גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין חל"ת לאבטלה: המודל הישראלי שם אותנו בנחיתות מול גרמניה

שיעור העובדים שנשלחו לביתם עקב המגפה דומה בישראל ובאירופה, אלא שבעוד שכאן הם מוגדרים "מובטלים" ומקבלים דמי אבטלה, באירופה נפרשה רשת ביטחון תעסוקתית ● מדוע אחרי שרוב אירופה אימצה את המודל, ישראל נמנעה מכך?

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום:  Abir Sultan, רויטרס
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום: Abir Sultan, רויטרס

אחד ההבדלים הבולטים בהתמודדות הכלכלית עם משבר הקורונה בין ישראל לאירופה בחודשים האחרונים הוא בתחום התעסוקה. נתוני האבטלה מהאיחוד האירופי שהתפרסמו ביום חמישי האחרון מציירים תמונה ברורה: בעוד שיעור האבטלה במדינות האיחוד עלה באופן מזערי (0.1%) והגיע ל-6.7%, במדינת ישראל באותו הזמן זינק שיעור האבטלה ועמד על 21.2% - יותר מפי שלושה.

לכאורה, מדובר בהבדל סמנטי בלבד. עם פרוץ משבר הקורונה בחרו רוב ממשלות היבשת בדרך חדשה להתמודד אתו מבחינת שוק העבודה. הן אימצו את המודל הגרמני שנקרא "קורצ־ארבייט" (עבודה מופחתת), שעבד היטב בשביל המדינה במשבר הכלכלי של 2008.

צרפת, ספרד, בלגיה ואפילו בריטניה היו בין הכלכלות ביבשת שבחרו לפרוש רשת ביטחון דומה לעובדים: לאפשר למעסיקים להוציא אותם לעבודה חלקית או לחופשה בבית בעודם מקבלים שיעור ניכר מהשכר הקבוע שלהם. איך? החברה ממשיכה לשלם את המשכורת, והממשלה מפצה את החברה על התשלום.

גם בישראל בחרו להתמודד עם המשבר בגישה דומה. מתוקף תקנות שנקבעו כבר בעבר, המדינה איפשרה למי שהוצא לחל"ת על ידי המעסיק לקבל דמי אבטלה ולהיחשב למובטל, ותופעה זו הלכה וצברה פופולריות בקרב המעסיקים בארץ.

הרעיון דומה, היישום שונה

מבחינת המדיניות, הרעיון מאחורי שתי הגישות היה דומה: לשמור על משכורות העובדים כדי לא להביא לקריסת הצריכה במשק, ולמנוע אובדן־ידע ומיומנות לעסקים, שהיו צפויים להתאושש ולהיות זקוקים לידיים עובדות בקרוב מאוד. גם באירופה וגם בישראל, מיליונים הוצאו לחופשה או לעבודה מופחתת.

מדוע אם כך המצב כל כך שונה, בעיקר כשמסתכלים על נתוני האבטלה בישראל מול אירופה? הדבר נעוץ ביישום השונה של התוכנית בישראל, לעומת אירופה. שורת הבדלים משמעותיים בין התוכניות, עלולים לגרום להתאוששות אטית יותר ולצמיחה קטנה יותר בחודשי היציאה ממשבר הקורונה בארץ לעומת אירופה. בנוסף, ההתמודדות עם גל שני, שנחסכת בשלב זה ממדינות אירופה, עלולה להחריף את המצב ולהציב את ישראל במים בלתי־מוכרים מבחינת מדיניות תעסוקה.

בנוסף, העסקים עצמם הפועלים באירופה, בין אם מדובר במסעדה או בחברה משרדית עם אלפי עובדים, זוכים בעצם לתמיכה ממשלתית שמאפשרת להם גמישות מירבית - להעסיק רק אם התנאים הבריאותיים והמצב העסקי ביבשת מצדיקים זאת, ולא להפסיד שום דבר מהשארת העובדים שלהם בבית.

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא שבמודל הגרמני, שהפך כאמור לאירופי, ברוב המדינות שאימצו אותו, העובד ממשיך לקבל משכורת מהחברה המעסיקה אותו. אי לכך, כפי שמראים הנתונים, הוא אינו מוגדר כ"מובטל". זה כולל גם את הסטיגמות החברתיות או האישיות שעשויות להיות להגדרה שכזו, שעלולות להשפיע באופן חד על הצריכה שלו. העובד שאינו עובד מקבל מהמעסיק שיעור מסוים ממשכורתו הרגילה (בין 60% ל-80%, תלוי במדינה), והממשלה היא זו שמשלמת למעסיק את סכום זה במלואו.

בשיחה עם "גלובס" סיפר בעל חברה בגרמניה כי "המערכת עובדת חלק. אני מעביר את התשלום לעובדים ותוך שלושה ימים מקבל את הכסף חזרה מהממשלה. הם גם לוקחים על עצמם את ההתחייבויות הסוציאליות, לא האמנתי שזה יהיה כל כך קל".

אם העובד נדרש לעבודה חלקית, הוא מקבל עליה שכר מלא מהמעסיק, מה שמאפשר גם גמישות העסקה. זה אולי נראה כמו הבדל סמלי בלבד, אך יש לכך השלכות שונות גם על מצבו בהווה וגם על מצבו בעתיד של העובד. בין השאר, אותו עובד שאינו עובד בפועל, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעתיד. זאת, בניגוד למצב בישראל.

משכורת האבטלה גדלה עם הזמן

הבדל משמעותי נוסף הוא שרוב המדינות שאימצו את המודל קבעו כבר מלכתחילה פרק זמן משמעותי שבו הוא יהיה תקף, ואחריה הם יהיו זכאים לחפש עבודה ולקבל דמי אבטלה במהלך חיפושם. בישראל תקופת הזמן של תשלומי אבטלה היא קצרה יחסית, והמשך המקסימלי שלה עומד על שישה חודשים. בימים האחרונים, אחרי הרבה בלבול וחוסר ודאות, הודיע ראש הממשלה כי התקופה תוארך לנפגעי הסגר והמשבר הכלכלי כתוצאה מהקורונה עד לאוגוסט. בצרפת, לעומת זאת, דובר על שישה חודשים של "עבודה מופחתת" לפחות, בספרד נקבעה התוכנית עד סוף ספטמבר, ובגרמניה היא הוארכה ל־21 חודשים אפשריים.

בנוסף, גרמניה שיכללה את המודל, שפעל בעבורה בהצלחה אחרי המשבר הכלכלי העולמי. הממשלה קבעה כי העובדים שהוצאו ל"קורצ־ארבייט" ילכו ויקבלו שיעור גדול יותר ממשכורתם ככל שיהיו זמן רב יותר תחת קטגוריה זו. בעוד שבשלושת החודשים הראשונים הם היו זכאים ל־60% (יותר אם מדובר במשפחה), בשלושת החודשים הבאים יעלה השיעור ל־70%, ואחריהם ל־80%.

כדי למשוך את המעסיקים לבחור במודל זה, ולהימנע מפיטורים, גם הכריזה הממשלה כי היא מקבלת על עצמה את רוב התשלומים הסוציאליים (הפרשות סוציאליות) של המעסיקים, בשל עומק המשבר הנוכחי. התוצאה של התוכניות הללו, כפי שהיא משתקפת בנתוני האבטלה ובנתוני העבודה המופחתת, היא נהירה של מעסיקים להוציא את עובדיהם ל"קורצ־ארבייט".

בגרמניה, בשיא המשבר היו עשרה מיליון עובדים בקטגוריה זו - כ־20% מכוח העבודה. בבלגיה עמד שיעור העובדים שהוצאו לעבודה מופחתת על 26%, באירלנד על 25% ומי שהובילה את היבשת הייתה שוויץ, שבה 40% מכוח העבודה היו בתוכניות דומות. בספרד, למשל, 3.7 מיליון בני אדם נמצאו בתוכנית המקומית (הנקראת ERTE), ו־1.6 מיליון מתוכם כבר שבו לעבודה. בגרמניה, לפי מכון המחקר הכלכלי IfO, צנח מספר העובדים המקבלים כספי "קורצ־ארבייט" ל־6.7 מיליון בחודש יוני.

קרן המטבע משבחת את התוכניות

בימים אלה, של היציאה מהסגר באירופה, אמורים לראות את היתרונות של הגישה. הם כבר מסתמנים: בגרמניה זינקה הצריכה בחודש מאי ב־14% לעומת החודש שלפני, השיעור הגדול ביותר מאז התחילו המדידות לפני ארבעה עשורים. בצרפת זינקה הצריכה ב־37% לעומת המצב באפריל (אז היה עדיין סגר כללי). מדד מנהלי הרכש בספרד ובאיטליה בחודש האחרון התקרב ל־50, נתון שמלמד כי הם ניטרליים ואינם צופים הרעה במצב הכלכלי. בבריטניה מדווחים כלי התקשורת על "תקווה להתאוששות בצורת V בעקבות התקדימים ביציאה מהסגר באירופה".

