גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על המיליארדים: האם ישראל תורשה להצטרף לתוכנית המחשוב הקוואנטי של האיחוד האירופי?

קרב פנימי מתנהל בימים אלה בבריסל סביב הנוסח הסופי של תוכנית "הורייזן אירופה", שתקציבה כ-100 מיליארד אירו, וסביב השאלה אם מדינות כמו ישראל, בריטניה ושווייץ יוכלו להשתתף בחלקים רגישים מבחינה ביטחונית ● על הפרק: גישה לתשתיות מחקר ולמענקים במיליארדי אירו לאקדמיה ולתעשייה הישראלית ● נציגה ישראלית: "חשוב שניכלל בכל התוכנית"

כנס חדשנות של תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, השבוע.
כנס חדשנות של תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, השבוע.

קרב פנים-אירופי מתנהל בשבועות האחרונים בבריסל בנוגע לשאלה אם לאפשר לגופים ישראלים השתתפות מלאה בתוכנית הדגל של המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי - "הורייזן אירופה". זוהי התוכנית התשיעית בסדרת "הורייזן" של האיחוד האירופי, ובעוד ישראל נהנתה עד כה מגישה בלתי-מוגבלת לרוב חלקיה, הנציבות האירופית הגישה באחרונה הצעה שכוללת אפשרות למנוע מישראל לקחת חלק באספקטים מסוימים בתוכנית החדשה - כמו מחשוב קוואנטי - בשם הלכידות שהאיחוד צריך להפגין כלפי חוץ ושיקולי ביטחון.

מנגד, גרמניה, דנמרק ומדינות אחרות חברו כדי לערער על שינוי זה - שתקף לכל 16 "מדינות האסוסיאציה" המשתפות פעולה עם האיחוד בתחומים שונים, ובמיוחד לתעשייה ולאקדמיה בשווייץ ובבריטניה. גרמניה נאבקת בשבועות האחרונים כדי לאפשר לשלוש המדינות (ישראל, שווייץ ובריטניה) גישה בלתי מוגבלת לרוב חלקי התוכנית, ששוויה הכולל עומד על 95.5 מיליארד אירו לשבע שנים. על הפרק נמצאים סכומי עתק - מחשוב קוואנטי הוא תחום מחקר הדורש השקעה רבה וגם שימוש בתשתיות מחקר יקרות במיוחד. התקציב שיוקצה לו במסגרת התוכנית החדשה נאמד במיליארדי אירו.

ההכרעה בעניין צפויה בשבועות הקרובים, והתוכנית אמורה להיכנס לתוקף עוד השנה. היא מחליפה את תוכנית "הורייזן 2020", שפעלה מאז 2014 במשך שבע שנים. ישראל הצטרפה לתוכנית זו למרות דרישת האיחוד האירופי לכלול סעיף המונע השקעה בשטחים הכבושים, בשל חשיבותה למדע הישראלי. לפי הערכות שפורסמו בבריסל, חוקרים וחברות ישראליות זכו במענקים בשווי של יותר מ-1.2 מיליארד אירו במהלך אותן שנים. בתוכנית השישית שפעלה לפניה קיבלו מדענים ישראלים מענקים בשווי 850 מיליון אירו, בעוד התרומה של ישראל עמדה על כ-500 מיליון אירו בלבד. לפי גורמים בכירים בקהילה המדעית בישראל, חשיבות התוכנית היא בשיתוף-הפעולה עם אוניברסיטאות, חברות וגופים מאירופה, והאפשרות להשתמש במתקנים יקרים המיועדים למדע בסיסי.

"עבודת הערכה שעשינו בשנתיים האחרונות לבדוק את ההשפעה של השותפות בתוכניות 'הורייזן' לאורך השנים מצאה שהיה להן השפעות כמעט מהפכניות על האקדמיה הישראלית", אמרה ל"גלובס" נילי שלו, סמנכ"לית המערך הבינלאומי ברשות החדשנות ומנכ"לית ISERD (המינהלת הישראלית למו"פ האירופי) - הגוף האחראי על שיתוף-הפעולה בתחומי המחקר והפיתוח עם האיחוד האירופי.

