שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
פקידי האוצר מעכבים מכרזים בהיקף עשרות מיליארדי שקלים, שיכולים להכניס מיליארדי שקלים למשק הישראלי, לייצר מקומות עבודה ולעודד ייצור מקומי, דווקא בתקופה שבה המשק נזקק לכספים הללו כאוויר לנשימה. והכול, בשל התנגדותם לסעיף רכש הגומלין במכרזי מדינה.
את הביקורת הזאת מפנים גורמים במשרד הכלכלה ובהתאחדות התעשיינים כלפי פקידי האוצר, אשר לטענתם, "מטעמי חיסכון שגויים", מתנגדים לכלול במכרזי המדינה שנמצאים על הפרק סעיף רכש גומלין, המחייב העדפת תוצרת מקומית באחוזים מסוימים מכל מכרז.
מדובר בסדרת מכרזים בתחום התשתיות, חלקם לביצוע מיידי ואחרים לביצוע בתקופה הקרובה, ובהם מכרזי הקו הירוק והסגול בפרויקט הרכבת הקלה לצד מכרזים בתחום תחנות כוח, מתקני התפלה ומכרזים נוספים. בסך הכול עלות מכרזים אלו היא 44.65 מיליארד שקל, וסכום רכש הגומלין הצפוי מהם נע בין 9-15.6 מיליארד שקל למשק, ויתורגם לכ-15,758 משרות בטווח הקצר, קידום פריון, עצמאות ייצורית ותפקודית והגדלת התחרותיות במשק המקומי (הסכום נגזר מאחוז רכש הגומלין, שנע בין 20% ל-35% מסכום המכרז בהתאם למדינה שממנה מגיעה הזוכה במכרז).
הסכומים הללו יכולים להתניע את המשק, ונחוצים במיוחד בימים שבהם יש 877 אלף מובטלים במדינה והעסקים המקומיים במשבר עמוק - אז למה באוצר מתנגדים? הסיבות הרשמיות שניתנו לגורמים המצויים במחלוקת מול האומר הם כי הסעיף הזה מייקר את המכרזים וכן יגרום לכך שאחד הבנקים המממנים של אחד המכרזים לא יסכים להעניק מימון.
העמדה הזאת לא מקובלת על התאחדות התעשיינים, שם מאיימים בימים אלה בפנייה לבג"ץ נגד האוצר אם המכרזים יפורסמו ללא סעיף רכש גומלין, וגם במשרד הכלכלה דוחים על הסף את ההצדקות שפקידי האוצר מספקים. "החשכ"ל מסתכל על רכש הגומלין בהסתכלות הכי צרה, דרך החור של גרוש. זו אפילו לא תפיסה כלכלית. זו תפיסה אוצרית", אומר גורם במשרד הכלכלה.
צורך מיידי במציאת פתרונות תעסוקה
חובת רכש גומלין המעוגנת בחוק קובעת כי על חברות זרות הזוכות במכרזים לאומיים לבצע בישראל רכש או השקעות חוזרות בשיעור של בין 20% ל-35%. שיעור חובת רכש הגומלין משתנה בהתאם למדינת המקור של החברה. חברות שמקורן ממדינות שעמן יש לישראל הסכמי רכישות ממשלתיות (GPA) מחויבות לרכש גומלין היא 20% בלבד. זוכות אחרות מחויבות ב-35% רכישה של תוצרת או שירותים מישראל. עם זאת, החוק מאפשר מתן פטור מרכש גומלין.
המחלוקת בנושא רכש הגומלין הגיעה לאחרונה לדרגים הגבוהים ביותר בממשלה. זאת, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר מעל כל במה כי יש לתעדף תוצרת ישראלית וממשרדו אף שוגר מכתב רשמי הקורא למשרדי הממשלה להעדיף מוצרים מתוצרת הארץ ברכש ממשלתי אך באוצר לא אימצו את עמדת נתניהו בכל הנוגע לתיעדוף תוצרת ישראלית במכרזים. במכתב ששלח ראש אגף התקציבים שאול מרידור למנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא אף הבהיר, כי מדובר בהעדפה בעייתית וכי "חיזוק צריכת מוצרים 'כחול לבן' לרוב משמעותה סיוע עקיף על ידי כלים כמו חסמי יבוא, העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין. כלים אלה מביאים לפגיעה באיכות השירות ומגוון המוצרים, לצד העלאת יוקר המחיי".
לדברי גורם במשרד הכלכלה, "החשכ"ל לא יוכל להתנגד זמן רב למדיניות המוצהרת של הממשלה. נתניהו הבהיר את עמדתו בעניין, שר הכלכלה עומד איתן על דעתו וכעת באוצר יידרשו ליישר קו".
המחלוקת בין פקידי האוצר לבין משרד הכלכלה בראשות השר עמיר פרץ והתאחדות התעשיינים, גוף המייצג למעלה מ-1,500 ארגונים ומפעלי תעשייה, המעסיקים כ-400 אלף עובדים, סובבת סביב השאלה האם החוק מחייב רכש גומלין או שמדובר בעניין של מדיניות ממשלתית. בעוד פקידי האוצר טוענים כי על כל מכרזי האינטגרציה (כל המכרזים המשולבים, בהם P.P.P - Public Private Partnership - הסכמים ארוכי טווח לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי לצורך אספקת תשתית, מוצר, שירות ציבורי באמצעות המגזר הפרטי, ביניהם הסכמי B.O.T - Build, Operate, Transfer ו-B.O.O - Build, Own, Operate) לא חלה חובת רכש גומלין, במשרד הכלכלה טוענים כי החוק חל גם עליהם.
המחלוקת הזאת לא חדשה וצפה כמעט לפני כל מכרז גדול שיצא בשנים האחרונות. אז למה הנושא צף מחדש עכשיו? בשבועיים האחרונים הפך הנושא לבוער במיוחד, בין היתר על רקע הצורך המיידי במציאת פתרונות תעסוקה במשק והזרמת כספים לעסקים ולתעשייה כדי לאושש אותם מהמכות הכלכליות שמנחית עליהם משבר הקורונה הכלכלי. לטענת הגורמים המבקרים את פקידי האוצר, בתקופה זו כל עיכוב במרכז או פרסום מרכז ללא סעיף רכש הגומלין משמעותו פגיעה קשה במשק.
לדברי רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, "בימי שגרה אפשר להתווכח עקרונית האם רכש גומלין נכון או לא, מה הנזק ומה התועלת, והאם המימון יעלה בעוד 200 מיליון שקל - אבל אנחנו לא בימי שגרה. אנחנו בסיטואציה שצריך לחשב מסלול מחדש. היום יש לך מאות אלפי אנשים שיהיו באבטלה כרונית בבית. והאטימות הזאת של להתעקש שלא לכלול את הרכש המקומי לא מתאימה למציאות".
בין האוצר למשרד הכלכלה נערכה לאחרונה פגישה בהשתתפות החשכ"ל היוצא רוני חזקיהו ושר הכלכלה עמיר פרץ, כדי לנסות לפתור את הפלונטר, אך לדברי גורמים במשרד הכלכלה הפקידים באוצר עדיין מסכלים את היכולת להגיע להסכמות. לדברי גורם במשרד הכלכלה, "יש כרגע סדרה של מכרזים מאוד משמעותיים בתחומי התשתיות, שהראשונים שבהם הם מרכזי קווי הרכבת הקלה, ועוד סדרת מכרזים שעל פי ההערכות היקפם 37.5-44 מיליארד שקלים. אם החברה הזוכה באה ממדינה שחברה ב-GPA, למשל חברה צרפתית במקרה של מכרז הרכבת הקלה, אז רכש הגומלין יעמוד על 20%.
אם הזוכה תהיה חברה סינית, אז זה יהיה 35%. המשמעות היא בין 7.5 ל-9 מיליארד שקל או בין 13-15 מיליארד שקלים, בהתאם להיקף המכרז. זה היא המון כסף שילך להשקעה בחברות ישראליות, סחורות ומוצרים ישראלים. המון כסף שיזרום לתוך המשק".
באוצר לא מבינים את זה?
הגורם במשרד הכלכלה: "בשיחות איתנו פקידי האוצר מסבירים שהם מתנגדים כי זה מייקר את המכרזים. יש על הטענה הזאת מחלוקת גדולה אצלנו. יכול להיות שהספקים הישראלים יהיו יותר יקרים מהספקים הקבועים של החברות הזרות, אבל זה לא בהכרח כך. וגם אם נקבל את הטענה שזה מייקר את המכרז ומכרז של 10 מיליארד שקלים יתייקר ב-500-800 מיליון, אך מנגד ייכנסו 3.5 מיליארד שקלים למשק הישראלי - אין פה בכלל מה להתלבט".
מאשימים את סגן החשב הכללי
הטענה השנייה של האוצר במשאים ומתנים על הנושא, היא שיש גורמים ממנים שמתנים את מימון המכרז באי הכללת סעיף רכש גומלין. "הם טוענים שהבנק האירופי, EIB, רוצה לממן 300 מיליון דולר ממכרז קו הרכבת הקלה הירוק והסגול, שהיקפו כ-10 מיליארד שקל, אך מתנה זו בפטור מרכש גומלין. אז שלא יממן. זה זניח ביחס למכרז ולתועלת של רכש הגומלין".
לדברי רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, "פקידי האוצר מנסים להעלים את רכש הגומלין לחלוטין, ומשתמשים בכל מיני תירוצים בשביל זה. מי שזוכה בד"כ במכרזים הללו אלה חברות סיניות או אירופאיות. הסינים לוחצים חזק לקנות תוצרת סינית וגם לאירופאים יש אינטרס לקנות אצלם, אז האוצר מתקפל".
את האצבע המאשימה מפנים הגורמים במשא ומתן סביב המכרזים אל סגן החשכ"ל, נחמיה אמיד. לדברי תומר, "במכרז הרכבת הקלה, הקו הירוק והסגול, מספר לנו סגן החשכ"ל שמשום שיש מימון מהבנק האירופי הוא מתנה את זה בכך שאין רכש גומלין, אבל בפועל הבנק האירופי מימן פה מעט מאוד פרויקטים. אז בגלל איום תיאורטי של הבנק האירופי לא נעשה את הדבר שיכול להציל את המשק הישראלי? יש כאן סגן חשכ"ל שהוא הקשוח בעניין הזה, והוא לא מבין מה התועלת הגדולה ברכש גומלין. הוא מסתכל רק על הצד של המכרז, שיהיה הכי זול, ולא מסתכל בכלל על התועלת למשק".
האוצר: "מקיימים הסכמים באופן מלא"
כעת, מאיימת התאחדות התעשיינים בפנייה לבג"ץ נגד האוצר אם יפורסמו המכרזים ללא סעיף רכש גומלין. תומר: "אנחנו עובדים בימים אלה על הכנת הבג"ץ. התאחדות התעשיינים תיאלץ להגיש בג"ץ על המכרז הזה אם לא יהיה בו רכש גומלין כפי שמחויב בחוק".
עוד לדברי רון תומר, "ספק אם הממשלה תוכל לשלם חל"תים בכמויות שיש עד יוני כפי שהתחייבה ואחרי יוני היא בטוח לא תוכל, אז יש נורת אזהרה אדומה שלא הייתה קיימת בוויכוחים סביב רכש הגומלין בעבר. חיייבים לייצר ביקושים חדשים. הדרך היחידה לייצר ביקושים זה על ידי יצירת רכש ישראלי כחול לבן. טראמפ גילה את זה מזמן ומחייב 50% רכש גומלין ועוד מדינות מחייבות את זה".
לדברי השר עמיר פרץ: "המדיניות שלי היא מדיניות של כלכלה אנושית. בתקופה הזו עלינו לחזק את התעשייה המקומית ולהעדיף רכש כחול-לבן וכך לייצר מקומות עבודה עבור הציבור שזקוק להם. רכש גומלין הוא מנוע צמיחה מרכזי ועלינו לממש אותו ככל שניתן ואני מתכוון לעמוד על כך מול כלל הגורמים ולהגיע להסכמות שישנו את הנוהג הקיים בהתאם לרוח החוק ולמדיניות הנדרשת בעת הזו".
מהאוצר נמסר בתגובה: "המכרזים לקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה בתל אביב פורסמו זה מכבר וההגשה אליהם צפויה בסוף חודש זה וכוללים סעיפי רכש גומלין בהתאם לסיכומים בין החשב הכללי למשרד הכלכלה.
"החשב הכללי עומד באופן מלא מאחורי הסיכומים עם משרד הכלכלה ומקיים את תקנות רכש הגומלין באופן מלא. לפני כשבועיים התקיימה ישיבה בין החשב הכללי ושר הכלכלה ובסיכומה הוחלט שהצדדים יישבו לגיבוש פתרונות נוספים. אנו מקווים שמשרד הכלכלה יישב איתנו בהתאם לסיכום הדברים על מנת למצוא פתרונות פרודוקטיביים".