גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדיניות כלכלית בזמן הקורונה: הממשלה עושה בדיוק את מה שאסור לה לעשות

אין כל טעם לבצע הנשמה מלאכותית לחברות ותחומים שבלאו הכי נועדו לכיליון ● אין כל טעם לתמוך בחברות שהקורונה רק האיצה את תהליך גסיסתן ● לחברות אלו אין אפשרות לשרוד בעולם המשתנה ולכן, הממשלה אינה צריכה לתמוך בהן

סניף סגור של רשת עדיקה. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס
סניף סגור של רשת עדיקה. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

מדיניות פיסקאלית של ממשלה מורכבת משלושה חלקים שונים. המרכיב הראשון הינו סך התשלומים על פעילות משרדי הממשלה, החלק השני הינו תשלומי העברה לפרטים במשק, הכולל גם מענקים, והחלק השלישי הינו התקבולים שהממשלה מקבלת מאת הפרטים, דהיינו המסים. ההפרש בין שני מרכיבים הראשונים והמסים הוא הגירעון.

מהי מדיניות נכונה בזמן קורונה?

מקובל לחשוב שמותר להגדיל בהרבה את הגרעון ושיש צורך להגדיל במיוחד את המרכיב השני - תשלומי העברה ואת המענקים לפרטים. אבל האם יש לתמוך בכולם?

וירוס הקורונה אשר לא מאפשר התקהלות פוגע במיוחד בסקטורים הלואו-טק של הכלכלה. לכן, חלק גדול מהעצמאים שנפגעו מאוד, הינם חברות ללא גב חזק.

אחרי הקורונה, יחזרו ויפעלו המסעדות החזקות, חנויות מותגים בינלאומיים, וכך גם חלק מחנויות הבוטיק. אבל, באותו זמן, גם נתבונן בצער על המסעדות שבהן כבר לא נסעד לעולם, ועל רבבות בתי-העסק הקטנים, שהיו לא רק מקור הכנסה צנועה לבעליהן אלא גם חלום שנכחד. אכן, הביטוח לאומי חוזה שכחמישים אלף משפחות של עצמאים יתדרדרו אל מתחת לקו העוני. אפילו בתי-קולנוע רבים ייסגרו משום שכבר כיום עתידם לוט בערפל לאור הפריצה הגדולה של שידורי סטרימינג כמו נטפליקס.

על כן, אין כל טעם לבצע הנשמה מלאכותית לחברות ותחומים שבלאו הכי נועדו לכיליון. אין כל טעם לתמוך בחברות שהקורונה רק האיצה את תהליך גסיסתן. לחברות אלו אין אפשרות לשרוד בעולם המשתנה ולכן, הממשלה אינה צריכה לתמוך בהן.

אך לא רק העצמאים ימצאו עצמם חסרי אונים מול המציאות החדשה אלא גם שכירים שנפלטו ממעגל העבודה ושכאשר תסתיים תקופת דמי האבטלה שלהם יוותרו חסרי פרנסה. יהיו אלו בעיקר השכירים הלא מיומנים בעלי השכר נמוך.

מה שעל הממשלה לעשות הוא להכשיר לעבודות העתיד את מירב העובדים והעצמאים שנפלטו ממקום עבודתם.

האם אפשר לדמיין סוג אחר של קטסטרופה או וירוס, בה הממשלה חייבת להתערב יותר מאשר בתקופת הקורונה? תארו לעצמכם שמאי-שם היה צץ וירוס מסתורי המתביית על שבבי הסיליקון והורס את כל מערכת הסייבר, או אולי גלים אלקטרו-מגנטיים שישביתו וישמידו את מחשבי העולם. במקרה שכזה דווקא בעלי השכר הגבוה בהייטק יאבדו את עבודתם ועבודות הלואו-טק ישגשגו. מקצועות שכמעט אבדו מהעולם יחזרו ויתפסו את מקומם. הזבן, הסנדלר, השען, החייט וגם עגלונים בעלי סוס ועגלה תהיה עדנה כאשר המכוניות יושבתו. בקטסטרופה מסוג זה, על הממשלה לתמוך יותר בחברות שנפגעות.

על כן, בבחירה בין שני האסונות, בין הקטסטרופה שהייתה מחסלת את עולם המיחשוב לבין הקורונה, נתמזל מזלו של העולם שלקה במגפה הפחות מסוכנת. פחות מסוכנת משום שפגיעתה העיקרית הינה בסקטורים שבמוקדם או במאוחר נועדו להעלם.

יחד עם זאת, ולמרות שאין מקום לתמוך בחברות שאין להם אופק בעולם החדש, ישנן חברות רבות שיכולות לשרוד וכל שנחוץ להן הוא: נזילות. לחברות וגופים שכאלו חייבים לתת אורכה בכל החיובים לרשויות וכאן מתגלה מדיניות תמוהה ובלתי נהירה לחלוטין של רשות המסים בקשר למרכיב השלישי של מדיניות פיסקאלית.

רשות המסים מתנהגת כאילו אין היא מכירה את התיאוריות הידועות של הכלכלה ככלל ואת תיאוריית הכלכלה ההתנהגותית בפרט. אחד המרכיבים של תאוריה זו נקרא loss aversion - שנאת ההפסד. תאוריה זו מראה שלתת כספים לפרט ולאחר מכן לקחת אותם ממנו בחזרה תגרום לכך שהוא ירגיש שיש לו פחות הכנסות מאשר אם לא עשו כלום. מדיניות של תן וקח היא אסון לכלכלה .

ומה עושה רשות המסים? בדיוק מה שאסור לעשות! היא פונה לבעלי עסקים ודורשת מהם שיחזירו את המענק שקיבלו בטענה שאין להם הוצאות קבועות. דרישה זו של רשות המסים לא רק שהיא תמוהה אלא היא גרועה לכלכלה, במיוחד לאור העובדה שגם הנישומים וגם הכלכלנים לא הבינו כלל שיש תנאי שכזה. באותו אופן, אסור שבשנת 2021 ימצאו עצמם הנישומים נאלצים לשלם מס על מענקי שנת 2020. מובן הוא ניסיונה של רשות המסים לתפוס ככל יכולתה כדי לצמצם את הגרעון של שנת 2020 ו-2021, אך התיאוריות הכלכליות תומכת בתפיסה שאין משמעות לגירעון בשנה מסוימת.

על כן, לתת מענקים ולאחר מכן לקחת חזרה - זו טעות איומה. 

הכותבת היא מנהלת מרכז אהרון מאיר למדיניות כלכלית, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן

עוד כתבות

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב - יפו / צילום: איל יצהר

חניונים יתייקרו, אירועים יבוטלו: עיריית ת״א נקלעה לבור תקציבי ומתכננת קיצוץ ענק

החניונים העירוניים יתייקרו, סבסוד הצהרונים יצומצם ואירועי תרבות יבוטלו ● עיריית תל אביב נערכת לקיצוץ התקציבי הגדול ביותר שלה בשנים האחרונות ● הסיבות: ההתייקרויות במשק, הוצאות המלחמה ופסיקות בית המשפט בשנה שעברה באשר להיטלי השבחה ● האם רשויות אחרות ילכו בעקבותיה? ● עיריית ת"א: "הצמצום הוא בגדר נקיטת צעדי־מנע אחראיים"

''זו כנראה ההשקה הכי חזקה שנעשתה למוצר מציאות מדומה לטיפול נפשי אי פעם'' / אילוסטרציה: Shutterstock

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי

להתחייב למועד כבר בהתחלה: כל מה שצריך לדעת על תקנות השקיפות בהתחדשות עירונית

פרויקטים תקועים, סכסוכים בין בעלי דירות ליזם ואיחורים משמעותיים גורמים לרבים להימנע מפרויקטים של התחדשות עירונית ● תקנות חדשות שעברו לאחרונה בכנסת מנסות לצמצם את אי הוודאות בפרויקטים

פרויקט פינוי בינוי / צילום: Mark Tso

מה מגיע לבני 70 ומעלה במיזמי פינוי־בינוי? הנחיות חדשות מנסות לעשות סדר

החוק המעניק לבני 70 ויותר הטבות מיוחדות במיזמי התחדשות עירונית, לא כלל התייחסות לפרויקטים שקידומם החל טרם כניסתו לתוקף ● חוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית קובעת: גילו של הדייר בעת החתימה הראשונה הוא הקובע ● איך תשפיע ההנחיה על היזמים?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה ב-2%, טסלה בכ-4%

הנאסד"ק ירד ב-0.1% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● לאחר 10 ימים של עליות, ההנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: ap, Ismael Abu Dayyah

כלב רובוטי ורחפנים: איך תיראה הפעולה שתחסום את "צינור החמצן של חמאס"?

התמרון בעיר הדרומית ביותר ברצועה, רפיח, יאפשר לצה"ל לסגור את מנהרות ההברחה שמתחזקות את חמאס כלכלית ולוגיסטית ● הסכנה טמונה בהימצאות אפשרית של החטופים ובפגיעה באוכלוסייה האזרחית

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את התחזיות וצמצמה את ההפסד הנקי; המניה קופצת במסחר בת"א

הכנסות טבע עקפו את התחזיות המוקדמות, וההפסד הנקי הצטמצם בהשוואה לרבעון המקביל ● לצד זאת החברה אשררה את התחזית השנתית שמסרה ברבעון הקודם ● הודיעה במקביל על תוצאות חיוביות בניסוי שלב 3 בתרופה מקורית לטיפול בסכיזופרניה

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%, טבע זינקה ב-13%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.6% ● השקל מתחזק מול המטבעות הזרים על רקע המגעים בעסקת החטופים ● אנבידיה נסחרה בירידות, לאחר שהמיליארדר סטנלט דרוקנמילר חתך את השקעתו במניה ● אפל השיקה דגמי טאבלט חדשים ● בבלקרוק ממליצים להישאר בשוק המניות במאי

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

החברה הישראלית שתספק שמונה מלט"ים לצי הגרמני

במסגרת העסקה יסופקו שמונה מל"טים מדגם הרמס 900 של אלביט לצי הגרמני ● בחברה הגרמנית מעריכים כי הפרויקט המשותף יושק בסלון האווירי בברלין ביוני

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

נמל חיפה, בספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock

ענקיות הקרוזים העולמיות התאהבו בישראל, ואז הגיעה המלחמה

שנת 2024 הייתה אמורה להמשיך את השגשוג בענף הקרוזים, אולם מאז פרצה המלחמה עזבו החברות הבינלאומיות את ישראל ● מנו ספנות, היחידה שתפליג הקיץ, מבטיחה שלא תעלה מחירים ● מומחים: "גם אם התיירות תחזור לשגרה, ייקח לענף שנה לפחות להתאושש"

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור כי עיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

אבי מעוז, נעם / צילום: ויקיפדיה

האם קוצצו 90% מתקציב הרשות לזהות לאומית יהודית?

כמה מתקציב הרשות של אבי מעוז "הוקרב" לטובת המאמץ המלחמתי? כמעט הכל ● המשרוקית של גלובס

רחוב הרצל, תל אביב / צילום: רועי חבני

מנורה מבטחים מלווה 260 מיליון שקל לבניינים שמשכנים את מפוני קיבוץ רעים

חברת הביטוח העמידה אשראי לשני מגדלים בפרויקט "תאודור" בדרום תל אביב של יובלים ורן בלינקיס ● הבניינים בפרויקט כוללים דירות שמיועדות ברובן להשכרה לטווח ארוך ● את העסקה הובילה אקטיב חיתום של עומרי לוי

הטירה הצרפתית שזמינה על המדף / צילום: whisperauctions.com

אחד הנכסים היקרים אי פעם: כמה עולה טירה שהייתה פעם בבעלות משפחת רוטשילד?

הטירה, שבעבר הייתה שייכת למשפחת הבנקאים היהודית ובהמשך גם למלך מרוקו, מועמדת למכירה פומבית בסכום שמתחיל ב-454 מיליון דולר ● בטירה הצרפתית, מהמאה ה-12 החולשת על פני 2,500 מ"ר, יש 17 חדרי שינה, דיור נפרד לאנשי צוות, שלוש מעליות ואורוות היכולות להכיל עד 50 סוסים