גם קרן המטבע הבינלאומית משבחת את התוכניות. "הממשלה הגרמנית עשתה בדיוק מה שהייתה צריכה לעשות במהלך מיתון עמוק", נכתב בסקירה שפורסמה לפני כשלושה שבועות, "היא הפכה את תוכנית הקורצ־ארבייט לגמישה יותר, לאטרקטיבית יותר למעסיקים ולנדיבה יותר לעובדים, בעוד שהיא מרחיבה את הכיסוי שלה לסקטורים ולסוגי עבודות שונים (גם עובדים זמניים, א.א.)", ציינה לטובה קרן המטבע שהוסיף גם כי "התוצאה תהיה עלות פיסקלית גבוהה יותר - אך כזו ששווה בהחלט לשלם".

הביקורת: עדיין רואים פיטורים נרחבים

יש גם ביקורת על התוכניות הללו. כפי שמראים גלי הפיטורים האחרונים באירופה: הודעת "איירבאס" על פיטורי 15 אלף בני אדם; הודעת "לופטהנזה" על פיטורי 20 אלף עובדים; ו"אייר פראנס" על פיטורי 8,000 עובדים - לא יהיה מנוס משינוי במפת התעסוקה ביבשת.

כל עוד המאבק במגפת הקורונה נמשך, והסיכון לגל שני בחורף האירופי הקרוב הולך ועולה בעקבות התקדימים ממקומות אחרים, תעשיית התיירות והתעופה, למשל, לא תוכל להמשיך ולהתקיים במצבה הנוכחי.

גם ההשלכות על הסחר העולמי, וממנו על היצוא האירופי כולל התעשייה הגרמנית, עדיין לא ברורות. מבחינה זו, המשך התשלומים למיליוני עובדים מבלי להתחשב בתנאי השוק, שהשתנו, עלולים לדברי מבקרים להביא לבזבוז עצום של משאבים. בנוסף, ישנה ביקורת על כך שלמעסיקים למעשה אין תמריץ להשיב עובדים לעבודה. בגרמניה עלות

בישראל, שיעור היוצאים לחל"ת דומה לזה שנרשם באירופה. מתוך 862 אלף דורשי העבודה שהיו רשומים בחודש מאי, כ־605 אלף הוגדרו כמי שנמצאים בחל"ת (15% מכוח העבודה). אבל ההבדלים לעומת הגישה האירופית עשויים להתבטא במסלול צמיחה שונה לגמרי - אולי אטי יותר - למשק הישראלי, במיוחד אם ישראל תצטרך להתמודד עם השלכות מאבק בגל שני של קורונה. מול הוודאות היחסית שחשים אירופאים רבים במהלך המשבר, ניצבת חוסר הוודאות של עובדים ישראלים רבים שיצאו לחל"ת, שמשפיעה על החלטותיהם הפיננסיות.

"קורצ־ארבייט היא דרך מצוינת להתמודד עם משברים", סיכמה קרן המטבע, "במהלך מיתון עמוק, היא מגנה על משכורות העובדים, ולפיכך תומכת בביקוש המצרפי. מכיוון שהעובדים אינם מאבדים את משרותיהם, יש להם פחות מניעים לחסוך מחשש לעתיד. לגבי חברות, הן שומרות על ההון האנושי, בעודן נמנעות מתהליך יקר של פיטורים, שכירה מחדש והכשרה".

"המודל הגרמני לא מתאים לישראלים": באוצר חוששים שהעסקים יתחמנו אותם | עמירם ברקת

'המודל הגרמני מתאים לגרמנים, לא לישראלים' - כך מנומקת באופן לא רשמי ההתנגדות באוצר להחלת המודל הגרמני, שהשתרש ברחבי אירופה, בישראל. הסיבות המרכזיות להתנגדות הן שתיים: הראשונה היא העלות התקציבית של התוכנית הגרמנית.

זאת אף שהעובדים שהוצאו לחל"ת או שפוטרו במהלך משבר הקורונה בישראל היו בגיל צעיר ובשכר נמוך יותר מהממוצע. העלות התקציבית של דמי האבטלה שקיבלו מאות אלפי דורשי העבודה, נאמדת בכ־4 עד 6 מיליארד שקל לחודש. סכום ממש לא קטן אבל צנוע ביחס ליכולות של המדינה.

אין ספק שהעלות הראשונית הייתה מזנקת אילו המדינה הייתה מאמצת את המודל הגרמני ונדרשת לממן את שכרם (כולל הפרשות השכר הסוציאליות) של כלל העובדים בכל חברה שמצטרפת לתוכנית, כולל הבכירים. התשובה לטיעון הזה היא שבמשבר הכלכלי הנוכחי דווקא נדיבות ממשלתית עשויה לחסוך למדינה יותר כסף בעתיד, בגלל שיש ביכולתה להוציא את המשק ממיתון מהר יותר ממדיניות של יד קפוצה וחסכנית.

הנימוק השני הוא החשש מ־Abuse, כלומר מכך שהמעסיקים ינצלו לרעה את הנדיבות הממשלתית. אם תשאלו ברשות המסים תגלו שהנתון שהפקידים הכי רוצים לדעת הוא לא כמה מהר הגיע הכסף שהובטח לעצמאים במסגרת הפעימות, אלא מה שיעור מקבלי הסיוע ש"עשו עלינו סיבוב", שלא דיווחו אמת והוציאו כספים שלא היו זכאים להם.

במקרה של המודל הגרמני יגידו לכם באוצר שהם אינם מאמינים שהמעסיקים בישראל ידווחו להם דיווחי אמת. המעסיקים יעשו הכול כדי להמשיך ולקבל את הסיוע הממשלתי, הרבה זמן אחרי שכבר לא יזדקקו לו, יסבירו הפקידים.

גם כאן באה לידי ביטוי גישה שנכונה אולי לימי שגרה - אבל הרבה פחות לתקופת חירום. אפשר להאשים את הממשלה שחוסר האמון שהיא משדרת כלפי המגזר העסקי בעצם מעודד אותו להתנהג בתחמנות. ומצד שני, ברור שאירועים כמו החלטת קבוצת פוקס לחלק דיבידנד ענק לבעלי מניותיה לאחר שמנהלה הראל ויזל נדחף לראש התור של מבקשי הסיוע הממשלתי - לא ממש תרמה לבניית אמון בין הצדדים.

ממזר, תחמן, ובעיקר לא ראוי לאמון - זו דמות המעסיק שמצטיירת לנגד עיניהם של האחראים על חלוקת הסיוע הממשלתי. ייתכן מאוד שאחוז בודד לא רק מוציא שם רע ליתר 99 האחוזים, אלא גם מונע מהם - ולמעשה מכלכלת ישראל כולה - סיוע ממשלתי חיוני.

גילוי מלא. לאחר פרסום הכתבה נטען שהיא השוותה נתונים לא בני השוואה: נתוני האבטלה בישראל מקורם בשירות התעסוקה, לעומת נתונים בחו"ל שמקורם בלשכות לסטטיסטיקה הלאומיות. בכך, נטען, עוותה המציאות כי נתוני חו"ל לא מביאים בחשבון את מה המקבילה לחלת"ניקים בישראל.

"המשרוקית" של גלובס בדקה את הטענה ומצאה שאכן היה מקום לדייק יותר בהצגת הנתונים על גבי הגרף, את נימוקיה ניתן לקרוא כאן. משכך החלטנו לתקן את כותרת הכתבה ולהסיר את הגרף. יחד עם זאת, חשוב לציין כי התזה המרכזית של הכתבה הנוגעת למודל התמיכה הגרמני בשוק התעסוקה להבדיל מהמודל הישראלי עומדת בעיניה.

עוד כתבות

משפחות החטופים חוסמות כרגע את איילון דרום וקוראות: ''למה הם עדיין בעזה ?!'' על רקע העסקה המתגבשת / צילום: אדר אייל Adar Eyal

משפחות חטופים חוסמות את איילון לשני הכיוונים בקריאה לעסקה

בזמן שבישראל ממתינים לתשובת חמאס: באל-מיאדין מדווחים על מתווה העסקה שהוצגה ● מקורות פלסטינים: מחבל מרכזי בגדוד טולכרם נורה למוות בידי המנגנונים של הרשות • הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם ● עדכונים בולטים

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות חברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים, והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

צ'אט AI מסתורי מטריף את הרשת, והעקבות מובילות לסם אלטמן

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה