גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: להיזהר מפוליטיזציה של האקדמיה

המשרד להשכלה גבוהה מוקם מתוך קוניוקטורה פוליטית ולא מתוך תפיסת עולם מסוימת ● ואם כל זה לא מספיק, השר הממונה אמור בכלל לעבור לתפקיד אחר בעוד שנה וחצי

השר זאב אלקין / צילום: ידיעות אחרונות
השר זאב אלקין / צילום: ידיעות אחרונות

משרדים ממשלתיים להשכלה גבוהה עתירי תקציב קיימים במדינות שונות מתוך הכרה בחשיבות המערכת האקדמית לחברה, לקידום הידע, לשיתופי פעולה בינלאומיים ולצמיחה כלכלית. למה, אם כך, יש כרגע חשש במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ביחס להקמתו של המשרד להשכלה גבוהה?

החשש נובע מנסיבות הקמת המשרד. המשרד מוקם בנסיבות פוליטיות ולא מתוך תפיסה שראוי להפריד בין מערכות החינוך הגילאי גן עד תיכון לבין המערכת שמטפלת בהשכלה פוסט תיכונית. החשש מתגבר לאור הצירוף השרירותי והמלאכותי של יחידות שונות שמקומן המובהק במשרד החינוך. מנגד, תחומי המדע והטכנולוגיה, שקרובים מהותית למשרד, זה נמצאים במשרד ממשלתי אחר. ואם כל זה לא מספיק, השר הממונה אמור בכלל לעבור לתפקיד אחר בעוד שנה וחצי.

היחסים שבין הממשלה לעולם האקדמיה בישראל מוסדרים על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) משנת 1958. לפי החוק בראש המל"ג מכהן שר החינוך וסמכויותיו מוגדרות. בשני העשורים האחרונים החוק נכשל מספר פעמים בהגנה על המערכת מפני התערבויות בוטות של שרי החינוך, שפעלו שלא בהתאם לחוק והפעילו על המל"ג לחצים מבוססי עמדות פוליטיות ופופוליסטיות, מבלי להתייחס להשפעתן השלילית על המערכת. ההתנסות הזו הגבירה את חששה של הקהילה האקדמית שבאקלים הפוליטי של העשורים האחרונים כל ניסיון לעדכן את החוק יהיה פתח לפגיעה דרמטית בעקרונות שהנחו את החוק המקורי, בפרט הבטחת החופש האקדמי בהוראה ובמחקר ועצמאותם המנהלית של המוסדות האקדמיים. שני אלה הינם תנאים הכרחיים, אך לא מספיקים, לקיומה של מערכת השכלה גבוהה דינמית, מתחדשת ויוצרת.

הקמת משרד להשכלה גבוהה מחייבת שינוי בחוק כך שיו"ר המל"ג יהיה שר ההשכלה הגבוהה. החשש במערכת האקדמית הוא מכך שבהזדמנות זו ישונה החוק - ובחיפזון - באופן שעלול לפגוע בעקרונות היסוד של מערכת ההשכלה הגבוהה. חדירה של היבטים פופוליסטיים ברוח "מי שבשלטון קובע מה יהיה באקדמיה" תהיה הרת אסון למערכת המפוארת שנבנתה כאן.

יש אם כך חשיבות עליונה לכך ששר ההשכלה הגבוהה ואנשי משרדו יובילו את השינוי הפורמלי שמתחייב עתה בחוק בלי לקעקע את יסודות המערכת. חוק המל"ג הקיים משווע להתאמה למציאות העכשווית, אולם נקודת המוצא חייבת להיות חיזוק המערכת האקדמית הציבורית ושמירת עצמאותה לצד דרישה ליעילות, שקיפות ואחריותיות.

למזלו, השר לא צריך "להתחיל מבראשית" - הצעת חוק שהוכנה בשנת 2014 גובשה בעקבות דו"ח הוועדה להסדרת המשילות של מערכת ההשכלה הגבוהה. הוועדה הוקמה על ידי הממשלה, אבל הצעת החוק נתקעה בגלל שינויי שלטון. הצעת החוק מעדכנת את חוק המל"ג בדיוק בנושאים שהמשרד להשכלה גבוהה אמור לקדם. היא מסדירה מחדש את מבנה ותפקיד הרגולטור האקדמי כרשות להשכלה גבוהה, הרל"ג, עם הפרדה ברורה בין גורמי קביעת המדיניות וגורמי היישום, תכנון, תקצוב ואקרדיטציה אקדמית. היא נותנת מקום מרכזי לממשלה בקביעת המדיניות ומחזקת את הקשר בין הרל"ג לבין גורמי הממשלה. עם זאת, היא שומרת על עקרונות היסוד ההכרחיים - חופש אקדמי ועצמאות ניהולית - ועל מינויים מקצועיים וא-פוליטיים של חברים בגופי הרל"ג השונים. איזונים ובלמים חדשים אלה עשויים להקטין את "פער האמון" ולהגדיל את שיתוף הפעולה בין המערכת האקדמית והממשלה, בהובלת המשרד להשכלה גבוהה.

המערכת האקדמית נוכחת באופן ברור בניהול משבר הקורונה. לשר ולמשרדו יש הזדמנות לבצר את ההערכה הציבורית, להצעיד את המערכת לעשורים הבאים במאה ה-21 ולדאוג למשאבים הולמים גם בתקופה קשה זו. לשר מוגשת על מגש של כסף הצעת חוק מעודכנת, שקולה ומאוזנת. הוא יכול לקדמה ולהשיג הישג חשוב גם בזמן הקצר שיועד למשרדו. אם מהלכים אלה יתממשו אזי הגחמה בהקמת משרד להשכלה גבוהה תוכיח את עצמה כהחלטה מוצלחת שהטביעה חותם חיובי על המערכת האקדמית. 

הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית בית ברל

עוד כתבות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; ירידות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● מגמה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות