גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על המיליארדים: האם ישראל תורשה להצטרף לתוכנית המחשוב הקוואנטי של האיחוד האירופי?

קרב פנימי מתנהל בימים אלה בבריסל סביב הנוסח הסופי של תוכנית "הורייזן אירופה", שתקציבה כ-100 מיליארד אירו, וסביב השאלה אם מדינות כמו ישראל, בריטניה ושווייץ יוכלו להשתתף בחלקים רגישים מבחינה ביטחונית ● על הפרק: גישה לתשתיות מחקר ולמענקים במיליארדי אירו לאקדמיה ולתעשייה הישראלית ● נציגה ישראלית: "חשוב שניכלל בכל התוכנית"

כנס חדשנות של תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, השבוע.
כנס חדשנות של תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, השבוע.

קרב פנים-אירופי מתנהל בשבועות האחרונים בבריסל בנוגע לשאלה אם לאפשר לגופים ישראלים השתתפות מלאה בתוכנית הדגל של המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי - "הורייזן אירופה". זוהי התוכנית התשיעית בסדרת "הורייזן" של האיחוד האירופי, ובעוד ישראל נהנתה עד כה מגישה בלתי-מוגבלת לרוב חלקיה, הנציבות האירופית הגישה באחרונה הצעה שכוללת אפשרות למנוע מישראל לקחת חלק באספקטים מסוימים בתוכנית החדשה - כמו מחשוב קוואנטי - בשם הלכידות שהאיחוד צריך להפגין כלפי חוץ ושיקולי ביטחון.

מנגד, גרמניה, דנמרק ומדינות אחרות חברו כדי לערער על שינוי זה - שתקף לכל 16 "מדינות האסוסיאציה" המשתפות פעולה עם האיחוד בתחומים שונים, ובמיוחד לתעשייה ולאקדמיה בשווייץ ובבריטניה. גרמניה נאבקת בשבועות האחרונים כדי לאפשר לשלוש המדינות (ישראל, שווייץ ובריטניה) גישה בלתי מוגבלת לרוב חלקי התוכנית, ששוויה הכולל עומד על 95.5 מיליארד אירו לשבע שנים. על הפרק נמצאים סכומי עתק - מחשוב קוואנטי הוא תחום מחקר הדורש השקעה רבה וגם שימוש בתשתיות מחקר יקרות במיוחד. התקציב שיוקצה לו במסגרת התוכנית החדשה נאמד במיליארדי אירו.

ההכרעה בעניין צפויה בשבועות הקרובים, והתוכנית אמורה להיכנס לתוקף עוד השנה. היא מחליפה את תוכנית "הורייזן 2020", שפעלה מאז 2014 במשך שבע שנים. ישראל הצטרפה לתוכנית זו למרות דרישת האיחוד האירופי לכלול סעיף המונע השקעה בשטחים הכבושים, בשל חשיבותה למדע הישראלי. לפי הערכות שפורסמו בבריסל, חוקרים וחברות ישראליות זכו במענקים בשווי של יותר מ-1.2 מיליארד אירו במהלך אותן שנים. בתוכנית השישית שפעלה לפניה קיבלו מדענים ישראלים מענקים בשווי 850 מיליון אירו, בעוד התרומה של ישראל עמדה על כ-500 מיליון אירו בלבד. לפי גורמים בכירים בקהילה המדעית בישראל, חשיבות התוכנית היא בשיתוף-הפעולה עם אוניברסיטאות, חברות וגופים מאירופה, והאפשרות להשתמש במתקנים יקרים המיועדים למדע בסיסי.

"עבודת הערכה שעשינו בשנתיים האחרונות לבדוק את ההשפעה של השותפות בתוכניות 'הורייזן' לאורך השנים מצאה שהיה להן השפעות כמעט מהפכניות על האקדמיה הישראלית", אמרה ל"גלובס" נילי שלו, סמנכ"לית המערך הבינלאומי ברשות החדשנות ומנכ"לית ISERD (המינהלת הישראלית למו"פ האירופי) - הגוף האחראי על שיתוף-הפעולה בתחומי המחקר והפיתוח עם האיחוד האירופי.

