שורת רווח / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL
הכותבת היא מנכ"לית של קרן מנומדין
סמטאות ילדותי בירושלים של שנות ה-70 זכורות לי כמקום שבו ראיתי שגם לחלומות עשויים להיות גבולות. בשכונה הצנועה שבה גדלתי, ראיתי בכל בוקר ובכל צהריים נשים חרדיות הולכות אל עבודתן או שבות ממנה. העבודות שבהן הועסקו, מטפלות או מורות - בקושי הספיקו כדי לפרנס משפחה ברוכת ילדים, וגם אם חשו זאת על בשרן, הרי שאפילו לא העזו לדמיין חיים אחרים או מסלול תעסוקתי אחר.
התמונה הזו שבה ועלתה כאשר ישבתי בוועדת השקעות כדי לקבל החלטה על השקעה בחברה העוסקת בהכשרת נשים חרדיות לשוק ההייטק. חדר הישיבות היה מאוד שונה מנוף ילדותי, שבו חוויתי את הגבולות הברורים של ההזדמנויות עבור נשים חרדיות, אך הפעם - גם להן וגם לי הייתה היכולת להשפיע על המציאות.
לא בטוח שכל משקיע או משקיעה יגידו לכם שהם רוצים לתקן את העולם. אבל כל מי שעוסק בתחום האימפקט, או מה שאנו מכנים היום: מימון משולב, נכנס עם החלומות הללו אל כל השקעה.
את המונח "השקעות אימפקט" ודאי שמעתם בשנים האחרונות. לשמחתנו, הוא תופס תאוצה יותר ויותר בעולם וגם בישראל. למעשה, מדובר על סוג חדש של מודל מימון. ההשקעות לא נבחנות רק על פי שורת הרווח והתשואה, אלא נעשות במיזמים שמטרתם ליצור השפעה חברתית או סביבתית - לצד אותו רווח צפוי.
השקעות אימפקט נמדדות באופן שונה ממה שהורגלנו כמשקיעים: הן רוצות להשיג שיפור בתחומי הבריאות, הסביבה, החברה או החינוך, והמדידה שלהן עוסקת גם במרכיבים היקפיים רחבים, כמו כמה עבודות חדשות הן ייצרו, כיצד הן ישפרו את האזור שבו הן פועלות, ומה תהיה ההשלכה על הטבע, על המגורים ועוד. מושג-אח נוסף שעולם ההשקעות הכיר בשנים האחרונות הוא השקעות SDG, כלומר כאלו שתומכות בסביבה, חברה ופרויקטים ממשלתיים. יחד מדובר בשינוי עצום שרק את קצה-תחילתו אנו רואים כיום. הוא מתבטא במדדים חדשים הנכנסים לבורסות בעולם, תפיסת עולם חדשה - וכסף שמופנה לכיוונים חדשים. לפי הערכות שונות, היקף ההשקעות המצויות כיום תחת ההגדרה של "השקעות אחראיות" (SDG, ESG והגדרות דומות) הוא סביב 36 טריליון דולר. סכום עצום שיכול להעיד על השינוי העולמי רחב ההיקף.
השינוי הגדול הנוסף שקרה בשנתיים האחרונות, הוא כמובן מגפת הקורונה. השקעות שנראו פעם בטוחות - הפכו ללא יציבות: העולם שלנו השתנה, ואיתו גם המקומות שבהם אנו רוצים להשקיע את כספנו. בשנתיים החולפות מגמות ההשפעה זזו ויצרו תחומים חדשים, המשלבים בין ראייה כלכלית לחברתית: ממשלות הזרימו כסף ציבורי אל פרויקטים שונים של תשתיות, תפיסת הרפואה השתנתה לחלוטין וחייבה השקעה בפיתוח חיסונים או תרופות, במיזמי רפואה מרחוק, ועולם הנדל"ן ותפיסת המגורים השתנתה. כל אלו הביאו את המשקיעים לחפש פרויקטים אחרים, ולהיכנס אל עולמות הנחשבים חברתיים או סביבתיים יותר - מבלי לוותר על שורת הרווח. ההתמודדות עם חוסר ודאות ברמה שהביאה איתה מגיפה עולמית, שינוי החיים הקיצוני - כל אלו גורמים למשקיעים ברחבי העולם לחפש אפיקי השקעה חדשים: כאלו שמביאים לידי ביטוי את מרקם החיים, מבלי לשכוח כי עדיין מדובר בהשקעה שצריכה לשאת תשואה.
הדור החדש של המשקיעים מבין זאת היטב. יודעים זאת מנהלי הקרנות שהחלו לדרוש מדדי אימפקט כדי לתמוך בפרויקטים חדשים, יודע זאת הציבור שמתעניין יותר ויותר במה מושקע הכסף שלו דרך חברות הפנסיה והביטוח, ויודע זאת גם הברוקר החדש, הצעיר: לראות כפרים מרוחקים באפריקה שמקבלים מים כתוצאה מהשקעות ישראליות ועולמיות, להביט בעיניהם של חקלאים שמקבלים תמורה לעמלם ומשווקים תוצרתם באופן משוכלל יותר, חדשני וגם הוגן, לראות כיצד אזורים שהיו מנותקים הופכים שוקקים עם אופק של פרנסה ולימודים- בזכות השקעה בתשתיות תחבורה באזורם: כל אלו הם חלק מהפורטפוליו העולמי החדש. סדר עולמי של השקעות שאינו פועל לפי הפרדיגמה הישנה של משחק סכום אפס, אלא יודע שהעולם יהיה מקום טוב יותר, וגם רווחי יותר, אם נדע לייצר השקעה שבה כל הצדדים מרוויחים.
והנשים החרדיות של שכונת ילדותי? משנת 2019, 356 מהן סיימו את תוכנית הכשרה להייטק באקסרה טק, 90 אחוז עברו השמה מוצלחת בחברות מובילות ונהנו מעלייה משמעותית בשכר, של כ 300 אחוזים. גם בזה, ישראל יכולה, וחייבת, להוביל ולהיות לא רק הסטארט-אפ ניישן, אלא האימפקט-ניישן.