הסיכוי לעשות הסבה לתכנות נמוך, ומי שיצליח עתיד להרוויח הרבה פחות מהשכר הממוצע בהייטק, אם ישרוד במקצוע בכלל
לשקול היטב לאן רוצים להגיע לפני שעושים הסבה לפיתוח / צילום: גלובס
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
השכר הגבוה של אנשי הפיתוח בהייטק מניע תעשיית הסבות מקצועיות אדירה, שגם המדינה מבזבזת לטובתה הון עתק, בלי להבין שבוגרי קורסי ההסבה המזורזים הם ממש לא מה ששוק העבודה מחפש.
לא מספיק לדעת לכתוב
השוק זקוק למצטייני אוניברסיטאות מובילות במקצועות הרלוונטיים, ולא לבוגרי בוטקאמפים המכונים בתעשייה קופי-קוד (Code Monkey), ולא בכדי. ההייטק משווע למצטייני מתמטיקה/פיזיקה 5 יחידות שעברו את המסננת הצפופה של מוסדות ההשכלה המשובחים, אנשים בעלי יכולות מאוד גבוהות, עם ידע רחב ועמוק, שמסוגלים ללמוד לבד טכנולוגיות חדשות שנולדות בקצב מסחרר, ולפתור בעיות מאוד מורכבות. אין לתעשייה הזו מה לעשות עם אנשים שהידע שלהם מסתכם בשפות תכנות, שהרי לא כל מי שיודע את ה א'-ב' ומצליח לכתוב משפטים בעברית גם יכול להיות סופר או משורר דגול.
אז מה עושים? לוקחים אנשים טובים בעלי השכלה איכותית, אך לא בתחומים הרלוונטיים לפיתוח תוכנה, ומעבירים אותם קורסי פיתוח מזורזים, בתקווה שיצליחו לענות לדרישות המעסיקים בהייטק.
ואכן, ישנם גופים שמתמחים בהכשרה מזורזת של האנשים האלה, אבל גם המודל הזה לא באמת מצליח, לפחות לא מבחינת הבוגרים, כשהמרוויחים העיקריים ממנו הם גופי ההכשרה. התעשייה לא מתלהבת יותר מידי (יקר מידי ולא משתלם להעסיק מתכנת עם יכולות מוגבלות, שצריך הדרכה צמודה כל הזמן), לכן רוב הבוגרים הללו לא מצליחים להשתלב בהייטק, ומועסקים בעיקר כעובדי קבלן בבנקים, חברות ביטוח וכו'. אבל גם הבוגרים עצמם לא ממש מתלהבים מההסבה, ורבים מאלה שמצליחים למצוא עבודה נוטשים את המקצוע אחרי מספר שנים.
המקצוע לא מתאים לרוב האנשים
מדוע? קודם כל משום שהם הגיעו לשם מהסיבות הלא נכונות. הם בחרו לעשות הסבה להייטק בגלל הכסף ולמרות העבודה עצמה, ואז הם מגלים שצריך לשבת יום שלם מול מחשב ולקודד, שנים. פתאום הם מבינים שהם בחרו בעבודה שלא מתאימה להם, עיסוק מאוד בודד עם קשר מינימלי לעובדים נוספים, שלא מתאים לרוב המכריע של העובדים במשק (יש הטוענים שזו אחת הסיבות שיש פחות נשים בעולמות הפיתוח).
יתרה מכך, על פי סקרים של רשות החדשנות כנראה שהעבודה הזאת לא מתאימה גם לבוגרי האקדמיה בחוגים הרלוונטיים למקצועות הפיתוח, לכן רק 50% מבוגרי האוניברסיטאות במקצועות הללו נשארים בפיתוח, בעוד בקרב בוגרי המכללות התמונה גרועה בהרבה - 22% בלבד. ולזה תוסיפו את העובדה שעבודת הפיתוח של בוגרי בוטקאמפים היא בהגדרה פחות איכותית/מעניינת ותבינו לבד למה כל כך הרבה מהם לא שורדים במקצוע.
ועכשיו תשאלו את עצמכם על מה הם ויתרו, ואיזה מחיר הם עתידים לשלם על חלום ההייטק. ובכן, המוכשרים שבחבורה יכולים היו לבנות קריירה מרשימה, מעניינת ומתגמלת הרבה יותר במקצוע המוצא שלהם, ואף לכבוש פוזיציות מרכזיות בתחום, מקצועיות או ניהוליות. אבל במקום להפוך לאריות בתחומם הם חיפשו קיצור דרך, העדיפו להיות קופי-קוד ובהעדר הרקע הטכנולוגי הרחב הדרוש לתפקידי מפתח בהייטק הם לא יוכלו להתפתח מבחינה מקצועית או ניהולית.
כלומר, גם אם יישארו במקצוע סביר להניח שהקריירה שלהם תתקע די מהר, ובהתאמה גם השכר (כ-50% מהבוגרים משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק), כאשר סיכוי לא מבוטל להפסד הכנסה בטווח הארוך, לו לא היו עושים את ההסבה.
בקריירה אין קיצורי דרך
ומה אם יחליטו אחרי מספר שנים לחזור למקצוע המוצא? לא פחות גרוע. קודם כל כי הם מאבדים את השנים הקריטיות לבניית הקריירה, שנים שלא ניתן להחזיר שכן "זמן קריירה" הוא נתון ולא ניתן להארכה. שנית, הם פוגעים בתדמיתם הנתפסת בעיני מעסיקים פוטנציאליים, שעשויים לראות בקורות החיים אדם לא החלטי, זגזגן, לא אוהב את מקצוע המוצא (אחרת למה עזב?), או כישלון, ולפסול אותם על הסף - מה שאומר שכמעט בלתי אפשרי לשקם את הקריירה.
לסיכום, קחו בחשבון שבקריירה אין קיצורי דרך וכי להסבה לפיתוח תוכנה מחיר גבוה. הרוב לא מצליחים למצוא עבודה, מבזבזים זמן קריירה יקר שיפגע בפוטנציאל ההשתכרות במקצוע המקור, ומי שמצליחים, שכרם נמוך מהשכר הממוצע בהייטק. כקופי-קוד הם יהיו תמיד בתחתית הפירמידה המקצועית, רחוקים מהשכר הגבוה שמשך אותם לשם מלכתחילה, בעוד במקצוע המקור פוטנציאל הקריירה גבוה הרבה יותר, ובמקרים רבים גם השכר.
זכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.