב השופטים שדן בעניינו ● רק לפני חצי שנה נתניהו התגאה שאין לו שום ביקורת על מערכת המשפט ● מה שהשתנה הוא מצבו המשפטי של נתניהו

השר משה 40, רמת גן / הדמיה: שרפן

"אנחנו רק שמונה דירות, אבל לא היה פשוט עם כל הדיירים"

במקום 8 דירות בבניין שנמצא ברחוב השר משה 40 ברמת גן, בבניין החדש יהיו 24 דירות ● הדיירים יקבלו דירות גדולות יותר עם מעלית, חניה ומרפסת

עליזה בלוך, ראשת העיר בית שמש / צילום: תמר מצפי

IBC במו"מ לכניסה לשוק החרדי: החלה במגעים עם עיריית בית שמש

ראשת העירייה עליזה בלוך ואיתמר ברטוב מנכ"ל החברה מקדמים הפריסה ברמת בית שמש

שער הניו יורק טיימס / צילום: צילום מסך

"אובדן בלתי ניתן לחישוב": השער יוצא הדופן של "ניו יורק טיימס"

"ניו יורק טיימס" נחשב לעיתון המזוהה עם לוגיקה ועובדות, אולם הבוקר הוקדש כל השער הראשי שלו לפריטה על נימי הרגש: על השער הודפסו שמותיהם של כ-1,000 אנשים שמתו מקורונה בארה"ב, כשבכותרת המשנה נכתב: "הם לא היו רק שמות ברשימה, הם היו אנחנו"

נשיא להב עו"ד רועי כהן ושר הכלכלה עמיר פרץ / צילום: להב, יח"צ

העוול ההיסטורי יתוקן בקרוב? חקיקת דמי אבטלה לעצמאים כבר בחוק ההסדרים הקרוב

בדיון בוועדת העצמאים והעסקים הקטנים, קבע שר הכלכלה עמיר פרץ כי הצעת חוק ממשלתית לדמי אבטלה לעצמאים תוגש כבר במהלך החודש הקרוב

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

בצלאל סמוטריץ' נפרד: "חוץ מרישיון נהיגה, לי ולמשרד הזה לא היה שום דבר במשותף. אבל התאהבתי בו מהר"

בתום 11 חודשים במשרד התחבורה, בצלאל סמוטריץ' עוזב, לאחר שקיבל הרבה מחמאות, ומחלק כמה עצות לשרה החדשה מירי רגב: להפנות שני שלישים מהתקציב לתחבורה הציבורית, לשקול מחדש את הצורך במטרו ולקצץ בסמכויות של ראשי הערים שתוקעים פרויקטים לאומיים

אדם עוטה מסיכת מגן במהלך התפרצות מגפת הקורונה במנהטן, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

מדוע תרופה לקורונה תתקשה לגייס הון בישראל?

הציבור תולה תקוות למציאת תרופה לקורונה בחברות מדעי החיים, שלא תמיד זוכות לשוויים הראויים, ואף מתקשות בגיוס הון בבורסת ת"א ● אחת הסיבות לכך היא היעדר תקינה רלוונטית להכרה בערך של קניין רוחני