לדבריה, ההשפעות החיוביות שנמדדו היו בתחומי "ההשקעה במחקר, איכות המחקר, חיזוק מקום האקדמיה ב'ליגה של הגדולים', והחיבור והאינטגרציה בין האקדמיה הישראלית לקהילת המחקר האירופית". "גם מבחינת התעשייה, מצאנו שההשפעה של התוכנית משמעותית וכוללת השקעה ארוכת טווח במו"פ, שיפור איכות המוצר, קיצור הזמן לשוק, חדירה לשווקים בינלאומיים ושיפור פוטנציאל הצמיחה העתידי של החברה", מוסיפה שלו, "לפיכך הכסף שמושקע בתוכנית הורייזן וחוזר ממנה כמענקים לתעשייה ולאקדמיה משדרג את הערך שלו כחלק מהתהליך".

לישראל יש שיתוף-פעולה מוצלח עם האיחוד האירופי במסגרת תוכניות "הורייזן" מאז שהצטרפה אליהן באמצע שנות ה-90. הן אחראיות למחקר ישראלי בשורה רחבה של נושאים - החל מקולנוע והיסטוריה, דרך פיזיקה בסיסית ועד לביולוגיה ולשיתופי-פעולה מסחריים בין חברות ישראליות לאירופיות בתחומי מחקר ופיתוח שהוגדרו כחשובים לאיחוד. ב-2018, עוד לפני השקת התוכנית החדשה, החל שיתוף-פעולה בין ישראל לאיחוד בנושא המחשוב הקוואנטי, אחד מתחומי המדע המבטיחים ביותר - והיקרים ביותר מבחינת השקעה - שגם ישראל הציבה כיעד אסטרטגי לפיתוח.

שיתוף-פעולה זה מתנהל בהצלחה בשנים מאז, ולכן היו מי שהופתעו כאשר הנציבות האירופית הציגה לפני כחודשיים סעיף שמאפשר למדינות האיחוד למנוע השתתפות של מי ממדינות האסוסיאציה בתחום זה, לפי טיוטות של תוכנית המחשוב הקוואנטי שהודלפו. "גם בהסכמים קודמים לנציבות האירופית היתה את היכולת להגביל גישה לתחומים מסוימים בתוכנית רק למדינות החברות", מסבירה שלו, "והם עשו זאת, בתחום החלל למשל. מה שהשתנה כעת הוא שכנראה יש כוונה לעשות זאת גם בתחום המחשוב הקוואנטי, שבו ישראל ומדינות אסוציאציה נוספות כמו שווייץ ובריטניה פעילות וכבר משתפות פעולה עם האיחוד האירופי". כאמור, האוניברסיטאות הישראליות שותפות כבר כיום לתת-תוכנית בתחום המחשוב הקוואנטי שהאיחוד האירופי השיק ב-2018, מתוך ציפייה להמשיך ולהשקיע בתחום במסגרת "הורייזן אירופה". כעת, ייתכן שהמימון ייעצר, מה שעשוי לגרור השלכות כבדות על מימון תחום מחקר זה בישראל. לפי הערכות, ישנם לפחות 20 פרויקטים בתחום המחשוב הקוואנטי המקבלים מימון מהאיחוד האירופי בישראל כיום.

מהצד הישראלי יש מי שתולים את השינוי הזה ב"ברקזיט", וברצון של מדינות האיחוד להראות לממלכה המאוחדת שאין "עסקים כרגיל" עם האיחוד אחרי הפרישה. מאחורי הקלעים, הודלף כי בעיקר הצרפתים הם אלו שדחפו לשינוי, משום שמחשוב קוואנטי עשוי להיות קשור לסוגיות של ביטחון לאומי, וכי הדבר משתלב עם גישתם להקים צבא התערבות אירופי ולדאוג ללכידות גדולה יותר - תקציבית וגם ביטחונית - של האיחוד האירופי.

הצעת ההחלטה שלא לכלול את ישראל, וגם לא את שווייץ - מובילה עולמית בתחום החדשנות והמחקר האקדמי בתחום זה - עוררה סערה מהרגע שפורסמה. לא רק גרמניה ומדינות אחרות, אלא גם מדענים וחוקרים מרחבי אירופה ביקרו את ההחלטה להפסיק את שיתוף-הפעולה עם חוקרים משלוש המדינות. בשלב מסוים נשקל לאפשר רק לשווייץ גישה לפרויקטים בתחום המחשוב הקוואנטי, בעוד שבריטניה וישראל יישארו בחוץ. ואולם, בשבועות האחרונים התקוממו כמה מהמדינות החברות באיחוד - ובראשן גרמניה - והן דוחפות כעת לשינוי גורף של ההחלטה. הפסקה לגבי ההחרגה אולי תהיה קיימת, אך לא תחול על תחום זה.

משרד החינוך והמחקר הגרמני אישר ל"גלובס" כי גרמניה "תומכת בהשתתפות מלאה של שווייץ, ישראל ובריטניה בתוכנית 'הורייזן אירופה'. "מדינות אלה היו באופן מסורתי שותפות חשובות מאוד, ויש להמשיך את התפקיד הזה גם בעתיד. במיוחד משום יש להן ניסיון יוצא דופן בתחום טכנולוגיית הקוואנטים", אמר ל"גלובס" בכיר במשרד.

המשרד הגרמני עדכן כי "גרמניה נמצאת בקשר קרוב עם מדינות אחרות באיחוד האירופי ועם הנציבות האירופית בנושא (ההשתתפות). יש תמיכה רחבה בעמדת גרמניה. אנחנו מניחים כי הנציבות האירופית תגיש בפגישה הבאה של הוועדה טיוטה מתוקנת, וכי יימצא קונצנזוס בין החברות במהירות". גורמים ישראלים אומרים כי הם מודעים ו"מעריכים" את ההתגייסות הגרמנית לטובת המדע הישראלי.

אך סדר הזמנים של הדיונים הקרובים אינו ברור. "חשוב לציין שהתוכנית שלנו (הורייזן אירופה) פתוחה לעולם, וכי שיתוף-פעולה בינלאומי יוצר מצוינות מדעית", מסרה דוברת הנציבות האירופית ל"גלובס". "כל הגבלה תיעשה תמיד בהסכמה בין מדינות האיחוד ותכיר בהסכמים בילטרליים קיימים. הן (ההגבלות, א"א) יהיו יוצאות דופן ויישמרו למינימום האפשרי ההכרחי". מעבר לכך, מסרה, "הדיונים בנושא עדיין נמשכים".

גורמים דיפלומטיים בבריסל מדברים מאחורי הקלעים על הצורך של האיחוד האירופי לפתח עצמאות אסטרטגית, ולא לאפשר גישה למדינות שכנות לטכנולוגיה או לפיתוחים שיכולים לשמש אותו באופן בלעדי. הם מציינים כי גם למדינות האסוציאציה אין גישה גם תוכנית החלל האירופית (שממומנת במקביל על-ידי תקציב המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי המוגבל רק לחברות) וכי האיחוד אימץ מנגנונים דומים בתוכניות קודמות.

שינוי נוסף שכוללת התוכנית החדשה היא סיום המנגנון שאיפשר למדינות לקבל יותר מענקים מהתרומה שלהן לתוכנית (שנקבעה על-פי התמ"ג) - כפי שישראל עשתה בעקביות בשנים האחרונות. מעתה יחושב סך המענקים שיקבלו גופים ומוסדות אקדמיים ועסקיים בכל מדינה, והיא תצטרך להעביר תקציב זהה למימון התוכנית. המשמעות היא כי התרומה הישראלית תצטרך לעלות ככל שהמדע הישראלי והחברות הישראליות יהיו מוצלחות יותר בקבלת מענקים מהתוכנית. אחרי שינוסחו פרטי התוכנית הסופיים, יהיה פרק זמן של כמה חודשים - אולי עד סוף השנה - בו מדינות אסוציאציה כמו ישראל ינהלו משא ומתן על הצטרפות, למרות שבפועל נמשך שיתוף-הפעולה המדעי גם בימים אלה של אי-ודאות.

השאלה הגדולה היא אם סוגיית המחשוב הקוואנטי תהיה חלק מתחומי המחקר שבהם ישראל תוכל להגיש הצעות או לא. לגבי השאלה אם תוכנית "הורייזן אירופה" משתלמת לישראל גם ללא השתתפות בתחום המחשוב הקוואנטי, ענתה שלו: "מדובר בתוכנית רחבת היקף, עם הרבה מאוד תחומי מחקר ותקציב אדיר. הנציבות ומדינות האיחוד הצהירו שוב ושוב כי התוכנית פתוחה לעולם, וכי הדבר מעודד מצוינות מדעית וטכנולוגית. אנחנו מצפים לשותפות מלאה בכל האספקטים של התוכנית".

עוד כתבות

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