אורניום / צילום: Shutterstock
עבר מעט יותר מעשור מאז אסון פוקושימה ותעשיית הדלק הגרעיני מהמרת בזהירות שהצלחת מוצריה תשתקם סוף סוף.
חלק מהאופטימיות הזו ניכרת במחירי המניות של החברה הקנדית Cameco, אחת מחברות כריית האורניום הגדולות ביותר אחרי היצרנית הגדולה ביותר בעולם, Kazatomprom, חברה לאומית בקזחסטאן. מניות של Cameco בבורסות אמריקאיות עלו בכמעט 180% בשנה האחרונה, לרמות שלא נצפו מאז 2014.
הפעם האחרונה בה חוותה Cameco צמיחה בהכנסה נטו משנה לשנה הייתה ב־2015, כשהמחיר של תחמוצת אורניום ריחף סביב 35 דולר לפאונד במשך רוב השנה. מאז, מחיר הסחורה נשאר ברובו נמוך מ־30 דולר לפאונד, אם כי נראה שהוא משתקם במהירות. אור ליום שני, מחיר האורניום הגולמי היה 29.60 דולר לפאונד, עלייה של 7.3% בשבוע אחד, כך על פי נתונים מחברת המחקר של שווקי דלק גרעיני UxC. אורניום נמכר בעיקר בחוזים עם חברות אנרגיה ולא דרך שוק הספוט. ג'ונתן הינזה, נשיא UxC, ציין שבקרב מכרות שאינם מסובסדים, מחיר הייצור עשוי להשתנות בטווח נרחב של בין 10 דולר ל־38 דולר לפאונד.
נראה שתמונת ההיצע והביקוש לא השתנתה משנה שעברה, וזה מסתיר את הדינמיקה שבסיס תעשייה אטומה יחסית הפועלת במחזורים ארוכים. ב־2021 הביקוש העולמי לאורניום צפוי להתכווץ מעט, ל־178 מיליון פאונד לעומת 181 מיליון פאונד ב־2020, וההיצע - הן מכרייה והן ממקורות משניים - נשאר קבוע סביב אזור 166 מיליון פאונד, כך לפי UxC. למרות שהנתונים האלה גורמים לזה להיראות כאילו הביקוש עולה על ההיצע, ישנם מקורות אורניום משמעותיים שחברות אנרגיה, ספקיות וחברות ביניים אגרו במשך השנים.
מקור נוסף לחוסר וודאות הוא היצע הדלק ממקורות משניים, כולל מה שמכונה זנבות של אורניום שעבר עיבוד הניתנים להעשרה. יש מדינות שממלאות את הצורך שלהן באורניום על ידי עיבוד מחדש של מוטות דלק במקום לקנות אורניום שנכרה באדמה.
אמנם הערכת כמות האורניום האגורה בעולם אינה קלה, אך יש כמה אינדיקציות לכך שהמאגרים מתחילים להתרוקן. בחמש השנים האחרונות, כ־815 מיליון פאונד של תחמוצת אורניום נצרכו בכורים, ו־390 מיליון פאונד ננעלו בחוזים ארוכי טווח עם יצרניות, כך מעריכים ב־UxC. ציפיות למה שמכונה דרישות אורניום ללא כיסוי, הכמות שכורים גרעיניים צריכים אך אין להם חוזים עבורה, אינן גבוהות לגבי 2021 אך צפויות להגיע ל־33% מהביקוש עד שנת 2025 ול־81% מהביקוש עד שנת 2035.
ישנם ארגונים שהם שוריים לגבי סיכויי ההצלחה של האנרגיה הגרעינית, אך קשה לחזות את עתידו של מקור האנרגיה הזה. דחיפה לעבר מטרה של אפס פליטות ברחבי העולם מספקת את הרקע השורי לכך. אבל החשש מאנרגיה גרעינית לאחר אסון פוקושימה עדיין גדול ביפן ובעולם המערבי. אדם רודמן, מנהל השקעות ראשי בחברה Segra Capital, המפקח על קרן המוקדשת למניות הקשורות לאנרגיה גרעינית, אומר שאפשר להישאר שורי לגבי מכרות אורניום אפילו אם מכניסים למודל ירידות תלולות בייצור אנרגיה גרעינית בארה"ב ובחלקים מאירופה. "אנו עומדים מול שוק שיש בו חוסר היצע מבני בשנים הקרובות, אולי אפילו לכמה עשורים", אמר רודמן.
הארגון הגרעיני העולמי מעריך שנבנים כ־50 כורים ב־16 מדינות, ופועלים כבר כ־440 כורים, כולל כמה בהספק גדול בסין ובאיחוד האמירויות הערביות. אך פרויקטים לאספקה אנרגיה גרעינית ידועים לשמצה בכך שהם נוטים להתבטל, להידחות או שבנייתם נכנסת לגירעון תקציבי ומאופיינת בעיכובים.
במקום לתלות את כל התקווה בעתיד, סיבה ריאליסטית לאופטימיות היא הקיצוץ המתמשך בכריית אורניום בשנים האחרונות לאחר שנים בהן ההיצע היה רב מדי. מאז 2016, העולם כורה פחות ופחות אורניום למעט שנת 2019, כשהביקוש עלה מעט, כך לפי נתונים של הארגון הגרעיני העולמי. לעומת 2016, העולם כרה ב־2019 12.2% פחות אורניום.
כשזה נוגע לאורניום, התקוות לתנאי שוק טובים יותר מגיעות לא מהעתיד השורי אלא מהעבר העגום.