גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית

לפי מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני" ● התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שוחקת באופן מתמיד את החוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ, כך לפי החוקרים

איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex
איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל''סף גרעיני'' / צילום: Shutterstock, saeediex

מסמך ההערכה האסטרטגית של חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ובראשם, ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, קובעים כי לקברניטי מדינת ישראל אין תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול שורת האתגרים הניצבים בפניה. הם מגדירים את מצבה של ישראל כמאופיין בהעדר מיצוי עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות שנותנות מענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה.

בהערכה השנתית נכתב כי איראן נמצאת במוקד האתגרים בשל חתירתה ל"סף גרעיני", כשלרשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ בלוחמה עם הפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות. בה בעת, לפי ההערכה, איראן נחושה לבנות ולהעצים את האפשרויות הצבאיות לאיום על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, ביניהן באמצעות הפעלת שלוחות תקיפה מנגד כגון טילים, רקטות וכלי טייס בלתי מאוישים לתקיפה באש מדויקת.

ברקע האיום יש קושי ישראלי מובנה להתמודד לבדה עם מכלול האתגרים שההתנהלות האיראנית מציבה בפניה. בנוסף, לישראל יש צורך גובר בהעמקת התיאום והיחסים המיוחדים עם ארצות הברית - בין אם יושג בין איראן למעצמות הסכם בנושא הגרעין ובין אם לאו. החוקרים מזהירים כי התקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר, בשנים האחרונות, ליכולת פריצה לנשק גרעיני, אם יחליט המשטר בטהרן לעשות כן. מבחינת איראן, התקדמותה זו מגבירה פיתוי לא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה.

כל הסכם עדיף על כלום

חוקרי המכון סבורים כי כל התרחישים השונים האפשריים בהקשר למו"מ חזרה להסכם הגרעין, בין שמדובר בהסכם חלקי ובין שמדובר בדשדוש ממושך או אף פיצוץ השיחות, כולם שליליים מבחינת ישראל. אם כי, התנגדות להסדר בין המעצמות לאיראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה גרעינית. עם זאת, אחד מהחוקרים הבכירים קובע כי כל הסכם שיושג, באם לא ימנע את התקרבותה של איראן לגרעין כפי שקרה בהסכם הקודם, גרוע יותר מאשר מצב שבו אין הסכם.

בנוגע לחיזבאללה צוין כי ישראל הצליחה למנוע מהארגון כמה וכמה מהמשימות שהגדיר לעצמו ובהן המנהרות, פרוייקט טילים על אדמת סוריה ועוד. החוקרים מציינים עוד כי שני האתגרים הנוספים שווים בעוצמתם לאתגר האיראני, וכי האתגר העיקרי הוא התמודדות משולבת של ישראל עם שלושת האיומים גם יחד.

הזירה הפלסטינית מהווה אתגר רב-משמעות לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית ומציבה בפני ישראל סיכונים מוחשיים של הסלמה ביטחונית, בין היתר, עקב היחלשות, עד כדי היעדר תפקוד ומשילות של הרשות הפלסטינית והתלכדות פלגים וחבורות רחוב נגדה. אמנם המצב עדיין בשליטה בזכות פעילות נמרצת של צה"ל והשב"כ וכן התאום הביטחוני עם מנגנוני הרשות, אבל הרשות נחלשת. החלשות זו עלולה להגיע לכדי חוסר תפקוד, בעוד התסכול הגובר בקרב הדור הפלסטיני הצעיר מדרבן חשיבה במונחים של רעיון "המדינה האחת". בד בבד, המצב בזירת הסכסוך מאתגר את מעמדה של ישראל בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית.

אתגר נוסף נמצא בישראל פנימה - התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ההסתה וחולשת המשילות, בעיקר במובלעות בלתי-נשלטות, ובנוסף הכרסום באמון במוסדות המדינה, מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי. לפי החוקרים למרות הקמת הממשלה השסעים בחברה ממשיכים לגדול. המשמעות היא שחיקה מתמדת בחוסן הלאומי של ישראל ויכולתה לעמוד מול איומי החוץ.

שחיקה במידת הקשב האמריקאית

במישור הגלובלי, ישראל נאלצת לבחור צד בעימות הגובר בין ארצות הברית לבין סין, ולהתכונן למגוון אירועי קיצון בשל שינויי האקלים, משברים כלכליים תכופים, שינוי נורמות בעקבות מגפת הקורונה וחששות גוברים באשר לאיתנותן של דמוקרטיות ליברליות.

התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארצות הברית ומיקוד הקשב האמריקאי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, בהכרח על חשבון העיסוק במזרח התיכון. על רקע זה פוחתת נכונותו של הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים של ישראל ולחששותיה, הן מול איראן והן בהקשר הפלסטיני. בנוסף, חל כרסום בנכונות האמריקאית להשקיע בהרחבת והעמקת הסכמי הנורמליזציה שבין ישראל למדינות ערב הפרגמטיות.

10 ההמלצות למדיניות של המכון

לנוכח האתגרים, הציגו חוקרי המכון עשר ההמלצות למדיניות ובראשן גיבוש אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה, מותאמת לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, הערכות במקביל אל מול אתגרים שמקורם באיראן, בסוגייה הפלסטינית ובזירת הפנים בישראל.

לפיכך, ממליצים החוקרים על הקמת מנגנוני תכנון ופעולה ממשלתיים אינטגרטיביים להשבת חוק, סדר ומשילות במובלעות הלא נשלטות בישראל; התמודדות עם הפשיעה בקרב החברה הערבית; הפחתת מתח, עוינות ואי-שוויון בין קבוצות וקהילות בישראל.
לגבי איראן ההמלצה היא להיערך לגיבוש הסכם גרעין בין איראן למעצמות וגם למצב של היעדר הסכם. נדרשת בניית אופציה צבאית להרחקת איראן מפצצה גרעינית, ומוטב בתאום עם ארצות הברית.

לגבי הפלסטינים ההמלצה היא לקדם מהלכים מדיניים וכלכליים-תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור מרקם החיים של אוכלוסייתה. עם זאת, אחד מהחוקרים קובע כי כניסה לתהליך מדיני העשוי להוביל לסיכונים ביטחוניים טוב פחות מהמצב כיום של מצב ביטחוני וכלכלי יציב, ללא קידום מדיני.

המלצה חשובה נוספת היא להגדיל את המיקוד בפיתוח המדע, הטכנולוגיה ובלימודים טכנולוגיים, כדי לשמר ואף להגדיל את יתרונה היחסי המהווה נכס לביטחון הלאומי ולמעמדה בעולם.

עוד כתבות

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיון נואש לשפר את המכירות שלהם

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פריז קופצת בכ-1% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

"הנפט יזנק ב-80%": תרחיש האימים במקרה של הסלמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; מניית הבורסה משלימה זינוק של כ-15% ביומיים

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח