סופגניות עם מזרקי פלסטיק ברולדין / צילום: tns ישראל
מגפת הקורונה כמעט ודחקה מאבק ארוך שהתנהל בישראל וברחבי העולם בשנים האחרונות - המאבק לצמצום השימוש בפלסטיק החד-פעמי המזהם. מסעדות שאינן יכולות לארח סועדים, נאלצות לארוז את המזון בכלים חד-פעמיים עבור הצרכנים כדי להמשיך את פעילותן, ובחברות רבות מספרים על חזרתם של הכלים החד-פעמיים - בשל היעדר האפשרות לאכול בחדר האוכל המשרדי.
ואמנם, דווקא בעידן שבו עולה הצורך לצמצם ככל הניתן את פסולת הפלסטיק, בחרה רשת "רולדין" להמשיך בחג החנוכה את מסורת מכירת הסופגניות המקושטות במזרק פלסטיק מובנה בתוכן, ומושלכות לפח האשפה זמן קצר לאחר השימוש. רק בשנה שעברה, הצליחה הרשת לעורר את זעמם של הצרכנים וסערת רשת בשל השימוש במזרקי הפלסטיק, והבטיחה ללקוחות לקחת לתשומת-ליבה את הנושא. כך למשל, ענתה הרשת ללקוחה שפנתה אליה דרך הפייסבוק: "רולדין פועלת לקידום עקרונות הקיימות בכל סניפי הרשת, והחלה בתוכנית פעולה לכנסת מוצרים תומכי סביבה ומלווה בחברת ייעוץ. לקחנו לתשומת-ליבנו את הנושא, כחלק מתהליך חוצה ארגון".
ואולם, כעת מתברר כי ברולדין לא הפנימו את הנזקים הרבים אותם מסב השימוש בפלסטיק החד-פעמי לכדור הארץ, ובחרו שלא להפסיק את השימוש במזרקים. ב"קולקציית הסופגניות" באתר החברה, 5 מתוך 12 סוגי הסופגניות הנמכרות על-ידי רולדין, מגיעות עם מזרק פלסטיק מובנה. יתר על כן, למרות שכבר לפני שנה אמרה החברה כי היא עובדת עם יועץ קיימות ופועלת כדי לצמצם את השפעתה הסביבתית, עד היום לא הוצגה תוכנית של הרשת בנושא, ובעידן הקורונה, בדומה לעסקים רבים - הרשת נאלצה להגביר את השימוש שלה במוצרי אריזות חד-פעמיים.
אצבע בעין של הציבור ושל המאבק המקומי והבינלאומי במגפת הפלסטיק
ברשתות החברתיות מגיבים הצרכנים בכעס על החלטת רולדין. בין היתר כתבו גולשים: "זו אחריות שלנו, הצרכנים. לא לקנות סופגניות עם מזרקי פלסטיק". מיכל ביטרמן, מנכ"לית ארגון הסביבה TNS, שכתבה בשנה שעברה פוסט שחרך את הרשת והצליח אף להגיע לכלי התקשורת, כתבה היום על החלטת רולדין: "השתגעתם? קולקציה שלמה של סופגניות שבכל אחת מהן שפופרת פלסטיק אישית? אתם חוזרים על זה השנה שוב ובגדול?! עד לאן היהירות והבזבזנות האנושית תגיע? אנחנו ממלאים את הסביבה שלנו בכמויות עצומות של פלסטיק, זה מזהם הכל וכבר מגיע אלינו בחזרה בחלקיקים קטנים לתוך האוכל, כי כרגע אין לאנושות פתרון לפלסטיק שנזרק. אותה שפופרת פלסטיק עברה מסע ארוך של חומר, משאבים וידיים עד שהגיעה לסופגנייה והכל בשביל שימוש כה זמני ומיותר של 10 שניות. הגיע הזמן לשנות נורמה ולהוציא את החד״פ והפלסטיק משימוש. וקוראת לנו הצרכנים להימנע מלקנות סופגניות שמייצרות כזה זיהום".
פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון, הביע אף הוא תמיהה על החלטת רולדין להמשיך לשווק לצרכן את הסופגניות שעוררו סערה. לדבריו, "שפופרת הפלסטיק התקועה בכמעט כל סופגנייה שנייה של רולדין, היא כמו אצבע בעין של הציבור ושל המאבק המקומי והבינלאומי במגפת הפלסטיק. את הפלסטיק הזה אי אפשר להפריד ואי אפשר למחזר, ובמקרה הטוב הוא יגיע לפח ומשם להטמנה ולא לרחוב, לטבע ולים. חבל שרולדין בוחרים לקחת מסורת יהודית וחג המסמל את ניצחון האור על החושך ולהפוך אותם למפגע סביבתי, שיישאר איתנו לדורות קדימה".
הסביבה היא זו שמשלמת את המחיר
בשבוע שעבר, פורסם במגזין המדעי היוקרתי NATURE מחקר מדאיג שהתבצע במכון ויצמן וצוטט בכלי תקשורת ברחבי העולם, לפיו במהלך שנת 2020 עקפה מסת החומרים אותם ייצרו בני האדם - ממזרקי פלסטיק חד-פעמי, לסיגריות, צלחות חד-פעמיות, בטון ומוצרים שונים, את כלל המשקל של בעלי החיים והצמחים על פני כדור הארץ. דווקא בעת הזו, בה נדרש מאמץ להפחתה במקור של פסולת מיותרת, ההחלטה להותיר את הצרכנים עם קישוטי מזרק חד-פעמי בסופגניות החג, מצליחה שוב לעורר תגובות נזעמות.
ביטרמן מדגישה שברולדין בוחרים דווקא בזיהום הפוך מערכי קיימות, בזמן שעסקים רבים אחרים בישראל ובעולם עושים מאמצים כבירים כדי למצוא פתרונות חליפיים גם למוצרים הכרחיים מפלסטיק. לדבריה, רולדין מגלגלים את זיהום הפלסטיק שהם יוצרים אל הצרכנים, ובסופו של דבר הסביבה היא זו שמשלמת את המחיר. לדברי ביטרמן, "למגזר העסקי חלק עצום בשינוי הנדרש. עליו להתגייס לצמצום שימוש בפלסטיק, הגברת שימוש חוזר ומציאת חלופות לחומר. אנחנו הרבה מעבר לשלב עליית המודעות וההתעלמות - המגזר העסקי כבר כמה שנים מחויב למהלכים משמעותיים לצמצום ומציאת חלופות. הדירקטיבה האירופאית חוקקה חוקים בנושא ומדינות החלו להוציא את הפלסטיק מתחומן בהדרגתיות".
לכן, אומרת ביטרמן, לא רק שעל המגזר העסקי להתיישר לאור מגמות אלו, עליו גם להוביל באימוץ הפתרונות. ואולם, המהלך של רולדין, המחדיר שימוש נרחב פלסטיק, מנוגד לחלוטין למגמות הקיימות. לפי ביטרמן, "גם בעת הזו של הקורונה, ארגונים עסקיים גדולים עדיין ממשיכים במחויבות שלהם לנושא מתוך הבנה שקיימות בכלל, ופלסטיק בפרט, הם חלק מהאתגרים המשמעותיים ביותר הניצבים בפני האנושות לפני ואחרי הקורונה. יוניליור, שטראוס, ולוריאל הן דוגמאות לחברות שפועלות בנושא ומאמצות יעדים בתחום ומציגות תוכניות ליישום".
אזרחי ישראל הם שיאנים עולמיים
מדי יום מייצר אזרח ישראלי ממוצע 1.7 ק"ג פסולת, לעומת הממוצע ב-OECD העומד על 1.2 ק"ג. בשנת 2017 שילמו תושבי ישראל 3.6 מיליארד שקל על הטיפול בפסולת, כאשר כ-80% מהפסולת מוטמנת באדמה וגוזלת יותר ויותר שטח, בנוסף למפגע הסביבתי שנוצר. ישראל היא צרכנית כבדה של פלסטיק חד-פעמי; אזרחי ישראל הם שיאנים עולמיים, ומשלמים בשנה יותר מ-2 מיליארד שקל על כלים חד-פעמיים, עוד טרם עידן הקורונה. לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה, חופי הים בישראל מכילים ריכוז מיקרו־פלסטיק גבוה פי 9 מהממוצע העולמי.
אך גם בעולם מתקשים להתמודד עם הכמויות ההולכות וגדלות של פסולת פלסטיק; בשנה האחרונה התגלו שאריות מיקרו-פלסטיק, בין היתר בהרי הרוקי, במקום הכי נמוך באוקיינוס, בדגימות מי גשם בהרי האלפים ובמי השתייה שלנו. מדענים מכנים את עידן האדם על כדור הארץ "עידן הפלסטיק", שכן החומר העמיד והבלתי מתכלה נשאר בסביבה לאורך שנים רבות - כך שגם לאחר שימוש קצר במזרק פלסטיק או בצלחת חד-פעמית, יוותרו החומרים הללו בכדור הארץ וילוו את חייהם של הילדים והנינים של אלו שצרכו אותם.
יותר על כן, עד היום, רק 9% מכלל הפלסטיק שיוצר בעולם מוחזר, בזמן שקצב גידול הפסולת וחלקם של המוצרים החד-פעמיים הולך ועולה. מיחזור הוא תהליך יקר שאף לו הלשכות סביבתיות, ולכן מומחי סביבה ממליצים להימנע ככל הניתן מצריכה במקור של מוצרים חד-פעמיים שיותירו חותם ארוך טווח בסביבה. במדינות שונות בעולם, כמו האיחוד האירופי, הודו וקנדה, כבר מוציאים כלים חד-פעמיים מחוץ לחוק, אך בישראל אין רגולציה דומה באופק.
ברולדין מסרו השנה תגובה דומה מאוד לזו שנמסרה לצרכנים ולתקשורת בשנה שעברה, למרות שבשטח אין שינוי - שפופרות הפלסטיק הוחלפו במזרקים המכונים ברשת "צ'ייסרים", והסופגניות נמכרות כשצמוד אליהן פלסטיק לשימוש חד-פעמי. כך מסרה הרשת: "אנו פועלים לקידום עקרונות הקיימות בכל סניפי הרשת, בליווי חברת 'ערנות לסביבה'. הכנסנו לסניפי הרשת מוצרים תומכי סביבה, החלפנו את קשי הפלסטיק בקשים ידידותיים לסביבה והורדנו את השפופרות. בנושא הצ׳ייסרים, אנו מחפשים אחר חלופות ידידותיות לסביבה".