גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אורט תבעה את המל"ג על סגירת מכללה - ותשלם הוצאות של אלפי שקלים

ביהמ"ש דחה תביעה כספית בהיקף 52 מיליון שקל שהגישה רשת אורט ישראל נגד המל"ג בשל אי-הארכת היתר למכללת אורט הרמלין ● אורט תצטרך לשלם הוצאות בהיקף 240 אלף שקל למל"ג

פסק דין / צילום: shutterstock
פסק דין / צילום: shutterstock

בית המשפט המחוזי בלוד דחה תביעת עשרות מליוני שקלים שהגישה אורט ישראל נגד המועצה להשכלה גבוהה בגין אי-הארכת היתר למכללת אורט הרמלין. בפתח פסק הדין מתחה השופטת יסכה רוטנברג ביקורת על רשת אורט וקבעה כי הרשת לא ביססה אף רכיב מרכיבי התביעה, וכי משאלות לב ותקוות אינן יכולות לבסס עילת תביעה.

בפסק דין דחתה השופטת רוטנברג תביעה כספית בסך 52 מיליון שקל. סך ההוצאות של אורט ישראל, חברה לתועלת הציבור, הוא כמיליון וחצי שקל, ובכלל זה אגרת בית משפט כ-900 אלף שקל, 240 אלף שקל הוצאות למל"ג, עלות חוות-דעת של 3 מומחים וכן את שכר-טרחת עורכי הדין של אורט המוערך במאות אלפי שקלים נוספים.

המל"ג: החלטות לגבי המכללה התקבלו לאחר בחינה יסודית ועניינית

התביעה נסובה על החלטת המל"ג מחודש פברואר 2015 שלא להאריך את תוקף ההיתר שניתן על-ידה להפעלת מכללת אורט הרמלין בנתניה, שהוקמה, ביוזמת ובמימון אורט ישראל, כמכללה אקדמית - שאינה מתוקצבת על-ידי המדינה.

אורט ישראל טענה בתביעתה כי החלטה זו של המל"ג היא שהביאה לסגירת המכללה; כי מדובר היה בהחלטה שגויה של המל"ג, שהתבססה על שיקולים זרים ויסודה אף ב"תפירת תיק" נגד המכללה; וכי ההחלטה גרמה לאורט ישראל נזק בשיעור של 52 מיליון שקל - סכום ההלוואות שניתנו על-ידה למכללה ושאותן היא אינה יכולה עוד לקבל חזרה כתוצאה מסגירת המכללה.

המל"ג, לעומת זאת, טענה כי אין כל יסוד לתביעה מחמת שורה של נימוקים, וכי ההחלטות לגבי המכללה התקבלו לאחר בחינה יסודית ועניינית והליך ממושך בו היו שותפים גורמים שונים ואנשים רבים, וכן ניתנו למכללה הזדמנויות לתיקון הפגמים, אך המכללה, בשיתוף עם אורט ישראל, לא הסכימה לדרישות שהופנו על-ידי המל"ג.

כמו כן, לטענת המל"ג, המכללה הפרה את הצהרותיה ואת התחייבותה בנוגע לשיעור גביית שכר הלימוד מהסטודנטים, ואף פעלה להסתרת הדבר מהמל"ג; אין כל יסוד לטענות התובעת בדבר "תפירת תיק" וכיוצ"ב ומדובר בהשמצות חסרות כל יסוד; גם החלטת המל"ג בדבר הגבלת הארכת ההיתר למכללה, כללה את הארכתו עד מועד מסויים ואף אפשרות לבקש את הארכתו לתקופה נוספת, ובסופו של דבר, המכללה היא שבחרה לסגור את שעריה; הסתבר כי מתחילה "התוכנית" של אורט ישראל הייתה להטיל את חוב המכללה כלפיה על קופת הציבור על-ידי הפעלת לחץ להפיכת המכללה למוסד מתוקצב; ובנוסף ובנפרד מכל האמור, דין התביעה להידחות מחמת היעדר ביסוס נזק, שכן כלל לא בוסס כי אילו הייתה המכללה ממשיכה לפעול, הייתה היא מסוגלת להשיב את כספי ההלוואה לאורט ישראל, ובפרט לאור סירובה לגבות שכר לימוד בשיעור שאליו התחייבה מתחילה. למעשה אף בוסס היפוכו של דבר, ולא בכדי המסמכים מלמדים כי בזמן אמת העריכה אורט ישראל עצמה את סיכויי החזר ההלוואה כנמוכים עד אפסיים.

בפסק הדין דחה בית המשפט את טענות אורט ישראל ואת תביעתה כולה, תוך חיובה, כאמור, בשכר-טרחה בסך של 240 אלף שקל ובנוסף לכך בהחזר הוצאות המל"ג. כן הובעה בפסק הדין ביקורת על אורט ישראל בשל העלאת טענות קשות נגד המל"ג ונושאי תפקידים בה, ללא כל יסוד, תוך שצוין בפסק הדין כי "לא ניתן שלא לתמוה על דרך טיעון זאת".

בכל הנוגע לתקינות החלטות המל"ג בעניינה של המכללה, בית המשפט קבע כי אין יסוד לטענות התובעת בדבר "תפירת תיק" ו"סימון מטרה מראש" על-ידי המל"ג נגד המכללה. בהקשר זה ציין בית המשפט כי  "הטענות לזדון וקונספירציה ארוכת-שנים, על-ידי מספר לא מבוטל של ועדות ובעלי תפקידים, לא הוכחו, ולא הונחה להן כל תשתית".

בית המשפט אף עמד בפסק דינו על הדיונים שהתקיימו במל"ג בעניינה של המכללה ועל ארכות שניתנו ופתרונות שונים שהוצעו על-ידי המל"ג, אך לא התקבלו על-ידי המכללה.

בית המשפט הוסיף עוד כי מהראיות בתיק עולה כי יש ממש גם בטענת המל"ג, שלפיה מטרתה של אורט ישראל הייתה להשיג את החזר המימון שהעניקה למכללת אורט הרמלין, על-ידי הפיכת המכללה למתוקצבת על-ידי המדינה; וכי אורט ישראל למעשה לא ציפתה לקבל את החזר כספי ההלוואה מהמכללה.

עוד קבע בית המשפט, בהסתמך בעיקר על חוות-דעת המומחה שמונה מטעמו, רו"ח אלי אלעל, כי אין יסוד לטענות אורט ישראל בדבר הנזק הכספי שנגרם לה כתוצאה מהחלטת המל"ג. זאת, מאחר שאורט ישראל כלל לא ביססה כי אם המכללה הייתה ממשיכה לפעול, היא הייתה מחזירה לאורט ישראל את סכומי ההלוואות שזו הלוותה לה.

בהקשר זה קבע בית המשפט, אף זאת תוך הסתמכות על חוות-דעת המומחה מטעמו, כי טענות אורט ישראל, לפיהן המכללה הייתה מצליחה להעלות את שכר הלימוד שהיא גובה מהסטודנטים בד-בבד עם הורדת ההשקעה היחסית בכל סטודנט, וכאשר היא נדרשת להתחרות מול מכללות אחרות להנדסה, היא בלתי סבירה.

בית המשפט הוסיף ופירט כי בזמן אמת התובעת ידעה כי קיים סיכוי נמוך שההלוואה תוחזר לה, אם בכלל, וכי הדבר עולה הן מהערכתה בדוחותיה הכספיים; הן מטיעוניה בהליך בירור התביעה, שלפיהם ההלוואה והיקפה לא פגעו באיתנותה הפיננסית של המכללה, שכן למעשה סביר כי היא לא הייתה נדרשת להחזירה, ודאי שלא בטווח הנראה לעין; והן מהוראות המסמך שהסדיר בתחילת הדרך את הענקת ההלוואה מאורט ישראל למכללה.

בית המשפט הוסיף וקבע כי מהראיות עולה כי סביר להניח שהפסקת פעילות המכללה דווקא מנעה מאורט ישראל להמשיך ולהעמיק את הענקת המימון למכללה, שאותו לא היה סיכוי סביר כי תקבל בחזרה.

אורט ישראל יוצגה על-ידי עורכי הדין ד"ר רענן הר זהב, אורי אדלשטיין ושני מנחם. המל"ג יוצגה על-ידי עורכי הדין יאיר עשהאל, דן ליברמן וכרמל צ'רקה הורוביץ ממשרד אפרים אברמזון ושות'.

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"