לדבריה, ההשפעות החיוביות שנמדדו היו בתחומי "ההשקעה במחקר, איכות המחקר, חיזוק מקום האקדמיה ב'ליגה של הגדולים', והחיבור והאינטגרציה בין האקדמיה הישראלית לקהילת המחקר האירופית". "גם מבחינת התעשייה, מצאנו שההשפעה של התוכנית משמעותית וכוללת השקעה ארוכת טווח במו"פ, שיפור איכות המוצר, קיצור הזמן לשוק, חדירה לשווקים בינלאומיים ושיפור פוטנציאל הצמיחה העתידי של החברה", מוסיפה שלו, "לפיכך הכסף שמושקע בתוכנית הורייזן וחוזר ממנה כמענקים לתעשייה ולאקדמיה משדרג את הערך שלו כחלק מהתהליך".

לישראל יש שיתוף-פעולה מוצלח עם האיחוד האירופי במסגרת תוכניות "הורייזן" מאז שהצטרפה אליהן באמצע שנות ה-90. הן אחראיות למחקר ישראלי בשורה רחבה של נושאים - החל מקולנוע והיסטוריה, דרך פיזיקה בסיסית ועד לביולוגיה ולשיתופי-פעולה מסחריים בין חברות ישראליות לאירופיות בתחומי מחקר ופיתוח שהוגדרו כחשובים לאיחוד. ב-2018, עוד לפני השקת התוכנית החדשה, החל שיתוף-פעולה בין ישראל לאיחוד בנושא המחשוב הקוואנטי, אחד מתחומי המדע המבטיחים ביותר - והיקרים ביותר מבחינת השקעה - שגם ישראל הציבה כיעד אסטרטגי לפיתוח.

שיתוף-פעולה זה מתנהל בהצלחה בשנים מאז, ולכן היו מי שהופתעו כאשר הנציבות האירופית הציגה לפני כחודשיים סעיף שמאפשר למדינות האיחוד למנוע השתתפות של מי ממדינות האסוסיאציה בתחום זה, לפי טיוטות של תוכנית המחשוב הקוואנטי שהודלפו. "גם בהסכמים קודמים לנציבות האירופית היתה את היכולת להגביל גישה לתחומים מסוימים בתוכנית רק למדינות החברות", מסבירה שלו, "והם עשו זאת, בתחום החלל למשל. מה שהשתנה כעת הוא שכנראה יש כוונה לעשות זאת גם בתחום המחשוב הקוואנטי, שבו ישראל ומדינות אסוציאציה נוספות כמו שווייץ ובריטניה פעילות וכבר משתפות פעולה עם האיחוד האירופי". כאמור, האוניברסיטאות הישראליות שותפות כבר כיום לתת-תוכנית בתחום המחשוב הקוואנטי שהאיחוד האירופי השיק ב-2018, מתוך ציפייה להמשיך ולהשקיע בתחום במסגרת "הורייזן אירופה". כעת, ייתכן שהמימון ייעצר, מה שעשוי לגרור השלכות כבדות על מימון תחום מחקר זה בישראל. לפי הערכות, ישנם לפחות 20 פרויקטים בתחום המחשוב הקוואנטי המקבלים מימון מהאיחוד האירופי בישראל כיום.

מהצד הישראלי יש מי שתולים את השינוי הזה ב"ברקזיט", וברצון של מדינות האיחוד להראות לממלכה המאוחדת שאין "עסקים כרגיל" עם האיחוד אחרי הפרישה. מאחורי הקלעים, הודלף כי בעיקר הצרפתים הם אלו שדחפו לשינוי, משום שמחשוב קוואנטי עשוי להיות קשור לסוגיות של ביטחון לאומי, וכי הדבר משתלב עם גישתם להקים צבא התערבות אירופי ולדאוג ללכידות גדולה יותר - תקציבית וגם ביטחונית - של האיחוד האירופי.

הצעת ההחלטה שלא לכלול את ישראל, וגם לא את שווייץ - מובילה עולמית בתחום החדשנות והמחקר האקדמי בתחום זה - עוררה סערה מהרגע שפורסמה. לא רק גרמניה ומדינות אחרות, אלא גם מדענים וחוקרים מרחבי אירופה ביקרו את ההחלטה להפסיק את שיתוף-הפעולה עם חוקרים משלוש המדינות. בשלב מסוים נשקל לאפשר רק לשווייץ גישה לפרויקטים בתחום המחשוב הקוואנטי, בעוד שבריטניה וישראל יישארו בחוץ. ואולם, בשבועות האחרונים התקוממו כמה מהמדינות החברות באיחוד - ובראשן גרמניה - והן דוחפות כעת לשינוי גורף של ההחלטה. הפסקה לגבי ההחרגה אולי תהיה קיימת, אך לא תחול על תחום זה.

משרד החינוך והמחקר הגרמני אישר ל"גלובס" כי גרמניה "תומכת בהשתתפות מלאה של שווייץ, ישראל ובריטניה בתוכנית 'הורייזן אירופה'. "מדינות אלה היו באופן מסורתי שותפות חשובות מאוד, ויש להמשיך את התפקיד הזה גם בעתיד. במיוחד משום יש להן ניסיון יוצא דופן בתחום טכנולוגיית הקוואנטים", אמר ל"גלובס" בכיר במשרד.

המשרד הגרמני עדכן כי "גרמניה נמצאת בקשר קרוב עם מדינות אחרות באיחוד האירופי ועם הנציבות האירופית בנושא (ההשתתפות). יש תמיכה רחבה בעמדת גרמניה. אנחנו מניחים כי הנציבות האירופית תגיש בפגישה הבאה של הוועדה טיוטה מתוקנת, וכי יימצא קונצנזוס בין החברות במהירות". גורמים ישראלים אומרים כי הם מודעים ו"מעריכים" את ההתגייסות הגרמנית לטובת המדע הישראלי.

אך סדר הזמנים של הדיונים הקרובים אינו ברור. "חשוב לציין שהתוכנית שלנו (הורייזן אירופה) פתוחה לעולם, וכי שיתוף-פעולה בינלאומי יוצר מצוינות מדעית", מסרה דוברת הנציבות האירופית ל"גלובס". "כל הגבלה תיעשה תמיד בהסכמה בין מדינות האיחוד ותכיר בהסכמים בילטרליים קיימים. הן (ההגבלות, א"א) יהיו יוצאות דופן ויישמרו למינימום האפשרי ההכרחי". מעבר לכך, מסרה, "הדיונים בנושא עדיין נמשכים".

גורמים דיפלומטיים בבריסל מדברים מאחורי הקלעים על הצורך של האיחוד האירופי לפתח עצמאות אסטרטגית, ולא לאפשר גישה למדינות שכנות לטכנולוגיה או לפיתוחים שיכולים לשמש אותו באופן בלעדי. הם מציינים כי גם למדינות האסוציאציה אין גישה גם תוכנית החלל האירופית (שממומנת במקביל על-ידי תקציב המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי המוגבל רק לחברות) וכי האיחוד אימץ מנגנונים דומים בתוכניות קודמות.

שינוי נוסף שכוללת התוכנית החדשה היא סיום המנגנון שאיפשר למדינות לקבל יותר מענקים מהתרומה שלהן לתוכנית (שנקבעה על-פי התמ"ג) - כפי שישראל עשתה בעקביות בשנים האחרונות. מעתה יחושב סך המענקים שיקבלו גופים ומוסדות אקדמיים ועסקיים בכל מדינה, והיא תצטרך להעביר תקציב זהה למימון התוכנית. המשמעות היא כי התרומה הישראלית תצטרך לעלות ככל שהמדע הישראלי והחברות הישראליות יהיו מוצלחות יותר בקבלת מענקים מהתוכנית. אחרי שינוסחו פרטי התוכנית הסופיים, יהיה פרק זמן של כמה חודשים - אולי עד סוף השנה - בו מדינות אסוציאציה כמו ישראל ינהלו משא ומתן על הצטרפות, למרות שבפועל נמשך שיתוף-הפעולה המדעי גם בימים אלה של אי-ודאות.

השאלה הגדולה היא אם סוגיית המחשוב הקוואנטי תהיה חלק מתחומי המחקר שבהם ישראל תוכל להגיש הצעות או לא. לגבי השאלה אם תוכנית "הורייזן אירופה" משתלמת לישראל גם ללא השתתפות בתחום המחשוב הקוואנטי, ענתה שלו: "מדובר בתוכנית רחבת היקף, עם הרבה מאוד תחומי מחקר ותקציב אדיר. הנציבות ומדינות האיחוד הצהירו שוב ושוב כי התוכנית פתוחה לעולם, וכי הדבר מעודד מצוינות מדעית וטכנולוגית. אנחנו מצפים לשותפות מלאה בכל האספקטים של התוכנית".

עוד כתבות

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית